איילת הכושלת (ח): איפה היושר האינטלקטואלי?

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/54534

שמחה ניר, עו“ד

*** ביום השנה ה-23 לרצח יצחק רבין מתווכחות איילת שקד ושלי יחימוביץ בשאלה לפתחו של מי רובץ חטאת הפלגנות בחברה הישראלית, ולאיזה צד מתשייכים הרוצחים הפוליטיים: זו טוענת גם בימין וגם בשמאל, וזו טוענת רק בימין.

אני מזמין את השתיים לנהל דו שיח ציבורי גלוי בנושא הזה.

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 78 שנים אנוכי היום (15.6.2017), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו“ד רבה המלחמה!

“יש ג‘ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם“

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הקדמה קטנה

המאמר הזה לא היה נכתב אם לא היה מדובר בשרת המשפטים.

אם אביגדור ליברמן, או אפילו שר החינוך נפתלי בנט – שהוא הרבה יותר רלוואנטי לנושא – היה אומר את הדברים האלה, הייתי משאיר את הוויכוח הזה לפוליטיקאים, אבל משרי משפטים אני מצפה ליותר, בדומה לכך שאני מוכן לעבור בשתיקה כאשר שרים אחרים משבחים את דונאלד טראמפ על כך שהוא מפר חוזים – אבל לא כאשר הדבר נעשה ע“י שרי משפטים, וכמו שכבר אמרתי במאמר קודם, מקובל עלי שלפוליטיקאים מותר לקשקש, אבל יש דברים שלשרי משפטים אסור לומר.

מהם אני דורש יותר, במיוחד כאשר מדובר בענייני יושר ויושר אינטלקטואלי.

כך שלי יחימוביץ

חברת הכנסת שלי יחימוביץ מביאה בדף הפייסבוק שלה את נאומה בכנסת לרגל יום השנה ה-23 לרצח יצחק רבין, בתוספת הקדמה:

הי זאת שלי, “די לשקר שהאלימות באה מימין ומשמאל. עוד לא היה שמאלני שאחז בנשק כדי לבצע רצח פוליטי.” וגם על געגועים לרבין, מנהיג שהאזרחים שלו עניינו אותו ולא שיעממו אותו. הנאום שלי היום במליאה, בטקס לזכרו של יצחק רבין ז“ל במלאת 23 שנים להירצחו, צפו בסרטון כאן, הנה הטקסט במלואו:

כתבתי נאום אחר. אבל הבוקר שמעתי את שרת המשפטים, איילת שקד, מעיפה כמו שמעיפים זבוב טורדני, את השאלה בדבר לקחים שנלמדו מההסתה של חלקים בימין נגד יצחק רבין.

“הסתה היא משמאל ומימין, לצערנו,” היא אמרה, “זו לא נחלה של קבוצה אחת. השיח האלים בא מכאן ומכאן. בואו לא נתחיל לריב איזה מחנה יותר מסית וברוטאלי.”

אנחנו באמת רוצים בכל מאודנו לקחת את היום הנורא ההוא, שבו ננעץ כדור בלבה של הדמוקרטיה, ולהפוך אותו ליום שבו ירקם ויכתב מחדש האתוס המכונן והמאחד, הסיבה הגדולה לחיינו כאן, תחת פיסת השמיים הזאת, מגשימים יום יום, שעה שעה, ביחד, את החזון הציוני.

אבל איך אפשר שלא להשיב להכחשה ההיסטורית והכרונית הזאת?

מתי אחז מישהו בשמאל נשק ורצח? רימון, כמו יונה אברושמי, רובה גליל, כמו עמי פופר, או אקדח, כמו יגאל עמיר – שכדוריו שוכללו בקפידה כדי לרצוח ולוודא הריגה של ראש ממשלה, שר בטחון, רמטכ“ל מהולל.

מתי תוגברה עליך האבטחה, שר החינוך נפתלי בנט? כשהשמאל חלק עליך? לא, האבטחה סביבך וסביב נשיאת העליון דאז מריים נאור תוגברה בפינוי עמונה, מחשש שיפגעו בך אנשי ימין.

האם בעקבות פסיקת ביהמ“ש העליון שמותר לפנות את חאן אלאחמר, מישהו תגבר את האבטחה סביב נשיאת בית המשפט העליון חיות? בגלל שהשמאל לא היה מרוצה מההחלטה?

מי בהפגנה שרף את התמונה שלך, שר הפנים אריה דרעי, עד כדי כך שתוגברה עליך האבטחה? פעילי שמאל שהיו נגד גירוש מבקשי המקלט? לא.

מי קרא לעבר הרמטכ“ל “רבין מחפש חבר,” בזמן משפטו של אלאור עזריה, שאז גם תוגברה האבטחה סביב התובעים קציני צה“ל שעשו את עבודתם? השמאל?

ובכל המקרים האלה, האבסורד הוא, שמי שאיימו עליכם היו טעונים ומתודלקים בידי שרים וח“כים מהבית הזה!

מתי הוצאו כאן בשמאל פולסא דה נורא וגזרי דין מוות נגד יריבים פוליטיים?

מתי באופן כה מחריד נטענו הפגנות פוליטיות, שהן כמובן לגיטימיות כשלעצמן, בלגיטימציה לרצח?

כשהתבקשת, השרה שקד, לתת דוגמה להסתה נגדך, סיפרת על טוקבק אלים.

נו באמת. הצחקת אותי, אנחנו מקבלים מאות ואלפים כאלה. בכל יום.

אבל *אנחנו* לא מדברים על טוקבקיסטים. אנחנו מדברים *עליכם*.
לא רק שלא למדתם דבר ולא שכחתם מאומה, אלא שלקחתם התנהגות פוליטית, שפיללנו, יחלנו, האמנו, שמנהיגים למדו ממנה לקח לדורות – והפכתם אותה למשהו שגרתי ויומיומי.

בעצם המצב היום חמור פי כמה.
כי ההסתה לא מגיעה מאיזה ציבור קיצוני שההנהגה עוצמת עין וקצת נגררת אחריו.
זה הפוך! הציבור הישראלי ברובו המכריע, ומכל קצוות הקשת הפוליטית, הרבה יותר מפויס, סובלני ונאור מכם.
אלה אתם שמובילים את השיח המשסע והמסית.

וגם המעגל של אלה שאתם מסיתים נגדם, או שולחים שליחים מטעמכם לתת את האות להתגולל עליהם הולך ומתרחב כל הזמן. זה לא רק האופוזיציה, זה לא רק התקשורת, זה המפכ“ל, זה הרמטכ“ל, זה נשיא המדינה –

הם יכולים להיות גם ימנים, אבל מרגע שהם לא כורעים ברך בפני מלכות מדומה, וסתם עושים את תפקידם הממלכתי – מכונת הדה לגיטימציה כבר עובדת: האשמה מרומזת או גלויה בבגידה, בחוסר פטריוטיזם, בפגיעה בביטחון המדינה.
זה הפך להיות כלי כל כך שגרתי, עד שצריך לחפש בנרות מי לא נופל לו קורבן.

התפקיד שלנו להגן על הדמוקרטיה בכל כוחנו, הולך ומתחדד והופך להיות ציווי עז.
אבל חוץ מהחובות שמוטלות עלינו, מותר גם להתגעגע ליצחק רבין ולמה שגילם, סימל והיה.

געגועים לראש ממשלה עטור תהילה ומעש בטחוניים. מאמין בשלום אבל נץ בטחוני לא קטן, שהפך את עצמו לחייל בצבא השלום.

געגועים למנהיג שלא חיפש תרוצים ואשמים לאפס חזון ועשייה מדיניים, אלא רדף שלום באופן פרואקטיבי.

געגועים. לראש ממשלה, שכשהוטל באשתו, אפילו לא בו, חשד קל לפלילים, לקח אחריות והתפטר. בגלל חשבון של 20 אלף דולר! פשוט קם ועזב את כסאו.
עשרים שנה עברו עליו, בלי שעזב כדי “לעשות לביתו“, הכרתי אותו היטב אז, הייתי באה לחדרו הקטן בקרייה לשוחח אתו, ככתבת פוליטית. ומקץ 20 שנה שב להנהיג את עמו ואת מדינתו. עד שנרצח.

געגועים לראש ממשלה, שהאזרחים שלו עניינו אותו ולא שעממו אותו.

יהי זכרו ברוך.

כך איילת שקד

איילת הכושלת, בפייסבוק שלה, מגיבה ואומרת:

על כבודי אני מוחלת. אבל גם ביום כזה אין לי זכות למחול על כבודו של ציבור ענק שאותו אני מייצגת. ההסתה של שלי יחימוביץ נגד הציבור הימני מחרחרת ריב ומדון ומנצלת את יום הזיכרון לרבין באופן הגרוע ביותר. דבריה אינה ראויים (כך!!!) להתייחסות נוספת.

ובראיון שהיא מביאה, באותו המקום, היא נאמנה לשיטתה (בגלל איכות ההקלטה הגרועה אני לא מביא תמלול מלא, גם מה שאני מביא לא בהכרח מדוייק, ומי שמפקפק באמינות המובאות שלי יכול להקשיב בעצמו), ומדברת על “יום קשה לכל החברה הישראלית”, אשר “צריך לנצל אותו לאחדות ולא לפילוג”, ולצערה “גם היא (יחימוביץ) וגם חלקים מהמחנה שלה” … “על מנת לנגח את הימין כולו … ותמיד להאשים את הימין בהסתה ואלימות“, “אמרתי הבוקר שהסתה יש גם בימין וגם בשמאל … אמרתי שצריך ביחד להנמיך את הלהבות“, “לצערי היא וגם פוליטיקאים אחרים בשמאל” … “להאשים ציבור שלם“, וכו’ וכו’.

והיא לא שוכחת לפתוח ולדבר על “שימוש פוליטי וציני“. איך לא.

ותזכרו את “גם בימין וגם בשמאל“, כי עוד נחזור לכך.

כפפה לרגליה של הכושלת

בתגובה לאמירתה של שקד כי דבריה של יחימוביץ “אינה ראויים להתייחסות נוספת” אני מגיב אצלה, שם:

ראויים גם ראויים, גברתי שרת המשפטים. את יכולה לחלוק כמה שאת רוצה – לשרי משפטים, להבדיל מאחרים, עדיין שמור חופש הביטוי – אבל אם יש לך טיפה של יושר אינטלקטואלי, את לא יכולה להשאיר את הדברים ללא מענה.

במיוחד את הטענה שהרוצחים הפוליטיים כולם באו מהימין לא מהשמאל.

אם יש לך נתונים אחרים – הוציאי האנשים ונדעם!

לא לי המלאכה לעשות

אני לא נכנס לוויכוח מאיזה כיוון עפים הכדורים – לא רק משום שהוא לא באג’נדה העמוסה–לעייפה שלי, ולא רק משום שהוא על המגרש הפוליטי, אלא גם משום שאחרים עושים זאת בלעדי.

קחו, למשל, את זה:

אכן, ה“קולקציה” הזאת היא של שלום עכשיו, גוף “סמולני” ידוע, אבל כל הדמויות המופיעות בה הן אמיתיות, ואין מחלוקת על כך שהם שייכים למחנה הימין, ושהם ביצעו רציחות פוליטיות. איילת הכושלת לא מכחישה זאת.

מה שאין באוסף–הדמויות הזה הוא רוצחים פוליטיים ממחנה–השמאל – אם ישנם כאלה.

ושאלת–התם שלי היא מדוע הדברים האלה אינם ראויים ל“התייחסות נוספת“: אם הם לא נכונים, או שגם בשמאל לא חסרו רציחות פוליטיות – תגידי את זה, גברת שקד, ואם הרציחות הפוליטיות באו רק מהימין – תעשו משהו כנגד זה!

מתריסה כלפיכם שלי יחימוביץ:

לקחתם התנהגות פוליטית, שפיללנו, יחלנו, האמנו, שמנהיגים למדו ממנה לקח לדורות – והפכתם אותה למשהו שגרתי ויומיומי.

האם היא צודקת או לא?

לשיטתך זה “לא ראוי להתייחסות” – לשיטתי זה חייב התייחסות!

הפכתם את המילה “שמאל” ל“משהו גס“

איילת שקד, את מדברת על “יום קשה לכל החברה הישראלית”, ואומרת ש“צריך לנצל אותו לאחדות“, אבל אתם, הימין, כבר 41 שנים בשלטון, מפלגתך מחזיקה לא רק בתיק המשפטים, אלא גם בתיק החינוך (!) – ומה עשיתם למען האחדות שאת מדברת עליה?!

מדוע בעיניכם כל מי שלא שונא ערבים ו/או מציע לנסות את כל דרכי ההידברות האפשריים ואפילו סתם מדבר על זכויות האזרח (גם בלי קשר לפוליטיקה) – מדוע כל אלה הם, בעיניכם, “בוגדים שמאלנים” במקרה הטוב, ו“בוגדים סמולנים” במקרה הרע (והמהדרין יגרסון “בוגיםד0000מולנים”).

מדוע בעיניכם כל מי שלא שונא ערבים ו/או מציע לנסות את כל דרכי ההידברות האפשריים ואפילו סתם מדבר על זכויות האזרח (גם בלי קשר לפוליטיקה) – מדוע כל אלה הם, בעיניכם, “בוגדים שמאלנים” במקרה הטוב, ו“בוגדים סמולנים“, “ססמולנים” או “000מולנים“ במקרה הרע.

הפכתם את המילה “שמאל“, על עיוותיה, ל“משהו גס“, שדי לפלוט אותה כדי להשתיק כל ויכוח (“לא ראוי להתייחסות“).

קחי, למשל, את קבוצת הפייסבוק ציונות בנחישות–הקבוצה, אשר זה תיאורה:

“ציונות בנחישות” – מיזם חברתי–לאומי הפועל בתחומים רבים:
סיוע לחיילינו המופלאים והגנה עליהם בפני גורמים המבקשים להרע להם.
חינוך לציונות, אהבת הארץ,חינוך למסורת יהודית ולערבות הדדית

אבל מעיון בתכנים שלה עולה תמונה אחרת. קחו, למשל, את שלושת הפוסטים האחרונים בקבוצה (נכון לעת כתיבתן של שורות אלה). את זה:

דינה זילבר במשרד המשפטים איננה כח עליון, שאי אפשר לסלק אותו

אין שום סיבה שתבליגו יהודים לפעולות הדיקטטוריות של דינה זילבר שאמורה להיות משרתת הציבור, ומשחילה את האג‘נדה השמאלנית קיצונית שלה לעבודתה (בניגוד לחוק ולתקשי”ר).

שנאת ישראל שלה, שנאת היהדות, שנאת הגברים, שנאת היהודים חייבת להיפסק מייד.

אל תבליגו יותר יהודים

עת לפעול

את זה:

מנהיג מפלגת החתרנים מרסקי הדמוקרטיה דרך הרחוב וי15/דרכנו להשמדת ישראל, אהוד בגד ברח שקורא למלחמת אזרחים נגד ראש ממשלה מכהן שנבחר כחוק.

אלו שמארגנים את פסטיבל השיכור והשיטנה 2018.

ואתם שותקים כצאן לטבח לקיבוצניק הבזוי שבגד באשתו נאוה, בגד בחייליו בצאלים, בגד במאדחת יוסוף, בגד בצד”ל, בגד בחיילים שנרצחו בלינץ‘ בראללה, ובגד בירושלים עם האויב

אל תבליגו יותר יהודים

לחתרנים המופעלים ע”י ארגוני ביון עוינים

ואת זה:

לצערנו יש עוד נכדות שאבדו את סבא שלהן, נועה רוטמן את לא היחידה.

יש גם עולים חדשים שהיו על האוניה אלטלנה שלא זכו לנכדה שתזכיר את שמם.

יצחק רבין והתותח הקדוש, נגד אלטלנה ועולים חדשים.

מצורף הסרטון

שימו לב ל“אל תבליגו יותר יהודים עת לפעול“. האם הכוונה היא “עת לכתוב מאמרים“, או משהו אחר? אמרו אתם.

מה לזה ולשמאלנות?

אני לא יודע איך הגעתי לקבוצה הנ“ל – כנראה מישהו הכניס אותי, ואני לעולם לא מסרב. כיוון שאני “חבר” בקבוצה הזאת, הרשיתי לעצמי להיכנס ישר לתוך לוע הארי, והעליתי את הפוסט הזה (כנראה בתשובה לפוסט אחר):

אם בגרמניה הנאצית היו ארגונים בהיקף כולל (יחסית לאוכלוסיה) כמו של בצלם, שוברים שתיקה ואחרים, היו שונאים אותם כמו שאתם שונאים את הארגונים האלה, אבל ייתכן שהשואה לא הייתה מתרחשת, או שהייתה מתרחשת בהיקפים קטנים יותר.

אם הייתם אומרים שצה“ל וגורמי הבטחון האחרים לא מבצעים פשעי מלחמה ולא פוגעים בזכויות האזרח, ניחא – אבל אתם לא אומרים.

אתם אומרים שאסור להוציא את הכביסה החוצה, אבל מה לעשות שהארגונים האלה פונים לשלטונות בישראל, ומקבלים כתף קרה?

מחר תגידו שאסור להוציא החוצה גם את העוולות שנעשים כלפי ישראלים ויהודים כשרים לחלוטין.

קחו, למשל, את אלה:

שחיתות בהוצאה לפועל, גניבת מיליארדים: על המטפסים על ה”סולמית”;

גניבת מיליארדים במערכת ההוצאה לפועל: על שיטת הסולמית – כולם מושחתים, כוווווולם!

זה לא שייך לשמאל או לימין, זה שייך לשחיתות, ובמדינה מושחתת – כל הכלים שלובים המה.

עונה לי אחד בשם Teddy Gilaad, כשהוא פותח בציטוט מדברי:

“אבל מה לעשות שהארגונים האלה פונים לשלטונות בישראל, ומקבלים כתף קרה?”

אתה, כיאה לשמאלן, משקר, שקרן. שוברים שתיקה לא מוכנים למסור חומר והוכחות, למרות שהיועץ המשפטי דורש.

השמאל מעדיף לזהם את ישראל בחול, כי זה הצרטר של הכסף שהשמאל מקבל מהקרן, שגייסה 300,000,000 דולר אמריקאים ממקורות עלומים, מן הסתם מקאטאר או מאיראן.

דקה 1:56.

https://youtu.be/7we2og2r8vk

וגם מוסיף:

ראש ממשלה לשעבר טען ששר הבטחון שלו לקח שוחד, ואיש אינו בודק. מדוע? כי הפרקליטות נכבשה ע“י שמאלנים ושר הבטחון לשעבר יקיר הקרן והפרקליטות לא מתעסקת עם יקירי הקרן – ראה עזרא נאווי שעדיין מסתובב חופשי.

זאת שחיתות מהמקפצה. תרבות מפאי במיטבה. כל גוף שהשמאל משתלט עליו נרקב (ובסיף יתיבש ויפול).

ואני עונה לו. תגובה ראשונה:

טדי גלעד, על התגובה הקודמת שלך אענה בנפרד.

אחרי שתקרא את 2 המאמרים על שחיתות הסולמית, ראה את תיבת החיפוש שבאתר, חפש “סולמית” ותגלה שהמחפים העליונים על שחיתות–המיליארדים הזאת הם שרת המשפטים איילת שקד והיוהמ“ש אביחי מנדלבליט, שאינם חשודים בשמאלנות יתירה (במיוחד לא שקד).

מספיק עם הקשקשנות הזאת, מספיק עם דחיפת המילה “שמאל” כ“פילר” בכל מקום שאין משהו חכם יותר להגיד.

השחיתות היא חובקת–כל, ימין ושמאל, ובמקרה הזה אתה תומך בחיפוי, משום שהמחפים הם אנשי–ימין.

הבוז לך.

תגובה שנייה:

באשר לסרטון על הקרן – אם יש לך טיפה של יושר אינטלקטואלי, תתייחס גם לכל מה שיש לפני ואחרי הדקה ה-1:56.

תגובה שלישית:

טדי גלעד,

של נעליך מעל רגליך לפני שאתה מדביק תוויות למי שאתה בכלל לא מכיר.

באשר לאוריינטציה הפוליטית שלי, קרא את מאמרי על האוריינטציה הפוליטית של עו”ד שמחה ניר.

ואחר כך תתנצל.

כיוון שאתה משתמש במילה “שמאלן” כדבר שנחשב בסביבה החברתית שלך כ“משהו גס“, אענה לך בהתאם:

שק לי בתחת.

כאשר אני אומר כי “הארגונים האלה פונים לשלטונות בישראל, ומקבלים כתף קרה“, אני לא משקר, אני לכל היותר טועה. אני אומר את מה שידוע לי, ומה שידוע לי זה מה שהם אומרים.

האם היועץ המשפטי דורש, והם לא מספקים?

ככל הידוע לי – היועץ המשפטי לא טוען את מה שאתה שם בפיו, ואם חסר לי מידע מסויים – אתה מוזמן לתת לנו קישור.

אומר לך רק זאת: על סמך היכרותי עם מערכת אכיפת החוק – אני מאמין למי שטוען שהשלטונות נותנים כתף קרה לחושפי השחיתויות ושאר העוולות.

היכנס שוב לאתר שלי, https://www.quimka.net, מצא את תיבת החיפוש (למעלה משמאל), חפש “סולמית“, ותראה אילו שמיניות–באוויר עשיתי כדי שרשויות החוק תטפלנה בשחיתות–המיליארדים הזאת, וכולם הפנו אלי כתף קרה.

כולם הפנו אלי כתף קרה, כאשר בראשם – כמו שאמרתי בתגובה קודמת – עומדת שרת המשפטים ה“שמאלנית“, כהגדרתך הכושלת, ומתחתה היוהמ“ש מנדלבליט, גם הוא “שמאלן” ידוע, שמונה לתפקידו ע“י שר המשפטים המפא“יי יעקב שמשון שפירא (1966 – 1973), בממשלותיהם של לוי אשכול וגולדה מאיר.

במלים “אתה, כיאה לשמאלן, משקר, שקרן“, אתה הופך את כל השמאל לשקרנים. האם יש לך מחקר המתייחס לקנאה–לאמת על פי האוריינטציה הפוליטית, או שאתה סתם מקשקש?

הבוז לך, גמד אינטלקטואלי, ש“שמאלן” זה כל מה שיש לך לומר בתשובה לאחרים החושבים אחרת ממך.

תגובה רביעית:

א–פרופו שרת המשפטים ה“שמאלנית” שלך, ועל השחיתות הימנית שלה: איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ג): כמה כסף זרם ממערכת ההוצאה לפועל לכיסה הפרטי?

ותגובה חמישית:

ועל העיקר לא ענית. על זה:

“אם בגרמניה הנאצית היו ארגונים בהיקף כולל (יחסית לאוכלוסיה) כמו של בצלם, שוברים שתיקה ואחרים, היו שונאים אותם כמו שאתם שונאים את הארגונים האלה, אבל ייתכן שהשואה לא הייתה מתרחשת, או שהייתה מתרחשת בהיקפים קטנים יותר“.

ועל זה:

“אם הייתם אומרים שצה“ל וגורמי הבטחון האחרים לא מבצעים פשעי מלחמה ולא פוגעים בזכויות האזרח, ניחא – אבל אתם לא אומרים“.

איפה הגיבור?מדוע הוא לא עונה?

אחרי שהוא פלט “שמאל” ו“שמאלן” הוא נאלם ונעלם לבלי שוב.

אגב, לקבוצה האמורה יש דף “אח”: למען החיילים – ציונות בנחישות, ואת שלישית התמונות הזאת תמצאו שם, בראש הדף:

ולמי שלא מכיר את הדמות המככבת בתמונה העליונה, ובתמונה התחתונה, מימין: זהו פושע המלחמה אלאור אזריה, שרק בזכות המימסד המשפטי ה“סמולני” הרחמן הוא לא הועמד לדין על רצח, אלא רק על הריגה, ונדון רק ל-18 חדשי מאסר (במקום 20 שנה, עונש המקסימום), הרמטכ”ל ה”סמולני”, גדי אייזנקוט, המתיק את עונשו והפחית לו ארבעה חודשים, ואחרי ניכוי השליש (ע“י ועדת השחרורים ה“סמולנית“) הוא ריצה רק 9 חודשי מאסר.

איילת שקד, זה ה“ציבור” שלך!

איילת הכושלת, זהו אותו “ציבור ענק שאותו את מייצגת”, וש”אין לך זכות למחול על כבודו של ציבור ענק שאותו אני מייצגת“.

תמצאי אותו באלף ואחת קבוצות פייסבוק, תמצאי אותו בישראל היום, ותמצאי אותו לא רק בקרב האספסוף הנבער–מדעת, אלא גם בקרב השכבות המשכילות ביותר של האינטליגנציה הישראלית, כולל בעלי תואר דוקטור.

קחי, למשל, את הד“ר דרור אידר, עורך מדור הדיעות בישראל היום: לא ד“ר לפיזיקה עיונית, לא ד“ר לפיזיקה מעשית, לא ד“ר להנדסת מחשבים, אלא ד”ר למדעי הרוח.

עם פטירתו של אורי אבנרי, העיתונאי ואיש השמאל, פרסם אידר בדף שלו פוסט המקשר אל מאמר ביקורת שלו על “רצח בין ידידים“, ספרו של העיתונאי אמנון לורד על אורי אבנרי.

אומר אידר (ההדגשות שלי):

לאורך הספר לורד מראה את הקווים המקבילים שבין פעילותו הפוליטית של אבנרי – פעילות שכללה חזיתות רבות, תקשורתיות, מפלגתיות, ספרותיות, תעמולתיות – לבין רעיונותיו של השמאל הקומוניסטי. בשני המקרים תמכו אבנרי והקומוניסטים בהקמתה ובניינה של מדינת ישראל, אבל מהר מאוד, עוד בשנה הראשונה, הפכו את עורם ופנו נגד המדינה.

… השינוי הזה, שהשפיע ישירות על השמאל הקומוניסטי הישראלי ביחסו למדינה, אירע במקביל לשינוי אצל אבנרי. אבנרי, שלחם בתש“ח פרסם את הספר “בשדות פלשת” שבו הילל את הלוחם העברי, וזמן קצר לאחר מכן פרסם את “הצד השני של המטבע” שבו טבע את המטבע “רצחנו, שדדנו, אנסנו“.

ומה רצית, ד“ר אידר? שישראלי פטריוטי ישבח את פשעי המלחמה של ארצו, כמו שאתה שיבחת את אלאור אזריה, ואמרת לו “היכנס לכלא בראש זקוף”?

ומה בדבר את אשר יאהב יוכיח?!

להזכירך: הסופר ס’ יזהר – מנערי בן גוריון שפרש איתו ממפא“י לרפ“י (ימינה ממפא“י, למי שעוד לא נולד אז) שגם הוא לחם בתש“ח – כתב את חירבת חיזעה, ואת השבוי, בהם הוא ביקר קשות את מוסר המלחמה של חיילי מדינת ישראל, ואיש לא טען נגדו שהוא “פנה נגד המדינה“. גם לא אתה, דרור, ואני כבר מפחד להוקיע את השחיתות במדינה, מחשש שאידר יוקיע גם אותי כמי ש“פנה נגד המדינה“.

בתגובה לפוסט של אידר אני משליך כפפה לרגליו:

דרור אידר, אתה מחרחר ומפיץ שנאה – בעיקר למי שדיעותיהם שונות משלך.

אורי אבנרי ז“ל נלחם ונפצע למען המדינה 20 שנה ויותר לפני שנולדת.

אבנרי רצה מדינה יהודית חילונית החיה בשלום עם סביבתה הערבית.

אתה וחבריך רוצים מדינה יהודית עם קברי האבות וקברי הבנים.

הכל לגיטימי, ויש לכבד את בעל הדיעה הנוגדת.

לפני שנמשיך, קרא את המאמר אורי אבנרי ז”ל, והתייחס לשני התרגילים האינטלקטואליים שאני מציע בו – אני אכבד כל דיעה שתביע, לא אכבד התחמקות, בעיקר מאינטלקטואל בעל PhD במדעי הרוח.

לדעתך מי שמוקיע את פושעי המלחמה של ארצו הוא בוגד, ולדעת אחרים יש להלל ולשבח אותם, כמו שאתה עשית להוגה הדיעות אלאור אזריה (ראה תמונה):

אצלי היהדות כוללת גם את “וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם“, מבחינתי פשעי מלחמה הם הדבר הכי רחוק מהיהדות, ואלוהי ישראל לא סולח עליהם.

ולא נעלמו מעיני הטוקבקיסטים תלמידיך ב“ישראל היום“.

ולפני שאתה חוזר ומייחס לי שמאלנות, קרא שוב את מאמרי על האוריינטציה הפוליטית של עו”ד שמחה ניר.

כדי להקל על הקורא אביא כאן את שני התרגילים האינטלקטואליים:

ועכשיו תרגיל אינטלקטואלי

נניח שאנחנו יכולים לחזור במכונת–הזמן לאותו “היום השביעי“.

נניח שאנחנו יכולים להחזיר לחיים את כל קורבנות הטרור, להחזיר למשלמי המסים את מה שהם שילמו על הביטחון המפוקפק, לבטל את אש“ף ואת החמאס, את ההתנחלויות ואת נפתלי בנט (עם ביבי אין לי כל בעייה, כי הוא יסכים לכל מה שישאיר אותו בשלטון), ולהחזיר את יובל שטייניץ ל“שלום עכשיו“…

ובנסיבות האלה של אז הייתי חותם בשתי ידיים על פתרון שתי המדינות, בכפוף – איך לא – לסידורי ביטחון לישראל, לגישה חופשית לישראלים אל המקומות הקדושים לנו, ובמתן אפשרות לישראלים החפצים בכך לחיות בנחלת אבותינו.

אני לא משלה את עצמי שהכל היה פשוט כל כך, גם אז – אבל אני בטוח שזה היה אפשרי.

זה היה חזונו של אורי אבנרי ז“ל.

היום החזון הזה הוא בלתי אפשרי: אי אפשר להחזיר לחיים את כל קורבנות הטרור, אי אפשר להחזיר למשלמי המסים את מה שהם שילמו על הביטחון המפוקפק, אי אפשר לבטל את אש“ף ואת החמאס, אי אפשר לבטל את ההתנחלויות ואת נפתלי בנט, ואי אפשר להחזיר את יובל שטייניץ ל“שלום עכשיו“.

ואי אפשר להדיף את השנאה ההדדית שפרחה בשני הצדדים בחמישים השנים שחלפו מאז.

אני מניח ששטייניץ לא פרש משלום עכשיו בשנת 1994 בגלל שתקפה אותו פתאום ערגה לנחלת אבותינו ולקברי האבות, ערגה אשר למענה הוא כבר היה מוכן לחבל בסיכויי השלום, שהיו עד אז משוש נפשו, אלא שבמהלך כמעט 30 השנים שחלפו מאז היום השביעי מדינת ישראל הלכה וצמצמה את האופציות להסדר עם הפלשתינים, אלה האחרונים הלכו ואיבדו את התקווה, ופנו לעבר הטרור, וגם שוחרי–השלום המובהקים מתחילים להבין כי לנצח נאכל חרב.

תרגיל אינטלקטואל ב’

ביום שלמחרת ששת הימים יובל שטייניץ היה רק בן תשע שנים.

נניח שהוא היה אז כבר בגיר, וראש משלת ישראל.

נניח שהוא היה מחליט אז ללכת על פתרון שתי המדינות, בהתקדמות הדרגתית ומבוקרת במשך 30 שנה, עם אפשרות לעצור את התהליך, ואף להסיגו אחור, אם היה מתברר שנעשו שגיאות, או שהציפיות היו לא–ריאליות …

אני מניח שהיינו היום בגן–עדן מזרח–תיכוני, אבל אם התכנית הייתה משתבשת, אפשר היה, כאמור, לעצור את התהליך “בטרם פורענות“.

אכן, תרגילים לא קלים, במיוחד משום שאת התרגילים האינטלקטואליים הנ“ל אי אפשר לממש, ואפילו לא לבצע ניסוי “אמפירי“, עם חלוקת ישראל וה“שטחים” לשתי קבוצות: “קבוצת הניסוי” ו“קבוצת הביקורת“, וכן גם אי אפשר לממש את מה שהיה אפשרי לפני חמישים שנה, משום שמאז ועד היום הפערים התרחבו, נוצרו בשטח עובדות שאינו ניתנות לביטול, ומשום שמאז היום הרקיעו שחקים האיבה וחוסר–האימון של שני הצדדים זה לזה.

תרגילים לא קלים, אבל אני הבעתי את דעתי: לגבי התרגיל הראשון עניתי מה הייתי עושה אם ניתן היה לחזור במכונת הזמן, ולגבי השני הצגתי את הנחתי “מה היה אילו“.

אפשר, כמובן, להביע דיעות אחרות – איש איש לעמדותיו ודיעותיו – והכל כשר, כמובן, במיוחד כאשר זה רק “תרגיל“, אבל זו מטרתם של תרגילים אינטלקטואליים: לחדד את הוויכוח, וללחוץ את המתווכח איתך אל הפינה.

ומה יש לד“ר דרור אידר, האינטלקטואל הימני, לומר על הדברים האלה?

• מה יש לו לומר על כך שהוא “מחרחר ומפיץ שנאה – בעיקר למי שדיעותיהם שונות משלו“?
• מה יש לו לומר על כך שהוא וחבריו רוצים “מדינה יהודית עם קברי האבות וקברי הבנים“?
• מה יש לו לומר על טענתי כי “לדעתו מי שמוקיע את פושעי המלחמה של ארצו הוא בוגד”?
• מה יש לו לומר על כך שהיהדות כוללת גם את “וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם“, ועל כך ש“פשעי מלחמה הם הדבר הכי רחוק מהיהדות, ואלוהי ישראל לא סולח עליהם“?
• ומה יש לו לומר על התרגילים האינטלקטואליים שנתתי לו?

שורו–שורו:

שמחה ניר, די לבלבל את המוח. תתבגר. אתה מעייף.

ואני עונה לו:

ממש תשובה של PhD מבוגר. אולי פעם תתייחס לעניין?

על כך הוא כבר לא ענה לי. אמנם זה היה לפני כחודשיים, אבל הוא עדיין עייף.

וכדי לקבל תמונה על הציבור שהוא מייצג אציין שתשובתו ה“מעמיקה” זכתה לעשרה (!) לייקים, כאשר מספר הפעמים שהוא בכלל מקבל לייק – נער יספרם, ובסקירה של חודש שלם בדף שלו מצאתי רק פעם אחת שהוא קיבל 2 לייקים על פוסט או תגובה.

שורש הפלגנות

זה הציבור שלך, איילת שקד, הציבור הפלגני, שכל מי שחושב אחרת ממנו הוא “שמאלני“, ושכל המדבר על מוסר (כולל מוסר המלחמה) וזכויות האדם הוא בכלל “000מולני”.

זה הציבור שלך, שאת, שרת המשפטים, וחברך, שר החינוך (!) נפתלי בנט, שניכם מנהיגי הציבור הזה, קראתם למחול לפושע–המלחמה הנ“ל, ולא להושיבו במאסר.

ואת מדברת על “יום קשה לכל החברה הישראלית”, אשר “צריך לנצל אותו לאחדות” …

רוצה “אחדות“? אל תשתלחי בשלי יחימוביץ ובציבור שלה, כי לא הם המפלגים את החברה הישראלית, ולא הם שרואים במילה “ימין” משהו גס, משהו שיש להציגו במעוות, במקום להתווכח איתו.

שורש הפלגנות, גברתי השרה, נמצא במחנה שלך, המחנה שאת היא מראשי מנהיגיו. במקום לפנות אל יחימוביץ, פני אל חברך, שר החינוך נפתלי בנט, ופנו שניכם יחד אל קהל אוהדיכם, וקראו להם לחדול מדרכם הפלגנית.

ולא, אל תגידי לי שאני “שמאלני“, כי אני יותר ימני ממך, אני בעד ארץ ישראל השלמה, מג’יברלטאר והמגרב ועד קמצ’טקה, בעוד שאת וחברך נפתלי צנועים יותר, ומסתפקים בארץ ישראל השלמה מהים ועד הירדן. ההבדל ביני לבינכם הוא שאני מכיר בכך שהפוליטיקה היא “אמנות האפשרי“, ולכן גם מכיר במגבלות–האפשר – ואילו אתם לא.

ועכשיו הצעה לשרת המשפטים

גברת שקד, את אומרת שחטאת הפלגנות רובץ לפתחו של השמאל, ואני אומר לך שהחטאת רובץ לפתח המחנה שלך.

כיוון שאני לא מדבר בשם השמאל, אלא רק בשם עצמי, אני לא יכול, וגם לא רוצה, לדבר בשם השמאל (שלא הסמיכני לכך).

הוויכוח שלך הוא עם שלי יחימוביץ: היא אמרה מה שאמרה – ואת אומרת כי ההסתה שלה “נגד הציבור הימני מחרחרת ריב ומדון“.

אני מזמין אותך לשבת עם יחימוביץ, לאור היום ולא במחשך, ולדון בשתי שאלות:

האחת, הפחות חשובה – לפתחו של איזה מחנה רובץ חטאת הפלגנות בחברה הישראלית?

והשנייה, החשובה יותר – מה לעשות כדי לעקור משורש את הפלגנות בחברה הישראלית.

וכדי להפיס את דעתך אוסיף: גם בימין וגם בשמאל. בשני הצדדים.

הערה

איילת שקד, במאמר הבא אראה לך מיהו מורך הרוחני, ה“מנטור” שלך.

אחרי נעילה

ראו מה מצאתי לאחר העלאת המאמר, מדבר בעד עצמו (המקור):

___________

לפרקים הקודמים:

איילת הכושלת (א): עד אנה יכולה הטיפשות להגיע?

איילת הכושלת (ב): למה להרוג רעיון טוב עם נימוקים כושלים, מטופשים – ושקריים?

איילת הכושלת (ג): ראו מי שמדברת על אתיקה!

איילת הכושלת (ד): נתנה לאפרים (אפי) נוה לזיין אותה בתחת, והוא זרק אותה כמו קונדום משומש

איילת הכושלת (ה): האם איילת שקד התכוונה או לא התכוונה לומר שהיא תסגור את פייסבוק וטוויטר?

איילת הכושלת (ו): שקד מאיימת על השופטים

איילת הכושלת (ז): עד אנה יכולה הטיפשות להגיע (2): על “ציד המכשפות” נגד אפרים–אפי נוה, שלא היה ולא נברא

______________

וראו עוד:

למתמוגגי דונאלד טראמפ: זכרו את אופורית ששת הימים!

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ב): אוטיזם ושחיתות בלשכת השרה

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ג): כמה כסף זרם ממערכת ההוצאה לפועל לכיסה הפרטי?

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ד): איך היא לא מתביישת לשקר?

איילת שקד, אנטומיה של כשלון ושל שחיתות (ה): שופכת את התינוק המלוכלך יחד עם מי האמבטיה

איילת שקד, אנטומיה של כשלון ושל שחיתות (ו): מטומטמת, עיוורת, לא רואה ממטר

איילת שקד, אנטומיה של כשלון ושל שחיתות (ז): נכשלת בכל מה שנגעת בו – לכי הבייתה!

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא