אמ”ן הרשע ורוח המפקד

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/60275

אמ”ן הרשע ורוח המפקד

מלים שאמרתי פעם, ואומר שוב ושוב, גם כיום.

שמחה ניר, עו“ד

בן 85 שנים אנוכי היום (15.6.2024), האם מלאכתי הושלמה?

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

וידוי: הביטוי “אמ”ן הרשע” אינו יוצא חלצי!

איך נולד המאמר הזה

סיפורו של הד”ר עפר גרוזברד

אמרתי לכם

וידוי: הביטוי “אמ“ן הרשע” אינו יוצא חלצי!

הרבה פעמים אני ממציא משהו מקורי משלי, וחושב את עצמי כחכם באדם, אבל אחרי שאני בודק את הנושא, אני מגלה כי “היו לפני בעולם לזה“.

זה כבר קרה לי פעם: ביום 22 ביולי 2013, בהיוודע דבר היוולדו של הנסיך ג‘ורג‘ אלכסנדר לואיז מקיימברידג‘ הוא בנם הבכור של הדוכס והדוכסית מקיימברידג‘ ויליאם וקתרין (קיית) מידלטון, שלפתי מהמותן, בלי כל מחשבה תחילה, את הקריאה: My kingdom for a helicopter, וחשבתי שאני האדם הכי חכם בעולם, אבל אחרי שנרגעתי מהאגו–טריפ גיגלתי את הפסוק החכם הזה, וגיליתי שהוא נטבע כבר 12 שנים לפני כן.

אותו הדבר קרה לי כאשר טבעתי – אגב כתיבתו של המאמר איילת הכושלת (א): עד אנה יכולה הטיפשות להגיע? – את המילה טראמפטאניק: אחרי שנרגעתי מההתבשמות העצמית גיגלתי Trumptanic, ומצאתי את המילה הזאת כבר 11,000 פעמים. שוב לקחו ממני את הבכורה, כמה עצוב.

אלא מאי? אחר כך גיגלתי את מילה הזאת בעברית (טראמפטניק, טראמפטאניק, טרמפטניק, טרמפטאניק), וגיליתי שבעברית אף אחד עדיין לא הקדים אותי.

כנראה שבישראל שיכורת הטראמפומניה איש עדיין לא היה מסוגל אז לתפוס שזה בכל זאת בגדר האפשרות, אבל ייתכן שהיום יותר ויותר אנשים אצלנו אכן מסוגלים לתפוס את זה.

לא מן הנמנע שהיו לי עוד חידושים–לא–חידושים כאלה, אבל את הצירוף אמ“ן הרשע, אני זוכר כבר עשרות בשנים – להערכתי מאז מלחמת יום כיפור, אחותה הבכירה של מלחמת חרבות הברזל – ומעולם לא התיימרתי לטעון להורות עליו.

להפתעתי, גיגול קצר לתולדות הביטוי הזה מגלה שהוא מופיע רק -524 פעמים, עיקרן רק מאחרי ה-7 באוקטובר, 2023 (ולא קשה לדעת מדוע), אבל היו בודדות גם ב-2011 ו-2017.

איך נולד המאמר הזה

מיד כשהחל הוויכוח על אחריותם של הדרג המדיני והדרגים הצבאיים, דיברתי לא פעם על כך ש“רוח המפקד” עשוייה להשפיע על עמדותיהם של הכפופים לו.

כוונתי הייתה ברורה לכל: לראש ממשלתנו בנימין נתניהו היה נוח לשמוע שהאוייב “מורתע”, והדרגים המקצועיים (צה“ל/אמ“ן, השב“כ, המוסד, אולי גם המל“ל, אכן סיפקו לו את הסחורה.

על כך התריסו כנגדי: האם אתה רוצה לומר שהדרגים המקצועיים “זייפו” בכוונת–מכוון כדי לשאת חן בעיני ראש הממשלה?

על כך עניתי: לא בכוונת–מכוון, אבל לפחות במקרים גבוליים, זה בהחלט יכול להשפיע על תת ההכרה של מחווי–הדעת והיועצים למיניהם.

והנה, מתברר שבאמ“ן (ולא מן הנמנע שגם בגופי המודיעין האחרים) הדברים נעשים ממרומי המקפצה, ביודעין ולאו דווקא רק במקרים גבוליים, כפי שנראה מיד.

סיפורו של הד“ר עפר גרוזברד

תחת הכותרת “קשה להבין את סינוואר כשהרוב אשכנזים מצפון תל אביב“, וכותרת המשנה:

הוא היה אמור להיות הקול השונה בחטיבת המחקר של אמ“ן, אך מהר מאוד גילה שהמערכת לא מעוניינת בדעות חריגות. כשד“ר עפר גרוזברד שמע קצינים בכירים מתווכחים על סינוואר, הוא נדהם לגלות שמבחינתם מנהיג חמאס “אשכנזי“. כשהזהיר מפני “שפה של הסתרות“, הוא פוטר – וכשניסה להעיר את המערכת אחרי 7 באוקטובר, נתקל בשתיקה רועמת. ריאיון עם האיש שהיה שם, הזהיר ולא רוצה להפוך לנביא זעם,

מביא לנו איתם אלמדון (מגזין N12, מיום 13.3.2025, עדכון ביום 15.3.2025) את סיפורו הד“ר עפר גרוזבורד, פסיכולוג קליני בן 67 שגוייס למכון גזית, זרוע של חטיבת המחקר באגף המודיעין, כי, כדבריו, “במכון חשבו שאוכל לתרום זווית מקורית להבנת הלך המחשבה של האויב“.

רעיון מצויין, וגם אני אמרתי לא פעם כי הערבים מבינים את המנטליות שלנו הרבה יותר משאנחנו, החכמים בעיני עצמנו, מבינים את המנטליות שלהם.

רעיון מצויין, אבל בכל זאת מסתבר שמגייסים בעלי מקצוע, משלמים להם משכורות כדי שייעצו, ובסוף משתיקים אותם.

ל“חובבי” גלי בהרב מיארה – זה מתייחס גם אליכם!

קראו את הכתבה כולה, היא מקיפה בהרבה מהנקודה שאני מעלה כאן היום: ההתקרנפות לרוח–המפקד – לא בתת–ההכרה, במקרים גבוליים, אלא ממרומי המקפצה, ביודעין ובכוונת מכוון.

הנה כמה פנינים (ההדגשות – שלי):

עד מהרה גילה גרוזברד שרעיונותיו נדחים שוב ושוב. “אמרתי לראש המכון: תנו לי לומר את דעתי, אתם לא חייבים לקבל אותה“, הוא מספר. “הוא סירב. רעיונות שהעליתי נפסלו לא משום שאינם מועילים, אלא מטעמים פוליטיים, ש‘אלה שלמעלה‘ ודאי לא יקבלו אותם, שכעת זה לא הזמן המתאים לרעיון מסוים ושעליי להתאזר בסבלנות“.

אחד המקרים המכוננים היה כשגרוזברד התבקש שלא לומר בפורום רחב שאמ“ן היא קבוצה סגורה שמחזקת את עצמה, כי זה “מעליב“. “בכל זאת אמרתי“, הוא אומר בחיוך קטן של ניצחון. “גם נאמר לי שלא לצאת עם הרעיונות שלי, משום ש‘יעשו לי איפון‘, ורוצים רק להגן עליי“.

רגע חשוב אחר נרשם במפגש עם אחד הבכירים, עוזרו של ראש אמ“ן, שהתנגד בתוקף לכל רעיון של ניתוח פסיכולוגי בין–תרבותי. “הוא שלל כל אפשרות להכליל על תרבויות ואמר שהכול שטויות, שכולנו חושבים בצורה מסוימת“, נזכר גרוזברד. “עניתי לו שאני יכול להוכיח זאת מדעית ואמרתי ‘אתה כמו תלמיד בכיתה שלי‘. הממונה עליי אמר לי, ‘אתה לא יכול להגיד דברים כאלה, הוא המוציא והמביא של ראש אמ“ן. אתה עושה לנו צרות ומסבך אותנו עם חליוה‘ (האלוף אהרון חליוה, ראש אמ“ן באותם ימים)”.

המצב הגיע לשיאו לאחר ששיגר גרוזברד מכתב ישירות לראש אמ“ן חליוה. “כתבתי לו שהביאו אותי להכניס את הפסיכולוגיה לחטיבת המחקר ואני לא מצליח, ושאני זקוק לעזרתו לשם כך“, מתאר גרוזברד. “אבל הממונה עליי ביקש שלא אשלח את המכתב. אני מניח שהוא לא רצה להראות לראש אמ“ן שיש קונפליקטים במחלקה שלו“. לדברי גרוזברד, הגישה הזו אפיינה את כל קציני המחקר שעבד עימם.

החוקר מספר שהחליט לשלוח את המכתב בכל זאת. התוצאה הגיעה במהרה: “פוטרתי. האחראי עליי אמר לי שלא נוכל להמשיך לעבוד יחד. תשובה מראש אמ“ן לא קיבלתי עד היום“.

אומה שלמה אשמה בכישלון של הדרג המדיני ומערכת הביטחון?

“יש משהו נורא חזק בהדחקה קולקטיבית. הנטייה האנושית היא להדחיק סכנות, במיוחד כשהן נוכחות לאורך זמן. אנחנו לא בנויים למצבי חרדה מתמשכים, הדורשים רמות גבוהות של אדרנלין לאורך זמן. כולנו מתעייפים בשלב מסוים, רוצים שקט ומדחיקים את הסכנה. היו כאלה שאמרו ‘חמאס מורתע‘ למרות שהוא המשיך לירות מדי פעם. היו כאלה שאמרו ‘צה“ל חזק‘ כל הזמן. אבל היו גם כאלה שאמרו ,’אני צריך לקנות חלב עכשיו, אל תבלבל לי את המוח‘. אני חושב שרוב האנשים התעסקו ביום–יום הקטן שלהם – לא יכלו להרים את הראש מעל פני המים“.

“זו רשת שכל אחד בה מחזק את האחר ונוצרת הדחקה קולקטיבית חזקה במיוחד“, מתאר גרוזברד. “המדינאים רוצים למצוא חן בעיני הציבור, הם זקוקים לתקשורת, והם אחראים לצבא. הצבא מיישר איתם קו. אם ראש הממשלה נתניהו מחליט לתת כסף לחמאס, אז מי אני כקצין שאריב איתו? אלה שהביעו דעות שונות לא קודמו“.

אמרתי לכם

והנה דבר שאני אומר שוב ושוב בהקשר למחדל יום הכיפורים, והמחשתי זאת במחזה “0100”:

גרוזברד מחבר את זה למאורעות 7 באוקטובר: “גם שם הרדימו אותנו הפלסטינים באמצעות אקטים של כן ולא. התקרבו לגדר וחזרו, יצרו כל הזמן ‘כמעטים‘. אנואר סאדאת בזמנו עשה בדיוק אותו תרגיל – הוא גייס את הצבא שלו, שחרר אותו, וחזר על זה, ובפעם השלישית יצא למלחמה. לנו כל גיוס של המילואים עלה מיליוני דולרים, ולכן אמרנו שהליצן הזה לא ישגע אותנו“.

קראו את הכתבה כולה, היא מחכימה מאוד – במיוחד את אלה שמוכנים לבדוק את עצמם יום–יום.

_____________

_____________________

Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump

###

למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות

______________________

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס