בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יב): נאום תשובה ליצחק זמיר: אתה הוא הציבור!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56513

שופט ביהמ”ש העליון בדימוס, שהוא גם היועץ המשפטי לממשלה בדימוס, פונה אל “הציבור” שיגן על כבודם של המוסדות המשפטיים, ואני משליך כפפה לרגליו: לך אל מרכז הליכוד, לשכנע אותם שאתם שאתם לא תופרים תיקים, ושאתם דנים “בכל עניין לפי נסיבותיו ה’פרטיקולריות’“!

שמחה ניר, עו“ד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הרקע

כך משה גורלי, כלכליסט, 8.12.2019:

הצמרת המשפטית של ישראל – שופטים ופרקליטים בעבר ובהווה – יצאו בסוף השבוע להגנה על מערכת המשפט מפני המתקפה המאורגנת של ראש הממשלה. זה נהפך לאישי, הזהירו: “במקום רוע אמורפי עכשיו יש כתובת לשנאה”.

והלאה:

“הייעוץ המשפטי בישראל נמצא בסכנה ממשית. מדובר בהרס קו ההגנה הראשון של שלטון החוק“, אמר בשבוע שעבר היועץ המשפטי לשעבר ושופט בית המשפט העליון בדימוס פרופ‘ יצחק זמיר בהתייחסו לקמפיין של המערכת הפוליטית נגד מערכת המשפט, “ישראל היא מפולגת וחמור מזה, מסוכסכת. המכנה המשותף היחיד שמחזיק את כל השבטים הוא כללי המשחק והאמון ביושרתם של מוסדות המשפט“.

כן, יצחק זמיר, אנחנו יודעים ש“ישראל היא מפולגת וחמור מזה, מסוכסכת”.

אנחנו גם יודעים כי “המכנה המשותף היחיד שמחזיק את כל השבטים הוא כללי המשחק והאמון ביושרתם של מוסדות המשפט“.

השאלה היא מאיכן יצמח האמון ביושרתם, כאשר מוסדות המשפט מגלים חוסר יושרה, ומפרים את כללי המשחק?

מאיכן יצמח האמון ביושרתם כאשר, למשל, חשין מישאל הצעיר, בנו של מ“מ נשיא ביהמ“ש העליון בעבר, מפני אצבע מאשימה אל חבריו של אביו, ומתריס בפניהם: אל תתעלמו מטענות, אל תצפצפו על בני אדם, אבל כשהוא מגיע אל הכורסה בביהמ“ש העליון, הוא עצמו מצפצף על בני אדם, כהגדרתו–הוא?

מאיכן יצמח האמון ביושרתם כאשר, למשל, נשיא ביהמ“ש העליון, שמגר מאיר, פוסק כי בית המשפט חייב להתייחס לכל טענה, גם אם היא לא מקובלת עליו?

מאיכן יצמח האמון ביושרתם כאשר, למשל, נשיא ביהמ“ש העליון, לנדוי משה, במסגרת פסק דין בערעור, נותן הרצאה מאלפת על חובת ההנמקה המלאה, ואחרי שהוא בא על סיפוקו הוא דוחה את הערעור בהפטירו “שאר טענות המערער אינו צריכות לפנים“.

מאיכן יצמח האמון, כאשר שופטי ביהמ“ש העליון, דנציגר יורם, הנדל ניל ושהם אורי, מחפים, ביודעין ובזדון, על שחיתות המיליארדים בהוצל“פ, ואף אחד לא שואל כמה קופונים מהשלל הם גוזרים לכיסיהם הפרטיים?

מאיכן יצמח האמון ביושרתם כאשר, למשל, מרים נאור מואשמת ברציחתו של אהרן ברק, והיא מורשעת למרות שהיא מביאה אותו אל דוכן העדים, והוא מעיד שהוא “חי ברציפות מגמר לידתו ועד לרגע הזה“?

ואיכה יצמח האמון ביושרתם כאשר השופטים עצמם פוחדים פחד–מוות מאמון הציבור, ובורחים ממנו כמפני אש?

וממשיך גורלי:

עכשיו המכנה המשותף הזה [שעליו דיבר זמיר – ש’ נ’] תחת מתקפה. ראש הממשלה בנימין נתניהו עמל לאחרונה ללבות עוד סכסוך — שיסוי הבייס שלו במערכת המשפט. הסקר שפורסם ביום שישי שעל פיו 42% מהציבור לא מאמין למערכת המשפט, הוא כבר הצלחה שלו.

אז לא, ממש לא: אמון הציבור במערכת המשפט נמצא כבר שנים ברמה העלובה הזאת, ואף נמוכה ממנה, אבל כאשר הבלון – בלון אי–האמון – כבר נפוח עד קצה גבול היכולת, סיכה פוליטית קטנה הנוגעת בו, היא זו אשר מביאה את הפיצוץ ואת הרעש הגדול.

והלאה:

זמיר דיבר בכנס העמותה למשפט ציבורי שהתקיים בסוף השבוע בחיפה. זה כנס שמנקז אליו את בכירי השופטים והפרקליטים, בהווה ובדימוס, בהם: אסתר חיות, אביחי מנדלבליט, שי ניצן, אהרן ברק, דורית ביניש, מרים נאור, נעם סולברג …

הנה כי כן, יקירי המימסד המשפטי – ולמען הדיוק: יקירי עצמם – מחוייטים ומעונבים, מתקבצים לסוף שבוע ארוך (5 – 7 בדצמבר, 2019) במלון יוקרתי (דן כרמל), כדי ללטף לעצמם את האגו, להתבכיין איש/ה על כתפי חברו/תה, לקונן על אובדן אמון הציבור בהם, ולשכנע את המשוכנעים–ממילא.

והלאה, בקולקצית–המכובדים:

… וכמובן המשנה ליועמ”ש דינה זילבר שהצליחה בנאום נוקב לחדור לכל ערוצי התקשורת: “מזה זמן מתנהל נגד מערכת אכיפת החוק בישראל מסע דה לגיטימציה חסר תקדים, קמפיין מוצלח שבמסגרתו שנאה והסתה הן מטבע עובר לסוחר. זו כבר לא נחלתם של שוליים סהרוריים“, אמרה זילבר שקראה “לכל האזרחים המודאגים במדינה הזו — השמיעו קול. עכשיו אנחנו צריכים שתשמרו עלינו, כדי שנוכל להמשיך ולשמור עליכם מפני השררה השלטונית“.

לנאומה של זילבר נתייחס בהזדמנות אחרת.

ובחזרה לקול הזמיר:

אך זמיר הצטרף לזילבר בקריאה לעזרה: “מוסדות המשפט לא יכולים להגן על עצמם, הם חסרי אונים מול המערכת הפוליטית. הם זקוקים לציבור, לאקדמיה, ללשכת עורכי הדין“.

הכצעקתו?

האמנם “מוסדות המשפט לא יכולים להגן על עצמם”?

האם אין להם דוברים? האם אין להם נשיאים, נשיאים–ורוח, משנים לנשיאים וסגני נשיאים, ומקהלת–הבדימוסים אשר נדה מעיר לעיר, משכונה לשכונה, לתנות במלונות–פאר את דלותה הלא–ממש–זוהרת?

האם אין להם חרב, אותה הם נועצים בלב המבקרים אותם, נועצים ומסובבים, נועצים ומסובבים? יש גם יש להם, והם משתמשים גם משתמשים בה, אבל – כמה נורא, כמה עצוב! – במקום להגן על אמון הציבור בהם, בשכרון–כוחם הם משיגים בדיוק את התוצאה ההפוכה?

האם הם “חסרי אונים מול המערכת הפוליטית”?

בהחלט הם חסרי אונים, משום שהכלי היחיד שהם מכירים הוא השימוש הכוחני ב“באיזה סגנון אדוני מדבר“.

הם לא מבינים את מגבלות השימוש בכוח. הם לא מבינים את ה“וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ“, והם לא מביאים בחשבון שהמערכת הפוליטית אינה חברה בלשכת עורכי הדין, שאפשר להשעותה לשתי צמיתויות מצטברות + 27 שנות השעייה – מצטברות גם כן.

והפינאלה: הם [מוסדות המשפט] זקוקים לציבור, לאקדמיה, ללשכת עורכי הדין, כדי שינו עליהם, כי – כאמור – הם “לא יכולים להגן על עצמם“.

יצחק זמיר, איכן אתה חי?!

נתחיל מהסוף: לשכת עורכי הדין – המוסד המושחת הזה, המוסד אשר שם עצמו כאסקופה הנרמסת לרגליהם של השופטים, המוסד שמקדם לביהמ“ש העליון מועמדים לשפיטה תמורת שוחד – הוא זה שיתקבל בציבור כ“מגן מערכת המשפט“?

הלאה: האקדמיה – אתה באת משם, אתה, שאמרת על פסיקת הבג“ץ שהיא “שערוריה“, וש“הצדק בבית המשפט הגבוה לצדק אינו צדק כלל ועיקר“ – איך אתה מצפה מהאקדמיה שתעבור מהצד המבקר את מערכת המשפט לצד המדברר אותה?

והלאה: “הציבור” – שגם ממנו אתה מצפה להיחלץ להגנתם של מוסדות המשפט – האם זו אינה “היתממות“, מילה שאתה עצמך, כשופט ביהמ“ש העליון, הרבית להשתמש בה, כאשר לא היה לך משהו חכם יותר לומר על טענותיהם הצודקות של המופיעים בפניך?!

הציבור הרחב, הציבור אשר רואה במבט מלמטה את מגפיהם המסומרים של השופטים, ציבור המתדיינים שאתם מכופפים את ידיהם כדי שימשכו את עתירותיהם/תביעותיהם/ערעוריהם,כפירותיהם – והכל באיום החיוב ב“הוצאות“?

ומה אתם מצפים ממר בוזגלו, מהגברת אלישבע? שיילכו אל מרכז הליכוד כדי להסביר שם שאתם לא תופרים תיקים? שאתם דנים “בכל עניין לפי נסיבותיו ה’פרטיקולריות’“?!

עשה זאת בעצמך!

יצחק זמיר, במקום שאין ציבור – היה אתה הציבור!

יצחק זמיר, אל תשלח אחרים לעשות במקומך את הבלתי–אפשרי.

יצחק זמיר, לך אתה לבדך אל מרכז הליכוד, לשכנע אותם שאתם שאתם לא תופרים תיקים, ושאתם “דנים בכל עניין לפי נסיבותיו ה’פרטיקולריות’“.

לך לך לשם, והתכונן לחטוף מטח של עגבניות רקובות, וביצים סרוחות.

ובשובך ממדבר, אל תשכח לספר לנו מה היו הצלחותיך – עוד נאום בכנס העמותה למשפט ציבורי שייתקיים בסוף השבוע הבא במלון דן כרמל בחיפה, וינקז אליו את בכירי השופטים והפרקליטים, בהווה ובדימוס, בהם: אסתר חיות, אביחי מנדלבליט, שי ניצן, אהרן ברק, דורית ביניש, מרים נאור, נעם סולברג.

וגם דינה זילבר, לא שכחתי.

_______

למאמרים הקודמים בסדרה:

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (א): חוששני שאין לו הגנה

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ב): מתי כתב אישום “מגלה עבירה”, ומה זה “לכאורה”

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ג): האם המציאו לביבי עבירה חדשה?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ד): שאלה מקדימה לעניין תפירת התיקים

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ה): האם כתב האישום מכיל ראיות שמקומן לא בו

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ו): תפירת תיקים? אולי; אכיפה סלקטיבית? אולי; אבל מה עניין ה”שמאל” לכאן, כאשר את הפרקליטות הזאת ביבי עצמו מינה וטיפח?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ז): הבלדה על של“ג העדים

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ח): מה עושה סניגורו של ביבי ברשימת העדים?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ט): תרגיל של איפכא מסתברא

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (י): על החסינות: איך ביבי ירה לעצמו ברגל

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יא): האם יכול ביבי לגרור את בקשת החסינות עד לכנסת הבאה?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יב): נאום תשובה ליצחק זמיר: אתה הוא הציבור! (אתם נמצאים כאן)

מאמרים נוספים בנושא:

שימוע פומבי לראש הממשלה, כן או לא?

על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן

עוד על “טובות–הנאה” בעבירות השוחד

עוד על עבירות השוחד: האם נחוצה תמורה?

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס