גם לנתניהוז מגיע צדק!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/58460

אני מסכים שהנתניהוז לא זכאים ליחס מיוחד, אבל זה פועל לשני הכיוונים – גם לרעה וגם לטובה.

שמחה ניר, עו“ד

בן 82 אנוכי היום (15.6.2021), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הרקע

הנתניהוז מבקשים להיעדר מישיבת הקדם–משפט

על מה מחיאות הכפיים לשופט?

הוויכוח בפייסבוק

ההלכה

מה היו ה“נסיבות“, ומה הייתה התכלית ה“מסויימת“?

מה נשתנה בין שתי ההחלטות?

מה הניע את השופט לשנות את טעמו?

איך הנושא פרץ אל הציבור?

מחקר השוואתי

נתניהו כאחד האדם

שקו לי בתחת

הרקע

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט (להלן, ולשם הקיצור, אולמרט). פרסם מה שפרסם על ראשי הממשלה לשעבר בנימין, שרה ויאיר נתניהו (להלן, ולשם הקיצור, הנתניהוז).

הנתניהוז לא טמנו ידיהם בצלחת, והגישו נגד אולמרט תביעת לשון הרע, וכרגיל במקומותינו התיק נקבע ל“קדם משפט“.

למוסד הקדם–משפט יש מטרות מוצהרות, ויש מטרות לא מוצהרות.

המטרות המוצהרות הן, בעיקרן, ליבון הפלוגתאות, והגעה להסכמות על מה שניתן להסכים.

כך, למשל, אם הנתבע מודה בעצם הפרסום – אין צורך לבזבז זמן על שמיעת עדויות בנקודה הזאת, ואם הנתבע, בפרסום נשוא המשפט, אמר שהתובעים “חולי נפש” – אפשר לברר אם הכוונה היא למחלת נפש במובן ה“קליני“, או רק כמטאפורה על “שיגעון פוליטי” (כמו, למשל, הקמת מדינה פלשתינאית על סמך “הבטחה” בעל–פה “לשקול ברוח אוהדת” את הפסקת הטרור).

המטרות הלא–מוצהרות הן, בעיקרן, ללחוץ על הצדדים להתפשר, כדי לחסוך מהשופט שמיעת תיק כבד, וכתיבת פסק דין אשר לבד מהמאמץ האינטלקטואלי הכרוך בה עומדת הסכנה שעם כל מה שהוא יפסוק – הוא ייתקל בביקורת קשה מהצד המפסיד ומאוהדיו.

שופט יכול לנסות בדרך עדינה לנסות להביא את הצדדים לפשרה, אבל הוא יכול גם לכופף ידיים, לאיים על אחד הצדדים בהוצאות “מצלצלות” וכו’, ויכול הוא גם להתיש את הצדדים על ידי חצי תריסר ישיבות קדם–משפט, כאשר ברור שלא מדובר ב“ליבון פלוגתאות“, אלא במלחמת התשה–לשם–התשה (המכוונת, כדרכם של שופטי–צדק, כנגד שני הצדדים במידה שווה).

הנתניהוז מבקשים להיעדר מישיבת הקדם–משפט

כיוון שבישיבת הקדם–משפט לא שומעים עדויות, אין צורך שבעלי הדין יתייצבו אישית – אם הם מיוצגים על ידי עורכי–הדין שלהם, אלא אם ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות לחייב אותם בהתייצבות אישית.

הנתניהוז ביקשו לפטור אותם מהתייצבות אישית, השופט עמית יריב, סגן נשיא, לא נעתר להם, וכאן נפתח סיפורנו זה.

על מה מחיאות הכפיים לשופט?

לא קשה לנחש: על כך שהשופט האמיץ לא עשה לנתניהוז שום הנחה.

שילמד הביבי הזה שהוא לא זכאי ליחס מיוחד בזכות מעמדו הפוליטי, בעבר ובהווה.

וכאן נכנסתי אני לתמונה:

הוויכוח בפייסבוק

אורי יעקב מעלה פוסט:

הפעם המשפחה המטורללת והמגה מושחתת, נפלה לידיים של אולמרט ושל שופט שאינו מועל בתפקידו.

כאן הוא מעתיק–מדביק ידיעה מאחד האתרים, ומסכם:

משפחה בהפרעה, מדינה בהפרעה

נתניהו, רעייתו ובנם תבעו את אהוד אולמרט מפני שקרא להם חולי נפש

כתב ההגנה של אולמרט: שרה נתניהו עברה טיפול נפשי, יש להסיר את החיסיון הרפואי

בני משפחת נתניהו תבעו את אולמרט לאחר שכינה אותם חולי נפש וסירב להתנצל על כך בכמה הזדמנויות. הם תבעו פיצוי של 837 אלף שקל, ואמרו בתגובה כי הוא חצה “קווים אדומים ומסוכנים שלא ניתן היה לעבור עליהם לסדר היום“. בכתב ההגנה שהגיש אולמרט לבית המשפט הוא טען כי בני משפחת נתניהו עברו טיפולים נפשיים, ולכן יש לדחות את תביעת לשון הרע שהגישו נגדו על דבריו כי הם “חולי נפש“. בכתב ההגנה טען כי הוא נהנה מהגנת “אמת דיברתי“, וביקש להסיר את החיסיון הרפואי של יו“ר האופוזיציה בנימין נתניהו, רעייתו שרה ובנם יאיר.

הנה דוגמה מייצגת, אחת מני רבות, לתגובות להן זכה הפוסט הזה:

כבוד לשופט , אין הנחות …שיתייצבו כאחד האדם …הם אזרחים כמונו .

בהצלחה למר אולמרט !

פתח את תיבת פנדורה .

אין גבול למשחקים ולשקרים של המשפחה הזו …להעמיד את האמת בפני הציבור …הגיע הזמן .

אני מקלקל את השורה, ומגיב:

לא שאני אוהב במיוחד את נתניהו, אבל השאלה היא מדוע לכפות על בעל דין מיוצג להתייצב אישית, במיוחד כאשר מדובר בישיבת קדם–משפט.
הרצון של השופט להראות לכל העולם שהוא לא נותן לנתניהוז הנחות סלב אינו ראוי, כי הוא משרת את האינטרס האישי שלו, ולא את האינטרס הציבורי.
ככל הזכור לי, ההלכה של ביהמ“ש העליון היא שההתייצבות האישית היא זכות שבעל דין רשאי לוותר עליה, ורק במקרים מיוחדים כופין בעל דין להתייצב אישית.

עונה לי בעל הפוסט:

איך לך מןשג מה התכלית של קדם משפט.. אתה לא חי במשפט אלא בסרט שלך. וגם מי שישמע ההלכות של בית משפט עליון הן לעולם לתכלית של משפט וצדק. !!

אני חוזר אליו:

נו, אולי תגלה לי מה התכלית של קדם המשפט?

והוא עונה:

אמנם שופטים לרוב לא עושים זאת בשל מלאכה קלה הקשורה לרוב לעומס . אבל על שופט להגיע מוכן לדיון לאחר שקרא בעיון את כתבי התביעה וההגנה ולהציג לצדדים עיקרי המחלוקת ביניהם מבחינה משפטית ולומר מה לדעתו המקצועית הסיכוי של כל צד בהליך מבלי לקבוע מסמרות. כך שכל צד יוכל לשקול את צעדיו משפטית באשר להמשך ההליכים. נראה שבמקרה זה השופט מתכוון לעשות זאת בשל רום מעמדם בדימוס של הצדדים ולכן היה חשוב לו ונכון על פי דין שינהם התייצבו ובמיוחד זה שעושה שימוש לרעה בהליכי משפט. הרי אין סיכוי בעולם שהמשפחה המופרעת תלך עם התביעה שלה עד הסוף. בתיק הזה הנתבע יכול להוכיח בקלות טענת אמת דיברתי. אני בכלל סבור שזה יכול להיות תקדים משפטי הסטורי שראש ממשלה ומשפחתו שאינם מודעים נפשית שהם מטורללים זה יהיה רשום לדראון עולם בפסק דין. הרי זו הסיבה היחידה להתנהלות הפסיכופתים של הנאשם של אשתו שלוקה במחלת נפש מוכרת ומטופלת ובנו שלוקה בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית. לא צריך להיות גאון בפסיכולוגיה כדי להבין את זה מההתנהגות והמעשים שלהם והנפילה שלהם על הפנים. אבל כפי שאני מעריך השופט יקבל את הטענה המשפטית החלופית של אולמרט כי מדובר בהבעה דיעה לגיטימית על התנהגות, כמו אדיוט או מטורף ולא בהבעת דיעה על בסיס ידע או איבחון.

אני מקשה:

מה לכל אלה ומה להתנהלותם הפסיכופטית, ול“התכלית של הקדם משפט“?

הוא עונה:

ראית היום את תכלית הקדם. השופט הגיע מוכן, הציג לצדדים את הסוגיה המשפטית והציע פשרה. הלואי שבכל הליך שופטים היו מגיעים מוכנים כך לדיון קד“ם.

וכך אני:

בשביל זה אין צורך בהתייצבות אישית, כי גם עורכי הדין של הצדדים באים מוכנים, והם מכירים את הסוגיה המשפטית לא פחות ממנו.

אם יש צורך להתייעץ עם הלקוח, אפשר לתת להם הפסקה של חמש דקות, במקום להטריח אותם לביהמ“ש בגלל זה.

אם יש טענות ל“נסיבות מיוחדות” המצדיקות חריגה מהכלל – הוציאו טענותיכם ונדען, אבל מחיאות הכפיים כאן הן לא משום שהחלטת השופט אכן התבססה על נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, אלא על כך שהוא לא עשה להם “הנחות סלב“.

השאלה אם “הפעם המשפחה המטורללת והמגה מושחתת” מקומה יכירנה, אם בכלל, רק במשפט עצמו.

אני מסכים שהנתניהוז לא זכאים ליחס מיוחד, אבל זה פועל לשני הכיוונים.

נכון להעלאת המאמר הזה לאוויר עברו כשלושים שעות, ולבעל הפוסט לא היה מענה על תגובתי האחרונה.

ההלכה

כמובא לעיל, את תגובתי המקורית סיימתי בהערה הזאת:

ככל הזכור לי, ההלכה של ביהמ“ש העליון היא שההתייצבות האישית היא זכות שבעל דין רשאי לוותר עליה, ורק במקרים מיוחדים כופין בעל דין להתייצב אישית.

מסתבר שלמרות האלצהיימר המתקדם שלי, הזיכרון שלי עדיין סביר יחסית (חה“כ עוד שמחה רוטמן מתנגד לעילת ה“סבירות“ – מה נעשה איתו?), וזו אכן ההלכה.

בסע’ י“ג להחלטה בתיק רע“א 3054/13 נאמר:

ברע“א 993/06 מדינת ישראל נ‘ דיראני (2011) נאמר, בפסקה 34, כי “מרבית הפעולות הנדרשות במהלך ההליך השיפוטי ניתנות להיעשות באמצעות בא–כוח הפועל מטעמו” (השופטת פרוקצ‘יה). עוד נאמר שם, כי הגם שלפי תקנה 474 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ“ד-1984 רשאי בית המשפט לדרוש התייצבות בעל–דין בפניו “ככלל, סמכות זו אינה מופעלת אלא לצורך תכלית מסוימת ושלא על דרך–שגרה“. מטבע הדברים, הפעלת סמכות זו היא תלוית נסיבות.

הנה כי כן, בית המשפט רשאי לדרוש התייצבות אישית של בעל–דין בפניו, אבל “ככלל, סמכות זו אינה מופעלת אלא לצורך תכלית מסוימת ושלא על דרך–שגרה“, ומטבע הדברים, הפעלת סמכות זו היא “תלוית נסיבות“.

וזה אומר ש“ברירת המחדל” היא רצונם של הנאשם וסניגורו.

מה היו ה“נסיבות“, ומה הייתה התכלית ה“מסויימת“?

באתר נבו מופיעות רק 2 החלטות בתיק הזה.

האחת, זה לשונה:

החלטה

התיק נותב לטיפולי בהחלטת כב‘ הנשיא צחי עוזיאל מהיום.

קדם משפט ראשון לפניי נקבע ליום 30.9.2021 בשעה 13:30, בבית המשפט האזרחי ברחוב שוקן 25 תל–אביב – יפו.

יתייצבו לדיון עורכי הדין; בשלב זה, אין חובת התייצבות לבעלי הדין, אם כי הם רשאים, כמובן, להתייצב.

ניתנה היום, י“א אב תשפ“א, 20 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

שימו לב: קדם משפט ראשון. האם השופט כבר החליט להתיש את הצדדים בסדרה של “קדמים“?

אבל חשוב יותר, לענייננו: “בשלב זה, אין חובת התייצבות לבעלי הדין, אם כי הם רשאים, כמובן, להתייצב“.

וזו ההחלטה השנייה:

החלטה

בשל אילוצים רפואיים–משפחתיים, לא אוכל לקיים את קדם המשפט שנקבע למחר, 28.10.2021.

בהתחשב בעובדה שישיבת גישור קבועה ליום 7.12.2021, יידחה קדם המשפט ליום 10.1.2022 בשעה 9:00.

הדיון יתקיים בבית המשפט האזרחי ברחוב שוקן 25 תל–אביב – יפו.

חובת התייצבות לבעלי הדין עצמם.

המזכירות תדוור לצדדים בפקס ידני ותודיעם טלפונית דבר השינוי.

54678313עם הצדדים הסליחה על ההודעה המאוחרת.

ניתנה היום, כ“א חשוון תשפ“ב, 27 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.

מה נשתנה בין שתי ההחלטות?

איזו “תכלית מסוימת” מצא השופט בין–לבין, ואילו “נסיבות” הביאוהו לכך, “שלא על דרך השיגרה“?

לא, הוא לא מצא שום דבר, הוא עשה שבתות לעצמו: בהחלטה הראשונה הוא פעל, על דעת עצמו, על פי ההלכה של ביהמ“ש העליון, ואילו בהחלטה השנייה הוא פעל, גם כן על דעת עצמו, בניגוד להלכה של ביהמ“ש העליון.

מה הניע את השופט לשנות את טעמו?

ישנו עיקרון משפטי ידוע: אדם מתכוון לתוצאה הטבעית של מעשיו.

התוצאה הטבעית – שאכן התרחשה – היא מחיאות הכפיים האדירות שהוא זכה להן בגלל ההחלטה הזאת.

הוסף לכך שהוא פעל בניגוד להלכה של ביהמ“ש העליון, ושינה את טעמו בלי שום הסבר, ומצאנו כי קיימת לפחות ראיה “לכאורה” לפיה הוא פעל מתוך שיקולי יחצ“נות, ולא משיקולים ענייניים.

איך הנושא פרץ אל הציבור?

הנושא לא פרץ אל הציבור על סמך העיקרון לפיו בהעדר נסיבות מיוחדות יש לכבד את רצונם של בעל–הדין ומייצגיו ביקשו הנתניהוז פטור מהתייצבות אישית. הם תירצו את בקשתם בענייני האבטחה ובחשש שיאחרו להגיע לביהמ“ש בגלל הפקקים בכבישים.

הבקשה הזאת הביאה את השופט להחלטה “עסיסית” שאומרת, בין השאר, שאם לנתניהוז יש חשש מהפקקים – שייצאו מהבית מוקדם יותר.

נו, ואם שתי ההחלטות הראשונות לא הדהדו מקצה המדינה ועד קצה – עכשיו, עם ההחלטה הזאת, כל הארץ יודעת מי זה השופט עמית יריב, סגן נשיא בימ”ש השלום בתל–אביב–יפו, רחוב שוקן 25, תל–אביב 6653209.

אבראבו.

_____________________

Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump

###

למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות

______________________

מחקר השוואתי

אי אפשר שלא להשוות את החלטת השופט התל–אביבי עם החלטות ביהמ“ש המחוזי בירושלים, הדן במשפטו הפלילי של נתניהו.

ככל הזכור לי, במשפט הפלילי נתניהו לא תירץ את הבקשה לפטור מהתייצבות בענייני האבטחה וכו’, אלא, אולי, רק כ“שחקן חיזוק“, והנימוק העיקרי היה הנימוק הנכון: אין שום סיבה לכפות על הנאשם את נוכחותו האישית, אם זה לא יכול להועיל לו.

ביהמ“ש המחוזי נקט גישה עניינית: באותם המקרים בהם, לטעמו, לא היה צורך בהתייצבות אישית – הוא פטר, ובמקרים בהם הוא ראה צורך בכך – הוא לא פטר.

הנה, החלטות ענייניות במשפט שהוא אולי החשוב בתולדות מדינת ישראל, עברו בשקט, כאשר ביהמ“ש התייחס אל נתניהו כאל אחד האדם, ולא עשה לו שום “הנחות סלב” – אבל גם לא החמיר איתו יותר מאשר עם אזרחים מן השורה, ואילו החלטה עסיסית אחת של שופט אלמוני בבימ“ש השלום עוררה גלי גלים.

איכן הפרופורציה.

נתניהו כאחד האדם

אביא שוב את תגובתי הראשונה בעניין הזה, כפי שהבאתיה לעיל:

לא שאני אוהב במיוחד את נתניהו, אבל השאלה היא מדוע לכפות על בעל דין מיוצג להתייצב אישית, במיוחד כאשר מדובר בישיבת קדם–משפט.
הרצון של השופט להראות לכל העולם שהוא לא נותן לנתניהוז הנחות סלב אינו ראוי, כי הוא משרת את האינטרס האישי שלו, ולא את האינטרס הציבורי.
ככל הזכור לי, ההלכה של ביהמ“ש העליון היא שההתייצבות האישית היא זכות שבעל דין רשאי לוותר עליה, ורק במקרים מיוחדים כופין בעל דין להתייצב אישית.

ובסוף התגובה האחרונה אמרתי:

אני מסכים שהנתניהוז לא זכאים ליחס מיוחד, אבל זה פועל לשני הכיוונים.

וזה מה שהפריע לי: לבקש את דמו של נתניהו – זה לגיטימי, לבקש לו שלטון–נצח – גם כן לגיטימי, אבל מי שדורש שיתייחסו אליו כאל אחד האדם, לא יכול לדרוש זאת רק כאשר נוח לו הדבר – זו צביעות.

אין לי שום ספק: אם המשפט הזה היה משפט–דיבה רגיל, בין שני אזרחים מן השורה, השופט לא היה משנה, בלי נימוקים ספציפיים, את החלטתו המקורית – החלטה שגרתית למדי, החלטה נכונה לגופה, החלטה שגם מתיישבת עם ההלכה הפסוקה של ביהמ“ש העליון, אבל כאן השופט תפס שיש לו תיק “עסיסי“, תיק מתוקשר, תיק שיכול לתת לו שיפור–פוזיציות בתור לקידום – אז אודרוב, נלך על זה.

כפיים! כפיים!!!

שקו לי בתחת

עכשיו אני מריח את הביביסטים המצויים באים ואומר לי: אתה, שתוקף את נתניהו בכל הזדמנות אפשרית או בלתי אפשרית – אתה לא דואג לצדק עבורו, אלא לתדמית ה“נייטרלי” המזוייפת שלך.

אז לא, ממש לא.

באשר לביקורתי על נתניהו, ראו את מאמרי “רק לא ביבי” זה לא “אג’נדה” ולא “שנאה”, זה רק בקו”ם, בו אני מראה שמה שהביביסטים קוראים רל“ב (רק לא ביבי) אינו אלא השיטה המקובלת למיון מועמדים לכל עבודה, ומי שמתעלם משיטות המיון המקובלות הם דווקא הרק–ביביסטי עצמם.

במאמר בג”ץ דוד אמסלם – לא “מהפך דרמטי”, לא מהפך בכלל! חזרתי על מה שאני אומר כל השנים:

זה לא סוד שהרבה נחת אין לי מהשופטים בישראל, ושאני מצליף בהם ללא רחם.

[…]

יחד עם זאת יש לי עמדה נחושה באשר לביקורת על השופטים, אותה הבעתי לא פעם:

ראשית – גם למנוולים שבמנוולים מגיע משפט–צדק, ואם נטפל בשופטים כמו שהם מטפלים בנו, איבדנו את הזכות המוסרית לבקר אותם;

שנית – חשוב לא פחות: ביקורת שגוייה וחסרת אחריות רק “מדללת” את הביקורת האמיתית והצודקת;

ושלישית – גם לשופטים מותר לטעות, כל עוד הם פועלים במצפון נקי, בתום–לב, ביושר אינטלקטואלי ובחריצות, ואם הם מפרשים את החוק שלא לטעמנו, אנחנו צריכים לפנות אל המחוקק שיעמיד את החוק במקומו, ולא לכופף את ידיהם של השופטים לשפוט בניגוד למצפונם.

ואם ביקורת שלילית שגוייה וחסרת אחריות רק “מדללת” את הביקורת השלילית האמיתית והצודקת – ביקורת חיובית שגוייה הורסת כליל את את הביקורת השלילית האמיתית והצודקת.

ואם זה לא מספיק לכם, חפשו אצלי באתר את צמד המלים “מגיע צדק“, ותגלו דוגמאות בשפע למקרים בהם אני מגן על המתועבים–שבמתועבים, כמו, למשל, מישאל חשין הצבוע, אשר יגורתי–גרוניס, משטרת ישראל, מרים–כלענה ועוד ועו“ד.

כמו כן אני מגן ללא היסוס על כיסוי הוצאות לינה ואירוח של שופטים המרצים–בהתנדבות, על מה שהבריות רואים כ”הטבות לא חוקיות לשופטי העליון”, ומה לא (ראו קישורים למטה).

קרוב לששים שנה אני נמצא בזירה המשפטית–ציבורית, וברוך השם – אף אחד לא הצליח לתפוס אותי באמירת דבר–והיפוכו, לפי מה שנוח לי בכל רגע נתון.

לא, כל אלה אינם רק עניין מוסרי – הם גם עניין תועלתי, עניין הנוגע לאגו המקצועי שלי, הנוגע לאמינותי האישית.

ומי שחושבים שאני תומך בנתניהו רק “כדי שלא יגידו עלי” – כל אלה יכולים לנשק לי בתחת.

____________

לקריאה נוספת:

גם כאשר אני מגן על שופטים ועובדי–ציבור אני יחיד מול רבים. זה גורלי;

הזמנת עובד–ציבור לחתונה – האמנם “מתנה” היא?;

על כיסוי הוצאות לינה ואירוח של מרצים–בהתנדבות: גם לשופטים מגיע צדק (אפילו שלא מגיע להם צדק);

“הטבות לא חוקיות לשופטי העליון” – האמנם שחיתות, ועד כמה?

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס