חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (ג): כל דיקטטורה יש לרסק – ודיקטטורה שיפוטית לא כל שכן!

מאת Simha Admin | 08/11/2018 |

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/54679

שמחה ניר, עו“ד

*** את מנסה לטמטם אותנו להפנים כי אם קיימת הוראת–חוק, הרי זו הוכחה ניצחת לכך שאתם גם מכבדים אותה. אז לא: אתם משתינים על הוראות הדין בקשת הכי גבוהה שאפשר!

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 79 שנים אנוכי היום (15.6.2018), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

“יש ג‘ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם“

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

פרק שלישי לנאום התשובה שלי לדברי הברכה של נשיאת ביהמ“ש העליון, השופטת אסתר חיות, בכנס במשכן הנשיא בנושא “70 שנות עצמאות למערכת המשפט” ובסימן פרישתה לגמלאות של הנשיאה נאור ביום 23.10.18.

***

כבוד הנשיאה,

בפרק הראשון לנאום–התשובה שלי לדבריך בנושא “70 שנות עצמאות למערכת המשפט” התייחסתי לקשקשת הרבה שלך על עצמאות מערכת המשפט, בלי שאת עצמך לא יודעת למה את מתכוונת. בפרק השני ראינו כיצד את כורכת את “עצמאות מערכת המשפט” עם רצונכם לסתום את פיותיהם של המבקרים.

כעת את מנסה לטמטם אותנו להפנים כי אם קיימת הוראת–חוק, הרי זו הוכחה ניצחת לכך שאתם גם מכבדים אותה. אז לא.

כפי שהבאתי מפיך בפרק הראשון, את אומרת:

עקרון זה של עצמאות ואי–תלות שיפוטית אף מעוגן בסעיף 2 לחוק–יסוד: השפיטה, הקובע כי “בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין“.

את מצטטת את הוראת חוק–היסוד הקובעת כי “בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין“, אבל אתם משתינים בקשת הכי גבוהה על הוראות הדין.

במיוחד אתם משתינים על “פיסקות ההגבלה” אשר בחוקי היסוד, ועל הוראות ה“מידתיות” אשר בהן – אותה ה“מידתיות” בה אתם נאחזים (לטעמי בדין, לטעמם של אחרים לא בדין) כאשר אתם רוצים לבקר את חוקי הכנסת.

ואני מדבר כאן במיוחד על “התכלית הראוייה” ועל ה“מידתיות” אשר בחוק יסוד: חופש העיסוק.

להוציא עו“ד מעיסוקו בגלל אמירות כגון “המדינה לא מגלה לנו“, באמתלא שהן “סגנון בוטה ומשתלח” – מהי ה“תכלית” שבכך? האם סתימת–פיות היא “תכלית ראוייה“, והאם הוצאה מהמקצוע לשנים ארוכות, ואפילו לצמיתות, היא “מידתית“?!

לא, כל זה חלק ממלחמת ההשתקה שאתם מנהלים כנגד מבקריכם.

הנה כי כן, אותם אלה אשר “הרחיקו לכת” ותיארו את מערכת המשפט כאנטי–דמוקרטית ואפילו כדיקטטורה שיפוטית“, צדקו גם צדקו! הכל כפי שהראיתי בפרק השני, שם הבאתי גם את דבריך אלה:

למרבה הצער, בעת האחרונה אנו עדים לכך שיש מי שהתנהלותה של המערכת כמערכת עצמאית ובלתי תלויה ברשויות האחרות היא לצנינים בעיניהם.

אותם אלה אף הרחיקו לכת ותיארו אותה כאנטי–דמוקרטית … ואפילו כדיקטטורה שיפוטית שיש לרסק – כך ממש.

בדברך על אלה אשר “הרחיקו לכת ותיארו אותה כאנטי–דמוקרטית … ואפילו כדיקטטורה שיפוטית” את כורכת, כדבר המובן–מאליו, את התוספת המלגלגת: שיש לרסק – כך ממש.

כן, גברת חיות: כל דיקטטורה יש לרסק – “כך ממש“! – ודיקטטורה שיפוטית לא כל שכן.

יא, ברעכן! (“כן, לשבור!”), כלשונו של זאב ז’בוטינסקי ז“ל.

מדוע דיקטטורה שיפוטית – לא כל שכן?

משום שדיקטטורה “רגילה” ניתן, לפעמים, לרסק באמצעות מערכת המשפט (אם היא רוצה להיות “מגינו ומושיעו של האזרח בריבו עם השלטון הרומסני“), אבל כאשר הדיקטטורה היא במערכת המשפט עצמה, אין ברירה אלא לרסק אותה באמצעות המחוקק.