בנימין טראמפ מארח את יהונתן פולארד על רמת הגולן

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/55232

 

 

האם ביבי יחזור מביקורו בארה“ב עם פולארד בפאוצ’ס, והאם זה עשוי להועיל לו במאבק ההישרדות, או דווקא לתרום להפלתו? *** האם פולארד צריך לסלוח למדינת ישראל על בגידתה בו? האם, במקומו, הייתי עולה על מטוסו של ראש הממשלה?

שמחה ניר, עו“ד

איילת שקד, סיכום ביניים: כושלת, מושחתת, טיפשה, חסרת בושה – ולוקה בכושר השיפוט

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

איילת שקד – איילת הכושלת – רק לא במשרד המשפטים!

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 79 שנים אנוכי היום (15.6.2018), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

“יש ג‘ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם“

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

דונאלד פומפיאו, מייק טראמפ: זה לא קשור לבחירות בישראל

בשבוע שחלף, ביום 21.3.2019 – פחות משלושה שבועות לפני הבחירות בישראל – הודיע נשיא ארה“ב, דונאלד ג’יי טראמפ, על הכרת ארצו בריבונות ישראל ברמת הגולן (בבורותי, ולבושתי, היה נדמה לי שזה נעשה ע”י מדינת ישראל עצמה, לפני כמעט 40 שנה).

כדי להבהיר את עמדתי, אחזור על מה שאמרתי בעניין מהלך ירושלים של טראמפ (הכרה בירושלים כבירת ישראל, והעברת השגרירות לירושלים): אם זה בחינם, אני, כיהודי טוב, אגיד תן לי את זה פעמיים!

דונאלד השקרן אומר שהוא בכלל “לא ידע” על הבחירות בישראל (ראו דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב (ח): קרית האמת על שם דונאלד טראמפ).

אז לא. הוא לא ידע, ודונאלד הרי איש כבוד הוא.

כמובן שאין שום קשר לבחירות בישראל גם לביקורו בישראל של מזכיר המדינה, מייק פומפיאו, השבוע, כדי לעמוד עם בנימין נתניהו מול המיקרופונים ולבשר לעם בציון ולכל עמי העולם כי דונאלד טראמפ מקיים את השליחות שאלוהים הטיל עליו, למען העם היהודי (מעניין אם אלוהים עצמו אכן יודע את זה).

מחר, 25.3.2019, יוצא ביבי לארה“ב כדי לנאום בוועידת איפאק, ולהיפגש עם דונאלד טראמפ כדי לומר לו נאמת לי מאוד – ואם יש ספק, גם זה, כמובן, ללא קשר לבחירות בישראל.

אני מניח שביבי לא ישכח לבקש מטראמפ שיאפשר ליהונתן פולארד לצאת מגבולות ארה“ב, ולעלות לישראל – רמזים על כך כבר פורסמו בתקשורת, אבל משרד ראש הממשלה מסרב להגיב.

יהונתן פולארד נזרק לכלבים

פולארד, כידוע, שירת כקצין במודיעין הצי האמריקאי, וריגל לטובת ישראל (וכנראה גם לטובת מדינות אחרות, והכל תמורת בצע–כסף). בחודש אוקטובר 1985, כאשר הוא הרגיש שסוכני ה-FBI יושבים לו על הזנב הוא התדפק על שערי שגרירות ישראל בוושינגטון די.סי., בבקשת מקלט, אבל אליקים רובינשטיין, הבכיר בשגרירות באותו היום, זרק אותו לכלבים (בהתחלה הוא אמר שהוא בכלל לא היה אז בשגרירות, אבל אחר כך הוא אמר שהשי“ן–גימ“ל עשה זאת על דעת עצמו, ויידע אותו רק לאחר מכן.

מי מאמין לשקרן הזה?

ארצות הברית ופולארד, מדינת ישראל ופולארד

פולארד הודה באשמתו, ונידון למאסר עולם.

לפי החוק האמריקאי ניתן לשחרר אסיר עולם אחרי 30 שנה, אם התנהגותו טובה, והוא לא מסוכן לציבור (גונב לאזני שגם בישראל יש משהו דומה. מעניין …).

מדינת ישראל, אשר בתחילה התכחשה לכך שפולארד עבד בשירותה, בשלב מאוחר יותר העניקה לו אזרחות ישראלית, עשתה בהמשך פעולות שונות על מנת להביא לשחרורו מהכלא ולאפשר את עלייתו לישראל, אבל ללא הועיל, ופולארד ריצה את מלוא 30 השנים (למעט יום אחד שקיצרו לו בגלל השבת).

שחרורו של פולארד מהכלא לא היה מלא, והיה כרוך בתנאים, שאחד מהם היה מניעת יציאתו מארה“ב במשך חמש שנים.

גם בעניין הזה מדינת ישראל ניסתה להביא לשחרור פולארד מההגבלות, על מנת לאפשר לו עלייה ארצה, וראש ממשלתנו, ביבי נתניהו, נדנד ככל יכולתו לדונאלד טראמפ, בכל הזדמנות אפשרית ובלתי אפשרית.

הקושי בשחרורו של פולארד הוא בכך שגורמי הביטחון האמריקאים התנגדו לשחרורו, ולהערכתי הדבר נובע מהפגיעה באגו שלהם – בדיוק כמו אצלנו, בעניין מרדכי ואנונו, וכשגורמי הביטחון מתנגדים, קשה לדרג המדיני – כולל נשיא ארצות הברית – לפעול בניגוד לעמדתם.

לפני כארבעה חודשים, בנבמבר 2018 פנה ביבי פעם נוספת אל טראמפ וביקשו שיאפשר לפולארד לעלות לישראל, ובדומה לכך מדינת ישראל הגישה בקשה רשמית גם למשרד המשפטים האמריקני.

כאמור לעיל, אני מניח שביבי לא ישכח גם הפעם לבקש מטראמפ שיאפשר ליהונתן פולארד לצאת מגבולות ארה“ב, ולעלות לישראל.

האם יעלה הפעם בידיו של ביבי לנחות בנתב“ג, עם פולארד באמתחתו?

אני לא יודע, ולא מעז אפילו לנחש.

מצד אחד, כיוון שמתוך חמש השנים (60 חודש) בהם פולארד מנוע מלצאת לא רק מארה“ב כולה, אלא גם מחלק מסויים של העיר ניו יורק, כבר עברו שני שלישים מהן, ונותרו לו רק 20 חודש, ייתכן שזה ירכך במידת מה את התנגדות הגורמים הבטחוניים, אבל, מאידך, ובהתחשב בכך שלפני 4 חודשים המימשל דחה בקשה כזאת, ייתכן שטראמפ יגיד לביבי נתתי לך את ירושלים, נתתי לך את הגולן – ומה עוד תבקש מעמי?

כך או כך – לא אתפלא אם ביבי אכן יחזור עם פולארד בציקלונו.

האם זה יהיה הישג משמעותי לביבי?

סביר להניח שכן.

אמנם זה בסך–הכל 20 חודש, אחרי 30 שנה וארבעים חודשים, כמעט 34 שנים רצופות כשלונות, אבל ביבי, גאון התעמולה, יכול בהחלט למנף את זה לחצי תריסר מנדטים.

האם במוצאי יום הבחירות ביבי ירוויח משהו מההישג הזה?

להערכתי הבאת פולארד לארץ במטוסו של ביבי יכולה להרשים במיוחד את אוהדיו–ממילא של ביבי, ובמקרים גבוליים, גם אוהדים של מפלגות–ימין אחרות – אבל ספק אם הדבר ירשים את אוהדי המרכז–שמאל, שרואים בו את סמל השחיתות, אותה יש לבער – עם פולארד או בלעדיו.

בצד הימני של המפה ישנן כשלוש–ארבע מפלגות קטנות הלוחכות את אחוז החסימה, מלמעלה או מלמטה – לא ממש משנה, כי הסקרים לעולם לא נותנים תוצאה מדוייקת. בצד שמאל – אולי אחת, אבל לענייננו זה לא משנה.

כעת בואו נניח תרחיש–קצה שארבע מפלגות הימין האלה יכלו לקושש ארבעה מנדטים כל אחת, אבל ביבי לוקח מנדט אחד מכל אחת מהן. התוצאה: הליכוד עולה בארבעה מנדטים (נניח מ-30 ל-34), אבל גוש הימין מאבד 16 מנדטים, מלכות בנימין הראשון נופלת, ושרהל’ה נתניהו הולכת הבייתה.

הגם שדי בכך שאפילו מפלגה ימנית אחת בלבד לא תעבור את החסימה כדי להפיל את שלטון הימין, הרי לנו גירסה ישראלית ל“עוד נצחון כזה, ואבדנו“.

על חטא שחטאה מדינת ישראל ליהונתן פולארד

פולארד היה חייל בשירות מדינת ישראל, במעבה השלטון האמריקאי – לא פחות מאשר אלי כהן במעבה השלטון הסורי.

בסרבה לתת לפולארד מקלט בשגרירות בוושינגטון מדינת ישראל בגדה בו.

מדינת ישראל מעולם לא הכתה על החטא הזה, ואלפיים ימי כיפורים לא יכפרו עליו.

בנימין נתניהו הוא לא רק ראש ממשלת ישראל, אלא גם שר החוץ שלה, ובתור שכזה הוא עומד גם בראש השגרירות הישראלי בארה“ב.

המינימום שהייתי מצפה מביבי הוא להכות על חטא ולבקש מפולארד אלף אלפי סליחות “בשם משרד החוץ לדורותיו ובשם מדינת ישראל כולה” – אבל הוא לא עשה זאת עד היום, ואין לו שום סיבה לעשות זאת עכשיו.

אבל בקשת סליחה כזאת אין בה די. מדינת ישראחל צריכה לשלם לו משכורת מלאה עלח כל 30 השנים שישב בכלא, בתוספת פיצוי על הסבל שהיה מנת חלקו בכלא האמריקאי.

אני לא מאמין שזה יקרה.

לו הייתי פולארד

ארצות הברית שפטה את פולארד על פי חוקיה–היא. יש טענות שהחמירו איתו בהשוואה למקרים אחרים, ויש גם טענות הפוכות, אבל גם במדינת ישראל ישנם דברים כאלה, ולא שמעתי אפילו על אחד מהזועקים על העוול המשפטי שנעשה לפולארד שזעק גם על העוול המשפטי שנעשה בישראל לישראלים.

אף אחד מהזועקים על העוול המשפטי שנעשה לפולארד לא זועק על העוול המשפטי שנעשה ללורי שם טוב, למשל. ראו, למשל, את מאמרו של הפרופ’ בועז סנג’רו “אויבת האומה“? החזקתה במעצר, כבר שנתיים, של הבלוגרית לורי שם טוב – רמיסת חירות וכבוד האדם, בו הוא מציין כי אפילו לגבי נאשמים מסוכנים מאוד, החוק מגביל את המעצר ל-9 חודשים, ומוסיף כי ככל שמתארך מעצרה של לורי שם טוב, גדלה רמיסת כבוד האדם וחזקת החפות.

עוד מוסיף סנג’רו כי הביקורת שלה כנראה גלשה להשמצות נגד אנשים מסוימים – עובדים סוציאליים, עורכי דין, שוטרים “ואפילו שופטים” – וזה, לדעתו, “כנראה כבר יותר מדי עבור מערכת המשפט”.

כן, בועז, אתה לא צריך לומר “כנראה” – כי השופטים בישראל הם נקמנים בני נקמנים, ואני מסתמך על ידיעה אישית.

ואם לא די בכך – אחרי פרסום המאמר הזה (23.1.2019), ואחרי שהיא כבר ישבה למעלה משנתיים במעצר, בא ביהמ“ש העליון והוסיף לה עוד 150 יום – ואף אחד מהזועקים על העוול שנעשה לפולארד מעבר לאוקיאנוס לא קם וזעק על העוול שנעשה ללורי שם טוב בארצנו.

פולארד, קצין אמריקאי בצי האמריקאי, בגד בארצו – לא היא שבגדה בו, אפילו אם היא החמירה איתו יתר על המידה, כדעת הטוענים כך.

בניגוד לכך שפולארד, שבגד בארצו ונשפט בה על פי חוקיה, ולא היא שבגדה בו, הוא לא בגד במדינת ישראל – מדינת ישראל היא זו אשר בגדה בו.

לו הייתי פולארד, לא הייתי סולח למדינת ישראל על הבגידה.

לו הייתי פולארד, לא הייתי נותן לבנימין נתניהו לעשות הון פוליטי על גבי, בוודאי שלא לפני שהוא, נתניהו, לא היה מביע חרטה, כאמור, ולא לפני שמדינת ישראל הייתה מפצה אותי על שלושים שנות המאסר.

לו הייתי פולארד, לא הייתי עולה על מטוסו של ראש הממשלה הישראלי בלי הכאה–על–חטא של ממש – בוודאי שלא לפני הבחירות בישראל.

יהונתן פולארד כבר עבר את הגרוע מכל: 30 שנה בכלא, ו-40 חודש חופשי עם מגבלות. בעוד 20 חודש הוא אדם חופשי בארצו. מה יכולה מדינת ישראל לתת לו בישראל?

בעודו בכלא מדינת ישראל העניקה לו אזרחות ישראלית (אחרי עתירה לבג”ץ), והכירה בו, בדיעבד, כסוכן ישראלי (גם זאת אחרי עתירה לבג”ץ), אבל סירבה להעניק לו מעמד של “אסיר ציון” (הבג“ץ היה שותף לסירוב הזה). יש רגלים לסברה כי עובדת היותו גם אזרח ישראלי הייתה בעוכריו כאשר נקבעו תנאי השחרור, ועלה החשש שהוא יברח לישראל לפני תום חמש השנים בהן נאסר עליו לצאת לא רק מארה“ב כולה, אלא גם מחלק מסויים של העיר ניו יורק.

בקיצור – מדינת ישראל נהגה עם פולארד באופן מביש ומחפיר, והשאלה היא מה יש לו לעשות בישראל.

אני במקומו הייתי אומר תודה, לא.

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא