בחירות מועד ג’, התש”ף – 2020, בין בחירות לקואליציה (א): שאלה לתומכי נתניהו המתנגדים לאקטיביזם השיפוטי
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56785
נניח שהכנסת מחוקקת את החוק שאתם מתקוממים נגדו, שפוגע “רטרואקטיבית” באפשרו להטיל על ביבי להרכיב את הממשלה, ונניח שיועציכם המשפטיים אומרים שיש סיכוי טוב שהבג“ץ יבטל את החוק – האם תלכו על זה?
שמחה ניר, עו“ד
בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא
המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?
בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
הקדמה
בקריאה של הרגע האחרון, בחירות מועד ג‘, התש“ף, 2020 (ה): למתלבטים בין ביבי המושחת לאיילת הכושלת, פניתי אל מי שהחליט (כמעט) סופית שלא לקבל את עמדתי (רק לא לביבי ולמי שעשוי לתמוך בממשלה בראשותו), ולבחור רק ביבי או איילת, ולהם אמרתי, ללא היסוס: לא לבחור בכושלת, לבחור ביבי.
וגם הסברתי:
ומדוע ביבי? משום שמנדט נוסף לכושלת הוא מנדט נוסף לביבי, ואילו מנדט נוסף לביבי הוא מנדט אחד פחות לאיילת הכושלת.
ולמי שזה לא ברור: הכושלת תתמוך בביבי בכל מקרה, אבל אם היא תקבל יותר מנדטים על חשבונו – היא תוכל לדרוש שוב את תיק שר המשפטים, וזה הדבר האחרון שאני מוכן לסבול.
עכשיו רק תגידו שאני אנטי–ביביסט להכעיס.
בסיכומו של דבר “גוש” הרק–ביבי עלה מ-55 ל-58 מנדטים (בטוח שלא בזכותי!), אבל הכושלת (שממילא נמצאת בגוש) ירדה מ-7 ל-6 מנדטים – כן ימעטו!
אי אפשר לכמת את השפעתי על התוצאה הזאת, אבל בהחלט היא נותנת לי הרגשה טובה.
ועכשיו לענייני דיומא.
הבחירות קבעו, חד–משמעית: רק לא ביבי!
התוצאה הבולטת של הבחירות האלה היא שביבי כשל בגיבוש רוב קואליציוני, ואריתמטית רוב הציבור (62:120) הצביעו רק לא ביבי.
למעשה מספר תומכי הרק–לא–ביבי הוא, ללא ספק, רב יותר, משום שלרבים מקרב הנבחרים לכנסת ה-23 לא הייתה ברירה, הן משום שהנאמנות למפלגה, או האינטרס הפוליטי האישים שלהם, חייבו אותם להצביע עבור הליכוד, או אחת ממפלגות ה“גוש” האחרות.
קחו, למשל, את גדעון סער ותומכיו בליכוד, לפינה צדדית, ושאלו אותם בלחישה, כך שאיש לא ישמע: האם אתם בעד רק–ביבי, או בעד לא–ביבי?
לי אין ספק מה תהייה תשובתם, אבל גם בלעדיהם הבחירות כבר קבעו את גוש רק–לא ביבי.
על רעיונות החקיקה נגד ביבי כראש הממשלה הבא
כעת הרוב שבכנסת הנכנסת מגבש הצעה לשתי הוראות–חוק המיועדות להעיף את ביבי מבלפור: האחת – לא תוטל הרכבת הממשלה על מי שכבר כיהן שתי קדנציות בתפקיד הזה, והשנייה – לא תוטל הרכבת הממשלה על מי שתלויים כנגדו אישומים כאלה ואחרים.
אומר כבר כאן כי ההצעות האלה לא רק ראויות לגופן, אלא שהן מתיישבות להפליא עם דברים שנתניהו עצמו אמר בעבר, וגם עם הצעות–חוק בהן הוא תמך בעבר.
בכל זאת אני מרגיש איתן מעט לא נוח: החלתן “רטרואקטיבית” על הבחירות שהיו אכן “גונבת את הבחירות“, דהיינו שאם הבוחר היה יודע מראש שאחרי הבחירות הכנסת הייתה מחוקקת את החוקים האלה, הוא היה מצביע אחרת (שאלה נאה – לאיזה כיוון).
אפשר לדבר כהנה וכהנה על ההצעות האלה, אבל זה בפעם אחרת, אם יהיה צורך, כי היום יש לי שאלה אל תומכי–ביבי, אל מתנגדי “האקטיביזם השיפוטי“.
על האקטיביזם השיפוטי, בתכלית התימצות
ישנם המנסים להרחיב את מושג האקטיביזם השיפוטי, אבל בבסיס הנושא הזה עומדת התערבותו של בית המשפט בחוקי הכנסת, והטענה הנשמעת תדיר היא שהשופטים הם “פקידים שלא נבחרו ע“י העם, אבל מעמידים את עצמם מעל המחוקק הריבון, שנבחר ע“י העם, שהוא הריבון העליון“.
את דעתי על הטענה הזאת הבעתי במאמר לא האקטיביזם השיפוטי מפריע לכם, אלא ה”סמולנות”! ואחר כך גם במאמר לא אמרתי לכם? עכשיו שוב השמאל תוקף את הבג”ץ – הפעם זהבה גלאון מחפשת די–ניין.
לא מפתיע שעיקר ההתקפה בא מכיוון הימין, אבל, כמו שאני מראה, גם הימין וגם השמאל לא מעוניינים בתרבות השפיטה, אלא בסחורה הפוליטית שהשופטים מספקים, ובתאימותה לציפיות של פוליטיקאי זה או אחר.
בין–לבין, כאשר אני שואל כותבים אלה או אחרים אם הם “בעד האקטיביזם השיפוטי או נגדו”, הם ממלאים מקלדתם מים. רשימה חלקית כאן: על האקטיביזם השיפוטי – נאום תשובה לעו”ד שמחה רוטמן.
ועכשיו לשאלה
זאת שאלתי לתומכי בנימין נתניהו המתנגדים לאקטיביזם השיפוטי:
נניח שהכנסת מחוקקת את הוראות החוק שדיברנו עליהן לעיל, שפוגעות בנתניהו “רטרואקטיבית“, בכך שהן מונעות ממנו לקבל את המינוי להרכיב את הממשלה – הן משום האישומים התלויים נגדו, והן משום שהוא כבר מיצה פעמיים את שתי הקדנציות, כפי שמופיע בהצעה – והכל כאשר הבוחרים לכנסת בנו על המצב המשפטי הקיים, ולא על מצב משפטי עתידי, הסמוי מן העין.
ונניח שאתם מתייעצים עם אלף עורכי דין ופרופסורים למשפטים, וכולם אומרים שאם החקיקה הזאת תועמד לביקורת הבג“ץ – יש לה סיכויים מצויינים ליפול.
והשאלה שלי: האם תלכו על זה, כאשר מחכה גם לכם השאלה אם אתם “בעד האקטיביזם השיפוטי, או נגדו“?
ושאלה קשה עוד יותר: נניח שהבג“ץ מקבל את עתירתכם ופוסל את החוק – האם תהפכו את עורכם, ותתחילו לשבח את האקטיביזם הזה, או שתשתקו, ותחכו לפעם הבאה, כדי לתקוף אותו שוב?
לתשובתכם האמיצה אמתינה.
_____________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
העם יהודרי נתן תשובתו. מוסרית וחוקתית -מגילת העצמאות- על העם היהודי לקבוע גורלו ומנהיגו . בהחלטת רוב. יהודית- קודם לדמוקרטית.
א. גם מגילת העצמאות מחייבת פרשנות, וכדי להפוך אותה לחוק צריך לחוקק זאת.
ב. במגילה יש שוויון זכויות לערבים – גם אם זהאתה מאמץ?
מה מפריע לך להיות יהודי בלבב פנימה, ולחיות במדינה דמוקרטית?