אברהם פריד גיתיאת, ביביסט קלאסי, מודה: רוב הביביסטים טפשים ונבערים

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/59051

בעוד שאני מעריך בכ-3% את שיעור ה“בבונים” בקרב בוחרי נתניהו, לשיטתו של גיבורנו הם הרוב, ורק המיעוט אינם כאלה – כנסו–כנסו! *** מה עושה ביביסט לא–כלומניק שנגמרים לו הטיעונים? הוא מדבר על ה“סגנון“, כמה מפתיע *** נאום-תשובה לביביסט מצוי

שמחה ניר, עו“ד

בן 83 אנוכי היום (15.6.2022), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הצגת הנושא: מי “מטה את הכף“?

איך הגענו לזה?

מהו האלקטורט ה“שולי” המטה את הכף לטובת נתניהו?

כה אמר אברהם פריד גיתיאת

קווים לדמותו של הבבון המצוי

מי המכליל?

אגב אורחא: על ה“סגנון“

לאיזו קבוצה (לפי חלוקתו–הוא) משתייך גיבורנו גיתיאת?

הצגת הנושא: מי “מטה את הכף” בבחירות?

כאשר מפלגה אחת מקבלת 1,000,000 קולות, ומפלגה שנייה מקבלת 1,000,001 קולות, קול אחד מטה את הכף לטובת המפלגה השנייה, וכך הוא בכל מקרה בו לא הושג איזון מוחלט בין המצביעים לשתי המפלגות, או לשני המחנות.

החישוב האריתמטי הזה עדיין לא אומר לנו דבר על אותו המצביע, אותם המצביעים – לכך אנחנו נעזרים בכלים אחרים, באין כלים אחרים אנחנו נעזרים בניסיון החיים הכללי, וכמוצא אחרון אנחנו ניזקק אפילו לתחושות–הבטן.

וכיוון דקאמר אדם קרוב אצל עצמו, לא מן הנמנע שבמפלגה ה“מנצחת” יודעים בדיוק מי הם האלקטורט ה“השולי” שלהם, זה שמטה את הכף לטובתם.

ועל כך בהמשך.

איך הגענו לזה?

הדיון בו עסקינן החל בשאלה מה קובע כאשר בני אדם מרגישים מקופחים: מצבם האובייקטיבי, או תחושתם הסובייקטיבית, אבל, כמצוי במקומותינו, גם כאן הדיון גלש למחוזות אחרים.

אגב הדיון הזה אני עונה לאברהם פריד גיתיאת, גיבורנו היום:

אני לא אמרתי שההרגשה נכונה או לא נכונה, ואתה לא זקוק לי כדי לדעת שאנשים טועים.

כן, הרגשה סובייקטיבית, מעצם הגדרתה, אינה חייבת להיות נכונה, אבל כאשר מי שמרגיש עצמו מקופח יוצא להפגנה, או נכנס לתא הקלפי, הוא נכנס עם ההרגשה שלו, לא עם הלוגיקה שלך.

ההנחה ההיפותטית נחוצה כדי שתבין את הבעייה, ובלעדיה אתה נסוג מתחום האלגברה לתחום האריתמטיקה.

ואתן לך דוגמה שאולי היא תעזור לך: אתם הביביסטים (אם גם אתה נמנה עימהם) חיים בתחושה שתפרו לנתניהו תיקים כדי להפילו שלא בדרך הקלפי. מקפחים את זכותכם לבחור את הנראה לכם כמתאים ביותר לראשות הממשלה.

כמשפטן אני יכול לנסות לשכנע אתכם שאוביקטיבית אין לכך שום יסוד, אני יכול אפילו לומר לכם שאיש לא מונע מכם להצביע כאוות נפשכם, ושיש מיליונים שמצביעים כאוות נפשם, אבל את תחושת הקיפוח הסובייקטיבית שלכם אפילו לא אנסה לשנות, כי היא שלכם, ולא שלי.

ולחיזוק אני מוסיף:

קרא את זה, אבל ביסודיות, ועד לסוף:

https://www.quimka.net/56653

ואחר כך נדבר.

והוא עונה לי:

כל הגישה הזו להתמקד בעניין הבבונים היא מבזה. זה מקובל במחנה השמאל לראות את מצביעי הליכוד נבערים מדעת, אמנם לא כולם ואם יש אחד נבער דעת בטח ובטח יצביע ליכוד ולא מרץ ולא משותפת. האם חקרתה את העניין הזה. ההתנשאות של מחנה השמאל כמו שמתגלה בביטוי בבונים, גורמת לאנשים הטובים , הישרים והתמימי אנשי המסורת והאמונה למאוס יותר ויותר במחנה המתנשא הזה שלא רואה את הגבנת שלו מאחוריו.

מהתגובה הזאת עולה לא רק שהוא לא קרא את המאמר “ביסודיות, ועד לסוף“, אלא שאפילו מהכותרת הגלוייה בת 11 המלים (“בחירות מועד ג’, התש”ף, 2020 (ג): מצביעי הליכוד/ביבי אינם “בבונים”!”) הוא ראה רק את המילה “בבונים“.

אם לפחות היה קורא את שתי המלים (“אינם בבונים“), הוא היה מגיע למשהו אחר, אבל אפילו את המעט הזה הוא לא קרא, ומדבריו בסוף התגובה עולה בבירור שהוא אפילו לא התקרב “עד לסוף“, שם אמרתי:

אל תגידו לי “מתנשא“!

אני מכיר את השיטה הזאת: מי שיש לו רגשי נחיתות, אומר לי שאני מתנשא.

תשובתי לו: אני לא מתנשא מעליך – אתה מתנשא מתחתי.

חוץ מזה, אני לא אמרתי על עצמי אפילו מילה אחת – לא לטוב ולא לרע, ואם אני הוא “הבבון המייצג“, זה אומר שכל העם בציון הוא משכמי ומעלה, ואך לכבוד יהיה לי הדבר, בהחלט לא בושה.

לחיי העם הזה, כמה טוב שהוא כזה!

והנה, במקום לקרוא את מה שהוא לא קרא, הוא חוזר על עצמו, למרות שכבר עניתי לו על כך (ראו למעלה מכאן):

כל הויכוח התחיל בטענתי שהרגשתם הסובייקטיבית של הערבים היא מוטעית. עכשיו אתה מודה שהיא יכולה להיות מוטעית אך זה לא משנה כי חשוב מה שהם מרגישים. האם משום כך אני צריך להתפשט ולתת להם כל חפצם. להפך, אם הם טועים אני צריך לדבוק בעמדה שלי ולא לבוא לקראתם.

ואני עומד על שלי:

אברהם פריד גיתיאת, אל תגרור אותי למגרש הפוליטי, כי זה לא יצלח בידך, ואת החשבונות הפוליטיים והאחרים שיש לך עם אחרים אל תנהל על גבי.

לפני שאתה מתווכח אתי על הבבונים, תקרא את המאמר שנתתי לך.

והדיבורים על התנשאות מקורם ברגשי הנחיתות שיש לכם.

אם אתה רוצה לומר שבתומכי נתניהו אין אפילו ״בבון״ אחד, להגדרתך, להגדרתי או לכל הגדרה אחרת – רק תגיד.

אם אתה רוצה לומר שהבבונים, כאמור, לא מטים את הכף לטובת נתניהו – רק תגיד.

מעניין שאת הערבים אתה תופס במילה, אבל את נתניהו ושות׳ אתה לא תופס במילה.

ואתה ממשיך לברוח מהאלגברה לאריתמטיקה.

ושים לב שהדיון שלנו הוא לא על הבבונים, ואתה הוא שהכנסת את זה, לא אני.

והנה הוא עונה, סוף סוף:

מי שהטה את הכף לטובת נתניהו זה השכל הישר הפשוט והלא מתחכם של האנשים הפשוטים. ולא בזכות הטפשיםם והנבערים. וגם בגלל הנסיון הלא מוצלח של ממשלת חובבנים שהכבידה את העול שלא לצורך. כמו המס על הכלים החד פעמיים ועל השתייה. בכלכלה דברים קטנים יכולים ליצור כדור שלג מתגלגל. וללא ספק ממשלת נתניהו המנוסה הייתה יודעת להשמר משגיאות כאלו.

וזה מחזיר אותנו אל הנושא בו פתחנו.

מהו האלקטורט ה“שולי” המטה את הכף לטובת נתניהו?

בבחירות לכנסת הנוכחית קיבלו מפלגות הקואליציה 2,304,964 קולות, ואילו מפלגות האופוזיציה 2,042,378 קולות, ובסך הכל 4,347,342 קולות שעברו את אחוז החסימה.

ההפרש לטובת הקואליציה הוא 262,586 קולות, שהם כ-6% מסך כל הקולות שעברו את אחוז החסימה.

העבירו מצד לצד חצי מההפרש הזה (3%), וקיבלנו איזון בין מפלגות הקואליציה לבין מפלגות האופוזיציה, וזה אומר שהאלקטורט ה“שולי” העודף של הקואליציה הוא כ-3%, ומתוך הנחה שהוא “מתפזר” בשיעור שווה בין כל מפלגות הקואליציה, ממילא גם העודף השולי של הליכוד הוא כ-3% ממצביעיו.

3% מ-1,115,336 מצביעי הליכוד הם 33,684 קולות, למי שהדבר חשוב לו, אבל כיוון שאנחנו מדברים על שיעור המצביעים המטה את הכף, האחוז הוא הקובע – 3%.

במאמר שכבר הוזכר לעיל (בחירות מועד ג’, התש”ף, 2020 (ג): מצביעי הליכוד/ביבי אינם “בבונים”!), הצגתי, בין השאר, את השאלה:

מי אינם בבונים?

ברור לי שאני נכנס כאן לשדה מוקשים, אבל בואו ננסה ללכת צעד–צעד.

צעד ראשון: רוב מצביעי הליכוד ה“שורשיים” אינם זקוקים להרצאות–תעמולה על סיפוח בקעת הירדן, למשל, או על הקפיטליזם לעומת הסוציאליזם. הם היו בסרט הזה, הם מכירים את הנושא, והם יצביעו ליכוד בכל מקרה.

הם יצביעו לליכוד, למרות ביבי, כי הליכוד הוא ביתם (למשל: גדעון סער ותומכיו).

חלקם, בלב כבד, ינטשו את הליכוד בגלל ביבי (למשל: לימור לבנת, בני בגין, דן מרידור, מיכאל איתן ואחרים – לא ממש “סמולנים”), אבל זה לא אומר שהם בבונים.

מצביעים שורשיים יש בכל המפלגות – ימין ושמאל, יהודים וערבים, חילוניים, דתיים וחרדים, והעובדה שדיעותיהם שונים משלי, או משלך, אינה אומרת שהם בבונים, ויש לכבד את כולם.

וכחומר–עזר הצגתי את השאלה למי ביבי פונה בתעמולה שלו, וכך אמרתי:

הוא לא פונה אל מצביעי הליכוד ה“שורשיים“, שהם, כאמור, אינם זקוקים להרצאות–תעמולה על סיפוח בקעת הירדן, למשל, או על הקפיטליזם לעומת הסוציאליזם, כי הם, כאמור, כבר היו בסרט הזה, הם מכירים את הנושא, והם יצביעו ליכוד בכל מקרה.

הוא לא פונה אל השמאל הפוליטי, כדי לשכנע אותם שרעיון שתי המדינות הוא רע לישראל. הוא לא עושה זאת, כי זה מצריך התמודדות עם אנשים חכמים לא פחות ממנו.

הוא לא פונה אל אנשים כמוך וכמוני, שמוכנים לשמוע ולהשתכנע, אבל עשויים להציג לו שאלות לא נוחות: ביבי, האם אתה בעד שתי מדינות, מדינה אחת, הנצחת המצב הקיים או שיש לך פתרון אחר?

הוא לא מוכן להתמודד עם שאלות כאלה, כי כל תשובה שייתן תרחיק ממנו ציבור בוחרים זה או אחר.

הוא לא מוכן להתמודד עם שאלות על דברים שאמר בעבר, כגון שראש ממשלה לא צריך לכהן יותר משתי קדנציות, ושראש ממשלה השקוע בחקירות צריך להתפטר.

במקום כל אלה הוא פונה אל המכנה המשותף הנמוך ביותר: הבבונים.

ובסוף המאמר, בו הסברתי מדוע ה“בבונים” שבמצביעי נתניהו הם אלה שמטים את הכף לטובתו של נתניהו, סיימתי כך:

מה שנשאר כעת להעריך הוא מה חלקם ה“מצרפי” של הבבונים בהצלחותיו האלקטורליות של ביבי.

אימרו אתם!

בעבר ההערכה שלי הייתה כ-5%, אבל היום, לאור החישובים שהצעתי לעיל, ההערכה שלי היא שהבבונים המטים את הכף לטובת נתניהו מהווים כ-3% מה“בייס” שלו. כמובן שיכולים להיות יותר מ-3%, אבל לא לי להביא את ההערכה הזאת – לא רק משום שאין לי הכלים לכך, אלא גם משום שאני לא זקוק לכלים האלה.

ואני לא זקוק לכלים האלה, כי היום אשא עיני אל הביביסטים, מהם יבוא עזרי.

כה אמר אברהם פריד גיתיאת

כאמור לעיל, אני השלכתי לרגליו של בן שיחי את הכפפה הזאת:

אם אתה רוצה לומר שבתומכי נתניהו אין אפילו ״בבון״ אחד, להגדרתך, להגדרתי או לכל הגדרה אחרת – רק תגיד.

אם אתה רוצה לומר שהבבונים, כאמור, לא מטים את הכף לטובת נתניהו – רק תגיד.

והוא ענה לי, סוף סוף:

מי שהטה את הכף לטובת נתניהו זה השכל הישר הפשוט והלא מתחכם של האנשים הפשוטים. ולא בזכות הטפשיםם והנבערים.

אני לא רוצה לדבר על הקיטש הזה, שיכול להיות מתאים לכל אחד המדבר על עצמו ועל חבריו להצבעה (“אנחנו האנשים הפששששוטטטהההים“, אנחנו “בעלי השכל הישר” – להבדיל מכם, ה“נאורים” וה“מתנשאים“).

אני גם לא רוצה להציג את עצמי כ“בעל שכל ישר” – לא בגלל שאני לא כזה (אני דווקא כן!), אלא משום שאני צנוע יותר כשאני מדבר על עצמי (ועל כך גאוותי!!!).

מה שחשוב כאן הוא האמירה של הביביסט עצמו, לפיה המטים את הכף לטובת נתניהו (3%, אולי משהו יותר) הם האנשים “בעלי השכל הישר“, וכו’, ולא “הטפשים והנבערים” – שהם שאר ה-97% מבוחרי נתניהו, אולי משהו פחות.

קווים לדמותו של הבבון המצוי

האמירה על אדם שהוא “בבון” היא בסך–הכל מטאפורה, כמו “שועל“, “נחש“, “חתול בית“, וכו’, וכמובן שבהעדר הגדרות מדעיות למטאפורות, כל הגדרה היא תלויית–השקפה, וגם יחסית.

בעיקר יחסית.

במאמר שכבר הוזכר לעיל (בחירות מועד ג’, התש”ף, 2020 (ג): מצביעי הליכוד/ביבי אינם “בבונים”!) הסברתי את היחסיות הזאת כך:

כאשר, למשל, 60 מיליון פרופסורים מצביעים לצד האחד, ו–60 מיליון פרופסורים מצביעים לצד השני, “בבון” אחד, קול אחד מתוך 120,000,001 – הוא הקובע את תוצאות הבחירות.

הדמוקרטיה היא שיטת מימשל גרועה – על כך אין מחלוקת, אבל היתרון היחיד שלה הוא שכל שיטות המימשל האחרות הן גרועות עוד יותר, גרועות שבעתיים.

האפשרות הלא–נעימה שהצגתי כאן היא מחירה הבלתי–נמנע של הדמוקרטיה, שאני, כמובן, לא מציע לבטל.

אחד המאפיינים של החברה האנושית הוא שלא כל הבריות נולדו שווים: יש גבוהים יותר ויש נמוכים יותר, יש שמנים יותר ויש רזים יותר, יש חכמים יותר, ויש טיפשים יותר, יש משכילים יותר ויש משילים פחות, אפילו בורים ממש – ויש, כמובן, אלף ואחד גווני אפור בתור כל “דירוג” כזה – הכל לפי עקרונות ההתפלגות הגאוסיאנית הידועים:

מטבע הדברים הוא שמבחינת התבונה, היכולת האינטלקטואלית, וההשכלה ישנן רמות שונות, החל מהעשירון/האחוזון/האלפיון העליון וכלה בעשירון/האחוזון/האלפיון התחתון, ולציון אלה שבתחתית נשתמש, לשם הנוחיות, בביטוי השגור בבונים (עם בקשת סליחה ומחילה מהבבונים האמיתיים, שלא עשו לי שום דבר רע).

האם הבבונים מהווים את העשירון התחתון, את האחוזון התחתון או את האלפיון התחתון שבכל חברה אנושית? זה לא משנה.

זה לא משנה, כי אין שום הגדרה מדעית לבבונים, והכל גם יחסית לכל השאר.

קחו, למשל, את המספרים שראינו לעיל: נניח 120 מיליון פרופסורים למדעי המדינה, ואחד דוקטור למדעי המדינה, אשר מטה את הכף לכאן או לכאן: לדיוננו היום אותו הד“ר למדעי המדינה הוא ה“בבון” שלנו, ולצורך דיוננו זה נגדיר כ“בבונים” את קבוצת–הייחוס התחתונה המטה את הכף בכל מערכת בחירות נתונה.

הקבוצה הזאת יכולה להיות אדם אחד מ-120 מיליון בבחירות לנשיאות במדינה כמו ארה“ב, והיא יכולה להיות אחד מחמישה בבחירות לוועד הבית – העיקרון נכון תמיד.

מי המכליל?

אף “סמולני” לא אומר כי כל הביביסטים הם “בבונים“.

בהחלט אומרים שיש בליכוד בבונים, וכמה “דגימות אקראי” נתתי במאמר הנ“ל (בחירות מועד ג’, התש”ף, 2020 (ג): מצביעי הליכוד/ביבי אינם “בבונים”!).

למשל:

מעם הכותרת של המאמר הנ“ל ברור שגם אני לא מכליל, ולא אומר שכל הביביסטים הם בבונים.

וכמו שהראיתי למעלה מכאן, ההכללה הזאת באה דווקא מקרבכם, הביביסטים!

אגב אורחא: על ה“סגנון“

מה עושה הביביסט המצוי כאשר הוא נדחק לפינה, ונגמרים לו הטיעונים?

ניחשתם נכונה: הוא גולש ל“באיזה סגנון אדוני מדבר“!

קחו, למשל, את אברהם פריד גיתיאת, גיבורנו היום: אחרי שהוא סיפק לי את הסחורה (“מי שהטה את הכף לטובת נתניהו זה השכל הישר הפשוט והלא מתחכם של האנשים הפשוטים. ולא בזכות הטפשיםם והנבערים”), ביקשתי לפתח את הנושא עוד הלאה:

אברהם פריד גיתיאת אמרתי לך שוב ושוב שלא תצליח לגרור אותי אל המגרש הפוליטי.

לפני שנמשיך, יש לי שאלת הבהרה: ביביסט שאומר שאני “חושב שהשמש זורחת לי מהתחת” – האם, לפי החלוקה שלך, הוא בקבוצת “האנשים הפשוטים“, או בקבוצת “הטיפשים והנבערים“?

הציטוט הזה, למי שלא שם לב, הוא דגימת–אקראי בבונית, הלקוח מהמאמר, שגיבורנו מתעקש שלא לקראו (בחירות מועד ג’, התש”ף, 2020 (ג): מצביעי הליכוד/ביבי אינם “בבונים”!):

ובמקום לענות על השאלה המתבקשת מדבריו–הוא:

הוא קופץ למקום אחר:

Simha Nyr לשמאל מתאים הסגנון הוולגארי הזה. כידוע הם אוהבי אדם ובעד זכויות לפלסטינים. הם גם יפה נפש כידוע.

טוב, אנחנו מכירים את המיפלט הידוע אל מחזות ה“סגנון“, וגם את שלל המנטרות שהביביסטים הפכו למלים “גסות” שהן תחליף לדיון לגופו של עניין: אחרי שהמילה “סמול“ כבר מיצתה את עצמה, באו מנטרות חדשות: “נאורים“ (כאילו שלהיות חשוך, להבדיל, זה כבוד רב), “יפי נפש“ (כמה שאני אומר שאני לא יפה–נפש, אני מכוער–נפש, ואף נותן רשימה של “ממליצים“ – זה לא עוזר לי), “פרוגרסיבים“ (כאילו שלהיות “רגרסיבי” זה כבוד רב), “מתנשאים“ (שמקורם ברגשי הנחיתות של פולטי המנטרות, אשר מסתכלים על אחרים מלמטה, ואלה נראים להם כ“מתנשאים“) – כל המנטרות שאם פלטת אותן, “ניצחת” בכל ויכוח, אמרת הכל, למרות שלא אמרת ולא כלום (במיוחד אם הפטרת ב“כידוע“!).

השאלה היא על סמך מה הוא מניח ש“הסגנון הוולגארי הזה” הזה מתאים לשמאל, כאשר הוא אינו אלא ציטוט ממקלדתו של ביביסט מוצהר, ואני עונה לו:

אברהם פריד גיתיאת בינתיים אני רואה את הסגנון הזה רק אצל הביביסטים – לא בימין ולא בשמאל, ואם אתה מתכונן להתחמק משאלותי, וגם להמשיך ולצפצף על בקשתי שלא לגרור אותי לשיח הפוליטי – הדיון בינינו מוצה.

לאיזו קבוצה (לפי חלוקתו–הוא) משתייך גיבורנו גיתיאת?

בין לבין נכנסת לתמונה שושי קורנפלד (בעלת הפוסט הפותח את הדיון הזה), ואומרת לגיבורנו:

אברהם פריד גיתיאת לשמאל של היום אין אגנדה, אין מסר, אין תוכניות, למעט דבר אחד והוא “רק לא ביבי“, ראה את מכתבי הדגנרלים את וחתחתימות של הבדימוסים לובשי הגלימות השחורות, ובאשר להייטקיסטים הרי השמאל הסוציאליסטי עשה משהו לקידומם?

בקיצור הזיזו להם את הגבינה ומרעישים עולמות

נו, וכמו שאתם מכירים אותי, בין כ-5,000 המאמרים באתר שלי יש תשובה כמעט לכל דבר, וגם לטענה השחוקה הזאת:

שושי קורנפלד www.quimka.net/57609

והיא לא עונה, כי בדפי המסרים של נתניהו יש רק מנטרות, אין תשובות לטענות רציניות.

כאן שוב חוזר מיודענו, ומעלה גירה על הפליטות שלו:

Simha Nyr הוכחתה בסגנון הוולגארי שלך את האמתות שלך, ואני לא מתפלא. השמאל מגלה יום יום מחדש את הצביעות שלו ואת ההתייפיפות המזויפת.

מעניין איכן הוא מצא אצלי “סגנון” כלשהו – וולגארי או לא וולגארי, מה עניין השמאל למה שכתבתי, איכן הוא מוצא “צביעות” (אצלי או אצל השמאל), וכן גם לעניין ה“התייפיפות” – מזוייפת או לא מזוייפת – וכשהמאמר הזה יגיע אליו, הוא יוזמן לענות גם על השאלות האלה.

אומר הסרג׳נט במקבת של שייקספיר:

Doubtful it stood

As two spent swimmers that do cling together

And choke their art.

ואני נזכר בזה ב“פינאלה” של גיבורנו אברהם פריד גיתיאת, המתיימר להיות פסיכולוג, לחברתו שושי:

שושי קורנפלד כואב להם לאחר שחשבו שהגיעו למנוחה והנחלה עם ממשלה לרוחם, ועתה תוחלתם נכזבה. ינסו בכל דרך לתת ביטוי לתסכול. הנה יש עכשיו ההפגנה של להטבים. בטח כולם מאותו מחנה. גם יושב ראש לכנסת שצריך להרגיע אותם לגמרי, לא מצליח. העיקר למחות על כלום.

ונסיים בשאלת המיליון דולר.

כפי שראינו לעיל, גיבורנו גיתיאת מחלק את הביביסטים, שהוא נמנה עמהם, לשתי קבוצות: “האנשים הפשוטים“, בעלי “השכל הישר הפשוט והלא מתחכם“, מחד, ו“הטפשים והנבערים”, מאידך.

והשאלה היא לאיזו משתי הקבוצות משתייך האיש הזה, אברהם פריד גיתיאת.

אמרו אתם, הקוראים.

__________

לקריאה נוספת:

ממשלת נתניהו השישית – תקום או לא תקום? (תשובה חלקית לשאלה הזאת, ולשאלה כמה תחזיק הממשלה – אם תקום)

לנשיא המדינה, יצחק הרצוג: אל תאריך לנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה!

מיומנו של מגלומן כפייתי בעל אגו נפוח

איך להפיל את נתניהו, סופית ומוחלטת

לא להאמין: שמחה ניר, רל”ביסט ידוע, מוכן לממשלה בראשות נתניהו!

בנימין נתניהו, לא על זה נפל אחיך יוני ז”ל!

נתניהו, בנימין: שעתך היפה הגיעה, עלה בכוחך זה!

חמש הערות לקראת הבחירות מועד ה’, הבעל”ט, מחר, 1.11.2022

על שערוריית אחוז החסימה: אביגדור ליברמן, התכונן לאכול את עצמך!

על השימוש המטופש בצ’מברליין להגנה על האסונות שנתניהו המיט עלינו

Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump

###

למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס