בפוליטיקה כמו בכביש: לראות קדימה, לחשוב קדימה!

מאת Simha Admin | 22/09/2023 |

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/59827

יש ביביסטים מצויים, ויש ביביסטים לא–מצויים – חלקם גם משכילים ממני, אבל לכולם יש מכנה משותף: אי אפשר להזיז אותם מהביביזם *** אני מנסה גישה שונה, ושואל אותם: מה צריך לקרות כדי שתתפקחו, וכמה שנים מראש אתם מסוגלים לחזות את זה?

שמחה ניר, עו“ד

בן 84 אנוכי היום (15.6.2023), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

מבוא

נתחיל בנהיגה בכביש

שיהוי התגובה, הקדמת התגובה

שיהוי תגובה בפוליטיקה

דונאלד טראמפ, כמשל

ומטראמפ אל מהדורת–הכיס שלו: בנימין נתניהו

דוגמה ביביסטית מצוייה

מה צריך לקרות כדי שהביביסטים יתפקחו?

מבוא

יש ביביסטים מצויים, ויש ביביסטים לא–מצויים – חלקם גם משכילים ממני, אבל לכולם יש מכנה משותף: אי אפשר להזיז אותם מהביביזם.

תנו להם לקרוא מאמר כזה, למשל: נתניהו והגרעין האיראני – לא רק בוגד בארצו ובידידיו, גם שקרן, וגם חושב אותנו למטומטמים, או כל מאמר אחר המראה באותות ובמופתים שבנימין נתניהו אינו מה שהם מאמינים בו, שהוא מעמיד את האינטרס האישי ואת שרידותו הפוליטית מעל טובת המדינה.

הם אפילו לא יקראו את מה שתיתן להם לקרוא.

בייאושי כי רב אני מנסה גישה שונה.

נתחיל בנהיגה בכביש

ברשותכם אחזור לרגע אל אחד ממקצועותי האחרים: הוראת הנהיגה.

ראו את ציור א’: זה מה שמלמדים אותנו בשיעורי התיאוריה, או בקורסים של שיטת הניקוד, על שמירת המרחק מהרכב שלפניך: כאשר אותו הרכב חולף על פני עצם כלשהו בצד הדרך, או על סימן כלשהו על פני הכביש, תתחיל לספור עשרים ואחת, עשרים ושתיים, עשרים ושלוש – אם עוד לא הגעת אל אותו העצם, או אותו הסימן, זה אות וסימן שאתה שומר ריווח מתאים, ואם עברת אותם – לא שמרת את הריווח הדרוש.

הפילוסופיה שעומדת מאחורי התיזה הזאת: אם “זמן התגובה”, כמו שאנחנו מלמדים, הוא 0.75 שניות, והספירה “עשרים ואחת, עשרים ושתיים, עשרים ושלוש” אורכת בממוצע 3 שניות, הרי שיש לך “מירווח ביטחון” של 2.25 שניות.

הכשל שבתיזה הזאת: אם אתה מתביית על זנבו של הרכב שלפניך – במוקדם או במאוחר אתה תיכנס בו.

שיהוי התגובה, הקדמת התגובה

מה שקורין במקומותינו “זמן התגובה“, מן הראוי לקרוא לו “שיהוי התגובה“: הגבת בזמן זכית, הגבת מאוחר – בכית, וכאן אני מציע מושג חדש: הקדמת התגובה (שאפשר לקרוא לה “שיהוי תגובה שלילי“, למרות שהיא מאוד חיובית), דהיינו תגובה לפני שמתעורר הצורך להגיב, במקום תגובה מאוחרת, שיכולה להיות מאוחרת מדי.

ואם נחזור לשמירת הרווח בין כלי הרכב, להתחיל להאט לפני שהרכב אשר לפניך החל להאט.

ראו את ציור ב’: אתה נוהג ברכב א’, אבל אתה לא ממוקד על רכב ב’, אלא על רכב ג’ – הרכב הכי רחוק שאתה יכול לראות קדימה, ואם יש צורך, אתה נותן לרכב שלפניך, רכב ב’, להתרחק ממך קמעה, כך שתוכל לראות קדימה כמה שיותר רחוק, כמה שיותר רכבים.

כאשר אתה רואה את אור הבלימה של רכב ג’ הרחוק, אתה “עוזב גאז“.

כאשר רכב ג’ מאט, סביר להניח שגם רכב ד’ יאט, כי שניהם רואים לפניהם את אותו הדבר, אחר כך יגיב רכב ה’, ובעקבותיו, בזה אחר זה, גם הרכבים ו’, ז’, ובסוף גם רכב ב’ אשר נוסע לפניך.

והתוצאה: אם בין כל רכב לרכב יש לנו שיהוי–תגובה של (נניח) 0.75 שניות, יש לנו לפחות שלוש שניות “ספאר“ לפני שהרכב אשר לפניך ילחץ על דוושת הבלם וידליק את אורות הבלימה, הכל אחרי שאתה עזבת את דוושת הגאז, ואם זה לא מספיק אתה מוסיף ונוגע קלות על דוושת הבלם – לרוב זה מספיק.

שיהוי תגובה בפוליטיקה

מי שנשבה בשקריו ובקסמיו הדמגוגיים של פוליטיקאי והצביע לו בבחירות, לא על נקלה ישתחרר מהם, כי גם אחרי שהוא נבחר הוא ימשיך בשקריו ובקסמיו כדי לשמור על ה”בייס” שלו.

הדבר לא משתנה גם כאשר אותו פוליטיקאי מתחיל להיכשל, להסתאב, או גם–וגם, ונאמניו ממשיכים לסגוד לו גם כאשר נפתחת נגדו חקירה פלילית, גם כאשר מוגש נגדו כתב אישום, וגם כאשר הוא מורשע בדין ונידון למאסר: “תפירת תיקים“, “רדיפה פוליטית“, “ציד מכשפות“, “קנאה“, “שנאה“, ומעל לכל – “אי הכרה בתוצאות הבחירות, במשפטו של הבוחר – הריבון העליון“.

וכאשר הוא מפסיד בכל הערעורים ונכנס בשערי הכלא, אוהדיו השרופים מארגנים עבורו עצרות רבות–עם מול גדרות הכלא, תחת המוטו הוא זכאי! הוא זכאי!!!

ואם, בין–לבין, הוא מפסיד בבחירות, הפזמון הוא: הבחירות נגנבו ממנו!

ואם נחזור אל הראייה–קדימה בכביש, לא רק שהם לא רואים קדימה – ברגע–האמת שלפני ההתנגשות, במקום ללחוץ על הברקס, הם לוחצים על הגאז!

דונאלד טראמפ, כמשל

טלו, למשל, את אהוב הביביסטים, דונאלד ג’יי טראמפ: מושחת, שקרן, אגוצנטרי, נרקיסיסט, כשלונר, אשר כל יכולותיו מתבטאים בחדירה אל תת–התודעה של ההמונים: בזכות כל אלה הוא נבחר לנשיאות ארה“ב פעם אחת (למרות שהוא קיבל כ-3 מיליון קולות פחות מאשר יריבתו, הילארי ר’ קלינטון, אבל שיטת האלקטורים העניקה לו את הנשיאות).

מה קרה בסוף כהונתו, אחרי שהוא הפסיד בבחירות, ונדחו כל ניסיונותיו המשפטיים (למעלה מ-60 במספר) לשנות את התוצאות?

ביום 6.1.2021 התכנס הקונגרס האמריקאי לישיבה משותפת של שני בתיו (הסנאט ובית הנבחרים), בה סופרים את האלקטורים שנבחרו בכל מדינות ארה“ב, ומכריזים טקסית את המנצח בבחירות לנשיאות.

לפי החוקה האמריקאית, את הישיבה הזאת מנהל סגן הנשיא, וכאן זה היה מייק פנס, סגנו של טראמפ, וזה האחרון ניסה להשפיע עליו שלא לאשר את הספירה, ולהחזיר את הנושא למדינות, אבל לסגן הנשיא אין סמכות לכך, ופנס דחה את דרישתו.

משעלו בתוהו כל נסיונותיו לשנות את תוצאות הבחירות, כינס טראמפ עצרת של אלפי תומכיו ליד הבית הלבן, בה הוא התסיס אותם והסית אותם לעלות בהמוניהם על הקפיטול, בניינם של שני בתי הקונגרס, והם אכן נשמעו לו, הסתערו על הקפיטול, פרצו לתוכו ועשו שם שמות. זה היה ה–insurrection – שיאו של היום השחור בתולדות הדמוקרטיה האמריקאית, וכנראה בתולדות הדמוקרטיות בעולם כולו.

סיכום האירוע: חמישה הרוגים, כולל שוטרים, 4 שוטרים שהתאבדו מאוחר יותר כתוצאה מהאירוע, 138 שוטרים פצועים, נזקים המוערכים ב-30 מיליון דולר.

החקירות בנושא הזה גילו שהאירוע היה מתוכנן מראש, בתיאום עם ארגונים בכל רחבי ארצות הברית.

מה אומרים חסידיו של טראמפ (כולל הישראלים):

מיד אחרי האירוע הם השמיעו הערות שזה בסך הכל היה “ביקור תיירותי רגיל“.

כיום, לקראת הבחירות בנובמבר 2024, הסקרים על התמיכה בטראמפ בקרב הרפובליקאים נותנים לו כ-40 נקודות אחוז יותר מאשר המועמד המתחרה בו, רון דסנטיס, מושל פלורידה, ובסקרי הבחירות הכלליים, הוא, טראמפ, נמצא בשוויון מול הנשיא המכהן, ג’ו ביידן הדמוקרט.

והלאה: בחודשים האחרונים הוגשו נגד טראמפ 4 כתבי אישום, שניים בבית משפט פדרלי ושניים בבתימ“ש מדינתיים (ניו יורק וג’ורג’יה). כתבי האישום האלה כוללים 91 פרטי אישום, כאשר האישום העיקרי הוא בגין ההסתערות על הקפיטול, ב-6.1.2021.

קשה להניח שהוא יזוכה מאשמה בכל התיקים האלה, ובכל מקום, הוא בסכנה של עשרות שנות מאסר.

והנה, כמה מפתיע, רבים מתומכיו של טראמפ אומרים שהם יצביעו עבורו אפילו אם הוא יורשע, ויישב בכלא.

האם הם, בעיוורונם, לא מסוגלים לראות רכב אחד קדימה?

האם צריכה לנחות פצצת אטום איראנית על הבית הלבן כדי שהם יבינו את מה שהם לא הבינו בשנת 2018, כאשר טראמפ יצא חד–צדדית מהסכם הגרעין עם האיראנים, בלי שהייתה לו חלופה כלשהי להסכם הזה?!

ומטראמפ אל מהדורת–הכיס שלו: בנימין נתניהו

כפי שציינתי במבוא, לעיל, יש ביביסטים מצויים, ויש ביביסטים לא–מצויים – חלקם גם משכילים ממני, אבל לכולם יש מכנה משותף: אי אפשר להזיז אותם מהביביזם.

כיצד הם מגיבים על כל ביקורת על מושא הערצתם?

הם אומרים: הוא נבחר באופן דמוקרטי (טוב, גם דיקטטורים אחרים נבחרו באופן דמוקרטי, וגם ראשי ממשלה כושלים לא מעטים נבחרו באופן דמוקרטי).

הם אומרים: הביקורת עליו נובעת משנאה–שנאה–שנאה.

הם יגידו: הוא המדינאי הגדול ביותר שקם למדינת ישראל.

ואם תשאל אותם לפרטים, הם יגידו חיסונים–חיסונים–חיסונים, וגם יזכירו לך את הסכמי אברהם.

תגיד להם שאת החיסונים יכולנו לקבל במחיר–אפס, אבל שילמנו עליהם כפל–כפליים בגלל להיטותו של נתניהו להציג הישג כלשהו – לא יענו לך.

תגיד להם שהסכמי אברהם לא היו דבר שנתניהו חתר אליהם משחר ינקותו, אלא לווייה ספקטקולרית לכישלון קולוסלי – כישלונה של עיסקת המאה, מתנתו של דונאלד טראמפ לנתניהו, לבחירות מועד ג’ – גם על כך הם לא יענו לך.

תגיד להם: תתחילו “מלמטה“, מכישלונותיו ומחדליו של נתניהו, ולא “מלמעלה”, ממקום בו אין אפשרות להשוות בין מה שהוא השיג עם מה שאחרים היו יכולים להשיג – ואולי להשיג הרבה יותר, והרבה יותר בזול.

לך ודבר אל הקיר, ואני, בייאושי כי רב, מנסה גישה שונה.

דוגמה ביביסטית מצוייה

אומר ידידי יוסי אילן, בתגובה לפוסט המבקר את “ההתנהלות המחאתית נגד ביבי והרפורמה”:

עם לרדוף אותו לנווה אטיב הבעיה שלך?! ביבי הוא פנומן וכל עוד כוחו במותניו הוא חייב להיות ראש ממשלה כל האחרים רופסים שברופסים, מאחזי עיניים אמיתיים. אין לא מה ללכת גם מהסיבה שאין לתת ניצחון בידי אלה שלא מגיע להם, שעשו דברים נוראים שבנוראים משמעותית נגד האינטרסים הכלכליים, בטחוניים, תדמיתיים ועוד, של המדינה

אני מגיב לו:

כוחו עדיין במתניו להעדיף את האינטרסים הפוליטיים והאישיים שלו, ולסכן למענם את המדינה כולה.

קרא את זה: נתניהו והגרעין האיראני – לא רק בוגד בארצו ובידידיו, גם שקרן, וגם חושב אותנו למטומטמים.

והתייחס קודם לעובדות. משם נמשיך.

וגם מקשה עליו:

כמה זמן מראש נחוץ לך כדי לדעת אם כוחו עדיין במתניו, ומה תגיד אם תגלה את זה באיחור?

והוא שואל:

מה קרה לך שמחה, גם אתה שם בטרלול פה, די הגזמת?

אני מכיר את זה: כשאין מה להגיד, אומרים “טירלול“, ומקנחים ב“פילר” ה“אוניברסלי“: “הגזמת“.

ואני מבקש הבהרה מוסמכת:

במה הגזמתי? בזה שהזמנתי אותך להתייחס קודם לעובדות, ומשם נמשיך?

והוא מעלה גירה על מוצא פיו:

הגזמת הגזמת הגזמת, לא מתאים לך

ואני עונה גם על זה:

העובדה שאתה לא מסוגל לומר במה בדיוק הגזמתי, ומה לא מתאים לי, מראה שהבעייה היא דוקא אצלך, לא אצלי.

והוא מודה:

אז הבעיה אצלי, העיקר שביבי שאישית אני לא סובל אנשים עם התנהגות שלו, ימשיך וינהיג בדרך הזו לעוד שנים רבות. האופוזיציה וכזאת במיוחד, מיותרת לחלוטין.

וכאן אני חוזר ומזכיר לו את השאלה שהוא לא ענה לי עליה:

לשם הבהירות אתקן את השאלה הקודמת, שלא ענית לי עליה: כמה זמן מראש נחוץ לך כדי לדעת שכוחו כבר לא במתניו, ומה תגיד אם תגלה את זה באיחור?

הוא עונה:

שמחה מה לא ברור? גם אם כוחו לא במתניו, כדבריך, העשייה שלו עדיפה בעיניי עשרות מונים על פני זאת של הרופסים האחרים בפוליטיקה משמאל ומימין

ואני לא מרפה:

מה צריך לקרות כדי שגם אתה תבין שהוא הידרדר עד כדי כך שהעשייה שלו כבר לא עדיפה, בעיניך ולשיטתך, על זאת של האחרים?

הוא:

ממה שאני מתרשם, אתה טועה ולא במעט.

ואני “מודה“:

בהחלט אני טועה, ולא במעט, אבל כאן אני לא אמרתי כלום, רק שאלתי, והדגש שלי היה על “בעיניך ולשיטתך“, כדי שלא נצטרך לעמת את דיעותינו, זו מול זו.

כאן זה נגמר, ועם פרסומו של המאמר הזה חלפו להן 16 שעות בלי תשובה מצדו.

מה צריך לקרות כדי שהביביסטים יתפקחו?

הדוגמה שהבאתי לעיל משקפת במלואה את הטרגדיה של הביביסטים: הם לא מסוגלים לענות על השאלה מה צריך לקרות כדי שהם יגידו “ביבי, עד כאן!”.

הם לא מסוגלים, כי בעיוורונם הם לעולם “יצופו” איתו:

יגיד מדינה פלשתינאית “לא במשמרת שלי” – כפיים, כפיים!!!

יגיד מדינה פלשתינאית היא “חיונית ליציבות במזרח התיכון” – כפיים, כפיים!!!

יגיד העשרת אורניום ע”י הסעודים “לא במשמרת שלי” – כפיים, כפיים!!!

יגיד העשרת אורניום ע”י הסעודים היא חלק בלתי נפרד מתהליך ה”שלום-תמורת-שלום” – גם כן כפיים, כפיים!!!

יזוכה במשפטו הפלילי – יגידו “אמרנו לכם שהתיקים תפורים!”.

יורשע במשפטו הפלילי – יגידו “אמרנו לכם שהמשחק מכור!”.

הכל אצלם צף לפי נתניהו, ואתם יודעים מה צף על פני המים.

כמובן שבלקסיקון שלהם לנתניהו אין שום “תפוגה”, ממילא הם לא יכולים לחשוב על “תאריך תפוגה”, או על “תנאי תפוגה”.

כיוון שמעריצי–נתניהו מעדיפים לדבר רק על ההווה ועל העבר, לא נשאר לנו אלא לחזור ולשאול אותם שוב ושוב על העתיד: מה צריך לקרות כדי שאתם תתפקחו, וכמה שנים מראש אתם מסוגלים לחזות את זה?