והיה אם אדלשטיין יתפטר …
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56858
הצעה לפתרון יצירתי, “גאוני בפשטותו“, למצב בו אין לכנסת סגני יו“ר, ואין מי שימלא את מקומו, לפי החוק.
שמחה ניר, עו“ד
בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא
המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?
בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
שורות אלה נכתבות אור ליום ד’, 25.3.2020, היום בו מגיע יו“ר הכנסת, יולי אדלשטיין, אל רגע האמת – לציית לצו הבג“ץ ולהעלות להצבעה את בחירת יו“ר הכנסת הקבוע, או להישמע לקולות במפלגתו שלא לציית לצו.
בינתיים אדלשטיין שומר על עמימות לגבי מה שיעשה ברגע האמת, ולא אתפלא אם הוא יודיע על התפטרותו, במטרה להשאיר את הכנסת ללא יו“ר – מצב שעוד לא חווינו.
סעיף 20 לחוק יסוד: הכנסת, זה לשונו:
20. (א) הכנסת תבחר מבין חבריה יושב ראש וסגנים ליושב ראש. עד לבחירת יושב ראש הכנסת, ימשיך לכהן בתפקידו יושב ראש הכנסת היוצאת אם שב ונבחר כחבר הכנסת, ואם לא שב ונבחר – יכהן הותיק שבחברי הכנסת, שאינו ראש הממשלה, שר או סגן שר, כיושב ראש הכנסת בפועל. בסעיף זה, “ותיק” – מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.
אז אנחנו יודעים מהמאמרים הקודמים מי יכהן כיו“ר הכנסת החדשה עד שזו תבחר מבין חבריה את היו“ר “שלה“, אבל עכשיו אנחנו למדים, מאותו הסעיף, כי אין שום “רציפות” לגבי סגני היו“ר, וזה אומר כי עד שהכנסת תבחר סגנים ליו“ר, אין לכנסת סגני יו“ר.
סעיף 20א’ לחוק, בחלקים הרלוונטיים לענייננו, זה לשונו:
[…]
(ג) נתפנתה משרתו של יושב ראש הכנסת – מפני שהתפטר או […] – יכהן סגן ליושב ראש כיושב ראש הכנסת בפועל עד שתבחר הכנסת יושב ראש חדש.
[…]
(ו) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם אם הנסיבות האמורות בסעיפים קטנים […] (ג) […] לגבי יושב ראש הכנסת נתקיימו במי שמכהן כממלא מקום של יושב ראש הכנסת או כיושב ראש הכנסת בפועל.
השאלה היא מה יקרה אם היו“ר מתפטר כאשר אין לו סגנים, ואין מי שיקבע את סדר היום (וכמובן גם אין מי שיציית לצו הבג”ץ…).
האם הכנסת תשותק?
כאן יש לי פתרון יצירתי, המזכיר אירוע חד–פעמי בתולדות הכנסת (אני מביא את הדברים מהזיכרון).
שמואל פלאטו–שרון נבחר לכנסת במספר קולות שהספיק לשני מנדטים (החסימה הייתה אז 1%), אבל הוא היה המועמד היחיד ברשימתו.
לכאורה אפשר היה לומר כי סיעתו בכנסת תהייה בת שני חברים, כאשר המקום השני “לא מאוייש“, והכנסת הנבחרת תמנה רק 119 חברים, וכיסא אחד “ריק“, אבל סעיף 3 לחוק היסוד אומר כי “הכנסת בהיבחרה תהיה בת מאה ועשרים חבר“.
מצאו חכמים פתרון יצירתי: כל הקולות העודפים שקיבל פ“ש ייחשבו כקולות שלא עברו את אחוז החסימה, ושאר הקולות יחולקו בהתאם, ל-120 ח“כים.
אני מציע פתרון יצירתי דומה: אם התפטר היו“ר בנסיבות האלה, יראו אותו לצורך סעיף 20(א) – ורק לצורך סעיף זה – כמי ש“לא שב ונבחר” לכנסת, ואז יחול ההוראה שבהמשך: “יכהן הותיק שבחברי הכנסת, שאינו ראש הממשלה, שר או סגן שר, כיושב ראש הכנסת בפועל. בסעיף זה, “ותיק” – מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם“.
הנה, פתרון יצירתי, ופשששהוט!
כמובן שעם התפטרותו של אדלשטיין, הוא כבר לא יו“ר הכנסת, ואת צו הבג“ץ יצטרך לקיים מי שיכהן במקומו, לפי הפתרון שהצעתי.
מי יהיה “הזוכה המאושר” שיצטרך לקיים את הצו? אני לא יודע, ואני בכוונה לא בודק, כדי שלא תגיד שהפתרון שלי “מוטה פוליטית“.
ומה יהיה אם גם הבא בתור יתפטר מאותה הסיבה?
לפני סע’ 20א (ו) כל ההוראות דלעיל חלות גם עליו, “וחוזר חלילה, ושוב בלי הרף“, עד שבסוף, אחרי ש-58 ח“כים יתפטרו מתפקיד היו“ר (יותר מזה אין ל“גוש“…), בסוף יימצא ח“כ שיקיים את הצו, לא כמי שכפאו שד, אלא בנפש חפצה (ויבקש עוד …).
ורק תכחישו שזה פתרון “גאוני בפשטותו“!
_____________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא