בשלב מסויים החקירה הופכת לגלוייה, חומרי החקירה מועברים לפרקליטות, היוהמ“ש, האלוף (מיל’) ד“ר אביחי מנדלבליט, מפרסם כתב–חשדות נגד השניים, ובהמשך, לאחר השימוע, הוא מחליט על הגשת כתב אישום כנגדם.

בחוגי המרכז–שמאל קמה מהומה: “דיפ סטייט“, “פרקליטות בתוך פרקליטות“, “מנסים להפיל ממשלה שנבחרה כדין“, “הפיכה שלטונית ע“י הפקידים“, “הימין כופר בתוצאות הבחירות“, “הימין מנסה למשול בנו מקברו!”, וכו’, וכו’.

נשמע מוכר? כן, נשמע מוכר!!!

נשמע מוכר: היום הימין זועק חמאס, כי הוא בשלטון, ובנימין נתניהו הוא מביא–הקולות העיקרי של הימין, ומחר היוצרות תתהפכנה, השלטון הבא יזעק חמס על ה”משפטיזציה” של “שלטון הפקידים“, ואילו השלטון הקודם יזעק חמס על ה“פוליטיזציה“של ההליך הפלילי. מכיר את כולכם!

והשאלה היא מה עושים עם זה.

על שיטת האימפיצ’מנט האמריקאית

החלופה המוכרת ביותר היא שיטת האימפיצ’מנט האמריקאית: בית הנבחרים, הוא “הבית” התחתון של הקונגרס האמריקאי, מנהל את החקירה, ואם הוא מוצא לנכון, הוא מוציא articles of impeachment, שהם מקבילים לכתבי–אישום בהליכים פליליים רגילים.

ההליך הזה דורש רוב רגיל של “הבית“, ומשהחליט כך הבית – התיק עובר אל הסנאט, שהוא הבית העליון של הקונגרס, המנהל את המשפט נגד הנשיא (אפשרי גם אימפיצ’מנט נגד אחרים, לא נעסוק בכך כאן).

משפט הסנאט נגד הנשיא מתנהל, פחות או יותר, כמשפט פלילי רגיל, הוא מנוהל ע“י נשיא ביהמ“ש העליון, וכדי להדיח את הנשיא יש צורך ברוב מיוחס, של שני שלישים מחברי הסנאט, דהיינו 67 סנטורים מתוך 100.

נגד נשיא ארה“ב הנוכחי, דונאלד טראמפ, מתנהלים כעת הליכי אימפיצ’מנט על מעשים שאין אפשרות להגזים בחומרתן, והם כבר קרובים מאוד ל-articles of impeachment, אבל בסנאט יושבים כיום 53 סנאטורים רפובליקנים, ו-47 סנטורים דמוקרטיים ועצמאיים.

לפי העדויות שנשמעו בהליך עד עכשיו ברור כשמש שאם ההליך היה מתנהל בבית משפט – טראמפ היה מורשע “בהליכה“, אבל כדי להגיע לרוב המיוחס הדרוש יש צורך בתמיכה של 20 סנאטורים רפובליקנים בהדחתו של הנשיא הרפובליקני הזה.

המקסימום שהדמוקרטים יכולים לקוות לו – אם בכלל – זה שלוש אצבעות: מיט רומני (יוטה), סוזן קולינס (מיין) וליסה מרקובסקי (אלסקה).

האם השיטה הזאת טובה יותר?

אני מפחד לשאול, כי התשובה תהייה לפי המיצוב הפוליטי של העונה כאשר הוא עונה, ובשביל זה אני לא צריך סקר גאלופ.

הצעתו של הפרופ’ פרידמן

הפרופ’ דניאל פרידמן, לפנים שר המשפטים, מציע להגביל את כהונתו של ראש הממשלה לשתי קדנציות, בתקופה הזאת הוא ייהנה מחסינות, ואחריה הוא יהיה כאחד האדם.