השופט יוסף אלרון וראש לשכת עורכי הדין, אפרים נוה – מושחתים, מקומם בכלא!
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/31801
שמחה ניר, עו”ד
*** תלונה ליוהמ”ש ופרקליט המדינה על קומבינת השוחד במסגרתה אלרון הוריד פלאים את שיעור העוברים את מבחני ההסמכה *** על ההיבטים הפליליים והמשמעתיים של הפרשה
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
בן 78 שנים אנוכי היום (15.6.2017), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו"ד רבה המלחמה!
"יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם"
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
"נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!"
"לייק" לדף הפייסבוק עו"ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא
המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת "שק בתחת"?
בג"ץ 8743/14, שמחה ניר, עו"ד, נ' הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
שמחה ניר, עו"ד
14.2.2018
לכבוד
הד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה
מר שי ניצן, פרקליט המדינה
משרד המשפטים
ירושלים
נכבדי,
הנדון: השופט יוסף אלרון, מר אפרים נוה וחבריו – קנוניה פלילית ועוד
אני פונה אליכם הן בתור מי שעומדים בראש התביעה הפלילית, והן בתור הקובלים מטעם הציבור לפי חוק לשכת עורכי הדין.
אתחיל, כמבוא, בנקודה הקלה – חלק מהפן המשמעתי (על השאר – בסוף):
ביום 16.1.2018, בישיבתה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, של הכנסת, אומר ראש לשכת עורכי הדין, מר אפרים נוה (להלן – נוה): "ללשכת עורכי הדין אין אג'נדה נגד המתמחים".
זה שקר: נוה עצמו נבחר לתפקידו זה בשנת 2015, כשהוא נישא על כנפי האג'נדה של המאבק כנגד "הצפת המקצוע", ואם לא די בכך, ביום 1.12.2015 אומר עו"ד ינון היימן, יו"ר ועד מחוז תל אביב של הלשכה (ההדגשות שלי):
"אני מדבר גם בשם אפי (נוה – ש' נ') ואבי חיימי (עסקן אחר של הלשכה – ש' נ') ... עלינו לפני חצי שנה, נבחרנו (למוסדות הלשכה – ש' נ'), הבטחנו הרבה הבטחות, אין לנו אופוזיציה, נותר לנו לקיים את ההבטחות. ... הצפת המקצוע: כמו שאתם רואים אנחנו נלחמים על הנושא הזה בצורה מאוד נחושה, הבחינות הפעם (29.10.2015 – ש' נ') היו יותר פרובלמטיות, ולכן הציונים נראו ככה. בבחינות הנוכחיות גם המבחן בעל פה מקבל משמעות רלוונטית מאיתנו, כך שגם בעל-פה ... מחסום, ולא שכולם ניגשים ועוברים בעל-פה. ... המטרה שלנו זה פחות מ-1000 עורכי דין חדשים בשנה, זאת המטרה, זאת המשימה, וזה מה שיהיה כבר מעכשיו".
ומה זה אומר? זה אומר שאפרים נוה שיקר במצח נחושה למוסד של הכנסת.
אני לא רוצה להיכנס לשאלה אם אמירת שקר במוסד של הכנסת היא עבירה פלילית (כנראה שלא), אבל כאשר עורך דין משקר למוסד של הכנסת, זה לבטח עבירה משמעתית – ולא כל שכן כאשר הוא מייצג, מכוח תפקידו הנבחר, את כל 77,000 עורכי הדין במדינה.
עד כאן המבוא, הרקע לכל הפרשה הזאת, לקשרים הפליליים שבין נוה והלשכה כולה, לבין השופט יוסף אלרון (להלן – אלרון), ולעבירות משמעת נוספות הקשורות לפרשה הזאת.
ועכשיו לפן הפלילי, החמור-מכל
העובדות הן כדלקמן:
אלרון, עד לאחרונה שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה, הוא יו"ר ועדת בחינות ההתמחות של לשכת עורכי הדין, החל ממועד נובמבר 2014.
עד שאלרון נעשה יו"ר ועדת הבחינות, ממוצע העוברים בכל בחינה היה למעלה מ-70%, ובשתי הבחינות הראשונות שהוא ניהל התוצאות היו באותה הסביבה.
יתירה מזאת: בבחינה השנייה שבניהולו (מאי 2015) אחוז העוברים היה הגבוה בכל חמש השנים אשר קדמו לכך (75.4).
בין הבחינה הזאת לבין הבחינה הבאה (סוף אוקטובר 2015) נבחר ונכנס אפרים נוה לתפקידו כראש לשכת עורכי הדין. הוא הצליח להיבחר, בין השאר, משום שהוא העמיד במרכז תעמולת הבחירות שלו את המאבק ב"הצפת המקצוע".
והנה, מיד באותה הבחינה שיעור העוברים את הבחינה ירד באופן פתאומי מ-75.4% ל-47%, ובהמשך ירד גם ל-30% (!).
וההמשך ידוע: הלשכה קידשה מלחמת חורמה כדי לקדם את אלרון לביהמ"ש העליון, כשהיא מאיימת שאם הוא לא ייבחר לעליון – אף שופט לא ייבחר לעליון (היו אז 4 כסאות לבחירה, ואלרון לא נחשב למועמד בעל סיכויים טובים, במיוחד משום שכל שלושת שופטי ביהמ"ש העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים התנגדו לכך – הנימוק: "הוא לא קורץ מהחומר המתאים" – ובהיסטוריה של הוועדה הזאת מעולם לא נבחר שופט בניגוד לעמדתם של השופטים החברים בה).
ואכן, הלשכה הצליחה במאבקה, והיום אלרון הוא שופט ביהמ"ש העליון.
מה זה, אם לא שוחד?
האם יכולה להיות "מקריות" בין בחירתו של נוה לראשות הלשכה לבין שינוי עמדתו של אלרון (שהייתה, כאמור, במגמת הקלה), ובין שינוי עמדתו של אלרון (להחמרה קיצונית) לבין מאבקה הבלתי-מתפשר של הלשכה לקידומו לעליון?
לא, לא יכולה להיות מקריות בסמיכות-הזמנים הזאת, כאשר כל אחד מהצדדים תומך באינטרסים של הצד האחר – "שמור לי ואשמור לך".
כן, מוכרת לי הטענה שאלרון הוא לא לבד בוועדה, ויש עימו עוד שופטים, פרופסורים, עו"ד מהמגזר הציבורי ומהמגזר הפרטי, וכו', אבל כאשר יו"ר הוועדה, שופט נכבד, מדבר על הצורך בהעלאת רמתו של מקצוע עריכת-הדין – אף אחד לא ישאל אותו כבוד השופט, מה קרה פתאום שאחרי בחינה שנייה בניהולך, בה אחוז העוברים היה הגבוה ביותר בחמש השנים הקודמות, אתה מבקש להוריד ב-30% את שיעור העוברים?
כמובן שאף אחד גם לא ישאל אותו על הקשר בינו לבין עסקני הלשכה אשר הכריזו מלחמה כנגד "הצפת המקצוע" – כי זה עתיד היה להתברר רק בעוד כשנה ורבע, לקראת "הקרב המכריע" בוועדה לבחירת שופטים, על ארבעת הכיסאות המתפנים בבית המשפט העליון.
וברור גם שאף אחד לא יעז לקום ולומר רגע-רגע, עם כל הכבוד, כאשר אנחנו מקשים את הכניסה למקצוע, אנחנו נותנים "בונוס" לפרקליטי הצמרת, ופוגעים בזכותו של האזרח מן השורה ל"עורך-הדין השכונתי" שלו, ולשירות המשפטי השווה-לכל נפש.
ולכן ברור כשמש שהשופט אלרון, בתור יו"ר ועדת הבחינות, הוא שנתן את הטון בנושא הזה.
אלרון שאג – מי לא יירא.
כמובן שהוא יכול להגיד – ואלי אפילו לתמוך את הדבר בפרוטוקולים שנכתבו בזמן-אמת – שהוא היה במיעוט בוועדת הבחינות, ודרש להקל בבחינות, בניגוד לדעת הרוב, שהחליט דווקא להחמיר, אבל אז תישאל השאלה מדוע הלשכה נלחמה בחירוף נפש לקדם אותו לביהמ"ש העליון.
והרשו לי הערה לעניין הראיות ודיותן:
את כל הנתונים שפירטתי לעיל אתם יכולים לברר בלשכת עורכי הדין, וקרוב לוודאי שגם באתר הלשכה.
את דבריו של נוה בוועדת החוקה תוכל למצוא באתר הכנסת.
את דבריו של עו"ד ינון היימן תוכלו לראות ולשמוע כאן:
https://www.facebook.com/groups/103039210177207/permalink/345440449270414/
אם אתם רוצים שאבוא להתלונן, ואם לא אכפת לכם שעדותי תהייה רק מכלי שני, וממילא לא אוכל להוסיף דבר מעבר למה שפירטתי כאן – תשלחו לי כרטיסי טיסה מארה"ב לישראל וחזרה, ואבוא בנפש חפצה.
האם יש בחומר שפירטתי די כדי לפתוח בחקירה?
בואו נניח – היפותטית – שהחלטתם לפתוח בחקירה, אימתתם בראיות מוצקות את כל המפורט לעיל, הזמנתם לחקירה את אלרון ונוה, הם שמרו על זכות השתיקה, אתם הגשתם נגדם כתב אישום על מתן שוחד וקבלתו, הוכחתם את כל האמור, והם טענו no case to answer, דהיינו שהעובדות האלה אינן מהווה ראייה – אפילו לכאורה.
היעלה על הדעת שבית המשפט ייעתר להם? בשום אופן לא, כי את ה"לכאורה" הזאת אפשר "לחתוך בסכין".
אני מזמינכם, איפוא, לפתוח בחקירה פלילית נגד אלרון, נוה וכל מי שתמצאו לנכון, על פי מה שתגלו במהלך החקירה – יכול להיות שתקבלו הסברים שיניחו את דעתכם, ויכול להיות שתשיגו ראיות טובות יותר מאלה ה"נסיבתיות" שפרסתי לפניכם, אבל זה תפקידכם, וזו מומחיותכם.
ובחזרה לעניין המשמעתי
אכן, אין זיקה חד-חד-ערכית בין הדין הפלילי לבין הדין המשמעתי, אבל כאשר עורכי-דין – ולא כל שכן כאלה המייצגים את ציבור עורכי-הדין כולו – קושרים קשר פלילי כמפורט לעיל, צריך להיות אטום לחלוטין כדי לומר שאין בכך שום רבב משמעתי.
על דברים פחות חמורים – ביטויים כמו "מעיד כאלף עדים", בו, מר ניצן, גם אתה השתמשת לאחרונה – אני מרצה כיום שתי הוצאות-לצמיתות מהמקצוע + 27 שנות השעייה (הכל במצטבר, איך לא).
אשר על כן, כאשר תשלימו את החקירה במישור הפלילי אני מזמינכם לשקול גם אישומים משמעתיים כנגד כל עורכי הדין שתמצאו כי הם מעורבים בעניין הזה – והכל בנוסף לשקריו של נוה בוועדת החוקה של הכנסת, שקרים העומדים בפני עצמם, אפילו לא היה כל פסול ב"תיזמור" שבין הלשכה לאלרון.
בכבוד רב,
שמחה ניר, עו"ד
______________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור "הוספת תגובה" (למטה מכאן)
אל תאמרו "מבחן בוזגלו" – אמרו "מבחן אלישבע"*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו"ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
תיקון: במקום ״מטרת ייצוג לשכת עו״ד בלשכה נועדה״ צ״ל ״מטרת ייצוג לשכת עו״ד בוועדה לבחירת שופטים נועדה״
אני לא משפטן אבל המתואר בכתבה בהנחה והוא נכון, לא נראה לי פלילי, אלא להפך.
מטרת ייצוג לשכת עו״ד בלשכה נועדה בדיוק לכך (זה אמנם שנוי היום במחלוקת ציבורית אבל זה עניין אחר)
הם רוצים ליצג את טובת המקצוע כפי שהם רואים לנכון, ואם אכן אלרון קידם את המטרה הזו לשיטתם – הם רוצים אותו גם בעליון
לגיטימי
הפואנטה היא יחסי התן-וקח.
הוא לא שינה את עמדתו מן הקצה הליברלי אל הקצה המחמיר סתם-כך.
ראה את לוח הזמנים כפי שתיארתי אותו במכתבי אל היוהמ”ש.