בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (טז): ביבי משקר ומטעה

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56605

האם מאשימים אותו בקבלת סיקור אוהד? *** “מה? מה פתאום?!”: האם הוא קיים את הצהרתו? *** האם החסינות מתבטלת עם תום כהונת הכנסת שהעניקה אותה? *** התשובה לכל השאלות האלה: ביבי עובד עליכם!

שמחה ניר, עו“ד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

בנאום החסינות שלו, כאשר בנימין נתניהו הודיע לכל האומה שהוא מגיש לכנסת את בקשת החסינות, הוא לא יכול היה להימנע מהשקרים והספינים הרגילים שלו.

נעמוד על כמה מהם:

האם הוא מואשם בקבלת סיקור אוהד?

נתניהו שיקר, במצח נחושה, כשהוא אומר שהוא מואשם בקבלת סיקור אוהד – עבירה שלא קיימת בשום חוק, ולדבריו הומצאה במיוחד עבורו, כחלק מהרדיפה האישית נגדו (“תפרו חליפה מיוחדת, ראשונה בעולם, ראשונה בהיסטוריה, רק בשבילי”).

אכן, קבלת סיקור אוהד אינה עבירה, אבל הוא גם לא הואשם ב“עבירה” כזאת, ולא תפרו בשבילו שום “חליפה” שלא הייתה קיימת עד אז.

הוא מואשם במתן טובות הנאה שלטוניות תמורת הסיקור הזה, תמורת סיקור שלילי ליריביו, ותמורת האפשרות להתערב בשיקולי העריכה של העיתונות.

ראו:

על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן

עוד על “טובות–הנאה” בעבירות השוחד

עוד על עבירות השוחד: האם נחוצה תמורה?

ואדגיש: כיוון שחומרי החקירה בתיקי ביבי לא הועמדו לרשותי, אני מביא בחשבון את האפשרות שכל האישומים נגדו מצוצים מהאצבע, ושמנהלים נגדו רדיפה פוליטית, אבל כשהוא מדבר על תוכנו של כתב האישום – הוא חייב לומר לציבור את האמת. הוא יכול לבקר את כתב האישום, הוא יכול להגיד שזה פרי רדיפה אישית – אבל הוא לא יכול לרמות את הציבור לגבי מה שכתוב בו.

זהו כתב האישום, ומי שמוצא בו האשמה בעבירה של קבלת סיקור אוהד – מוזמן להגיב, למטה מכאן, תוך ציון הסעיפים בהם ההאשמה הזאת מיוחסת לו.

מה? מה פתאום?!

עוד אמר ביבי, בנאומו זה:

כשנשאלתי בערוץ 12 האם תנסה לקדם חוק, או מהלך כלשהו, שימנע את העמדתך לדין, ואני השבתי “מה פתאום“, התשובה היא לא. דייקתי בדברי אז, ואינני חוזר בי גם עכשיו. גם הערב אני חוזר ואומר מה פתאום, לא קידמתי שום חוק, ולא שיניתי שום חוק.

שימו לב: בהתחלה הוא מצטט נכונה את השאלה (“האם תנסה לקדם חוק, או מהלך כלשהו, שימנע את העמדתך לדין”), ואת התשובה (“ואני השבתי ‘מה פתאום’, התשובה היא לא“), אבל מיד בהמשך, כאילו הספקנו לשכוח, הוא אומר: “לא קידמתי שום חוק, ולא שיניתי שום חוק”.

ומה עם “או מהלך כלשהו“? יוק!

רק בכנסת הזאת?!

עוד אומר ביבי:

על פי החוק החסינות היא תמיד זמנית, היא מתבטלת עם סיום כהונת הכנסת שהעניקה אותה.

וכדי להסיח את דעתנו הוא נותן “דוגמה” (כאילו שאנחנו זקוקים לדוגמאות):

אתן לכם דוגמה: אם הכנסת מכהנת רק שלושה חודשים, כמו שקרה עכשיו, החסינות מתבטלת אחרי שלושה חודשים.

ואחר כך, באותה הנשימה, הוא מוסיף:

על פי החוק אין שום אפשרות, לאף אחד, להימנע מהעמדה לדין, ולכן, כשנשאלתי בערוץ 12 …

וכאן הוא מגיע לנקודה בה פתחנו: הגנה על תשובת ה“מה פתאום“.

אז ברשותכם, התיזה של ביבי לא מחזיקה מים:

הבה נראה מה אומר החוק, הוא חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי“א-1951.

סעיף 4 (א)(1):

כתב אישום נגד חבר הכנסת, בעבירה שסעיף 1 אינו חל עליה, שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני שהיה לחבר הכנסת, יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה.

וזה ברור: כתב אישום נגד חבר הכנסת אינו עניין של מה–בכך, שיכול להיות מוגש ע“י עוזר לפרקליט מחוז (הדרגה הכי נמוכה בפרקליטות), על דעת עצמו, ולכן חייב להתקבל אישור מפי הגבורה: היועץ המשפטי לממשלה, בכבודו ובעצמו.

ציון ה“עבירה שסעיף 1 אינו חל עליה” בא להוציא מההליכים האלה עבירות עליהם חלה החסינות ה“מהותית“, שאינה ניתנת להסרה (אפילו לא בהסכמה, אם לא אכפת לכם, כך שכל אלה שאומרים “אני מוכן להסיר את חסינותי“, או שאומרים לחבר הכנסת “תסיר את חסינותך” – סתם מקשקשים).

הלאה:

סע’ 4(א)(2):

אישר היועץ המשפטי לממשלה הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת ימסור עותק ממנו, בטרם הגשתו לבית המשפט, לחבר הכנסת, ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת.

