או, למשל, שר החינוך נפתלי בנט, ושרת המשפטים, איילת שקד: “כדי לנצח את חמאס, צריך לשחרר את צה“ל מבג“ץ“, “ישנן הגבלות משפטיות על הצבא שמונעות הרתעה אפקטיבית“.

מתאים מאוד לאוהדי דונאלד ג’יי טראמפ, ששר המשפטים הראשון שלו, ג’ף סשנז, הורה, מיד עם כניסתו לתפקיד, להסיר את הפיקוח מיחידות משטרה בעייתיות.

הגיע הזמן להשיב באופן מסודר על הטענות המטופשות האלה, כדי שלא אצטרך להשיב עליהן כל פעם בנפרד, ודי יהיה לי במתן הקישור למאמר הזה.

הטענה היא שהפרקליטות הצבאית ובתיה“ש הצבאיים כובלים את ידיהם של החיילים המחרפים נפשם במלחמה, ובניגוד לתורת ה“חתירה למגע עם האוייב” הצה“לית, כל השומר נפשו וחירותו ירחק מכל מגע עם האוייב.

טענת–בת של הטענה הזאת היא שכל חייל היוצא לקרב צריך להחזיק בפאוצ’ס עורך–דין צמוד.

הטענות האלה מבוססות על אי–הבנה של החוק הפלילי (המיובא לתוך החש“ץ – חוק השיפוט הצבאי – בהתאמות מסויימות), וממילא הן חלות גם על חיילים בקרב וגם על אזרחים באשר הם.

אז ככה: אם מאיימים עליך באקדח צעצוע שנראה כמו אקדח אמיתי – מותר לך לירות במאיים, ואפילו להרגו, והגנת ה“טעות בעובדה” תעמוד לך כאילו אקדח הצעצוע היה אקדח אמיתי, טעון ודרך לירי.

אבל, מאידך, אם מישהו מאיים עליך באצבעו ועושה לך “פוף–פוף” כמו שהילדים עושים, ואתה תגיד “חשבתי שזה מטוס F-35” – אתה תעשה צחוק מעצמך.

כמובן שבמציאות אין הרבה מקרים קיצוניים כאלה, ובין השחור והלבן יש אלפי גוונים של אפור, אבל העיקרון ברור, ומעל העיקרון הזה יש עיקרון–גג: במקרי–גבול הספק לעולם עומד לטובתו של הנאשם.

העיקרון הזה, לדעתי הענייה, פעל גם לטובתו של אזריה, בכך שהוא לא הואשם ברצח – אלא רק בהריגה, אבל כל אלה הטוענים שצריך היה להסתפק בהעמדתו לדין משמעתי (לא על הקטילה, אלא על “אי מילוי ההוראות“, טענה אשר כמוה כטענה שיש להאשים רוצח–המונים בהחזקת נשק ללא רשיון), כנראה שמשתייכים לאגף מסויים של המפה הפוליטית.

ואם מישהו מהקוראים לא מכירים את סלידתי מכל פרשנות משפטית מוטה–פוליטית, מוזמן לקרוא את מאמרי תגובה להרצאתו של עו”ד אביעד ויסולי על “חוקיות השימוש בצה”ל למטרות שאינן הגנה על המדינה” – אשר מתייחס לנושא המשיק לנושא הזה, הוא נושא הפקודה ה“בלתי חוקית בעליל“, וגם שם עולה הטענה שהחייל לא יכול לזוז בלי פרקליט צבאי צמוד (ראו הערה בסוף המאמר הזה).

מכל מקום, עם קצת חינוך – ממש מינימום–שבמינימום – אף חייל לא יצטרך פרקליט צמוד כשהוא עומד ללחוץ על ההדק, והא ראייה שמאז כפר קאסם ועד אלאור אזריה לא התעורר הצורך לפתוח בכלא 4 אגף מיוחד לפושעי מלחמה.

ואם החינוך נכשל – זה מה שיש לנו:

שלוש הערת–סיום

האחת – כל האמור כאן לא בא להגן על מערכת התביעה והשפיטה הצבאית במקרים אלה ואחרים – זה נושא שאני לא הכי מעורה בו, ואין לי מספיק נתונים.

השנייה – ההגנה שלי כאן על הבג“ץ אינה באה לרכך את הביקורת שלי על המוסד הזה, ועל מערכת המשפט בכללותה, אלא רק לציין ולהבהיר כי בכל הנוגע לנושא מאמר זה, הבג“ץ פועל על המגרש שהחוק והחברה ייעדו לו

והשלישית – בפרק 23 של המצע המעודכן שלי כשר המשפטים וזכויות האזרח הבא, אותו פרסמתי ערב חג החירות התשע”ח, הבאתי הצעה לתיקון חוק השיפוט הצבאי:

בין הפקודה החוקית לבין הפקודה ה“בלתי חוקית בעליל” תיקבע דרגת–ביניים של פקודה “בלתי חוקית, אבל לא בעליל“.

חייל לא יישא באחריות פלילית – לא על ביצועה של פקודה כאמור, ולא על אי ביצועה, רשלנות בביצועה או סירוב לבצעה.

כיום הוראה כזאת אינה קיימת בחש“ץ, ולפי המצב כיום החייל, במקרים כאלה, באמת נזקק ליועץ משפטי צמוד, כאשר המרחק בין אישום על סירוב לבין אישום על ביצוע הוא כחוט השערה.

והשאלה שלי היא מדוע כל הדואגים לחייל הנמצא תחת אש קופצים על רגליהם האחוריות כאשר לחייל עדיין יש מרווח רחב של טעות נסבלת, לא דואגים להתאים את הדין כך שהוא לא יצטרך להצטייד בפרקליט צמוד במקרים בהם טווח הטעות הנסבלת הוא לכל היותר אפס.

_____________

עוד בנושא: השקרים של אליקים רובינשטיין ושות’, והקת של שלום אייזנר

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“ * לסגור את לשכת עורכי הדין * לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר * לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

פורסם ב- עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים הבא, עורכי דין, פוליטיקה זה משהו גס_בעריכת בועז מושקוביץ ז"ל, זכויות האזרח, למשפטן, לכל אדם, צבא ובטחון ותוייג אביגדור ליברמן, איילת שקד, בג"ץ, דונאלד טראמפ, הימין החדש, נפתלי בנט, פרשנות משפטית

שתף מאמר זה:

כתיבת תגובה לבטל