על המו”ם נתניהו-גנץ, תרגיל באומנות המכירה

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56883

האם ביבי הפיל את בני גנץ בתרגיל מחוכם וערמומי, או שגם הוא לא הכין את מלוא שיעורי הבית, ונפל למלכודת של עצמו?

 

שמחה ניר, עו“ד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הנושא

בני גנץ וגבי אשכנזי ביצעו מהלך מפתיע: פיצלו את כחול–לבן, וחברו לביבי לצורך כינון קואליציה בראשותו.

על המהלך הזה, כך נראה, נאמרה כל מילה אפשרית, וגם בקצב של מאמר אחד ליום קשה לי להתמודד עם שטף האירועים.

בינתיים נראה שהמהלך המבריק של האשף הפוליטי נתקבל בקשיים דווקא מהצד של החתן: גם במפלגתו של ביבי, הליכוד, וגם מימינה, ממפלגת ימינה.

קשיים במו“מ: ביקורת בימין על הסיכומים עם גנץ

על רקע ההסכם שהיה כבר על סף חתימה, שבו תיקי המשפטים והביטחון עוברים לכחול לבן, פנו ראשי ימינה לנתניהו במכתב חריף: “הבלוק לא עובד בכיוון אחד“. מיקי זוהר בביקורת ראשונה מתוך המפלגה: “אחדות – לא בכל מחיר“. גם במחנה השמאל תוקפים את גנץ

ואם לא די בכך, נראה שהאשף הפוליטי המפורסם עוד לא הפגין את כל מה שהוא יודע לעשות:

בימינה תוקפים את נתניהו: “תוקע סכין בגב הציונות הדתית, מוכר אותנו כמו תמיד“:

עם התקדמות המשא ומתן להקמת ממשלה, במפלגת ימינה זועמים על נתניהו – שעד עכשיו לא פנה אל אנשי המפלגה לדבריהם. “כמו תמיד, נתניהו מחרים את ימינה ומשאיר אותנו לסוף“, אמרו בכירים בימינה. “משמעותה של הבגידה הזו היא פירוק בלוק הימין. תם גוש הימין–חרדים“

וגם:

גורמים בכחול לבן ובליכוד: ייתכן שהממשלה תורכב רק לאחר פסח

גורמים בכחול לבן ובליכוד טוענים שלמרות הדחיפות, ייתכן שממשלת חירום לא תוקם לפני חג הפסח. בבסיס העיכוב – חילוקי דעות בעיקר סביב חלוקת תפקידים כמו שר המשפטים ויו“ר הכנסת. גורמים בכחול לבן: חוששים שנתניהו מנסה למשוך זמן.

התרגיל

וזה מביא אותנו אל תופעה מוכרת באמנות המכירות, עליה כבר עמדתי בעבר, תופעה שכל איש–מכירות מתחיל נתקל בה:

אתה מבקש למכור לאדם חפץ פלוני תמורת לירה, והוא, אחרי מו”מ מתיש, מוריד אותך לחצי לירה. או–קיי, אתה אומר לו, עכשיו שלוף ת’פנקס–צ’קים, ואז הוא אומר לך רגע–רגע, אני לא מוסמך להחליט על דעת עצמי, ואני זקוק לאישור מהאישה/השותף/מועצת המנהלים.

כעת האישה/השותף/מועצת המנהלים כבר יודעים, מעצם נכונותך להמתין למוצא–פיהם, שאתה תהיה מוכן להתקפלות נוספת, והם שולחים את האיש שלהם להמשך המיקוח אתך, כאשר נקודת הסיום הקודמת (חצי הלירה) היא כעת נקודת–ההתחלה למו”מ החדש.

כמובן שהתרגיל הזה פועל גם בכיוון ההפוך: אם הקונה הוא זה שבא אליך, ומציע לתת לך לירה תמורת הסחורה שלך, אתה מתמקח איתו עד שהוא מוכן לתת לך שתי לירות, ואז אתה הוא שאומר רגע–רגע, אני לא מוסמך להחליט על דעת עצמי, ואני זקוק לאישור מהאישה/השותף/מועצת המנהלים, וההמשך הוא שנקודת הסיום הקודמת (שתי לירות) היא כעת נקודת–ההתחלה למו”מ החדש.

השאלה היא, איפוא, לא מי הקונה ומי המוכר, אלא מיהו הפראייר.

מה עושים כנגד התרגיל הזה?

אם אתה לא מכיר את הצד השני, ואתה להוט למכור/לקנות, אתה יכול ליפול בפח.

מאידך, אם אתה מכיר אותו, ואתה יודע איך הוא מסוגל לתמרן אותך, אתה תגיד לו: אני מכיר אותך. קודם לך אל האישה/השותף/מועצת המנהלים שלך, ותביא לי הצעה מסודרת ומלאה, כולל המחיר, וכל התנאים הנלווים (מועד ההספקה, וכו’), וכולל ערבות לקיום העיסקה – ואחר כך נדבר.

בני גנץ יצא פראייר

בני גנץ יצא פראייר, ונפל קשות: הוא נתן לביבי לסובב אותו על אצבעו הקטנה. הוא האמין לביבי, ועשה את הצעד ממנו אין חזרה: פירוק כחול–לבן, בלי לדעת מה הוא מקבל בתמורה.

עכשיו, כאמור, מסתבר שביבי מתקשה לספק את הסחורה, ואם בסוף ממשלת ה“אחדות” הזאת לא תקום – לא רק שגנץ כבר לא יהיה ראש הממשלה המיועד, הוא גם לא יהיה אפילו ראש המפלגה השנייה בגודלה.

בני גנץ יודע – או, לפחות, אמור לדעת – מי זה בנימין נתניהו.

במשך כל השנה מאז מערכת הבחירות מועד א’ גנץ האשים את ביבי בשחיתות, ואמר אני לעולם לא אשב בממשלה תחת ביבי כראש הממשלה.

גנץ לא ניהל מו“מ קואליציוני ישירות מול נתניהו. הוא ניהל אותו עם אריה דרעי, כאשר הטבח הראשי מסתתר בצל: גבי אשכנזי, וכאשר ביבי מבצע את הפגזות–הריכוך עם הציוצים שלו.

מה שגנץ היה צריך לעשות זה לומר לדרעי כהאי לישנא: אריה, זה לא נגמר עד שזה נגמר, והסכמה עקרונית היא עדיין רק ההתחלה. לך אל ביבי, לך אל שרהל’ה, לך אל איילת הכושלת ואל כל השותפים האחרים, ותביא לי הצעת הסכם קואליציוני מלאה עד לפרט האחרון, ומוסכמת על כולם – אותה אביא אל השותפים שלי בקוקפיט, ונראה מה הם יגידו. אם ההצעה תיראה לי ולגבי, ולא תיראה ליאיר ולבוגי – אני מפרק את כחול–לבן, ומביא את חוסן לישראל.

ואת זה בני גנץ פיספס, וכמו שכבר הערכתי, ראש ממשלת ישראל הוא כבר לא יהיה.

ראו: על שיקוליו האריתמטיים של בני גנץ.

האם גם ביבי נדפק, או שהוא עשה תרגיל ערמומי, בקריצה?

הנחת–העבודה הראשונית היא שגם ביבי רצה בכל מאודו לסגור עניין עם בני גנץ ומפלגתו, חוסן לישראל, ואם כך הווה, גם הוא היה צריך לתאם את זה מראש עם שותפיו בימין, ואת זה הוא לא עשה.

אבל ישנה גם אפשרות נוספת: נתניהו סידר בקריצה עם אחד המקורבים לו ביותר, חה“כ מיקי זוהר, שאחרי שהוא, ביבי, מביא לפירוק כחול–לבן, מיקי ישחק את תפקיד האישה/השותף/מועצת המנהלים, יקפוץ עם הרגע–רגע, ויתסיס את כל הימין כנגד הסוכריות שביבי נותן לגנץ:

ביקורת מימין: “חייבים להיות קווים אדומים לממשלת האחדות“

גם בימין מתחילים להשימע קולות נגד ממשלת האחדות המסתמנת: מיקי זוהר צייץ כי ממשלת אחדות לא צריכה להיבנות “בכל מחיר“, וראשי ימינה שיגרו לנתניהו מכתב ובו “קווים אדומים” לממשלת אחדות: “היא לא יכולה להיות ממשלת שמאל, גם אם היא בראשותך“.

מה שתומך באפשרות הזאת הוא הסיכוי/האפשרות שבבחירות מועד ד’ ביבי וה“גוש” יזכו ב-61 מנדטים, אולי יותר, ואז ביבי יכול להעביר כל חקיקה שירצה, שתעניק לו חסינות לכל החיים.

זה מה שצפיתי במאמר על שיקוליו האריתמטיים של בני גנץ, בו צפיתי כי מה שגנץ עשה עשוי להפיל עליו מכה קשה שבעתיים מזו שהוא ביקש למנוע, וזה אומר שאם הוא, גנץ, נכנס לחופה עם ביבי, ברגע המתאים לו ביבי יזרוק אותו כמו קונדום משומש.

מה שעומד כנגד האפשרות הזאת הוא שאם היא תיכשל, לא יהיה לו, לביבי, רוב בכנסת כדי להקדים את הבחירות, לפני שהכנסת מחוקק את החוקים אשר לא יאפשרו לו לכהן כראש הממשלה אחרי הבחירות.

אפשרות נוספת

תוך כתיבת המאמר הזה אחד מחברי מציע לי אפשרות נוספת: גנץ ואשכנזי מכינים לביבי מלכודת.

זה קצת מרחיק לכת, לטעמי, ואין לי שום בסיס לוגי לתמוך בה, חוץ מזה שאין לי כל בסיס לוגי לשלול אותה.

אני מניח אותה כאן, ללא הערות משלי, רק כנקודה נוספת, למעקב.

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס