על מינויו של השופט מני מזוז כיו”ר הוועדה למינויים בכירים, ע”י ממשלת המעבר
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/58889
תחזית התוצאות בעתירה לבג“ץ
שמחה ניר, עו“ד
בן 83 אנוכי היום (15.6.2022), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?
בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
רמטכ“ל המטה הכללי של צה“ל, רא“ל אביב כוכבי, מסיים בקרוב את הקדנציה שלו, והגיע העת למנות חדש תחתיו.
התעוררה השאלה אם ניתן למנות רמטכ“ל ע“י ממשלת מעבר, והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה (מקווה שלא טעיתי בשם, צריך להתרגל …) אישרה את המינוי, והנושא ירד, כנראה, לתהום הנשייה.
אלא מאי? כיוון שכל מינוי בכיר צריך לקבל אישור של הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, אשר הוקמה מכוח החלטת ממשלת ישראל משנת 1999, המשמשת לבחינת כשרותם והתאמתם לתפקיד של מועמדים לתפקידים בכירים בשירות המדינה.
תפקידה של הוועדה הוא “להבטיח את טוהר המידות במינויים הבכירים, ולבחון שמא דבקו פגם או דופי כלשהם במינויים המוצעים“.
דא עקא שגם כסאו של יו“ר הוועדה התפנה עקב פטירתו של היו“ר אליעזר גולדברג, היה צורך למנות יו“ר חדש, ושוב נזעקו אמות הסיפים: איך יכולה ממשלת מעבר למנות מועמד לתפקיד כה בכיר ומשמעותי למשרה שהקדנציה שלה היא שמונה שנים!
עיון ברשתות החברתיות מראה כי לא העיקרון עומד על ראש שמחתם של המתקוממים, אלא ה“סמולנות” של המועמד, שופט ביהמ“ש העליון בדימוס, מני מזוז.
שלא במפתיע הוגשה לבג“ץ עתירה נגד מינויו של מזוז לתפקיד הזה (בג“ץ 5403/22, לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נגד ראש הממשלה, ממשלת ישראל, היועצת המשפטית לממשלה והשופט בדימ‘ מני מזוז).
העתירה הוגשה ביום 12.8.2022, ומיודענו השופט יוסף אלרון, אשר קנה בשוחד את כסאו בבית המשפט העליון, הוציא החלטה לפיה “המשיבים יגישו תגובה לעתירה ולבקשה לצו ביניים עד ליום 22.8.2022”, והוסיף כי “בשלב זה, אין מקום ליתן צו ביניים”.
ממה שפורסם בישראל היום אנחנו למדים כי:
ארגון “לביא” הגיש הבוקר (שישי) עתירה דחופה לבג“ץ נגד מינויו של שופט בית המשפט העליון לשעבר, מני מזוז, ליו“ר הוועדה למינוי בכירים, זאת בניגוד לכללי הריסון החלים על ממשלת מעבר. מינויו של מזוז נועד בין היתר כדי להכשיר את מינוי הרמטכ“ל, גם הוא בתקופת בחירות.
בעתירה שהוגשה נכתב כי “אין לאשר מינוי זה בתקופת ממשלת מעבר, וזאת בשל מאפיינים ‘מחטפיים‘ של ההחלטה“. שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון הורה ליועמ“שית להשיב לעתירה עד 22 באוגוסט, אך בחר שלא להקפיא את המינוי הצפוי.
[…]
עוד נאמר בעתירה כי “זוהי עתירה לצו על תנאי שיורה למשיבים לבוא ולומר מדוע לא יימנעו ממינוי יו“ר הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בתקופת ממשלת מעבר. בד בבד, מוגשת בקשה לצו ביניים שיורה לממשלה שלא לקבל החלטה על המינוי עד לדיון וההחלטה בו“.
בנוסף ביקשו העותרים מבית המשפט שיורה לממשלה וליועמ“שית מיארה לנמק “מדוע לא יימנעו ממינוי יו“ר קבוע של הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, ולא יסתפקו במינוי ממלא ממקום יו“ר אך לצורך המינוי הדחוף של הרמטכ“ל“.
בעתירה נכתב עוד כי “מינוי יו“ר הוועדה המייעצת בתקופת ממשלת מעבר אינו סביר ומהווה ניסיון לקבוע עובדות בעבור הממשלה שתיכון לאחר הבחירות“. בנוגע למזוז עצמו נכתב כי “המינוי נעשה משיקולים זרים. השופט בדימוס מזוז, נתפס כאדם שנוי במחלוקת שנצבע בצבעים פוליטיים עזים וזאת בשל התבטאויותיו הן בעת כהונתו וביתר שאת אחרי“.
הנה, יצא המרצע מן השק: “אדם שנוי במחלוקת … צבעים פוליטיים עזים … התבטאויותיו הן בעת כהונתו וביתר שאת אחרי“.
ביום 14.8.2022, יומיים לאחר מתן ההחלטה הנ“ל, ביצעה הממשלה מחטף, בנצלה את העובדה שהבג“ץ לא הוציא צו–ביניים המונע את המינוי עד לבירור העתירה.
אומר מיד: צו–ביניים אינו “פסק דין” ואינו קובע שום דבר, הוא מוצא רק כדי להקפיא את המצב, ולמנוע מצב בלתי–הפיך בו העותר זוכה בעתירה, אבל לא יכול לממשך את זכייתו.
העובדה שלא הוצא צו–ביניים היא, בעיני, שערוריה רבתי.
וזו תחזיתי לגבי התוצאה עתירה הזאת:
הדבר שאני צופה בסבירות גבוהה הוא “אולי אדוני ימשוך את עתירתו“, עם “הסבר” שלא יירשם: המינוי כבר נעשה, ואי אפשר להדיח בעל תפקיד אשר לא חטא, ואם יהיה צורך, גם “רמז” על ההוצאות שייפסקו כנגד העותר (רמז שהוא לרוב מיותר, כי הבג“ץ כבר הינדס את התודעה הציבורית שה“אולי אדוני …” הוא רמז מספיק עבה לכך).
אם כך יהיה, בפסה“ד ייאמר כי “על פי עצתנו, העותר משך את עתירתו, והיא מתייתרת“.
הלאה, נימוקים אחרים:
א. הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה אינה “גוף ציבורי על פי דין“, הממשלה לא הייתה חייבת להקים אותה, והיא הוקמה משום שהממשלה החליטה מרצונה להחמיר עם עצמה, ואין להערים עליה חומרא אחר חומרא.
ב. הוועדה הינה “ועדה מייעצת” בלבד, אין לה שום סמכויות זולת לבדוק אם דבק רבב בעברם של המועמדים לתפקיד פלוני, ואפילו “להמליץ” אין לה סמכות.
ג. השאלה אם דבק רבב במועמד אין לה שום קשר לפוליטיקה, ועדיף היה לו לעותר שלא להעלות את הטענה הזאת.
ד. הלכה היא מימים ימימה כי בית משפט זה לא יעמיד את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המוסמכת, ולא יתערב בשיקול דעתה, אלא במקרים נדירים, וזה אינו אחד מהם.
ה. ההלכה לפיה אין לבצע מינויים בכירים ע“י ממשלת מעבר אינה מוחלטת, וכבר נפסק שהיא תלויית–נסיבות.
והשורה התחתונה: העתירה תידחה (אולי אפילו בלי דיון בעל–פה), והשאלה היא רק באילו נימוקים.
_____________________
Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump
###
למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות
______________________
_____________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא