סיפורו של תיק

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56284

עמדה בעניין האישומים נגד בנימין נתניהו

ד“ר ישראל בר–ניר

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

סיפורו של תיק

פרק ראשון: מבוא

לפני עשר שנים, בשנת 2009, עו“ד וסופר בשם יחיאל גוטמן, פרסם ספר בשם “תיק תפור“. כפי שגוטמן מתאר זאת, עלילת הספר היא “סיפור שלא היה ולא נברא“, המתרחשת ב“מדינה שלא קיימת“.

קביעתו של גוטמן “סיפור שלא היה ולא נברא” הייתה מוקדמת ומוגזמת, כפי שאנו למדים מהופעתו המבישה היום (21 בנובמבר, 2019) של היועמ“ש, בה הוא הצדיק את הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה.

פרק שני: יומה הגדול של כנופיית שלטון החוק

התואר כנופיית שלטון החוק הוא שמה של מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל (המשטרה, הפרקליטות והיועמ“ש) בפיו של נשיא המדינה, ראובן ריבלין. את החוויה העוברת בימים אלה על נתניהו, הוא חווה על בשרו כאשר הועלתה מועמדותו לכהן כשר המשפטים. לפניו זכו ל“טיפול” דומה יעקב נאמן וחיים רמון – שגם הם היו מועמדים למשרת שר המשפטים. שלושת המינויים טורפדו ע“י הכנופייה (כפי שריבלין מכנה אותה) שחששה מכניסתו של מי שהוא “לא משלנו” לתפקיד. אנשי ציבור נוספים שזכו לכבוד המפוקפק שתפרו להם תיק היו הרמטכ“ל לשעבר רפול ז“ל, וגיבור ישראל אביגדור קהלני. הרשימה ארוכה, אבל אלה יספיקו להבהיר את המגמה.

במסדרונות הפרקליטות צהלה ושמחה ובהרמת כוס “לחיים” הם יכולים לשיר, בהשאלה משיר ילדים ידוע

שמחה רבה שמחה רבה,

הנה הגיע היום ובא,

תפרנו, תפרנו לו תיק עם כיסים,

מלאנו, מלאנו את כיסיו בפלילים,

מפכ“ל המשטרה לשעבר, רוני אלשיך, יכול לטפוח לעצמו על השכם בסיפוק. הוא טען תמיד, אי הגשת כתב אישום נגד נתניהו תפגע באמינות המשטרה. הכנופייה (בלשונו של ריבלין), לא הכזיבה, ו“אמינות” המשטרה נשמרה . . .

פרק שלישי: סופו של מסע (Journey’s End)

מנסים ליצור הציבור את הרושם שהחקירה נגד נתניהו מתנהלת כבר שלוש שנים. זה לא מדוייק (אני משתמש בלשון המעטה). תיקו של נתניהו היה יכול לככב בסרט “בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים“. המרדף החקירתי של נתניהו מתנהל כבר יותר מעשרים שנה. ניסו לתפור תיק לנתניהו מיד למחרת היום בו הוא נבחר לראשות הממשלה ב-29 במאי 1996. החקירה אז הסתיימה בלא כלום, אבל החוקרים לא אמרו נואש. אחרי שהם לא מצאו הוכחות הם ניסו ל“גבש” ראיות (אני מצטט מהזיכרון את מה שעיתון “הארץ” כתב אז על החקירה), וגם הניסיון הזה נכשל. בסופו של דבר, הפרשה הסתיימה בקול דממה דקה. אבל, כמו שהתגלה לאחרונה, תיק שנפתח אף פעם לא נסגר. הוא נשמר על המדף וממתין עד שיגיע יומו.

הופעתו של היועמ“ש היום וההחלטה להגיש את כתב האישום נגד נתניהו היא סוף הדרך (זמני?). אחרי מסע ארוך ומייגע שנמשך למעלה מעשרים שנה, הכנופייה (בפיו של ריבלין) הצליחה סו“ס להפיח רוח חיים בתיק שהעלה עובש במרתפי המשטרה, ולהביא להגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה. משמעות ניצחון הכנופייה היא שנכון לעכשיו, המשטר במדינת ישראל הפך מדמוקרטיה לפרקליטוקרטיה.

לסיום. אינני אדם דתי, אבל יש לי כבוד למסורת ישראל. מאדם דתי (חובש כיפה) אני מצפה למידה מינימלית של יושר ונאמנות לאמת. כשאני רואה אדם דתי עומד על במה ציבורית ומשקר במצח נחושה בידיעה ברורה שאף אחד לא מאמין לו, אני מקבל בחילה.

אינני יודע איך בדיוק החוק מגדיר את העבירה המכונה “הפרת אמונים“, אבל אם מי שהוא צריך לתת את הדין על העבירה הזאת אלה היועמ“ש עצמו ועוזרו, שי ניצן. הם מונו לתפקידיהם בציפיה שהם ימלאו אותם ביושר. שניהם הפרו את האמון שהציבור נתן בהם.

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס