משפט נתניהו: גיא לוי, ביביסט מצוי, סלפן ושקרן – אבל גם לשקר הוא לא יודע
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/58304
משפט נתניהו: גיא לוי, ביביסט מצוי, סלפן ושקרן – אבל גם לשקר הוא לא יודע
במאמר הקודם ראינו כיצד האיש הזה מייחס לאחרים בורות משפטית, ובסוף דווקא בורותו היא שנחשפה *** כעת הוא מתיימר להגן על האמת, ונחשף במלוא שקרנותו
לסנדלר בהודו
שמחה ניר, עו“ד
בן 82 אנוכי היום (15.6.2021), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?
בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
_____________________
Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump
למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות
______________________
בעקבות מאמרי משפט נתניהו: נאום-תשובה לגיא לוי, פִּישֶר משפטי, עונה לי האיש:
קראת [קראתי] את המאמר שכתבת עלי,
פשוט מביך.
אם היית נותן לסנדלר בהודו לכתוב את זה, הוא היה יותר לוגי ממך.
אני עונה לו:
פשוט מביך אותי איך אדם משכיל כמוך לא יכול להתמודד עניינית ונקודתית עם הביקורת עליו.
הוא לי:
אתה כתבת כל כך הרבה שטויות, שזה מדהים!
אין לך מושג בראיות, לא קראת את הנספח לכתב האישום ואתה פשוט מפיץ שקרים אצלך בעמוד על ימין ועל שמאל.
במדינה מתוקנת היו לוקחים לך את הרישיון, בגלל שאתה מטעה את הציבור השקרים.
אני לו:
תמנה שטות אחת, ותנמק אותה, אחר כך נמשיך.
תמנה גם שקר אחד.
ותתייחס גם לשאלה שהצגתי בעניין האישורים לעסקת בזק–יס.
והוא עונה:
באמת להביך אותך בפומבי?
טוב…
1. טענת וציטטת את החוק: “המבקש או המתנה שוחד” לכן אני חוזר ושואל:
מאחר ואין כל הקלטה, מסמך או עדות על שיחה בה נתניהו “ביקש או התנה שוחד” וגם לא אלוביץ‘.
אז חוזר שוב על השאלה, כאשר אנו רואים שהמתת התרסק, כיצד הם מתכוונים להוכיח שוחד?
2. מה זה “אנחנו לא יודעים מה הוא קיבל“?
“אנחנו” דווקא יודעים מצויין מה טוענת הפרקליטות שנתניהו ביקש/קיבל והם מפורטים ב-315 סעיפים בנספח לכתב האישום, אולי אתה לא יודע…
3. מה שעו“ד של נתניהו הציגו זה את ההתנהלות של וואלה מול פוליטיקאים אחרים והדגימו את אי החריגות בהענות הדלה והדלילה מאד לבקשותיו של נתניהו.
4. “על פי דיני העונשין, אם אדם מבקש משהו שאסור לו לבקש” כאן שוב אתה מדגים את בורותך בתיק ובתחום בכלל.
לפוליטיקאים ולדוברים אסור לבקש בקשות סיקור?
יש לשכת ח“כ, שר או ראש ממשלה שלא מוציא עשרות בקשות כאלו ביום?
אתה צריך שוב להוכיח שזה היה מותנה בהטבות בהסכמה ואין לזה זכר!
5. בחלק הזה אתה פשוט משקר!
אני מעולם לא טענתי בעשרות הפעמים שכתבתי ודיברתי על מרכזיותו של אילן ישועה שהיא נובעת ממיקומו בסדר העדים,
אלא כי כל 315 אירועי המתת עברו אך ורק דרכו וכי כך אמרה במפורש שלוש פעמים במהלך הנאום שלה, התובעת ליאת בן ארי, אשר חתומה על כתב האישום!
(זו גם הסיבה שהוא לא צרפת במאמר את צילומי המסך)
אני:
תעלה כאן את כל ההשגות שלך, ותקבל נאום–תשובה מסודר.
הוא:
העלתי את חלקן
תענה ונמשיך
אני:
אענה לך מאוחר יותר, כשאהיה ליד המחשב.
הוא:
אני מחכה… לא רצית לכתוב את זה בפוסט, כי אתה אדם מבוגר וכנראה שבאמת אין לך מושג על מה אתה מדבר ואכלת הרבה ערוץ 12 ועיתון הארץ,
אתה לא אשם…
הוא:
תתפנק…
אני:
נו פרובלם, זה ייקח אולי כמה שעות, כי אני אדם יסודי.
עד כאן חילופי הדברים שהביאו אותי לרגע הזה (לקח יותר מכמה שעות, מה לעשות).
ראשית – איך הגענו לנושא הזה.
בעמוד הפייסבוק שלו גיא לוי מביא את הפוסט הזה:
נכון שזו תמונה מהממת מהחתונה שלי,
כשעוד הייתי צעיר ויפה?
(אישתי עדיין צעירה ויותר יפה).
יופי,
אז עכשיו תלחצו על הלייק,
כנסו אלי לעמוד שלי וגללו פוסט אחד למטה,
אל הסרטון שלנו החדש שדאגו להסתיר מכם.
מזל טוב
…
ומציג את התמונה הזאת:
אני עונה לו:
כרגיל, אתה מסתיר חלקים מהאמת.
והכוונה היא, איך לא, לכך שהתמונה מראה רק חלק מהפנים שלו ומהפנים של רעייתו, אבל חוש ההומור שלו לקוי עד כדי כך שאם לא נשים לו עשרה סמיילים, הוא לא יבין את הסאבטקסט.
מכאן ואילך אני פונה אליך, גיא לוי, בגוף שני.
אתה מנצל את ההזדמנות להתייחס אל המאמר שלי עליך, אבל לא חוסך כל מאמץ כדי להוכיח לי שצדקתי בכך שאתה, כרגיל, מסתיר חלקים מהאמת.
נתחיל מסעיף 1 שלך. אתה אומר לי:
1. טענת וציטטת את החוק: “המבקש או המתנה שוחד” לכן אני חוזר ושואל:
מאחר ואין כל הקלטה, מסמך או עדות על שיחה בה נתניהו “ביקש או התנה שוחד” וגם לא אלוביץ‘.
אז חוזר שוב על השאלה, כאשר אנו רואים שהמתת התרסק, כיצד הם מתכוונים להוכיח שוחד?
כדי להסביר לך מה זה ציטוט חלקי, אתן לך שני משפטים:
האחד – גיא לוי אוהב ערבים;
והשני – גיא לוי אוהב ערבים מתים.
כפי שאתה רואה, המשפט הראשון אינו ציטוט “חלקי” של השני, אלא ציטוט מסולף.
כעת בוא נראה מה בדיוק אמרתי:
לפי סע’ 294(א) לחוק העונשין, תשל“ז-1977, “המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד“, וזה, כמובן, אומר כי לא חייבת להיות “מתת“!
אז לפני שאתה שואל אם אני עו“ד, תשאל את עצמך אם אתה באמת סטודנט למשפטים, ואיך זה שבסיום שנה א’ עדיין אין לך את מה שיש לסטודנטים למשפטים כבר בסמסטר הראשון: הידע, ההבנה והיכולת לקרוא טקסטים משפטיים פשוטים, שאינם נתונים לשום מחלוקת.
וזה אומר שכבר כאן אתה מוכיח שאני צדקתי כשאמרתי ש“כרגיל, אתה מסתיר חלקים מהאמת“.
מכאן, אחרי הציטוט המלא, ברור שגם אם אתה צודק שלא הייתה כל “מתת“, עדיין אפשר להרשיע את ה“מקבל” בקבלת שוחד.
ואם זה לא מספיק לך, קרא את המאמר הזה: עוד על עבירות השוחד: האם נחוצה תמורה?
עכשיו תשאל כל מה שאתה רוצה, ואם אתה רוצה – תחזור על שאלתך, בדיוק כפי שהיא, ואענה לך.
והלאה, אתה שואל–עונה:
2. מה זה “אנחנו לא יודעים מה הוא קיבל“?
“אנחנו” דווקא יודעים מצויין מה טוענת הפרקליטות שנתניהו ביקש/קיבל והם מפורטים ב-315 סעיפים בנספח לכתב האישום, אולי אתה לא יודע…
אז גם כאן אתה מסלף את דברי. אני אמרתי כי:
אנחנו רק בשלב בו העיד רק עד תביעה אחד, ועדיין הוא לא נחקר בחקירה החוזרת, ואנחנו גם לא יודעים מה ביקש נתניהו מהאלוביצ’ים (ומה מזה הוא קיבל).
כן, אנחנו יודעים מצויין מה טוענת הפרקליטות, אבל גם לפרקליטות מגיע חופש הביטוי, ומותר גם להם לקשקש כמה שהם רוצים – השאלה היא רק מה הם יוכיחו בסוף המשפט, וזה עדיין רחוק.
כן, אנחנו יודעים גם מה בדיוק מפורט ב-315 הסעיפים, אבל אם אתה רוצה להציג תיזה מסודרת, תעלה אותה בכתב, בצורה נוחה לקריאה, ולא במצגת המכילה 315 דפים, אשר לכל אחד יש כמה דפים המסתעפים ממנו, וכדי לעבור על כולם יש צורך לשקוד על כך ימים ושבועות – הכל כדי להשביע את יצר הפינוק של עורכי–המצגות שלכם.
בינתיים אני הבאתי “דגימת אקראי” מהמצגת שלכם, שאתם עצמכם רואים בה דוגמה מובהקת לתיזה שלכם – לא כדי להתווכח איתה, אלא במטרה אחת: להראות שנתניהו אכן ביקש משהו, דבר המראה, לשיטתי, כי כדי להפריך את הדבר הוא יעמוד בפני הברירה האכזרית – לשתוק או להעיד ולהיחשף לחקירה נגדית, לכל רוחב האישומים.
מה הוא ביקש? את זה נראה (או לא נראה) בהמשך כי עד התביעה מס’ 1 לא העיד על כך (וגם לא יכול היה, כי הוא לא היה נוכח במעמד הבקשות), אבל, כאמור, לא למטרה הזאת העליתי את הנקודה הזאת.
והלאה, ממקלדתך:
3. מה שעו“ד של נתניהו הציגו זה את ההתנהלות של וואלה מול פוליטיקאים אחרים והדגימו את אי החריגות בהענות הדלה והדלילה מאד לבקשותיו של נתניהו.
הנה, גם אתה מודה בכך שלנתניהו אכן היו בקשות, ולפי סעיף 294(א) הנ“ל גם אם וואלה זרקו אותו מכל המדרגות, עדיין עצם הבקשות נחשבות כאילו הן גם נענו.
אבל אם אתה מדבר על ה“היענות“, אתה נחפזת להסיק מסקנות מעד התביעה הראשון, כאשר בינתיים עלה על הדוכן עד התביעה השני, וכבר בעדותו הראשית הוא גילה לנו את מה שאתה לא רצית לדעת.
ועל כך אמרינן לטיפש לא מראים חצי עבודה.
והלאה – שוב ציטוט חלקי:
4. “על פי דיני העונשין, אם אדם מבקש משהו שאסור לו לבקש” כאן שוב אתה מדגים את בורותך בתיק ובתחום בכלל.
לפוליטיקאים ולדוברים אסור לבקש בקשות סיקור?
יש לשכת ח“כ, שר או ראש ממשלה שלא מוציא עשרות בקשות כאלו ביום?
אתה צריך שוב להוכיח שזה היה מותנה בהטבות בהסכמה ואין לזה זכר!
אז גם כאן אתה מביא ציטוט “חלקי” ומסלף, כאשר אתה מתעלם מהמילה “אם“, היוצרת “משפט תנאי” (if-statement): אם … אז …
אז בוא נקרא יחד את מה שכתבתי, במלואו:
לפי העקרונות הכלליים של דיני העונשין, אם אדם מבקש משהו שאסור לו לבקש, ולא מקבל את מבוקשו, אפשר להאשימו ב“ניסיון” לקבל את המבוקש, אבל בעניין השוחד, כאמור לעיל, המחוקק הגדיר גם את הניסיון עצמו כאילו היה העבירה המושלמת.
זהו משפט מחובר בעל שני חלקים:
האחד:
לפי העקרונות הכלליים של דיני העונשין, אם אדם מבקש משהו שאסור לו לבקש, ולא מקבל את מבוקשו, אפשר להאשימו ב“ניסיון” לקבל את המבוקש, …
והשני:
… אבל בעניין השוחד, כאמור לעיל, המחוקק הגדיר גם את הניסיון עצמו כאילו היה העבירה המושלמת.
עכשיו תגיד לי, אדון לוי – איזה משני החלקים אינו נכון, ובמה אני מגלה “בורות“?!
אתה מוסיף:
לפוליטיקאים ולדוברים אסור לבקש בקשות סיקור?
יש לשכת ח“כ, שר או ראש ממשלה שלא מוציא עשרות בקשות כאלו ביום?
התשובה: קל לדחוף שאלות שאינן במחלוקת כדי לטמטם את הקורא להבין שהן אכן שנויות במחלוקת, ואידיוט הוא מי שחולק על כך.
אז יש לי הפתעות בשבילך: אין מחלוקת על כך שלפוליטיקאים ולדוברים מותר לבקש בקשות סיקור, ולמעשה לכל אדם מותר לבקש כל דבר, וגם אין מחלוקת על כך שלכל ח“כ, שר או ראש ממשלה יש לשכה שמוציאה עשרות בקשות כאלו ביום.
והנה ה“אס” שלך, בסעיף הזה:
אתה צריך שוב להוכיח שזה היה מותנה בהטבות בהסכמה ואין לזה זכר!
ראשית – מה זה “שוב“? האם הוכחתי כבר, האם בכלל טענתי שהוכחתי ואני צריך לעשות זאת “שוב“?
ושנית – בוודאי שאני (קרי: התביעה) חייב להוכיח את הכל, כולל שההטבות היו מותנות, אבל בינתיים העיד רק עד אחד, אשר לא לא יכול היה להעיד על ההתנייה הזאת.
וגם על כך אמרינן לטיפש לא מראים חצי עבודה.
והנה הקרשצ’נדו שלך:
5. בחלק הזה אתה פשוט משקר!
אני מעולם לא טענתי בעשרות הפעמים שכתבתי ודיברתי על מרכזיותו של אילן ישועה שהיא נובעת ממיקומו בסדר העדים,
אלא כי כל 315 אירועי המתת עברו אך ורק דרכו וכי כך אמרה במפורש שלוש פעמים במהלך הנאום שלה, התובעת ליאת בן ארי, אשר חתומה על כתב האישום!
(זו גם הסיבה שהוא לא צרפת במאמר את צילומי המסך)
אז תסלח לי מאוד, אתה משקר באמרך שאני משקר.
ראשית – במאמר שאתה מכוון אליו (משפט נתניהו: תזכרו שאמרתי לכם – אילן ישועה אינו העד המרכזי!) אפילו לא הזכרתי אותך, וכל מה שאמרתי בעניין הזה הוא כי:
תומכי נתניהו (להלן, ולשם הנוחיות, גם: הביביסטים) מתעקשים על כך שישועה הוא העד ה“מרכזי“, למרות שהוא רק עד–קצה, שידיעותיו מוגבלות רק למה שבמסגרת המצומצמת של תפקידו, כמבצע מדיניותם של הבעלים.
מדוע זה חשוב להם?
משום שאם הוא העד המרכזי, והעדות שלו “קורסת“, הרי שכל התיק “קורס” – וזה הדבר היחיד שהם מוכנים לשמוע.
על מה הם מבססים את ה“מרכזיות” של ישועה כעד התביעה?
על העובדה שהתביעה הביאה אותו כראשון עדיה (הם לא ניהלו בחיים אף משפט פלילי, מה הם מבינים?);
על כך שישועה הוא “סמולן” (נו, טוףףף);
על כך שגם הימין וגם השמאל רואים אותו כעד המרכזי (שישלחו אלי עם זה את הימין ואת השמאל, ונראה);
על כך שכל החקירה התחילה על בסיס החומרים שהוא הביא (ונניח שכל החקירה התחילה על בסיס שמועה עקשנית לפיה שמחה ניר בועל קטינות, מעלים מס, וחונה במרחק של פחות משני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) – אז זה אומר שאם אי אפשר להביא את שמועה עקשנית להעיד במשפט, פשיטא שאין “תיק“?);
על כך שה“תישקורת” היא “סמולנית” ולא מספרת לנו את מה שהיא רוצה שלא נדע (האם שתיקתה של התקשורת הופכת עד שולי למרכזי, או שעיוות המילה עושה את זה?);
וכן הלאה, וכן הלאה.
ובקיצור – זה לא מבוסס על שום דבר, וכמה שלא תסביר להם שה“מרכזיות” של עד נבחנת במבט “פנימה“, אל התיק עצמו, ושחוץ מזה ישנם תיקים בהם בכלל אין “עד מרכזי“, או שלתיק משפטי זה או אחר יכולים להיות כמה וכמה “מרכזים“.
אל תסביר – הם לא רוצים להבין.
הנה כי כן, לא דיברתי עליך, וכאשר דיברתי על “תומכי נתניהו“, ונתתי רשימה (לא ממצה) של חמישה נימוקים – לא הכללתי שום דבר.
אתה היית ער לכך, משום שהסברתי זאת גם באותו המאמר, וגם חזרתי על כך בנאום–התשובה שהקדשתי לך, ועורר את חמתך.
אתה מסיים במאמר מוסגר: “(זו גם הסיבה שהוא לא צרפת במאמר את צילומי המסך)”, ואני תוהה מה פשר “הוא לא צרפת“.
אני מוכן ללכת לקראתך, ולהניח שהתכוונת לכך שכדי לבסס את השקר שלי התעלמתי מצילומי המסך שלך, אבל, עם כל הכבוד, כיוון שלא ייחסתי לך כלום, לא הייתי צריך להגן על על מה ש“ייחסתי” לך, לדבריך, שבועיים לפני הרעש.
אם היית אומר לי כי מאז שכתבתי את המאמר על מרכזיותו הכוזבת של העד ישועה השתנו דברים, וכו’ – אולי הייתי מעדכן את עצמי, אבל לא זה מה שאמרת.
בקיצור: אתה סלפן ושקרן, בארבע מתוך חמש הערותיך עשית זאת, ובאחת מהן דיברת על דברים שעדיין מוקדם לנבא לגביהם, והשאלה היחידה שאין לי תשובה היא את אתה באמת אידיוט, או רק משים עצמך כזה.
ורק להזכיר לך: בפוסט בו שאלת אותי אם אני עו“ד, השלכתי לרגליך כפפה, הזמנה להתמודדות כאשר אני עם ידי קשורות לי מאחורי גבי:
ואתה יודע מה, גיא: במקום להעמיס עלינו (ועל עצמך) תילי תילים של נימוקים מדוע ישועה שקרן, אני מזמין אותך לדו–קרב אחד–לאחד, כאשר אתה תקבע מהן העובדות שלטענתך כבר הוכחו, אני אסכים מראש שהן בגדר המוכחות, ועל הבסיס הזה נתווכח.
וכיוון שאתה לא הרמת את הכפפה, כעת אתה הוא זה אשר ידיו קשורות לו מאחור!
ועוד כפפה שהשלכתי לרגליך (כמו גם לרגלי אחרים):
הנושא של האישורים שניתנו לעיסקת בזק–יס ידוע, היה ברור שהוא יעלה, ואני מתכונן לעסוק בו במאמר הבא.
השאלה שאני מעלה בפניכם עכשיו היא שאלה אמיתית, בלי כוונת ניגוח, וכחלק משיעורי–הבית הקשורים במאמר הבא – אולי תאירו את עיני למה שאני אולי לא רואה, ובהחלט אשמח שלא להיכשל בדבר שלא יחזיק מים.
אכן, לעיסקה ניתנו כל האישורים הדרושים, אבל עדיין קיימות שתי אפשרויות טנטטיביות:
האחת – שפעילותו של נתניהו לקידום העיסקה לא הייתה כרוכה בכל טובות הנאה (לפי כל הגדרה שהיא);
והשנייה – שהיא כן הייתה כרוכה בטובות הנאה כאלה.
אם היא לא הייתה כרוכה בטובות הנאה – נתניהו יוצא זכאי, בין אם ניתנו האישורים, בין אם לאו.
מאידך, אם היא כן הייתה כרוכה בטובות הנאה, זה שוב מתפצל לשתי אפשרויות טנטטיביות:
האחת – שנתניהו גילה למאשרים שפעילותו זו אכן כרוכה בטובות הנאה;
והשנייה – שהוא לא גילה להם את הדבר.
מה עמדתכם לגבי הנפקות המשפטית של כל אחת מהטנטטיבות האלה?
כמובן שהכל טנטטיבי, משום שאנחנו לא יודעים איך המשפט יתפתח.
תודה על תשובתכם לשאלה הזאת, שהיא, כאמור, כנה ואמיתית, ומבלי כוונת ניגוח.
ואם היא קשה עליכם – ככה זה בחיים.
כיוון שלא אתה ולא אף אחד מחבריך לביביזם לא ענו, זה רק חיזק את תחושות–הבטן שלי עליהן דיברתי במאמר משפט נתניהו: תחושות–בטן: הסיפור הזה ייגמר רע! קרא את מה שכתבתי במאמר הזה, ואם, בכל זאת, יש לך מה לומר בעניין האישורים, תגיד – אולי בכל זאת יש לך מה לחדש לי, הבור והעני–ממעש, ואולי בכל זאת אני טועה.
לסיום אתה נותן לי את “ברכת הדרך“:
אני מחכה… לא רצית לכתוב את זה בפוסט, כי אתה אדם מבוגר וכנראה שבאמת אין לך מושג על מה אתה מדבר ואכלת הרבה ערוץ 12 ועיתון הארץ,
אתה לא אשם…
אז ככה:
אתה חזק בסיסמאות קצרות וקליטות, וזה טוב בפורומי מרשתת.
אני חזק יותר על במות בהן ניתן להעלות דברים בצורה מסודרת, מפורטת ומבוססת, בלי תחרות עם הזמן.
אמרת “וכנראה“? – טכניקה מוכרת, בזוייה ומאוסה, להחדיר לתת–ההכרה של הקורא או השומע דברים בלתי בדוקים, תחת המסווה של “אמרתי רק כנראה“: בנימין נתניהו “כנראה” מעלים מס, בועל קטינות וחונה במרחק של פחות משני מטרים מברז כיבוי (הידרנט).
חוץ מזה, אם אתה רוצה להביע דיעה (להבדיל מעובדות) אתה לא צריך להוסיף “כנראה” ולא “לכאורה“. רוצה לומר שלשמחה ניר “אין מושג על מה הוא מדבר“, או שהוא אידיוט? תגיד מה שאתה רוצה, ונראה מי באמת אידיוט, ולמי באמת אין מושג על מה הוא מדבר.
בהמשך ישיר, אתה אומר לי: “ואכלת הרבה ערוץ 12 ועיתון הארץ“: שכחת להגיד גם “סמולן“, “קומוניסט” וכו’ – סחורה הנמכרת בקלות בחוגים שלך, חוגי הביביסטים המצויים, חניכי ראש הממשלה לשעבר, שלמדו ממנו מנטרות שדי לפלוט אותן כאילו אמרת דבר חכמה, למרות שאמרת דבר–איוולת, או שלא אמרת ולא כלום.
אני יכול, באותה הקלות, לומר עליך (עם או בלי “כנראה” או “לכאורה“) ש“אכלת הרבה ישראל היום ודפי מסרים מצהיבים שחולקו בזמנו ע“י הדייר הקודם של בלפור, אבל אני חכם מספיק, חזק מספיק ובטוח בעמדותי עד כדי כך שאני יכול להתמודד אתך בלי לרדת נמוך כמוך, ובלי לתהות מה אתה קורא ומה אתה אוכל.
והנה “תרועת הניצחון” שלך:
אתה לא אשם…
שים לב לשלוש הנקודות שלך – עוד טכניקה ידועה: כאשר אין משהו חכם להגיד, מוסיפים שלוש נקודות, בבחינת “המבין יבין“.
אז לא. המבין יבין שאין לך משהו חכם להגיד.
כאשר מתווכחים על המגרש הפוליטי, כל הטוען בעד או נגד חשוד אוטומטית במוטות פוליטית – גם אם הנושא לחלוטין אינו פוליטי.
לגביך – אתה לא “חשוד“, כי אתה ביביסט מוצהר:
ואתה תעשה הכל (וכפי שראינו לעיל – גם תשקר) כדי שנתניהו יחזור לבלפור.
ואילו לגבי – כמה שאסביר, וכמה שאציג את האוריינטציה הפוליטית שלי – זה לא עוזר, כי נוח לכם, הביביסטים, לתייג אדם כ“סמולן“, וכו’, כדי לפטור עצמכם מדיון ענייני, בו אתם עשויים להיכשל.
ראה את ההקדמה הבלתי נמנעת, במאמר משפט נתניהו: נאום–תשובה לגיא לוי, פִּישֶר משפטי.
קרא היטב את ההסבר הזה:
אחת התכונות הרעות שלי הן שיש לי אגו מקצועי נפוח, ואני לא יכול להרשות לעצמי להביע דיעה תלויית–השקפה ומונחית–תוצאה, אשר עשוייה להתבדות במוקדם או במאוחר, ואז האגו שלי חוטף מכה אנושה.
זה פשוט לא כדאי לי!
אבל יש דבר נוסף שאי אפשר בלעדיו, והוא מכוון גם לכל אלה ששואלים אותי למה אני מגן על הפרקליטות הפושעת.
אז ככה: אני לא מגן על הפרקליטות. יש לי איתם חשבונות ציבוריים, חשבונות מקצועיים וחשבונות אישיים “מכאן ועד להודעה חדשה” – הרבה יותר מאשר עם בנימין נתניהו, שבסך הכל לגלג עלי שאני “חמוץ“, ובסך הכל רימה את כל העולם, אפילו את דונאלד טראמפ מיטיבו.
הדבר היחיד שאפשר לומר לטובתו הוא ששקרים של פוליטיקאי הם פחות גרועים משקרים של משפטנים ציבוריים, אשר חייבים להיות הרבה יותר קנאים לאמת.
והפרקליטות מלאה שקרנים – ולא רק שי ניצן, מלך השקרנים. ראו מה שכתבתי עליהם לפני למעלה מחמש עשרה שנים – הרבה לפני משפט נתניהו: חלאות-אדם או סתם “טועי-דרך”? (ו): על המרמים את בית המשפט, בשם המדינה.
אז זהו, שבניגוד לך, שיש לך אינטרס ברור ומוצהר בנושא הזה, אני נקרע בין שני אינטרסים מנוגדים: לראות את נתניהו בקלונו, ולראות את הפרקליטות בקלונה.
מכל אלה עולה שאפשר לסמוך על כך שאני לא מוטה–אינטרס, ושאני לא אסתכן בהבעת דיעה מוטת–השקפה שעשוייה להתבדות ולהנחית על האגו המקצועי שלי מכה אנושה וכואבת – דבר אשר, כפי שאמרתי, אינו כדאי לי.
כמובא לעיל, אמרתי לך:
תעלה כאן את כל ההשגות שלך, ותקבל נאום–תשובה מסודר.
ואתה ענית:
העלתי את חלקן
תענה ונמשיך
אוקיי, עניתי לך, ועכשיו תמשיך. הכדור כעת על המגרש שלך, גיא לוי.
____________
המלצות היום:
משפט נתניהו: תחושות–בטן: הסיפור הזה ייגמר רע!
משפט נתניהו: נאום–תשובה לגיא לוי, פִּישֶר משפטי
משפט נתניהו: ביביסטים, מוקדם לחגוג!
משפט נתניהו: ביביסטים, אני יודע מה תגידו עם סיום המשפט!
על ההתפלגות הגאוסיאנית – נאום–תשובה לחיים ניצני, ביביסט מצוי, שמדבר על “שנאה” ועל “אנטישמיות”
משפט נתניהו: תזכרו שאמרתי לכם – אילן ישועה אינו העד המרכזי!
משפט נתניהו: על חקירתו הנגדית של אילן ישועה – הצעת–ייעול לפרקליטות
האם התיק נגד הרמטכ”ל “מתפורר וקורס”?
ואף על פי כן – נתניהו לקח שוחד!
בנימין נתניהו, אולי תפסיק לזיין לנו את השכל?!
מה עניין חזקת החפות לביבי נתניהו? – נאום–תשובה לקשקשנים אשר מדברים “משפטית” בלי לפתוח את ספר החוקים
נאום–תשובה לד”ר ישראל בר–ניר: על מה בדיוק עומד ראש הממשלה לדין
משפט נתניהו (ב), שלב ההקראה: על צביעותם של השופטים
משפט נתניהו (א), שלב ההקראה: מעולם לא עשו מעטים כל כך שגיאות רבות כל כך, בפרק זמן קצר כל כך
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (א): חוששני שאין לו הגנה
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ב): מתי כתב אישום “מגלה עבירה”, ומה זה “לכאורה”
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ג): האם המציאו לביבי עבירה חדשה?
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ד): שאלה מקדימה לעניין תפירת התיקים
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ה): האם כתב האישום מכיל ראיות שמקומן לא בו
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ו): תפירת תיקים? אולי; אכיפה סלקטיבית? אולי; אבל מה עניין ה”שמאל” לכאן, כאשר את הפרקליטות הזאת ביבי עצמו מינה וטיפח?
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ז): הבלדה על של“ג העדים
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ח): מה עושה סניגורו של ביבי ברשימת העדים?
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ט): תרגיל של איפכא מסתברא
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (י): על החסינות: איך ביבי ירה לעצמו ברגל
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יא): האם יכול ביבי לגרור את בקשת החסינות עד לכנסת הבאה?
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יב): נאום תשובה ליצחק זמיר: אתה הוא הציבור!
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יג): יאללה, הולכים לבג“ץ!
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יד): בעקבות הדיון בבג“ץ
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (טו): תומכי ביבי, יש לי בשבילכם סוכריה ענקית!
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (טז): ביבי משקר ומטעה
מאמרים נוספים בנושא:
שימוע פומבי לראש הממשלה, כן או לא?
על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן
עוד על “טובות–הנאה” בעבירות השוחד
עוד על עבירות השוחד: האם נחוצה תמורה?
על ההלכה הפסוקה של ביהמ”ש העליון כחלק ממשפט המדינה
עֵ֭ת לַעֲשׂ֣וֹת לַיהֹוָ֑ה הֵ֝פֵ֗רוּ תּוֹרָתֶֽךָ׃ קואליצית ניר 2.0 – עכשיו!
ביבי נתניהו לא מכין שיעורי–בית
ביבי נתניהו, כפפה לרגליך: לך לבג”ץ, טען תפירה!
על סמכותו של הבג“ץ לפזר את הכנסת
איך יכולים שופטי ישראל לאותת לביבי ואוהדיו שהם לא בכיס הקטן שלו?
על פסק הדין בעתירות נגד מינויו של נתניהו כראש הממשלה ונגד ההסכם הקואליציוני
על הדיון בעתירות נגד מינויו של נתניהו כראש הממשלה ונגד ההסכם הקואליציוני – לקחי היום הראשון
על משפטו הפלילי של בנימין נתניהו – נאום–תשובה ושאלות לתומכי–ביבי
בג”ץ ביבי – מבחנו הקשה ביותר של בית המשפט העליון, מאז פרוץ המדינה
ממשלת שני הבנימינים, הטרגדיה השקספירית בשער
_____________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא