משפט נתניהו: תזכרו שאמרתי לכם – אילן ישועה אינו העד המרכזי!

מאת Simha Admin | 22/09/2021 |

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/58196

שמחה ניר, עו“ד

מדוע הביביסטים מתעקשים על כך שעד התביעה מס’ 1 הוא העד ה“מרכזי“, למרות שהוא רק עד–קצה, שידיעותיו מוגבלות רק למה שבמסגרת המצומצמת של תפקידו, כמבצע מדיניותם של הבעלים? עד כמה זה בכלל חשוב?

נא להכיר את ספרי החדש:

Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump

למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות

בן 82 אנוכי היום (15.6.2021), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

תזכורת

מאין תבוא הישועה?

על החקירה הנגדית

עד מרכזי, עד שולי, מה ההבדל?

למה אני מעלה את הנושא הזה היום?

תזכורת

בנימין נתניהו מואשם, בין השאר, במתן טובות הנאה שלטוניות לזוג אלוביץ’, בעלי אתר וואללה, תמורת שוחד, והשוחד הוא טובות הנאה עיתונאיות, שהאלוביצ’ים העניקו לו.

התביעה ערה לכך שבין עיתונאים לבין פוליטיקאים מתקיימים יחסים ומגעים כדבר של יום ביומו, ולכן היא הכניסה בגדר טובות ההנאה העיתונאים גם “היענות חריגה” של האלוביצ’ים לבקשות ודרישות חריגות של נתניהו להתערבות בעבודה העיתונאית – דרישות שאף פוליטיקאי סביר לא יעז להפנות לעיתונאים, ואף עיתונאי סביר לא ייענה להן.

כמובן שהכל מצריך הוכחה, אבל מכתב–האישום – שהוא המסגרת לכל משפט פלילי – אנחנו יודעים לאן התביעה חותרת.

פרטים נוספים – בקישורים שבגוף המאמר הזה, וכן בשוליו, למטה מכאן.

מאין תבוא הישועה?

ראשון עדי התביעה הוא אילן ישועה, מנכ“ל אתר וואללה באותה העת, ובעת כתיבתן של השורות האלה עדיין נמשכת חקירתו הנגדית בידי ההגנה (ראו גם: משפט נתניהו: על חקירתו הנגדית של אילן ישועה – הצעת–ייעול לפרקליטות).

לישועה עצמו לא היה שום מגע ושום קשר לבנימין נתניהו, וממילא הוא גם לא יכול להעיד על מה שנרקם בין האלוביצ’ים לבין נתניהו.

הוא יכול להעיד רק על ההוראות שהוא קיבל מהאלוביצ’ים בעניין נתניהו, ובאשר למה שקרה בינם לבין נתניהו – על כך יצטרכו להעיד העדים האחרים.

עדותו של ישועה במשפט הזה דומה לעדותו של הטוראי בסיפור האם התיק נגד הרמטכ”ל “מתפורר וקורס”?: עדותו של איש–הקצה, שמקבל פקודות ומבצען, ואין לו שום מושג מי אחראי להן, ומה מניע אותו (ולפעמים גם מבצע על דעת עצמו דברים שלא נצטווה לעשותם).

על החקירה הנגדית

בחקירה הנגדית יש להגנה הזכות לחקור את העד בכל עניין שיכול להועיל לה, גם אם הוא לא קשור לעדותו הראשית, ואכן היא עושה זאת, בניסיון להראות שבמערכת האתר קשרי עיתונאים–פוליטיקאים הם דבר שבשגרה, ושנתניהו קיבל גם סיקור לא–אוהד.

כאשר החקירה הנגדית מתארכת ימים ארוכים, סביר מאוד למצוא אצל העד סתירות, גמגומים, חסרים בזיכרון, וכו’, אבל מעבר לכך, למיטב הבנתי, ההגנה לא מנסה להפריך את עדותו של ישועה באשר להוראות שקיבל מהאלוביצ’ים, וגם אם הייתה מצליחה להחליש את עדותו בעניין הזה – עדיין זו עדות המצריכה סתירה, ואת הסתירות האלה היא תצטרך למצוא במקומות אחרים – אם תצליח בכך.

וזה לא יהיה קל, כי היחידים שיכולים להעיד על מה ש“לא היה” הם נתניהו והאלוביצ’ים, ואם הם יעשו כן, הם מוותרים על זכות השתיקה, וחושפים את עצמם לחקירה נגדית לכל רוחב החזית המשולשת. לא נעים.

עד מרכזי, עד שולי, מה ההבדל?

תומכי נתניהו (להלן, ולשם הנוחיות, גם: הביביסטים) מתעקשים על כך שישועה הוא העד ה“מרכזי“, למרות שהוא רק עד–קצה, שידיעותיו מוגבלות רק למה שבמסגרת המצומצמת של תפקידו, כמבצע מדיניותם של הבעלים.

מדוע זה חשוב להם?

משום שאם הוא העד המרכזי, והעדות שלו “קורסת“, הרי שכל התיק “קורס” – וזה הדבר היחיד שהם מוכנים לשמוע.

על מה הם מבססים את ה“מרכזיות” של ישועה כעד התביעה?

על העובדה שהתביעה הביאה אותו כראשון עדיה (הם לא ניהלו בחיים אף משפט פלילי, מה הם מבינים?);

על כך שישועה הוא “סמולן” (נו, טוףףף);

על כך שגם הימין וגם השמאל רואים אותו כעד המרכזי (שישלחו אלי עם זה את הימין ואת השמאל, ונראה);

על כך שכל החקירה התחילה על בסיס החומרים שהוא הביא (ונניח שכל החקירה התחילה על בסיס שמועה עקשנית לפיה שמחה ניר בועל קטינות, מעלים מס, וחונה במרחק של פחות משני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) – אז זה אומר שאם אי אפשר להביא את שמועה עקשנית להעיד במשפט, פשיטא שאין “תיק“?);

על כך שה“תישקורת” היא “סמולנית” ולא מספרת לנו את מה שהיא רוצה שלא נדע (האם שתיקתה של התקשורת הופכת עד שולי למרכזי, או שעיוות המילה עושה את זה?);

וכן הלאה, וכן הלאה.

ובקיצור – זה לא מבוסס על שום דבר, וכמה שלא תסביר להם שה“מרכזיות” של עד נבחנת במבט “פנימה“, אל התיק עצמו, ושחוץ מזה ישנם תיקים בהם בכלל אין “עד מרכזי“, או שלתיק משפטי זה או אחר יכולים להיות כמה וכמה “מרכזים“.

אל תסביר – הם לא רוצים להבין.

ראו, למשל, את הדיון הארכני הזה, ותבינו.

רגע–רגע … שכחתי: הם מתבססים גם על הפסיבדו–עיתונאי, פסיבדו–משפטן, אלי ציפורי, שעליו למדנו כי עם “סניגורים” כמוהו נתניהו לא זקוק לקטיגורים. ראו: בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ז): הבלדה על של”ג העדים.

וראו גם את ההיכרות הראשונית שלנו עם הציפורי הזה: הוי, הסוגדים לכיפת הברזל, מתי תתפכחו?

למה אני מעלה את הנושא הזה היום?

אני לא בא לתת כאן הרצאה מדוע אילן ישועה אינו העד המרכזי בתיק הזה: מי שאינו ביביסט מצוי מבין זאת גם בלי ההסברים שלי, או שלא רואה בכך כל חשיבות, ומי שנכלל בגדר הביביסטים המצויים לעולם לא יבין זאת, כי הוא לא רוצה להבין, והוא לא רוצה להבין – כי זה לא מתיישב עם הביביזם שלו.

כדי להמחיש את מה שאני אומר, ראו את הדיון הזה, בדף הפייסבוק של ידידנו נחום שחף.

ולמה אני מביא את הקישור הזה?

אני מביא אותו משום שברור לי כי במוקדם או במאוחר יתברר שאילן ישועה אינו העד המרכזי בתיק הזה, ושכל המתעקשים על השטות הזאת יצטרכו לאכול את כל הכובעים שלהם, ולזכור את הוויכוח המטופש שלהם אתי.

ואני ממליץ לכל אחד מהם לרוץ כבר עכשיו לקנות כמה שיותר כובעים, כי המלאים אוזלים, והמחירים עולים.

ושוב: אל תנסו לחזור לוויכוח עצמו, כי כבר אמרתם את כל מה שיהיה לכם, כבר עניתי לכם כמיטב יכולתי, ומה שנשאר לנו עכשיו זה לחכות בסבלנות ולראות מי יצטרך לאכול את כל כובעיו.

יש לי בחגורה הרבה “אמרתי לכם” שהתגשמו. ראו, רשימה (לא מלאה) כאן: אחרי גולדסטון 2: אמרתי לכם, אמרתי לכם, אמרתי לכם – ולא אביתם שמוע!