עוד על “טובות-הנאה” בעבירות השוחד
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/55650
תשובה לשואלים, למשיגים ולמפקפקים, בעקבות מאמרי הקודם (על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן)
שמחה ניר, עו“ד
בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא
המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?
בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
בעקבות מאמרי הקודם (על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן) זכיתי להרבה לייקים, אבל גם להערות שנבעו מאי–הבנה של הנושא, ואולי משום שהמגיבים הסתפקו בקריאת הכותרת, והסיקו ממנה את דעתי בנושא.
אז לא: כתבה אוהדת אינה שוחד!
כדי להבין יותר את הנושא, הבה נראה כיצד מוגדרת עבירת השוחד בחוק העונשין, תשל”ז-1977:
סע’ 290(א), שכותרתו היא “לקיחת שוחד“, זה לשונו:
עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס […].
סע’ 291, שכותרתו היא “מתן שוחד“, זה לשונו:
נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו בסעיף 290(ב) בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 290(א).
וסע’ 293, שכותרתו היא “דרכי שוחד“, זה לשונו:
אין נפקא מינה בשוחד –
(1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
[…].
הבאתי כאן רק את הסעיפים וחלקי הסעיפים הנוגעים לנושא בו אנחנו דנים כאן, למרות שנושא השוחד, כמפורט בחוק, הוא מורכב בהרבה, ואין ספק שהנושא כולו, על כל מורכבותו, יעלה גם יעלה בכל הנוגע לפרשת נתניהו.
העבירות של לקיחת שוחד ע“י עובד הציבור, או נתינת שוחד לעובד הציבור, כוללת, איפוא, בין השאר, את שני היסודות האלה:
א. לקיחה/נתינה של שוחד …
ב. בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור.
מדוע “בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור“?
משום שאם שר הדואר היוצא של טרינידד–אנד–טובגו (יש דבר כזה!) מתמודד על ראשות הממשלה, שם, ואני תורם לקמפיין הבחירות שלו 10 דולר מקומיים (1TTD=0.147641 USD) בגלל אהדתי את מאבקו הצודק – כיוון שאין לי עסקים באותה המדינה, וגם אין לי כל כוונה לנהל בה עסקים כלשהם, אזי תרומתי הצנועה (והצנומה) אינה “בעד פעולה הקשורה בתפקידו“.
כעת, כשאנחנו יודעים כי השוחד הוא “בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור“, נשאלת השאלה מה זה “שוחד“, ועל כך, כאמור, עונה סע’ 293(1), ואומר כי לעניין השוחד אין נפקא מינה אם הוא כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת.
מדוע טובת הנאה “אחרת“?
משום ששום חקיקה לא יכולה לחזות מראש את כל האפשרויות שאינן “כסף, שווה–כסף (או) שירות“.
קחו, למשל, את מה שקרוי שוחד מיני: האם זה “שווה כסף“? – רק למי שמשלם על דברים כאלה. האם זה “שירות“? אולי כן ואולי לא, וכיוון שבמשפט פלילי הספק הוא לטובת הנאשם, ייתכן שזה לא ייחשב כ“שירות“.
ולכן הוסיפו גם “טובת הנאה אחרת“.
כמובן שיכול עובד הציבור המואשם בקבלת שוחד מיני לומר אני בכלל לא נהניתי מזה, גם לא ביקשתי את זה ולא הבטחתי, גם לא נתתי, שום “פעולה הקשורה בתפקידי” – בסך הכל ריחמתי עליה, והתמסרתי לחיזוריה, כדי שלא תיעלב” … אבל זה כבר שייך לנסיבות ה“פרטיקולריות” של המקרה המסויים, ולא לשאלה העקרונית בה אנו דנים היום.
נו, עכשיו רק תגידו שפרסום אוהד אינו “טובת הנאה” …
וזה כל הסיפור כולו: פרסום אוהד, כשלעצמו, אינו שוחד, אלא רק “טובת הנאה“, אשר אם היא ניתנת לעובד הציבור (או נלקחת על ידו) “בעד פעולה הקשורה בתפקידו” – רק אז היא נכנסת לגדרי עבירת השוחד.
______________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס