איילת הכושלת (ד): נתנה לאפרים (אפי) נוה לזיין אותה בתחת, והוא זרק אותה כמו קונדום משומש

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/53824

שמחה ניר, עו“ד

*** אפרים נוה, ראש לשכת עורכי הדין, הבטיח שהלשכה לא תעסוק בפוליטיקה, אלא רק בהגנה על האינטרסים של עורכי–הדין,אבל אחרי שהוא קיבל את התמורה – כסא בביהמ“ש העליון עבור השופט המושחת יוסף אלרון – הוא הפנה לה עורף *** אנחנו מציעים לאיילת שקד מהלך נגדי.

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 79 שנים אנוכי היום (15.6.2018), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו“ד רבה המלחמה!

“יש ג‘ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם“

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

תחת הכותרת אפי נוה שבר שמאלה – ופתח לשקד הזדמנות לצאת מהדיל, וכותרת המשנה לא ברור מה הרוויחה שקד מהדיל המפוקפק עם יו”ר לשכת עורכי הדין, אבל התיישרות הלשכה עם השמאל מאפשרת לשרת המשפטים להשיב את כבודה האבוד, מדווח משה איפרגן (אתר מידה, 07/08/2018):

במאמר שפרסם עקיבא ביגמן באתר זה ערב הבחירות בלשכת עורכי הדין בשנת 2015, הוא עסק בדומיננטיות של השמאל והשמאל הקיצוני בלשכת עורכי הדין ובתמיכתם בעו”ד אפי נוה לראשות לשכת עורכי הדין. בתגובה לאותו מאמר מסר נוה הודעה, שבין היתר נכתב בה כך:

“לשכת עורכי–הדין הינה בראש ובראשונה איגוד מקצועי אשר אמור לטפל בליבת הנושאים הקשורים לכבוד המקצוע, הכשרת עורכי–הדין, סוגיות שכ”ט, מעמדם הציבורי של עורכי–הדין, הקשר מול הרשות השופטת וכיוצ”ב. לטעמי לשכת עורכי–הדין אינה אמורה ליטול חלק או צד במגרש הפוליטי וכל עיסוק מסוג זה תוצאתו פגיעה ישירה באיגוד המקצועי שלנו…”.

באופן שאינו משתמע לשני פנים, נוה התחייב שהלשכה היא גילדה שעוסקת רק בענייני חבריה ולא תוחבת את אפה לסוגיות פוליטיות שרק יפגעו בה. זו היא עמדה הגיונית כשלעצמה, ובאותה העת גם כזו שהתיישבה עם רצונו של נוה לזכות בתמיכה ממרב האגפים בקרב עורכי הדין.

שת”פ, שלב א’

לאחר שנבחר לראשות הלשכה הצליח עו”ד נוה בכישרון רב ליצור קואליציה מקיר לקיר: חרדים, דתיים לאומיים, ערבים ושמאל. ההצלחה של נוה הייתה כה רבה, עד שעו”ד ינון היימן, יו”ר מחוז ת”א בלשכת עורכי הדין ומקורב לנוה, אמר באירוע בדצמבר 2015 “אין לנו אופוזיציה”.

… מעבר לחיוכים, דובר לא פעם על עסקה בין נוה לבין שרת המשפטים איילת שקד, לפיה תבטל שקד את הרפורמה בלשכת עורכי הדין שיזמה קודמתה בתפקיד ציפי לבני, וזאת בתמורה לשיתוף פעולה של נוה בוועדה לבחירת שופטים.

במשך הזמן נראה ששיתוף הפעולה עבד יפה בוועדה לבחירת שופטים, וגם בהחלטה להאריך את תקופת ההתמחות. במקביל, כמות הסטודנטים שעברה את בחינות ההסמכה מאז שנוה נבחר צנחה באופן דרמטי, מה שהתיישב עם ההבטחה המרכזית שלו ממערכת הבחירות – לצמצם את כמות עורכי הדין החדשים בישראל.

שקד לא רק נתנה לכך יד מתוקף “דיל”, אלא הסכימה עם הגישה הדרקונית הזאת בפומבי. אך אליה וקוץ בה: בחינות ההסמכה פגעו באלפי מתמחים ובמשפחותיהם בצורה קשה, מה שהעיר מחאה מתמשכת. את הזעם העצום מפנים המתמחים לשתי דמויות: נוה ושקד. אך נוה איננו פוליטיקאי. הוא זקוק לאנשי הגילדה שלו, בעיקר לכוחות החזקים מתוכה. עבור שקד, לעומת זאת, מדובר בפגיעה ציבורית ממשית.

נוה שובר שמאלה

בשבועות האחרונים חל מפנה חד בעלילה. השמאל התארגן לחולל שתי סערות בשיח הציבורי: חוק הפונדקאות וחוק הלאום. בשני המקרים הללו חבר נוה אל מחנה השמאל. הוא גייס את לשכת עורכי הדין למאבק הלהט”בים על הפונדקאות וארגן “צעדת שוויון”. בפוסט בדף הפייסבוק שלו כתב נוה: “לשכת עורכי הדין תמשיך לפעול למען קהילת הלהט”ב ותמשיך ליצור שיתופי פעולה גם באמצעות החטיבה החברתית בלשכה”, משמע, נוה מגייס גוף פוליטי שהוקם בלשכה, למאבק פוליטי.

ביחס לחוק הלאום כתב נוה בדף הפייסבוק שלו: “חברות וחברים יקרים, החלטתי לקיים דיון בעקבות פנייתו אלי של המשנה לראש הלשכה ויו”ר ועדת ההתמחות, עו”ד וואל חלאילה וכן חברי לשכה נוספים אשר הביעו תחושת פגיעה מנוסח חוק הלאום כפי שאושר בכנסת ישראל. לשכת עורכי הדין חרטה (כך במקור, מ.א) על דגלה עקרונות שוויון לכל אדם ולכל מגזר, יהודים ולא יהודים כאחד, אשר מדינת ישראל היא גם ביתם והם זכאים לשוויון זכויות מלא – וגם לזכות לחוש כשווים בין כשווים”.

במלים אחרות, אפי נוה מגייס את לשכת עורכי הדין לתמיכה בעמדה הפוסט–ציונית, ואף מציע כי תצטרף לעתירות לבג”צ נגד חוק הלאום. אתם הבנתם את זה? גילדה מקצועית הפכה למוקד כוח סוציאליסטי, וכעת הלשכה משתמשת בכוחם ובכספם של עשרות אלפי החברים בה בכפייה, לטובת מחנה השמאל.

עד כאן ההשתלשלות ההיסטורית, ורק חבל שהכותב לא אמר את האמת לאמיתה: אפרים הבטיח לה נישואין, זיין אותה בתחת, וזרק אותה כמו קונדום משומש – ותסלחו לי על ה“סגנון“, אבל הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו.

וחבל גם שהכותב לא הזכיר את הקנוניה המושחתת, קנונית השוחד, לפיה יו“ר ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין, השופט המושחת יוסף אלרון, יעלה באופן קיצוני את שיעורי הנכשלים בבחינות ההסמכה, ובתמורה לכך הלשכה – המיוצגת בוולב“ש (הוועדה לבחירת שופטים) ע“י שני חברים מתוך תשעת חבריה – תדאג לקידומו לבית המשפט העליון, כשהיא רוקמת קנוניה “קולטראלית“ עם איילת שקד, אשר מתוקף היותה שרת המשפטים היא גם יו“ר הוולב“ש – קנוניה אשר במסגרתה הלשכה תתמוך במועמדיה של שקד, והיא תתמוך במועמד–השוחד של הלשכה.

 

ואוסיף עוד “מתנה” שהכושלת נתנה ללשכה: הצהרה לפיה היא סבורה שמקצוע עריכת הדין נמצא בהצפה מוגזמת, מתנה שבצידה התנערות מחובתה הציבורית–פוליטית לדאוג לא רק לעורכי הדין, ולא רק למתמחים, אלא גם לציבור הרחב, אשר זקוק לא רק לפרקליטי–צמרת, אלא גם לעורך–הדין השכונתי בכל שכונה ושכונה, והפקרת הנושא לרצונם הטוב של אפרים נוה ושל ה“אלרון” הבא – יו“ר ועדת הבחינות הנוכחי, השופט שאול שוחט, שגם הוא כבר מועמד לביהמ“ש העליון.

ואכן, מתוצאות בחינת יוני 2018, הראשונה בניהולו, השוחט הזה כבר הראה שגם הוא יודע איכן מרוחה פרוסת הקידום לביהמ“ש העליון:

 

וכך אני למדים, על הפקרת שליחותה הציבורית:

בנוגע לתוצאות המבחן הנוכחי, השרה תדון כבר בשבוע הבא עם יו“ר הועדה הבוחנת ויו“ר הלשכה בתוצאות ובמסקנות המתבקשות ותבחן מה יש באפשרותם לעשות“.

אתה הבנת את זה, ברוך?: בנוגע לעליית המחירים הנוכחית של הנסיעות בתחבורה הציבורית, שר התחבורה ידון כבר בשבוע הבא עם נציגי הקואופרטיבים לתחבורה ויבחן מה יש באפשרותם לעשות.

ומה עם תוצאות המבחנים הקודמים והמבחנים הבאים? מלטה יוק, ויויו גם.

הרשו לי להיות פראקטי

כעת, תחת ראש הפרק המבחן של שקד, בא הכותב ומציע לאייל הכושלת את התרופה/נקמה/גמול – יו ניים איט (ההדגשה – שלי):

בחשבון הכולל, ברור מה נוה הכישרוני והכריזמטי הרוויח משיתוף הפעולה עם שקד, אך לא ברור מה שקד הרוויחה, אם בכלל.

נוה הרוויח מכל העולמות: עמידה בהתחייבות להורדת כמות הנכנסים למקצוע, הארכת תקופת ההתמחות וגילדה בעלת עוצמה בלתי רגילה שנתונה כולה בידיו. כנראה שנוה כל כך בטוח בהישגיו, עד שהוא מרשה לעצמו לשבור שמאלה ולספוג מכה קלה בכנף, תוך שהוא מותיר לשותפתו אדמה חרוכה.

מנגד, שלוש שנים לתוך כהונתה של שקד ובג”צ אקטיביסטי מאי פעם. גם אם נוה עמד בהתחייבויותיו כלפיה, המינויים שהצליחה להעביר עד כה לא הצליחו לרסן את השופטים. ייתכן, עם זאת, שהשינוי יתחולל בעתיד.

מה ששקד כן “הרוויחה” הם אלפי מתמחים ומשפחותיהם שזועמים עליה, דבר שעלול גם לגרום לה נזק עתידי.

אבל הנזק הזה יוצר גם הזדמנות: השבירה החדה של נוה שמאלה, כשהוא מפר התחייבויות פומביות שנתן ערב בחירתו, נותן לשקד את התירוץ המושלם לרסן אותו. הדרך לעשות זאת היא לפתור את מצוקתם של המתמחים: עליה לכפות פקטור לפחות בשתי הבחינות האחרונות, להוריד את ציון המעבר ל-60 ולרסן את ההשתוללות בוועדת ההתמחות של הלשכה, ברוח הביקורת החריפה של בית המשפט העליון בפס”ד מלפני כחודשיים.

אם תעשה זאת, תוכל שקד להפוך לגיבורת השעה: הרווח האלקטורלי המיידי מהעמידה לצד המתמחים המקופחים, ההתייצבות מול מי שגנב את קולם של עורכי הדין כדי לקדם תעמולת שמאל וההתיישרות מחדש עם הצהרת הכוונות הליברלית שלה מתחילת הקדנציה עשויים להעניק לה מקפצה פוליטית משמעותית.

כיוון שלא משלמים לי לפי השורה, וממילא אני לא צריך להכין כל יום “אייטם” חדש, הרשו לי לפתח את הנושא, ולהגיש לשרה הכושלת הצעה פראקטית יותר.

מה אני מציע לשרת המשפטים?

ראשית – להוציא מהלקסיקון את המונח “הצפת המקצוע“: סגירת שערי המקצוע תפגע בנגישות הציבור לשירות המשפטי, תייקר אותו, תשלול מהאזרח הקטן את זכותו ל“עורך הדין השכונתי” שלו ותעמיס יותר ויותר עבודה על פחות ופחות עורכי–דין, כך שהעומס על כל עורך דין בשוק יעלה – ואיכות השירות תרד.

על כך אמרינן וישמן ישורון ויבעט.

שנית – יש להשמיט את הקרקע מתחת לרגליהם של עסקני הלשכה, רודפי הכוח, השררה, המעמד והכסף.

תאורטית הדרך הנכון לעשות זאת הוא על ידי ביטול חוק לשכת עורכי הדין, המחייב את כל עורכי הדין להיות חברים בלשכה, ומעניק לעסקניה סמכויות שלטוניות – הן על המבקשים להתקבל למקצוע והן על אלה שכבר התקבלו אליו – העברת סמכויותיה השלטוניות לידי המדינה, והשארת ההתאגדות המקצועית לרצונו של הפרט.

כל אימת שהנושא הזה מועלה, אנחנו שומעים מעסקני הלשכה את אותם הפזמונות: אנחנו דואגים לציבור עורכי הדין, ביטול הלשכה “מחליש” את עורכי הדין …

אז יש לי רעיון “גאוני בפשטותו“: לתת לכל עורך דין להחליט אם הוא רוצה את ה“הגנה” הזאת, אבל לעשות זאת בלי “לעשות גלים“, אלא בדרך דיפלומטית, המתחילה בהזמנת אפרים נוה לקפה וביסקוויטים בלשכת השרה. כך זה יתנהל:

שרת המשפטים מזמינה את אפרים נוה ללשכתה וזה מתנהל כך:

שקד: מה זכות הקיום של לשכת עורכי הדין?

נוה: אנחנו דואגים לאינטרסים של עורכי הדין.

שקד: כבר שמעתי אותך אומר את זה, וגם הבטחת לי שהלשכה לא תעסוק בפוליטיקה.

נוה: נכון, ואנחנו מקפידים על כך.

שקד: מה לפעילות שלכם בעניין הלהט“ב ולאינטרסים של עורכי הדין?

נוה: ציבור עורכי הדין הוא נושא–הדגל בעניין זכויות האזרח, החלוץ לפני המחנה, ואנחנו נבחרנו כדי לייצגו – גם בעניין הזה.

שקד: איפה זה כתוב בחוק? איפה זה נאמר במצע הבחירות שלך ושל סיעתך?

נוה: זה לא צריך להיות כתוב, זו סמכות טבועה.

שקד: ומה בעניין חוק הפונדקאות?

נוה: גם זה זכויות האזרח.

שקד: וחוק הלאום – האם יש דבר יותר פוליטי מזה?

נוה: דעתנו היא שגם זה עניין של זכויות האזרח.

שקד: ומה עם זכויות האזרח של המבקשים להתקבל למקצוע? ומה עם זכויות האזרח של אלה שידם אינה משגת פרקליט–צמרת, ורוצים את עורך–הדין השכונתי שלהם?

נוה: זה לא ענייננו, אנחנו דואגים לזכויות האזרח של עורכי הדין.

שקד: חוק הלאום – גם זה “זכויות האזרח של עורכי הדין“? ומה עם “זכויות האזרח” של עורכי הדין שמתנגדים לחוק הלאום?

נוה: שיתנגדו.

שקד: בוא נניח שההתפלגות הפוליטית של עורכי הדין זהה להתפלגות הפוליטית של הציבור הכללי, כפי שהיא משתקפת בכנסת, והכנסת קיבלה את חוק הלאום ברוב של 51% מחבריה. האם זה לא אומר שרוב חברי הלשכה לא מעוניינים בפעילות הזאת שלכם?

נוה: בדמוקרטיה הייצוגית הם יצטרכו לחכות עד לבחירות הבאות, כמו בכנסת.

שקד: אבל בבחירות לכנסת כל מפלגה משתדלת לקיים את מצעה, ואתם לא רק שלא הצעתם את זה, אלא שהצהרתם שתמנעו מפעילות פוליטית.

נוה: הנסיבות השתנו.

שקד: איזה חלק ממסי החבר של הלשכה מוצא על פעילות פוליטית כזאת?

נוה: זניח.

שקד: ואיזה חלק ממסי החבר של הלשכה מוצא על ההגנה על ענייניהם המקצועיים של עורכי הדין, במובן הכי דווקני של המונח הזה?

נוה: כל השאר: 100% מתקציב הלשכה, מינוס החלק הזניח הנ“ל.

שקד: מה דעתך לאפשר לכל עורך דין לבחור בין מסי חבר הכוללים את ההגנה המקצועית שלכם, פלוס החלק ה“זניח“, לבין מסי חבר שאינם כוללים את כל אלה, דהיינו מסי–חבר אפס?

נוה: ההפרדה הזאת אינה אפשרית אצלנו.

שקד: אז נפריד אותה בדרך אחרת: מי שירצה יישאר בלשכה, וישלם את מסי החבר שלה, ומי שלא ירצה – יפרוש ממנה וישלם למדינה את אגרת הרישיון שתיקבע בחוק?

נוה: אנחנו מתנגדים לזה.

שקד: ומה דעתך על משאל–עם בין חברי הלשכה (כולל המתמחים) בעניין הזה?

נוה: אנחנו מתנגדים גם לזה.

שקד: אתם יכולים להתנגד כמה שאתם רוצים – המשאל הזה יתקיים בעוד עשרה ימים בדיוק, והוא יציג את הבחירה בין הישארות בלשכה, לבין הכפיפות למדינה, ואגרת–רישיון שנתית כמו לרישיון נהיגה.

נוה: איך תארגנו את זה במשך עשרה ימים?

שקד: תתפלא, אבל כבר עשינו את כל עבודת–המטה, כולל הקמפיין, וכבר שרייננו את התקציב הדרוש לכך – 10 מיליון ש“ח – וזה יוצא לדרך חצי דקה לאחר שאתה יוצא מכאן. וחוץ מזה – במקביל לקמפיין למען משאל–העם, דאגנו לקמפיין מקביל – ממומן ע“י גופים ציבוריים – למען הצבעה בעד ביטול חובת החברות בלשכה.

נוה: זה לא יעבור, אנחנו נלך לבג“ץ על זה.

שקד: אתם יכולים להתנגד כמה שתרצו. נראה אתכם לטעון בבג“ץ שמשאל–עם זה “לא דמוקרטי“, וזה “בלתי סביר“, שלא לדבר על “בלתי סביר באופן קיצוני“.

נוה: ואנחנו ננהל קמפיין נגדי.

שקד: תחלמו על זה. כבר ארגנו עתירה נגד כל פעילות של הלשכה כנגד המשאל, חתומה ע“י מאה חברי הלשכה, וברגע שאתם מחליטים לקיים את הקמפיין הנגדי – העתירה הזאת מוגשת לבית המשפט, יחד עם בקשה לצו מניעה זמני, בטענה שמסי החבר אשר הוצאו למטרה הזאת הם כסף אבוד שאי אפשר להחזירו. ועד שהעתירה תתברר לגופה, אנחנו כבר נדע את תוצאות המשאל.

נוה: את רוצה מלחמה? תקבלי.

שקד: אפרים, הקפה שלך מתקרר, ואם אתה לא גומר אותו, אנחנו לא יכולים להחזיר אותו לפרקולטור אלא רק לשפוך אותו, וזה בזבוז של כסף ציבורי.

אל תגידו לי “באיזה סגנון אדוני מדבר“!

כן, אני יודע מה אתם רוצים לומר לי, כבר שמעתי את הפזמונות האלה, וגם עניתי עליהם כאן: חברת הכנסת תמר זנדברג: הבג”ץ מזיין אותה בתחת, והיא רוקדת ושרה!

אבל ישנם דברים שנאמרו בכל הסגנונות האפשריים, ולא חזרו את מחיצות הבטון אשר באזניהם של אלה אשר צריכים לשמוע.

אולי הסגנון הזה יזיז את מה שצריך להזיז.

______________

לפרקים הקודמים:

איילת הכושלת (א): עד אנה יכולה הטיפשות להגיע?

איילת הכושלת (ב): למה להרוג רעיון טוב עם נימוקים כושלים, מטופשים – ושקריים?

איילת הכושלת (ג): ראו מי שמדברת על אתיקה!

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא