בנימין טראמפ, דונלד ג’יי נתניהו, ירושלים ורמת הגולן

מאת simha | 19/06/2018 |

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/32811

שמחה ניר, עו“ד

*** כידוע מימים ימימה: כשנותנים ליהודי אצבע, הוא רוצה את כל היד *** קיבלנו מטראמפ את מהלך ירושלים, עכשיו אנחנו רוצים את זה בגולן, בירת גבולות ההבטחה זה 3,000 שנה *** אנחנו עוד נתגעגע לאובמה – ותזכרו שאמרתי לכם

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 79 שנים אנוכי היום (15.6.2018), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו“ד רבה המלחמה!

“יש ג‘ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם“

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

האמירה ליהודי נותנים אצבע, הוא רוצה את כל היד זכתה בימים האלה לאישוש נוסף.

מדינת ישראל קיבלה מנשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ, מתנה: הכרה בירושלים כבירת ישראל, והעברת השגרירות האמריקאית מתל אביב לירושלים.

למי שעדיין לא יודע את עמדתי בנושא, אחזור ואבהיר: אם זה בחינם – תנו לי פעמיים, אבל אם מוכרחים לקבל מתנות מדונאלד טראמפ – צריך לעשות זאת באין רואה, בסמטה חשוכה לעת ליל.

מדוע באין רואה? היטיב לומר זאת קולין פאוול, מזכיר המדינה בתקופת הנשיא הרפובליקני ג’ורג’ בוש הבן, שהגדיר את טראמפ כ“national disgrace and an international pariah” (“קלון לאומי ומנודה בין לאומי”) – דברים שהוא אמר פחות מחודשיים לפני הבחירות בהן זכה טראמפ בנשיאות, וכיום הם הולכים ומתאמתים מיום ליום.

מדינת ישראל ישראל דעתה שונה משלי: היא קיבלה את מהלך ירושלים בלי לחשוב על המחיר, ועשתה זאת ברוב עם וברעש גדול: מדינת ישראל מפסקת רגליה לפני דונאלד טראמפ.

אבל זה לא הספיק לה, למדינת ישראל, ואחרי שהיא קיבלה מטראמפ אצבע (כאשר מדברים על האצבע של טראמפ תמיד צריך לשאול “איזו אצבע“), עכשיו היא רוצה גם הכרה אמריקאית בסיפוחה לישראל של רמת הגולן (מעריב אונליין, 17/06/2018).

אגב: נדמה לי שמחלקת המדינה דאגה לכך שההכרה לא תתייחס לגבולות ירושלים אחרי סיפוחה למדינת ישראל, ובמכוון השאירה אותם פתוחים למו“ם ישראלי–פלשתיני.

הנה מה שאנחנו קוראים, שם, תחת הכותרת שגריר ארה“ב זועם בעקבות הקריאה להכרה אמריקאית ברמה“ג: “כפיות טובה“:

בינתיים – רק ירושלים: מחלוקת בין ישראל לארצות הברית לגבי ההכרה ברמת הגולן. על פי דיווח מאמש בכאן 11, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, זועם על שרים וחברי כנסת שקראו להכרה אמריקאית בריבונות הישראלית בשטח שנכבש מסוריה לפני 51 שנה זמן כה קצר לאחר העברת השגרירות האמריקאית לירושלים.

על פי הדיווח, פרידמן אמר כי “בישראל לא מבינים שהאינטרסים של ארה“ב הם גלובליים ולא קשורים רק במדינת ישראל. לפוליטיקאים הישראלים יש רק אג‘נדה מקומית. עשינו את הדבר העצום הזה של הכרה בירושלים והעברת השגרירות ובישראל, במקום להגיד תודה, רוצים כבר את הדבר הנוסף. יש פה כפיות טובה“.

מאיפה זה בא?

דבריו של השגריר מכוונים, בין השאר, להתבטאויות של שר המודיעין, ישראל כ“ץ, לפיהן הוא מעריך שארה“ב תכיר בקרוב בריבונות הישראלית ברמה לאחר שבירושלים דחוק בבית הלבן לעשות זאת. בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס בחודש שעבר, אמר כ“ץ כי ההצעה הישראלית לאמריקאית נמצאת כעת בראש סדר היום של הישראלים, במסגרת השיחות עם האמריקאים. חבר הקבינט הביטחוני הציג את הצעת הגולן כהרחבה פוטנציאלית של ההחלטות האחרונות של טראמפ, בניסיון להתמודד נגד ההתפשטות האזורית של איראן במזרח התיכון.

“זהו הזמן המושלם לעשות מהלך כזה“, הצהיר השר, שהוסיף: “התגובה הכי מכאיבה שאפשר לתת לאיראנים היא הכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן, בהצהרה נשיאותית, תוך עיגון המהלך בחוק“. המסר לטהרן, לדברי כ“ץ, הוא: “אתם רוצים לפגוע בברית בין ארה“ב לישראל כדי לתקוף את ישראל, אבל תשיגו בדיוק את ההפך“.

לפי השר, הנושא, שכבר עלה בשיחת נתניהו עם טראמפ בבית הלבן בפברואר 2017, נמצא כעת בדיונים ברמות שונות של הממשל האמריקאי וחברי קונגרס. “אני מניח שיש הסתברות גבוהה שזה יקרה“, הוא הסביר, “תנו לזה כמה חודשים“. כשנשאל האם רוסיה תתנגד למהלך מסוג זה, אמר: “הם לא יעשו את זה, הם לא צריכים לתמוך בזה. ההישרדות של אסד חשובה להם יותר כי סוריה חלשה“.

והנה התגובה האמריקאית:

מטעם שגרירות ארה“ב בישראל נמסר בתגובה כי “השגריר פרידמן אינו זוכר את השיחות האלה לגבי המדיניות של הכרה ברמת הגולן אין לנו שום הצהרות מדיניות חדשות להודיע בעת הזו“.

הנה, כך מתחילים להזיז דברים: מתחילים לקשקש על “שיחות” אשר, ככל הנראה, לא היו ולא נבראו, תוקעים לשם את האיראנים, את החיזבאללה, את אסד, אולי גם את צפון קוריאה, מוסיפים בשביל הרוסים את מה שהם “צריכים“, מתבלים בנתניהו … גזרי, ויש לך ארוחה!

במאמר מוסגר: נניח שאכן קיימות שיחות כאלה, ונניח שאכן משהו מתבשל בעניין ההכרה האמריקאית בסיפוח רמת הגולן, אבל השאלה היא מדוע צריך לקשקש ולהזמין התנגדויות, במקום לנצור את הלשון, ולהניח הכל על השולחן רק אחרי שהדברים יהיו גמורים.

להזכירכם: שגריר ארה“ב בישראל, דייויד מלך פרידמן, הוא לא רק יהודי, ולא רק ידיד ישראל, אלא גם אחד העומדים מאחורי מהלך–ירושלים של טראמפ, אבל הוא עדיין עובד–מדינה אמריקאי, המשרת את ממשלתו ואת האינטרסים של ארצו, כפי שהם נקבעים ע“י נשיאה, ואם הוא כבר מגדיר את הבחישה הישראלים כ“כפיות טובה” – הוא צודק לחלוטין.

למה אני מעלה את הנושא הזה?

מדינת ישראל לא זוכרת לנשיא ארה“ב הקודם, ברק אובמה, את כל מה שהוא עשה למענה, את כל הפעמים שהוא הטיל וטו על הצעות אנטי–ישראליות, ואם העובדה שהוא העניק לנו תמיכה ביטחונית שאף נשיא אמריקני לא העניק לשום מדינה אחרת. היא כועסת עליו על שהוא “בגד” בנו בכך שלא הטיל וטו על ההצעה האטי–ישראלית בעניין ירושלים.

במאמר דונאלד טראמפ למתחילים, מבט מקרוב (יג): נאום–תשובה לפרופ‘ חובב טלפז, מעריץ עיוור הצעתי לכותבו הסבר אחר לדבר, וכך אמרתי לו:

… הרשה לי, פרופסור נכבד, להציע לך הסבר אחר למה שאובמה “הפליא לעשות“, בתקווה לקבל את תגובתך:

ראשית – אובמה לא יזם את ההחלטה, וממילא גם לא “תיזמן” אותה, לא “באמנות” ולא בכלל.

שנית – אובמה הטיל וטו על הצעות אנטי–ישראליות לאורך כל שמונה שנות כהונתו (ואת זה אתה לא זוקף לזכותו – כפוי–טובה שכמוך!).

שלישית – אובמה, ככל נשיא אמריקני אחר, היה מאושר לראות את השלום באזורנו רשום על שמו (מדוע לא)?

רביעית – אובמה בדק את סקרי דעת–הקהל ברחוב הישראלי וברחוב הפלשתינאי, והגיע למסקנה כי פתרון שתי המדינות לשני העמים הוא הכי קרוב לידי מימוש – או, אם תרצה, כל שאר הפתרונות רחוקים עוד יותר. לא זו בלבד, אלא שמסקנתו זו התחזקה בעקבות נאום בר–אילן, אותו נשא נתניהו כחמישה חודשים לאחר כניסתו של אובמה לבית הלבן, ובו תמך בפתרון שתי המדינות.

חמישית – מדינת ישראל הפנתה לאובמה כתף קרה בכל הנוגע למאמצי השלום שלו (וברור מדוע: הסכמתו של ביבי לפתרון שתי המדינות הייתה מחזקת גם את השמאל וגם את הימין, ובכך היה מגיע הקץ על מלכות בנימין הראשון). אובמה גם גילה שבנימין נתניהו הוא שקרן – דבר שכל ישראלי יודע.

וששית – כיוון שמדינת ישראל הפנתה לאובמה כתף קרה, וכיוון שביבי ניסה לסובב אותו על אצבעו הקטנה, הוא אמר להם (אולי במפורש, ואולי רק במשתמע): עד עכשיו תמכתי בכם לאורך כל הדרך, הטלתי וטו על כל הצעה אנטי–ישראלית, ואתם הפניתם אלי כתף קרה – עכשיו הניחו לי לנפשי, תסתדרו בלעדי.

ולמי שלא ברור: אובמה לא הצביע בעד ההחלטה, הוא רק נמנע מלהצביע נגדה.

פרופסור נכבד, מה היית עושה אתה, בתור נשיא אמריקני שרוצה לרשום על שמו את השלום, בנסיבות האלה?

והנה, כמה מפתיע, הפרופ’ הנכבד לא טרח, ולא העז, לענות לי.

עכשיו תארו לעצמכם שגם לדונאלד טראמפ יימאסו המשחקים של ביבי נתניהו ושות’, וערב סיום כהונתו הוא יעשה לנו מה שאובמה עשה לנו, אחרי שהוא, בניגוד לאובמה, לא נתן לנו אלא 75 מיליון דולר עלובים – בקושי חצי מטוס קרב – ומחווה בעניין ירושלים, שחיינו מצויין 3,000 שנה גם בלעדיה.