משפט נתניהו: איך יודעים אם התיק תפור?
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/58329
משפט נתניהו: איך יודעים אם התיק תפור?
אני לא יודע אם תפרו לנתניהו את התיקים, אם לאו, ולכן אני לא מביע עמדה בדבר, רק מציע שיטת איבחון *** מאות ואלפי הכשלים שתומכי נתניהו מצביעים עליהם הם דרך עבודתם של המשטרה והפרקליטות שנים ארוכות לפני נתניהו, וכדי להוכיח תפירה, די לנו בשתיים–שלוש דוגמאות המראות כשלים שאינם אופייניים להם, והומצאו במיוחד עבור נתניהו
שמחה ניר, עו“ד
בן 82 אנוכי היום (15.6.2021), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?
בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
תמצית הדברים: הם לא יודעים לעבוד אחרת
מחזה הדוקודרמה “ויקטוריה קרוס” כמשל
אל תציפו אותנו בעשרות אלפי דוגמאות!
_____________________
Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump
למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות
______________________
מחזה הדוקודרמה ויקטוריה קרוס
אלי ציפורי מיודענו אומר:
כנרת בראשי: ״קידמו עורכת דין בפרקליטות למרות שרכשה דירה שלא כדין בתוכנית מחיר למשתכן, כי היא מחזיקה אותם בגרון בנוגע למנדלבליט״; ״מירב מיכאלי? אני מעדיפה גבר שובניסטי מאשר אותה, שגרמה את הנזק הכי גדול לפמיניזם. איזו עליבות! במחנה שלה ובאנשים עם הדעות הנכונות מיכאלי לא נוגעת ונכנסת למחילה״.
הראיון המלא – מחר בתוכניתי בגלי ישראל – 7-9 בבוקר
ואני מגיב:
אתה ניזון מכנרת, היא ניזונה ממך, אחלה משק אוטארקי.
על כך אומר הסרג׳נט במקבת של שייקספיר:
Doubtful it stood
As two spent swimmers that do cling together
And choke their art.
כאן מתפרצת אחת בשם Orit Zinger:
ולגופו של עניין?
ואני עונה לה:
כשהם ירימו את הכפפות שאני משליך לרגליהם, ויבואו להתמודד מולי אחד–לאחד, אני אגיד את כל מה שיש לי לגופו של עניין – ויש לי הרבה!
היא מבריקה דבר חכמה:
כנראה שאין לך אם אתה רק זורק ססמאות חלולות.
ואחד בשם ראובן מימון נותן לה לייק.
ואני עונה:
אני לא זורק שום סיסמאות, אני כותב מאמרים מפורטים על כל נקודה, אבל אם “אתווכח” אתם בלי נוכחותם, זה יצנח מהר מאוד לתהום הנשייה, והשחתתי זמני לריק.
לעומת זאת אם הם באים להתווכח אתי אישית, תהייה לי הזדמנות להראות שהם מטומטמים, ובנוסף לכך זה גם יעלה לאתר שלי, ויישאר שם לעולמים.
כשאני מזמין אותם לוויכוח, אני מראה שיש לי מה לומר, ואני גם מסתכן בכך שהם יראו שאין לי מה לומר.
כשהם לא מרימים את הכפפה, הם מגלים מורך–לב.
ואת יודעת מה?
בואי תאתגרי אותי את: תזמיני אותי לוויכוח אחד–לאחד, תעלי כל נושא שנראה לך, תציגי אותו, ואני אענה לך – נראה למי יש ולמי אין מה להגיד.
היא מתיימרת להרים את הכפפה (אבל מרימה כפפה אחרת):
אילן ישועה בית המשפט שואל אותו מתי הוא דבר אמת ומתי דובר שקר?
אם הפרקליטות עשתה את עבודתה מדוע הייתה צריך לתקן פעמיים כתב אישום של ראש ממשלה מכהן אליו היו צריכים לגשת בחיל ורעדה ומגישים אותו רק כשהוא בוודאות של 110 אחוז
אני עונה לה, בו ביום:
כשהזמנתי אותך להעלות כל נושא שתרצי, ולהציג אותו, לא התכוונתי שתציגי לי שאלות במקום תיזה, אבל כיוון שאני אוהב את השאלות שהצגת, אני עונה עליהן בחפץ לב.
לגבי אילן ישועה, לא ברור לי מה את אומרת או שואלת, חוץ מעצם העובדה שביהמ“ש שאל אותו את מה שאת אומרת (לפי הפרסומים זה אכן נכון).
לגבי “ראש ממשלה מכהן” – אני מניח שהפרקליטות חיפשה ראש ממשלה לא מכהן, אבל לא מצאה אחד כזה בכל העולם.
ובמלים אחרות: התוספת “מכהן” היא דמגוגיה מיותרת שמנסה להחדיר לתת ההכרה של הזולת את התחושה שיש כאן משהו חמור יותר – בלי להגן על כך בנימוקים של ממש.
באשר לעבודתה של הפרקליטות, אני אענה לך בשאלה נוספת, וגם אתן את התשובה לשתיהן.
השאלה: מדוע התביעה צריכה אלף מקצי–שיפורים בכל תיק תעבורה מצוי (אפילו תיק חנייה)?
והתשובה לשתי השאלות: הם לא יודעים לעבוד אחרת, ובתיהמ“ש הרגילו אותם לכך שאפשר להגיש כתב אישום בוסרי, ולתקן אותו בהמשכים, לפי התפתחות המשפט.
אני נאבק בתופעות האלה כבר חמישה וחצי עשורים, את שתקת כל השנים, והתעוררת רק כאשר הן דרכו לך על היבלת הפוליטית ששמה בנימין נתניהו. אני רשאי להתלונן, את לא, כי שתקת.
לא, אין לתופעה הזאת קשר לרדיפת נתניהו, כי כך הם עבדו עוד לפניו (ועל שיטות העבודה הקלוקלות שלהם אני בניתי קריירה משפטית של עשרות בשנים).
ראי כאן: ספינת הדגל טובעת: על המשטרה כידידתו הטובה ביותר של הנאשם בבית המשפט לתעבורה.
כדי להדגים לך עד כמה הם מחפפים, ראי בתיק הזה ממש: כשם שהם כשלו בכך שהם לא העמידו לרשות ההגנה את החומרים שהיו חייבים להעמיד לרשותה, כך הם כשלו גם בכך שהעבירו אליה חומרים שלא היו חייבים (וגם לא צריכים) להעביר לרשותה.
האם התיק נגד נתניהו תפור?
יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אבל כיוון שכך הם עובדים בכל התיקים, יש צורך בנקודה ארכימדית כדי לדעת אם במקרה הזה המחדלים הם עניין של רשלנות, או של זדון.
עד עכשיו לא ראיתי אצל הטוענים לתפירה שום נקודה ארכימדית כזאת.
ולשאלתך בעניין הוודאות של 110%, אני מחמיר עו“ד יותר ממך: אני דורש וודאות של 200% בכל תיק חנייה מצוי, ובתיקים מורכבים יותר – כל מה שתציעי – אני חותם בעיניים עצומות.
ועכשיו תתנצלי על האמירה שלך לפיה “כנראה שאין ל[י מה להגיד] אם [אני] רק זורק ססמאות חלולות“, ותגידי את זה גם לראובן מימון שנתן לך לייק על האמירה הזאת.
תמשיכי הלאה, אני לרשותך.
ואחרי יומיים אני מתזכר אותה:
ממתין לתגובתך.
והיא, כמה מפתיע, לא עונה, וממילא גם לא מתנצלת, ומסתבר שגם היא, כמו שאר הביביסטים, יודעים לזרוק לחלל מנטרות, אבל כשמעמידים אותם מול האווילויות שלהם, הם נאלמים ונעלמים, דבר המחזק שוב ושוב את תחושות–הבטן שלי, עליהן דיברתי במאמר משפט נתניהו: תחושות–בטן: הסיפור הזה ייגמר רע!
הנושא שהגברת העלתה הוא, איך לא, תפירת התיקים נגד נתניהו, הוא ציר מרכזי לטיעוניהם של כל הביביסטים, שכל מה שיש להם הוא פולחן–האישיות של נתניהו, וכל מה שלא מתיישב עם הפולחן הזה הוא, אוטומטית, גם נבלה וגם טריפה.
תמצית הדברים: הם לא יודעים לעבוד אחרת
אני לא חולק על כך שהפרקליטות והמשטרה תופרות תיקים, ואני לא חושד בבתי המשפט שהם קנאים לעשיית הצדק, אבל, מאידך, הם גם מפשלים כרוניים, אלופי הפרטאצ’ אשר לפעמים פועל לטובתם, ולפעמים לרעתם.
כך, למשל, הדוגמה שנתתי לגברת:
כדי להדגים לך עד כמה הם מחפפים, ראי בתיק הזה ממש: כשם שהם כשלו בכך שהם לא העמידו לרשות ההגנה את החומרים שהיו חייבים להעמיד לרשותה, כך הם כשלו גם בכך שהעבירו אליה חומרים שלא היו חייבים (וגם לא צריכים) להעביר לרשותה.
כן, ככה הם עובדים, הם לא יודעים אחרת!
במדינת הפרטאצ’ הזאת אין לשכוח את חלקם של השופטים עצמם, אשר נדיבים מאוד כלפי התביעה ומחדליה, ונותנים לה מיקצי–שיפורים בשפע – והרבה פחות נדיבים כלפי הנאשמים.
הדוגמה במשפט נתניהו, בה ביהמ“ש נתן לתביעה לתקן את כתב–האישום אינה המצאה אשר “נתפרה” כנגד הנאשם המסויים הזה – ככה הם עובדים עשרות בשנים.
קחו, למשל, את משפטי התעבורה.
שלב ההוכחות (הן פרשת התביעה והן פרשת ההגנה) במשפט תעבורה מצוי (שגם הוא משפט פלילי, לכל דבר ועניין) צריך להתחיל ולהסתיים בו–ביום.
מה קורה במשפט מצוי אם בתום פרשת התביעה התובע מכריז “אלה עדי“?
בשלב הזה ההגנה מחליטה אם היא מעלה את הנאשם על דוכן העדים, ואם היא מביאה עדים נוספים, או ראיות נוספות, או שהיא מכריזה “אלה עדי” – בלי להביא עדים.
מהו הדין כאשר ההגנה מכריזה “אלה עדי“? עוברים לשלב הסיכומים: התובע טוען שעל פי הראיות שהוגשו יש להרשיע את הנאשם, וההגנה טוענת שהראיות האלה אינן מספיקות להרשעה – כך הוא הדין, כך הוא גם המקובל.
אלא מאי?
כאשר ההגנה מוותרת על הבאת ראיות, התובע מתחיל להבין שהוא החסיר משהו והוא קופץ על רגליו האחוריות: רגע–רגע, כבודו, אני מבקש לחזור בי מהכרזת אלה–עדי, ולדחות את המשך המשפט לצורך תיקון כתב האישום והבאת ראיות נוספות!
השופטים הרי מכירים את התופעה הזאת – הם יצרו אותה, הם טיפחו אותה ורוממו אותה, אבל במקום לזרוק את התובע מכל המדרגות כדי שילמד – וילמדו כל התובעים – לנהל את עבודתם כמו שצריך, אנחנו מקבלים החלטה ארוכה כאורך הגלות, מתחילה ב“צודק הסניגור המלומד“, אחר כך כמה וכמה עמודים המסבירים עד כמה “צודק הסניגור המלומד, ואין לעבור בשתיקה על התופעה הזאת, החוזרת ונשית לאורך השנים …”.
נו, כעת הסניגור המלומד יכול לחייך מאוזן–עד–אוזן על הישגו המקצועי, אבל … לא ולא: בסוף ההחלטה השופט מוסיף חצי משפט: יחד עם זאת מצאתי לנכון לקבל את בקשתו של התובע המלומד, להתיר לו לחזור מהכרזת אלה–עדי, ולתקן את כתב האישום.
כאן בא טקס פתיחת–היומנים, המשך המשפט נדחה לתאריך אחר, בו תתחיל פרשת התביעה מס’ 2.
ומה קורה אם בתום פרשת התביעה מס’ 2 חוזר על עצמו אותו הריטואל: התובע מכריז אלה–עדי, הסניגור מכריז אלה–עדי, והתובע שוב קופץ עם הרגע–רגע, כבודו?
שוב חוזר אותו התרחיש – החלטה נוספת המתחילה ב“צודק הסניגור המלומד“, ומסתיימת ב“יחד עם זאת מצאתי לנכון לקבל את בקשתו של התובע המלומד …”, ואחריה שוב בא טקס פתיחת–היומנים, המשך המשפט נדחה לתאריך אחר, בו תתחיל פרשת התביעה מס’ 3.
אז רק לידיעתכם: בקריירה המקצועית שלי היו לי לפחות שני תיקים שהיו צריכים להסתיים בישיבה אחת, אבל בכל אחד מהם היו שלוש פרשות תביעה ועשר ישיבות עד לזיכוי, בלי להביא ראיית הגנה אחת!
נו, ומה עושים במקרים כאלה: הסניגור מבקש הוצאות המשפט, על עשר ישיבות אשר הסתיימו בלא–כלום.
ומה אומר השופט בהחלטתו לדחות את הבקשה לפסיקת הוצאות? “הסניגור המלומד האריך בהתנגדויות” …
ומה היה קורה אם הסניגור המלומד היה חוסך בהתנגדויות?
השופט היה מרשיע את הנאשם, ואומר כי “הסניגור המלומד לא העלה את התנגדותו במועד, ואין לו להלין אלא על עצמו בלבד“.
אז יש לי הפתעות בשבילכם: באף אחד מהתיקים האלה, ובמאות ואלפים כדוגמתם, לא היה לי אף נאשם העונה לשם בנימין נתניהו.
ואם לא אכפת לכם, גם לא הייתה שום טענה על “תפירת תיקים“.
ועל כך כבר אמרתי לעיל: כן, ככה הם עובדים, הם לא יודעים אחרת!
מחזה הדוקודרמה “ויקטוריה קרוס” כמשל
קראו את המחזה ויקטוריה קרוס – זה המחזה הראשון שכתבתי, והעליתי אותו לראשונה בשנת 1993 – שש שנים לפני כהונתו הראשונה של נתניהו כראש הממשלה, וכעשרים שנה לפני שהחלו החקירות בעניינו.
קראו אותו היטב, קראו אותו שוב ושוב – לאורך, לרוחב ובאלכסון, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, מימין לסמול ומסמול לימין.
קראו אותו היטב ותבינו את מה שאני – סוס קרבות ותיק ומשופשף – הבנתי לפני כעשרות בשנים, ואתם אולי לעולם לא תבינו.
קראו אותו ותבינו שבמערכת “שלטון חוק” שלנו, ההפתעה היחידה שיכולה להיות היא חמש דקות ללא הפתעה.
ואם אתם מוצאים בתיקי נתניהו דבר שאינכם מוצאים במחזה הזה, או בשאר האמור לעיל ולהלן – תגידו לי, כי, בניגוד לכם, הביביסטים, שיודעים הכל, אני עדיין לא יודע הכל, ויש לי עדיין הרבה מה ללמוד בחיים.
במקביל לכל הטענות האחרות על תפירת התיקים לנתניהו נשמעו גם טענות על ה“להיטות” של המשטרה והפרקליטות להפיל את נתניהו, ובתמיכה לכך הביאו את כמות הזמן והמשאבים שהושקעו בחקירות האלה.
אז ככה: אני, כידוע וכמפורט לעיל, מעולם לא חשדתי בעודף יושרה ומקצועיות: לא של המשטרה, לא של הפרקליטות – וגם לא של השופטים.
אלא מאי?
כאשר נופל לידיהם של חוקרים, תובעים או שופטים, תיק של ראש ממשלה, למשל, זהו מבחינתם “תיק של פעם בחיים“, והם יעשו הכל כדי שלא להיכשל בו.
תפור או לא תפור – בכל מקרה גם אני הייתי נוהג כך, וגם אתם, מיינד יו!
כמובן שאם אתם נוהגים לעשות מלאכתכם רמייה, להוטים להשיג ניצחון ליטיגאנטי בכל מחיר, בתיק של פעם בחיים אתם תהיו להוטים שבעתיים: גם אני הייתי נוהג כך, וגם אתם, מיינד יו!
ואין לי אלא לחזור על מה שכבר אמרתי לעיל: כן, ככה הם עובדים, הם לא יודעים אחרת!
ואם לא אכפת לכם – כך הם עבדו הרבה לפני בנימין נתניהו!
כמו שעניתי לגברת הנ“ל:
יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אבל כיוון שכך הם עובדים בכל התיקים, יש צורך בנקודה ארכימדית כדי לדעת אם במקרה הזה המחדלים הם עניין של רשלנות, או של זדון.
וגם הוספתי:
עד עכשיו לא ראיתי אצל הטוענים לתפירה שום נקודה ארכימדית כזאת.
כדי לדעת אם מחדל זה או אחר של התביעה, או “הנחה” זו או אחרת שבית המשפט נותן לתביעה, יש צורך להשוות בין מקרים שונים.
כך, למשל, אם שופט פוסק דבר-והיפוכו בשני תיקים זהים בהם הוא דן במקביל, זה כבר יוצר – לפחות! – הנחה–לכאורה של חוסר יושר, של אפלייה לטובה במקרה אחד, או אפלייה לרעה במקרה השני.
ההנחה–לכאורה הזאת יכולה לקבל משנה–חיזוק אם מראים שלשופט היה אינטרס, במקרה האחד, בשני, או בשניהם, וזה ברור.
או, למשל, עניין האכיפה ה“בררנית” שהביביסטים מייחסים לתביעה בתיקי נתניהו – מייחסים כמנטרה עבשה, בלי שום ביסוס לה: אם שני ראשי ממשלה היו נתפסים בחשכת–ליל מרוקנים כספות במרתף הבנק, ורק אחד מהם היה מועמד לדין, אפשר בהחלט לדבר על “אכיפה בררנית” – במיוחד אם האחד מהם הוא “סמולני” והשני הוא “ימני“, וכיוון שבתיק נתניהו, בינתיים עדיין לא הובאו ראיות בעניין זה (ואפילו לא טענה משפטית של ממש), בשלב זה אני לא יכול להביע דיעה אם זהו אכן מקרה של אכיפה בררנית.
אני נאבק זה למעלה מחמישה וחצי עשורים על תרבות השפיטה הקלוקלת, על יחס עדיף לתביעה מול הנאשם, על מחדלי התביעה השיטתיים ועל מיקצי–השיפורים הלא–מוצדקים שבתיהמ“ש נותנים לתביעה.
קרוב לארבעה עשורים אני מלין על התופעות האלה בכלי התקשורת ובאינטרנט, שילמתי על כך מחיר יקר – שתי הוצאות לצמיתות ממקצועי + 27 שנים נוספות, הכל במצטבר – ואף אחד מכם לא דיבר על תפירת תיקים, ואף אחד מכם לא קם ומצטרף אלי.
אלי ציפורי, איכן היית כל השנים האלה?
גיא לוי, איכן היית כל השנים האלה?
נצ“צ בדימוס אבי וייס, איכן היית כל השנים האלה?
גלית דיסטל אטבריאן, איכן היית כל השנים האלה?
ועוד רבים–רבים אחרים אשר שתקתם כל השנים, והתעוררתם כאשר דרכו לכם על היבלת הפוליטית, ששמה בנימין נתניהו: איכן היית כל השנים האלה, ואיזו זכות מוסרית יש לכם להתבכיין דווקא עכשיו?!
כאמור לעיל, וכפי שאני אומר שוב ושוב, בגלל העדר מידע, בגלל העדר היכרות עם חומרי החקירה שבידי התביעה ובגלל שהמשפט עדיין בתחילתו, אני נמנע מהבעת דיעה בעניין אשמתו של בנימין נתניהו, ובעניין התוצאות הצפויות של המשפט.
כמובן שעמדתי זו אינה מונעת ממני לפתח תחושות-בטן, אבל תחושות בטן הן רק תחושות בטן, והן תמיד בערבון מוגבל.
בדומה לכך אני מצפה לאותה מידה של צניעות גם מכל הצעקנים אשר מכריזים יום–יום ושעה–שעה, הוא זכאי! הוא זכאי! הוא זכאי!!!
וזה מביא אותנו אל הפרק הבא.
אל תציפו אותנו בעשרות אלפי דוגמאות!
ישנם תומכי–נתניהו אשר מביאים תילי–תילים של חומרים המראים לנו מאות ואלפי ליקויים בעבודת התביעה, במטרה ללמדנו כי יש כאן לתפירת תיקים שנועדה “להפיל ראש ממשלה שנבחר כדין“.
אגב אורחא אציין כי במדינת ישראל מעולם לא היה ראש ממשלה אשר נבחר שלא כדין.
אחד הבולטים בהם הוא נצ“מ בדימוס אבי וייס, אותו כבר הזכרתי לעיל, אשר פרסם, לפי ספירתו, כ-60 מאמרים בנושא הזה – כל מאמר מכיל עשרות קישורים – לא כדי לאשש את הכתוב בטקסט, אלא כתחליף לו, ואם נביא בחשבון שכל קישור כזה מכיל בעצמו כמה עשרות נראה שכדי לעבור על כל החומרים שלו יש צורך להיכנס לעשרות אלפי קישורים – עניין של מאות שעות, אם נניח שכניסה לכל קישור מצריכה רק דקה אחת.
אני מוכן, בלי כל קישור והוכחה, לקבל כנכונה כל טענה על ליקויים בהתנהלות התביעה בתיקי נתניהו, אבל לא זו השאלה.
לא זו השאלה, כי, כאמור, ככה הם עובדים, הם לא יודעים אחרת!
השאלה היא אחרת: האם בתיקי נתניהו קיימים ליקויים ומחדלים שאינם קיימים בתיקים אחרים, מחדלים שהומצאו במיוחד כדי להדיח אותו מראשות הממשלה.
בשביל זה אנחנו לא צריכים עשרות אלפי דוגמאות – די לנו בשתיים–שלוש כאלה.
____________
המלצות היום:
משפט נתניהו: גיא לוי, ביביסט מצוי, מתחפר בטיפשותו
משפט נתניהו: גיא לוי, ביביסט מצוי, סלפן ושקרן – אבל גם לשקר הוא לא יודע
משפט נתניהו: תחושות–בטן: הסיפור הזה ייגמר רע!
משפט נתניהו: נאום–תשובה לגיא לוי, פִּישֶר משפטי
משפט נתניהו: ביביסטים, מוקדם לחגוג!
משפט נתניהו: ביביסטים, אני יודע מה תגידו עם סיום המשפט!
על ההתפלגות הגאוסיאנית – נאום–תשובה לחיים ניצני, ביביסט מצוי, שמדבר על “שנאה” ועל “אנטישמיות”
משפט נתניהו: תזכרו שאמרתי לכם – אילן ישועה אינו העד המרכזי!
משפט נתניהו: על חקירתו הנגדית של אילן ישועה – הצעת–ייעול לפרקליטות
האם התיק נגד הרמטכ”ל “מתפורר וקורס”?
ואף על פי כן – נתניהו לקח שוחד!
בנימין נתניהו, אולי תפסיק לזיין לנו את השכל?!
מה עניין חזקת החפות לביבי נתניהו? – נאום–תשובה לקשקשנים אשר מדברים “משפטית” בלי לפתוח את ספר החוקים
נאום–תשובה לד”ר ישראל בר–ניר: על מה בדיוק עומד ראש הממשלה לדין
משפט נתניהו (ב), שלב ההקראה: על צביעותם של השופטים
משפט נתניהו (א), שלב ההקראה: מעולם לא עשו מעטים כל כך שגיאות רבות כל כך, בפרק זמן קצר כל כך
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (א): חוששני שאין לו הגנה
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ב): מתי כתב אישום “מגלה עבירה”, ומה זה “לכאורה”
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ג): האם המציאו לביבי עבירה חדשה?
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ד): שאלה מקדימה לעניין תפירת התיקים
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ה): האם כתב האישום מכיל ראיות שמקומן לא בו
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ו): תפירת תיקים? אולי; אכיפה סלקטיבית? אולי; אבל מה עניין ה”שמאל” לכאן, כאשר את הפרקליטות הזאת ביבי עצמו מינה וטיפח?
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ז): הבלדה על של“ג העדים
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ח): מה עושה סניגורו של ביבי ברשימת העדים?
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ט): תרגיל של איפכא מסתברא
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (י): על החסינות: איך ביבי ירה לעצמו ברגל
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יא): האם יכול ביבי לגרור את בקשת החסינות עד לכנסת הבאה?
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יב): נאום תשובה ליצחק זמיר: אתה הוא הציבור!
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יג): יאללה, הולכים לבג“ץ!
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יד): בעקבות הדיון בבג“ץ
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (טו): תומכי ביבי, יש לי בשבילכם סוכריה ענקית!
בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (טז): ביבי משקר ומטעה
מאמרים נוספים בנושא:
שימוע פומבי לראש הממשלה, כן או לא?
על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן
עוד על “טובות–הנאה” בעבירות השוחד
עוד על עבירות השוחד: האם נחוצה תמורה?
על ההלכה הפסוקה של ביהמ”ש העליון כחלק ממשפט המדינה
עֵ֭ת לַעֲשׂ֣וֹת לַיהֹוָ֑ה הֵ֝פֵ֗רוּ תּוֹרָתֶֽךָ׃ קואליצית ניר 2.0 – עכשיו!
ביבי נתניהו לא מכין שיעורי–בית
ביבי נתניהו, כפפה לרגליך: לך לבג”ץ, טען תפירה!
על סמכותו של הבג“ץ לפזר את הכנסת
איך יכולים שופטי ישראל לאותת לביבי ואוהדיו שהם לא בכיס הקטן שלו?
על פסק הדין בעתירות נגד מינויו של נתניהו כראש הממשלה ונגד ההסכם הקואליציוני
על הדיון בעתירות נגד מינויו של נתניהו כראש הממשלה ונגד ההסכם הקואליציוני – לקחי היום הראשון
על משפטו הפלילי של בנימין נתניהו – נאום–תשובה ושאלות לתומכי–ביבי
בג”ץ ביבי – מבחנו הקשה ביותר של בית המשפט העליון, מאז פרוץ המדינה
ממשלת שני הבנימינים, הטרגדיה השקספירית בשער
_____________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
כדי לטעון שהתיק תפור חשוב להציג נימוקים משכנעים שהתופרים הפוטנציאליים אכן נשכרים שכר של ממש מהאישומים ומההרשעה , כפי שאלוביץ נהנה לכאורה מהידידות עם נתניהו. כשמדובר בחוקרי המשטרה הרלבנטיים ואנשי הפרקליטות הרלבנטיים -אלשיך , ניצן ,מנדלבליט ואחרים – אינני מוצא סבות להסביר תפירה. להיפך . מדובר באנשי שלומו של נתניהו או – אויבים נסתרים שהסתתרו שנים ארוכות תחת מעטה של תומכים ומעריצים. לכן לדעתי אין כאן אפילו חוט קטן של תפירה. לעומת זאת יש לתביעה המון המון רשלנות , יהירות , חכמולוגיה וכדומה.
עו”ד פישר משפטי מלמד אותנו מה זה תיק תפור.
מי זה “אותנו”?
ואיכן לימדתי מה זה תיק תפור?
לך תלמד פרקים בהבנת הנקרא לפני שאתה מגיב, עם השטויות שלך.