חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (ט): מי שמצפה מזולתו לכבוד – שייתן כבוד לזולתו!

מאת Simha Admin | 08/11/2018 |

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/54693

שמחה ניר, עו“ד

*** חוצפה בלתי–תשוער היא מצדכם – חוצפה בל תשוער גם מצדך, אישית – לדרוש מאחרים כבוד, כאשר אתם עצמכם לא נותנים כבוד לאחרים *** אין לי טיפת כבוד כלפיכם – לאף אחד אין כבוד כלפיכם, ואומר זאת בצורה הכי מפורשת: שקי לי בתחת, שקו לי בתחת, לפני שאתם מצפים לטיפה של כבוד.

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 79 שנים אנוכי היום (15.6.2018), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

“יש ג‘ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם“

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

פרק תשיעי לנאום התשובה שלי לדברי הברכה של נשיאת ביהמ“ש העליון, השופטת אסתר חיות, בכנס במשכן הנשיא בנושא “70 שנות עצמאות למערכת המשפט” ובסימן פרישתה לגמלאות של הנשיאה נאור ביום 23.10.18.

***

כבוד הנשיאה,

בפרק הראשון לנאום–התשובה שלי לדבריך בנושא “70 שנות עצמאות למערכת המשפט” התייחסתי לקשקשת הרבה שלך על עצמאות מערכת המשפט, בלי שאת עצמך לא יודעת למה את מתכוונת. בפרק השני ראינו כיצד את כורכת את “עצמאות מערכת המשפט” עם רצונכם לסתום את פיותיהם של המבקרים.

בפרק השלישי עניתי לטענתך כי אלה אשר “התנהלותה של המערכת כמערכת עצמאית ובלתי תלויה ברשויות האחרות היא לצנינים בעיניהם“, וכי הם “אף הרחיקו לכת ותיארו אותה כאנטי–דמוקרטית … ואפילו כדיקטטורה שיפוטית שיש לרסק – כך ממש“, והראיתי כי אתם אכן מערכת אנטי–דמוקרטית … ואפילו דיקטטורה שיפוטית שיש לרסק – כך ממש!

בפרק הרביעי הראיתי כי אף אחד לא שם לו למטרה לפגוע בעצמאותכם ובאי–תלותכם – חוץ מכם–עצמכם, וכי את הולכת בדרכי חברתך דורית ביניש, אשר ביקשה לרמות את כל העולם – ובמיוחד את עצמה.

בפרק החמישי הראיתי כמה נבובה טענתך כי “עוד מלמדת המציאות כי השירות הניתן לציבור במערכת שלנו מצמיח אמון רב של הציבור כלפיה“, וכי “אמון זה נובע בראש ובראשונה מן העבודה המסורה והמקצועית של השופטות, השופטים, הרשמות והרשמים העושים מלאכתם נאמנה לאורך כל ימות השנה …”, והבאתי לך דוגמאות למכביר לאותה “עבודה מסורה ומקצועית” שאת מקשקשת עליה נון–סטופ.

בפרק השישי הראיתי כי ההתרברבות שלך על אמון הציבור אין לה כל שחר.

בפרק השביעי התייחסתי להמשך תשפוכתך, ובמיוחד לים התשבחות והסופרלטיבים שאת מעתירה על עצמך ועל חבריך.

בפרק השמיני התייחסתי לדברייך לפיהם –

… מותר לצפות כי כל ביקורת וכך גם הביקורת המופנית כלפינו תהיה עניינית ומכבדת.

והראיתי עד כמה מפוקפקת נכונותכם להקשיב לדברי הביקורת, וגם להסיק את המסקנות מהביקורת הציבורית עליכם, ועל תרבות השפיטה הקלוקלת שלכם – גם כאשר היא עניינית–למהדרין.

הפעם אתייחס לציפייתך השנייה – שהביקורת עליכם שאתם מצפים לה צריכה להיות לא רק “עניינית“, אלא – כדברייך – גם “מכבדת“, אז תסלחי לי מאוד, אבל מי שמצפה מזולתו לכבוד – שייתן כבוד לזולתו!

ואבהיר: את מאבקי כנגד התעלמותם של השופטים מטענות וראיות שאינן מתיישבות עם התוצאה שאותה הם סימנו מראש – זה למעשה המאבק היחיד שלי איתם, והשאר נגזר ממנו – התחלתי עם הרבה–הרבה כבוד: טעה כבוד בית המשפט בהתעלמו מטענה/ראייה זאת וזאת …

ומהו הכבוד בו התייחסתם לטענה הזאת? לא התייחסתם גם אליה. אמרתם “לא מצאנו ממש בטענותיו של המערער“. היום אתם אומרים “נחה דעתנו“.

אז לא, גברתי, זו חוצפה בלתי–תשוער מצדכם – חוצפה בל תשוער גם מצדך, אישית – לדרוש מאחרים כבוד, כאשר אתם עצמכם לא נותנים כבוד לאחרים.

אז לא, גברתי, אין לי טיפת כבוד כלפיכם – לאף אחד אין כבוד כלפיכם.

ואם לא ברור לך לחלוטין, אומר זאת בצורה הכי מפורשת: שקי לי בתחת, שקו לי בתחת, לפני שאתם מצפים לטיפה של כבוד.

שקו לי בתחת כאשר אתם “מציעים” לי לבוא מארה“ב, על חשבוני, כדי להתלונן – ללא תכלה ותכלית – במשטרה על שחיתות–מיליארדים הידועה לי רק מכלי שני, כאשר בידיכם כל המידע שיש בידי, כולל על סירובן הבלתי–מנומק של רשויות החוק – מהמשטרה ועד היועץ המשפטי לממשלה – לטפל בנושא, ודי לכם בחמש מלים, האומרות “אנחנו מוציאים צו החלטי כמבוקש“.

לא אצא ידי חובתי במתן הקישור, ואביא לך במלואם את הדברים אשר כתבתי לחבריך השקרנים וחסרי הכבוד – לעצמם ולזולת – בדברי הסיכום למכתבי אליהם:

תשובתי זאת יוצאת מתוך שתי הנחות חלופיות:

האחת – שהתכוונתם ברצינות לכך שלנוכח המלצת ה”טוב יעשה” שלכם אני אשנה את עמדתי, אבליג על הפגיעה שלכם באגו הנפוח שלי (אשר, כפי שציינתי, הוא נפוח בהרבה מזה שלכם) ואטוס ארצה וחזרה על חשבוני (קיצבת הזיקנה שלי לשלושה–ארבעה חודשים) – על מנת לעבור שוב את אותה דרך–חתחתים אשר בסופה אחזור אליכם ואשלם שוב את אגרת הבג”ץ (עוד חודש של קיצבת הזיקנה שלי), ואתם תזרקו אותי שוב מכל המדרגות, עם עצת “טוב יעשה” חדשה, וחוזר חלילה.

והשנייה – שבכלל לא התכוונתם ברצינות, ועצת ה”טוב יעשה” שלכם לא הופנתה אלי, אלא אל קוראי פסק–הדין, אשר אינם מכירים את ההסבר שלי מדוע אין כל טעם שאפנה למשטרה.

כיוון ששופטים בישראל – ולא כל שכן שופטים “עליונים” כמוכם – חזקה עליהם (“לכאורה”, כמובן…) שהם מתכוונים ברצינות למה שהם אומרים בפסקי הדין שלהם, אצא קודם מההנחה שאתם התכוונתם ברצינות בהצעתכם כי “טוב אעשה” אם אטוס ארצה על חשבוני, כדי להתלונן במשטרה על שחיתות–המיליארדים בהוצל”פ אשר לא פגעה בי אישית – שחיתות–רבתי אשר דבקה עכשיו במערכת המשפט עצמה, ואתם גיליתם שלכם זה ממש לא אכפת.

ואם אכן התכוונתם לכך ברצינות – אז שקו לי בתחת!

שקו לי בתחת, כי אתם לא קראתם – כמה מפתיע – את מה שכתבתי במפורש, כמה וכמה פעמים בעתירה, ואם אכן קראתם – השתנתם על הכתוב בקשת הכי גבוהה שאפשר.

שקו לי בתחת, כי אתם צריכים להיות מודאגים יותר ממני מהשחיתות הזאת, אשר פוגעת בציבור כולו, ובעיקר באמון הציבור בשופטיו, שאתם מקשקשים עליו השכם והערב.

שקו לי בתחת, כי אתם מושחתים מכף–רגל ועד ראש, ולא אכפת לכם שסרטן השחיתות הציבורית שולח את גרורותיו לתוך מערכת המשפט עצמה.

שקו לי בתחת, כי אתם אידיוטים, אשר מאמינים שאני אכן אטוס על חשבוני לארץ, להתלונן במשטרה על עניין ציבורי שאינו נוגע לי אישית, אחרי שהסברתי לכם “בכפית” שהדבר הזה כבר נעשה, גם על ידי וגם על ידי אחרים – ולא נשא פירות, ואחרי שהבהרתי לכם כי אני אדחה בבוז ובשאט–נפש כל הפנייה שלכם לסעד חלופי, כולל הצעה להתלונן במשטרה.

שקו לי בתחת, כי אתם, בבורותכם, לא יודעים שתלונה ליועץ המשפטי לממשלה הינה הרבה יותר מאשר תלונה ליומנאי בתחנת המשטרה בזרנוגה גימ”ל.

שקו לי בתחת, כי האגו שלי נפוח לא פחות משלכם.

שקו לי בתחת! שקו לי בתחת! שקו לי בתחת! שקו לי בתחת! שקו לי בתחת! שקו לי בתחת!!! – כי שפה אחרת אתם לא מבינים!

כעת אצא גם מההנחה החלופית, לפיה אתם לא ממש התכוונתם ברצינות לכך ש”טוב אעשה” אם אטוס ארצה להתלונן במשטרה: אם כך הוא, לכו הבייתה – לא מחר, לא היום, אלא כבר אתמול – כי שופטים אשר לא מתכוונים ברצינות למה שהם אומרים, אין מקומם בשירות הציבורי, לא כל שכן מאחורי דוכן השופטים, ומקל–וחומר אין מקומם כשופטים בבית המשפט העליון.

לכו הבייתה, אבל גם זה לא יפטור אתכם מלנשק לי בתחת, כי, כאמור, שפה אחרת אתם לא מבינים.

באותו הכבוד שאתם רוחשים לי,

שמחה ניר, עו”ד

ואת ממשיכה בתשפוכת המתבכיינת שלך:

לכן, כאשר מושמעות כלפינו השופטים התבטאויות הרחוקות מלהיות ענייניות ומכבדות, ניתן לצפות כי יהיה מי שיטרח לגנותן בשם הממלכתיות על מנת לתבוע את עלבונה וקלונה לנוכח התבטאויות כאלה.

מה פשר “ניתן לצפות כי יהיה מי שיטרח לגנותן בשם הממלכתיות על מנת לתבוע את עלבונה וקלונה לנוכח התבטאויות כאלה“? בשביל מה יש לכם צי של דוברות, יועץ תקשורת, מנהל בתי המשפט, נשיאים וסגני נשיאים בכל רחבי הארץ, ומעל כולם נשיאת ביהמ“ש העליון והמשנה שלה?

לגנותן בשם ה“ממלכתיות“, על מנת “לתבוע את עלבונה וקלונה“? בגלל ה“ממלכתיות” הארורה שלכם אני צריך לצאת לגלות כדי ליהנות מחופש–הביטוי, כדי להיאבק על הממלכתיות שלי, הממלכתיות של ארץ–מולדתי, שאתם פוגעים בה ורומסים אותה – ברגל גאווה.

והלאה:

למרבה הצער גינוי כזה מאחר לבוא, אף כי לעתים גובלות ההתבטאויות בהסתה ממש וזאת בין היתר מפי נבחרי ציבור.

אז אולי תגידי לי את, המשפטנית מס’ 1 של המדינה, מה זה “גובלות“?

אז אני “יגיד” לך: כאשר “חברי המלומד” – שאינו מלומד כלל ועיקר, והוא “חברי” רק מכוח אקדח החוק המוצמד לרקתי – מוצא כי “חברו המלומד” מרמה את בית המשפט במצח נחושה, הוא לא יגיד “חברי המלומד מרמה את בית המשפט במצח נחושה”, כי זה “סגנון בוטה ומשתלח”, ולכן הוא יגיד כי דברי חברו המלומד “גובלים” בהטעיית בית המשפט …

אז בואי, גברת חיות, לא נשחק במלים מסוגת “באיזה בסגנון אדוני מדבר“: אם הם מהווים “הסתה ממש” – הגידי את במפורש, וצייני גם הסתה למה, ואם הם לא מהווים “הסתה ממש” – הפסיקי לקשקש, ושימי מחסום לפיך!

ואת ממשיכה:

לא ייפלא אפוא כי חלק מן הציבור רואה בכך היתר ואישור לנקוט באותה לשון משתלחת ובוטה.

עכשיו, גברתי, שתי שאלות:

האחת – אולי תסבירי לנו למה את מתכונת כאשר את אומרת “לשון משתלחת ובוטה” (וכדי שתביני, בשכל המצומצם והמוגבל שלך, עד כמה הוא מצומצם ומוגבל, קראי את זה, כולל הקישורים בפנוכו: מה זה “בוטה ומשתלח”? שיעור מולדת)?

והשנייה – במדינה בה אמור להיות חופש–ביטוי, מה הפסול בלשון משתלחת ובוטה, ועל סמך את אומרת שיש צורך ב“היתר ואישור” לנקיטת לשון כזאת?

הלאה:

כתוצאה מכך מתפשט במקומותינו שיח אלים הקונה לו אחיזה מזיקה בכל הרבדים של חיינו.

אולי תסבירי לנו מה עושים כשהשיח המלטף, המרוכך והמתחנף (“טעה כבוד השופט“) כבר לא עוזר?

האם את יודעת מה עושים כאשר האוייב לא מקשיב לקולות השלום? הוא חוטף “שיח” אלים, ואתם עוד לא חטפתם את כל מה שהרווחתם ביושר.

ומה את מציעה במקום “שיח אלים“? רצח שופטים?!

כן, כן … בשנת 2000 אמרתי לכם כי בגלל אבדן אמון הציבור תחטפו תוך חמש שנים “מכה אנושה וכואבת” – רצח שופט, התאבדות שופט, ושאר מרעין בישין. אז קיבלתם רצח שופט תוך פחות מארבע שנים, התאבדות שופט תוך עשר שנים, ובין–לבין כדורים במעטפות, נעליים בפרצופיכם, ומה לא.

גברת חיות, ידיכם מגואלות בדמם של השופטים עדי אזר ז“ל ומוריס בן–עטר ז“ל – ואתם מחכים לקרבן הבא!

אז רשמו לפניכם: תוך חמש שנים זה שוב יגיע אליכם.

זה יגיע אליכם כי לא כל נפגע מהסתאבותכם ושחיתותכם יודע להקים אתר, ולומר לכם שקו בתחת.

ועכשיו תחליטו מה עדיף לכם: לנשק לי בתחת, או לחטוף כדור בראש ממי שלא יודע להביע את דעתו ורגשותיו באמצעות המילה הכתובה, או המדוברת.

והלאה, שוב רב–מפרקית:

בהכירי את שופטות ושופטי ישראל …

את לא מכירה אותם. את לא הכרת את עדי אזר, אבל עכשיו את סופקת כפייך ופוכרת אצבעותייך ביגון מעושה, ואומרת כי הוא “נרצח רק משום שהוא היה שופט” … זה אכן נכון, אבל זו הדמגוגיה שאני מגדיר כשימוש מניפולטיבי בעובדות אמת, משום שבמקום לשים פסיק אחרי האמירה הזאת, ולשאול את עצמכם במה חטאנו שכך קרה לנו, אתם שמים סימן קריאה ומגלגלים אלי–מרום עיניים צדקניות.

אני רוצה לומר לך משהו שידוע לכל, אבל אתם מעדיפים להתעלם ממנו: עדי אזר לא נרצח בגלל שהיו למאן–דהוא חשבונות אישיים איתו, או על עוול שהוא עשה למישהו במשפט. הוא נרצח משום שרוצחיו התייאשו מהסיכוי למשפט צדק במערכת המשפט שלך, ואיבדו בה כל אמון, ומכל שופטי מדינת ישראל הוא היה המטרה הכי זמינה לכדוריהם.

וגם את מוריס בן–עטר לא הכרת, ואפילו לא חשבת עליו, ועל שופטים נוספים כמותו אשר עדיין “בצנרת“: שופט יסודי, לכל הדיעות, אשר, בגלל היסודיות שלו, הוא לא עמד ב“מיכסות” שהטלתם עליו, ובמקום לעצור את הזרמת התיקים אליו, אתם השפלתם אותו, הורדתם אותו לביהמ“ש לעניינים עירוניים, ובמקום להוריד ממנו את העומס, אתם הוספתם לו גם את התיקים העירוניים.

גיליתם כלפי בשר–מבשרכם את אותה ה“רגישות” שאתם מגלים כלפי כלל הציבור, שעל אבדן אמונו אתם מקוננים, והוא לא עמד בהשפלה, ושם קץ לחייו.

ואם לא די היה לכם בכך, אתם אצתם למחוק את שמו מרשימת השופטים המכהנים – עוד לפני שגופתו הספיקה להתקרר.

והלאה:

בהכירי את שופטות ושופטי ישראל (על כך דיברנו) ואת חוט השדרה המקצועי האיתן שלהם …

כן ויקיפדיה:

חוט השדרה או מוח השדרה (TA: Medulla spinalis) הוא חלק מרכזי במערכת העצבים של בעלי חוליות. חוט השדרה הוא המשכו של המוח, ומרכיב יחד איתו את מערכת העצבים המרכזית.

… תפקידו של חוט השדרה הוא לקשר בין המוח לבין מערכת העצבים ההיקפית, שמגיעה אל אברי הגוף השונים. בדרך זו המוח מסוגל לקבל מהאיברים מידע על הסביבה הפנימית והחיצונית, ולשלוח לרחבי הגוף פקודות השולטות על תפקודם של האיברים. מסרים עצביים בחוט השדרה זורמים בשני כיוונים: מידע חושי (בעיקר ממערכת המגע) מגיע מקולטני חישה ברחבי הגוף לכיוון המוח, ואילו פקודות מוטוריות שיוצאות מהמוח נשלחות לעבר שרירי הגוף. חוט השדרה מעביר מסרים תחושתיים ומוטוריים בגוף רק מהצוואר ומטה: השרירים וקולטני החישה באזור הראש וחלק מהשרירים בצוואר, בכתפיים ובגרון מקושרים למוח באמצעות עצבי הגולגולת.

מלבד תפקידו כמקשר בין המוח לגוף, חוט השדרה שולט באופן עצמאי על סוגים שונים של רפלקסים, שהם תגובות מוטוריות לא רצוניות לגירויים. כמו כן, מחוללי תבנית מרכזיים בחוט השדרה מעורבים בשליטה על פעולות מחזוריות כמו הליכה.

טוב, אז אנחנו יודעים עו“ד מהבצפר העממי שחוט השדרה הוא “המשכו של המוח“, שהוא גם “מקשר בין המוח לבין מערכת העצבים ההיקפית”, ושהוא גם “שולט באופן עצמאי על סוגים שונים של רפלקסים”, אבל הבעייה היא, כמובן, במוח עצמו, ובאשר לחלק ה”עצמאי” של חוט השדרה, דהיינו “שליטה על סוגים שונים של רפלקסים” – נו, באמת …

והנה ה“פינאלה” שלך:

אני סמוכה ובטוחה כי נמשיך למלא את תפקידנו באמונה ברוח המורשת השיפוטית שהנחילו לנו קודמינו, נמשיך לקיים את ההתחייבות שנטלנו על עצמנו בהצהרת האמונים שהזכרתי בפתח דבריי והכל ללא מורא וללא משוא פנים.

כיוון שאנחנו (עדיין) מדינה חופשית, אז הכל מותר (בעיקר לשופטים קשקשנים), אבל מבחינתי מילת–המפתח שלך כאן היא “נמשיך“, וזה בדיוק מה שמפחיד אותי, ומדיר שינה מעיני.