וזה אומר שאם היוהמ“ש “אישר” את הגשת האישים, לא רצים מיד למזכירות ביהמ“ש הסמוך למשרד הפרקליטות, אלא קודם מגישים “עותק ממנו, בטרם הגשתו לבית המשפט” לכל מי שמוזכר בהוראה הזאת.

סע’ 4(א)(3) מדבר על זכותו של חבר הכנסת לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו “חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום” (הדברים ידועים, ואינם שייכים לענייננו הפעם).

לסע’ 4(ג) אתייחס בסוף, לשם הנוחיות, אבל כדי להרגיעכם: כל הסעיפים בם נעסוקה כאן נחקקו יחד, כך שאין תחולה לעיקרון לפיו כאשר יש סתירה בין חקיקה מוקדמת למאוחרת – המאוחרת גוברת.

סע’ 13(א):

הכנסת רשאית, בהחלטה, לקבוע שלחבר הכנסת תהיה חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום כאמור בסעיף 4(א) וכי לא יועמד לדין בשל אותה אשמה בעת היותו חבר הכנסת […].

הנה, לשון החוק ברורה: החסינות קיימת כל עוד הוא חבר הכנסת.

כעת, כמובטח, נקרא את סע’ 4(ג):

קבעה הכנסת כי תהיה לחבר הכנסת חסינות כאמור בסעיף זה, לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה בתקופת כהונתה של אותה כנסת הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת בשל אותה אשמה אלא אם כן חל שינוי בנסיבות.

מה זה אומר?

זה אומר שאם הכנסת העניקה את החסינות, היוהמ“ש לא יכול ביום המחרת (קרי: בכל ימות המחרת עד תום כהונתה של אותה הכנסת) “לאשר” הגשת כתב אישום חדש שהוא העתק של כתב האישום הקודם, שעליו הוענקה החסינות.

וזה אומר שני דברים נוספים:

האחד – שעם “שינוי הנסיבות” היוהמ“ש יכול לחזור ולאשר את הגשת כתב האישום המחודש – גם באותה הכנסת (וזה מחזיר אותנו מחדש את הפרוצדורה שבסע’ 4(א)(1)-(3), דלעיל: הגשת האישים לכנסת, בקשת החסינות, וכו’).

והשני – שבכנסת הבאה היוהמ“ש רשאי לחזור ולהגיש את כתב האישום בלי “שינוי נסיבות” ובלי שום הגבלה אחרת.

ולסיכום הנושא הזה: אם הכנסת אישרה חסינות, זו אינה פוקעת אוטומטית עם תום כהונתה של אותה הכנסת (כבלוף שנתניהו מלעיט אותנו בו), אבל היוהמ“ש יכול “לנסות את מזלו” מחדש.

עוד על פרשנות החוקים

רמזנו לעיל על הכלל (שאינו חל בענייננו) לפיו במקרה של סתירה בין הוראות–דין שונות, ההוראה המאוחרת גוברת על המוקדמת.

וישנו כלל נוסף, שכן חל לענייננו: כאשר יש סתירה, או סתירה–לכאורה, בין שתי הוראות דין (במיוחד כאשר הן באותו הדין, וביתר שאת אם הן נחקקו יחדיו) – תמיד עדיפה הפרשנות המקיימת את שתיהן.

במקרה הזה, אם נעדיף את “לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה בתקופת כהונתה של אותה כנסת“, אשר בסע’ 4(ג), על פני “לא יועמד לדין בשל אותה אשמה בעת היותו חבר הכנסת“, אשר בסע’ 13(ג), ונפרש אותה כפי שנתניהו מוכר לנו, נמצאנו מרוקנים מכל תוכן את סע’ 13(ג), ואילו אם נקבל את הפירוש שאני מציע – שתי ההוראות האלה תחיינה יחד מצויין.

_____

וראו גם:

השקר דולק אחריו: אפשר היה למצוא את כל סוגי השקרים בנאום של נתניהו אמש, בן כספית, מעריב 2.1.2020.

קשה, קשה, מלאכתו של פרשן החוק

_______

למאמרים הקודמים בסדרה:

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (א): חוששני שאין לו הגנה

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ב): מתי כתב אישום “מגלה עבירה”, ומה זה “לכאורה”

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ג): האם המציאו לביבי עבירה חדשה?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ד): שאלה מקדימה לעניין תפירת התיקים

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ה): האם כתב האישום מכיל ראיות שמקומן לא בו

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ו): תפירת תיקים? אולי; אכיפה סלקטיבית? אולי; אבל מה עניין ה”שמאל” לכאן, כאשר את הפרקליטות הזאת ביבי עצמו מינה וטיפח?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ז): הבלדה על של“ג העדים

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ח): מה עושה סניגורו של ביבי ברשימת העדים?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (ט): תרגיל של איפכא מסתברא

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (י): על החסינות: איך ביבי ירה לעצמו ברגל

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יא): האם יכול ביבי לגרור את בקשת החסינות עד לכנסת הבאה?

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יב): נאום תשובה ליצחק זמיר: אתה הוא הציבור!

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יג): יאללה, הולכים לבג“ץ!

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (יד): בעקבות הדיון בבג“ץ

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (טו): תומכי ביבי, יש לי בשבילכם סוכריה ענקית!

בנימין נתניהו, בין אישום למשפט (טז): ביבי משקר ומטעה (אתם נמצאים כאן)

מאמרים נוספים בנושא:

שימוע פומבי לראש הממשלה, כן או לא?

על “שוחד בדמות כתבה בעיתון”: נאום–תשובה לאהוד פרלסמן

עוד על “טובות–הנאה” בעבירות השוחד

עוד על עבירות השוחד: האם נחוצה תמורה?

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס