חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (י): אידיוטים, לכו הבייתה כולכם, ויפה שעה אחת קודם!

מאת Simha Admin | 08/11/2018 |

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/54695

שמחה ניר, עו“ד

*** אתם לא רק מושחתים, אתם גם אידיוטים מושלמים *** רציתם להשתיק את ביקורתי עליכם, אבל יריתם לעצמכם בכל הרגליים האפשריות *** אם הייתם גוזרים עלי השעייה מדודה, ומעלים את המינון בהדרגה, יכולתם להשתיק אותי לעולמים, אבל בטיפשותכם וסיכלותכם הבאתם אותי למצב בו אתם כבר לא יכולים לומר לי “באיזה סגנון אדוני מדבר“, וממילא כבר אין לי מה להפסיד.

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 79 שנים אנוכי היום (15.6.2018), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

“יש ג‘ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם“

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

פרק עשירי לנאום התשובה שלי לדברי הברכה של נשיאת ביהמ“ש העליון, השופטת אסתר חיות, בכנס במשכן הנשיא בנושא “70 שנות עצמאות למערכת המשפט” ובסימן פרישתה לגמלאות של הנשיאה נאור ביום 23.10.18.

***

כבוד הנשיאה,

בפרק הראשון לנאום–התשובה שלי לדבריך בנושא “70 שנות עצמאות למערכת המשפט” התייחסתי לקשקשת הרבה שלך על עצמאות מערכת המשפט, בלי שאת עצמך לא יודעת למה את מתכוונת. בפרק השני ראינו כיצד את כורכת את “עצמאות מערכת המשפט” עם רצונכם לסתום את פיותיהם של המבקרים.

בפרק השלישי עניתי לטענתך כי אלה אשר “התנהלותה של המערכת כמערכת עצמאית ובלתי תלויה ברשויות האחרות היא לצנינים בעיניהם“, וכי הם “אף הרחיקו לכת ותיארו אותה כאנטי–דמוקרטית … ואפילו כדיקטטורה שיפוטית שיש לרסק – כך ממש“, והראיתי כי אתם אכן מערכת אנטי–דמוקרטית … ואפילו דיקטטורה שיפוטית שיש לרסק – כך ממש!

בפרק הרביעי הראיתי כי אף אחד לא שם לו למטרה לפגוע בעצמאותכם ובאי–תלותכם – חוץ מכם–עצמכם, וכי את הולכת בדרכי חברתך דורית ביניש, אשר ביקשה לרמות את כל העולם – ובמיוחד את עצמה.

בפרק החמישי הראיתי כמה נבובה טענתך כי “עוד מלמדת המציאות כי השירות הניתן לציבור במערכת שלנו מצמיח אמון רב של הציבור כלפיה“, וכי “אמון זה נובע בראש ובראשונה מן העבודה המסורה והמקצועית של השופטות, השופטים, הרשמות והרשמים העושים מלאכתם נאמנה לאורך כל ימות השנה …”, והבאתי לך דוגמאות למכביר לאותה “עבודה מסורה ומקצועית” שאת מקשקשת עליה נון–סטופ.

בפרק השישי הראיתי כי ההתרברבות שלך על אמון הציבור אין לה כל שחר.

בפרק השביעי התייחסתי להמשך תשפוכתך, ובמיוחד לים התשבחות והסופרלטיבים שאת מעתירה על עצמך ועל חבריך.

בפרק השמיני התייחסתי לדברייך לפיהם “מותר לצפות כי כל ביקורת וכך גם הביקורת המופנית כלפינו תהיה עניינית …”, והראיתי עד כמה מפוקפקת נכונותכם להקשיב לדברי הביקורת, וגם להסיק את המסקנות מהביקורת הציבורית עליכם, ועל תרבות השפיטה הקלוקלת שלכם – גם כאשר היא עניינית–למהדרין.

בפרק התשיעי התייחס לציפייתך השנייה – שהביקורת עליכם שאתם מצפים לה צריכה להיות לא רק “עניינית“, אלא – כדברייך – גם “מכבדת“, והעמדתי אותך על כך שהמצפה מזולתו לכבוד – שייתן כבוד לזולתו.

בפרק הזה, פרק הסיכום, אנסה להחדיר למוחך המצומק עד כמה אתם מזיקים לעצמכם – אפילו באספקלריה האגואיסטית שלכם, כבעלי–עניין: אתם לא רק מושחתים, אתם גם אידיוטים מושלמים!

כידוע לך, גברת חיות, אני כיום מרצה שתי הוצאות לצמיתות (מצטברות זו לזו) + 27 שנות השעייה (מצטברות גם כן) ממקצוע עריכת–הדין, והכל בתירוצים מפוקפקים מסוגת “באיזה סגנון אדוני מדבר”, כאשר האמת אותה אתם מסתירים היא הביקורת שלי על תרבות השפיטה הקלוקלת שלכם.

כפי שכבר הזכרתי, בפרק השני לנאום–תשובתי זה, את עצמך היית שותפה לשלוש שנות ההשעייה הראשונות שלי – אלה שקבעו “נורמה” חדשה בענישתם של המבקרים את תרבות השפיטה שלכם.

אתם רציתם להשתיק את ביקורתי עליכם, אבל יריתם לעצמכם בכל הרגליים האפשריות.

אם הייתם גוזרים עלי חודש השעייה + חודשיים על–תנאי, למשל, ומעלים את המינון, בהדרגה, יכולתם להשתיק אותי לעולמים, כי תמיד היה לי מה להפסיד אם הייתי חוזר ל“סורי“.

אבל אתם, בטיפשותכם וסיכלותכם הבאתם אותי למצב בו אתם כבר לא יכולים לומר לי “באיזה סגנון אדוני מדבר“, וממילא כבר אין לי מה להפסיד.

למרות שלעולם לא תודי בכך, גברת חיות, אני בטוח שאת לא מרגישה בנוח למקרא הדברים שאמרתי בעשרת מאמרי–התשובה לנאומך, אבל את, כאמור, היית שותפה–מייסדת לסיכלות הזאת, ו“אין לך להלין אלא על עצמך בלבד“, כמו שאתם מרבים לומר – תמיד לאחרים, לעולם לא לעצמכם.

ולמרות שלעולם לא תודי בכך, גברת חיות, אני עושה עבורכם הרבה יותר מאשר אתם עושים למען עצמכם: גם כאשר אני מגן על שופטים ועובדי–ציבור אני יחיד מול רבים. זה גורלי.

קחי, למשל, את זה: חיות טרף (ג): שאפו, אסתר, שאפו! – מול כל העולם שירה בך אש וגופרית על כך שסידרת לך “יועץ תקשורת” משלך, ואני היחיד שתמכתי במהלך הזה שלך. ומה הוא עשה עד היום?

מאז המינוי שלו עד היום יועץ–התקשורת הזה לא מופיע בגוגל אפילו פעם אחת. איזה יועץ תקשורת לא מופיע בגוגל תריסר פעמים ביום?!

והרשי לי להזכיר שום את מה שאתם, כוהני ה“אתיקה” – כולל ביהמ“ש העליון. אמרתם עלי שאני “מקצוען”, ושאני “אדם מבוגר, המאמין בצדקת דרכו, פועל בכל נימי נפשו לקידום המטרה לתועלת הציבור ולא לתועלתו האישית”.

ומה עשיתם לעצמכם? במקום לרתום אותי לשירות העם והמולדת – הצעתי זאת עוד לאהרן ברק, כשהיה נשיאכם – אתם הפכתם אותי מ“את אשר יאהב יוכיח” למה שאני היום, דבר הנתון לפרשנויות שונות.