על הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ”ה–2024
קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/60015
על הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ“ה–2024
איש סיעתו בכנסת של השר גדעון סער מגיש הצעת חוק פרטית שבאה להגשים חלום ילדות של זה האחרון, אשר כחבר הממשלה מנוע מלהגיש הצ“ח פרטיות *** רעיון לא רע, אבל מצריך שיפורים, שאותם אני מציע
שמחה ניר, עו“ד
בן 85 שנים אנוכי היום (15.6.2024), האם מלאכתי הושלמה?
כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים
לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!
נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?
בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
לו היינו צריכים להמציא את הגלגל מחדש
על הבעייתיות של “כל החלטה אחרת”
חבר הכנסת מישל בוסקילה, יו”ר סיעת גדעון סער בכנסת, הגיש את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ“ה–2024.
אלה סעיפיה הרלוונטיים של ההצעה:
סמכות קבלת החלטה על פתיחה בחקירה או העמדה לדין
2. הסמכות בנוגע להחלטות על פתיחה בחקירה ו/או העמדה לדין ו/או כל החלטה אחרת במהלך הליך הפלילי של ראש ממשלה, שרים וחברי הכנסת תועבר לפרקליט המדינה אך יידרש אישור של המותב המוזכר בסעיף 4 להחלטותיו בנושאים אלו.
אופן קבלת ההחלטה
3. התגבשה עמדתו של פרקליט המדינה לפתוח בחקירה או להעמיד לדין לפי סעיף 2 בחוק זה, החלטתו תהיה טעונת אישור ועדה בת 3 חברים אשר החלטותיה יתקבלו ברוב דעות.
הרכב הועדה ומינויה
4. הועדה תמנה שלושה חברים כדלקמן:
(1) שופט ביהמ“ש עליון בדימוס שימנה נשיא ביהמ“ש העליון;
(2) יועץ משפטי לממשלה לשעבר שימונה ע“י שר המשפטים;
(3) סנגור מהמגזר הפרטי שימונה ע“י הסנגורית הארצית הראשית;
תקופת מינוי הועדה
5. הועדה תמונה תוך 60 ימים מיום חקיקת חוק זה.
היועץ המשפטי לממשלה מכהן כעורך דינה של הממשלה,ומשכך מסייע לה מבחינה משפטית להגשים את מדיניותה ויעדיה במסגרת גבולות הדין. תפקידו מחייב אותו בשיתוף פעולה הדוק ויומיומי עם הממשלה ושריה, להם הוא מייעץ ואותם הוא מייצג בערכאות. במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, היועץ המשפטי לממשלה נדרש להחלטות בשלבים של פתיחה בחקירה והגשת כתבי אישום נגד שרים וראשי ממשלה, עמם יש לו היכרות קרובה מאוד וקשרי עבודה. זאת, על אף שבתפקידו כתובע כללי מוטב שתהא מידה מירבית של אובייקטיביות וריחוק מהאנשים שאת גורלם הוא קובע בהחלטותיו. לא פחות חשוב מכך–ריחוק ואובייקטיביות נדרשים גם למען אמון הציבור בהחלטותיו ולמראית פני הצדק.
במצב כזה, יכולתו של היועץ המשפטי לממשלה להמשיך ולשמש יועץ משפטי לשרי הממשלה, מבלי לפגוע בשיתוף הפעולה ובקשרי העבודה הרצופים הנדרשים למילוי תפקידיו האחרים אינה מיטבית ובמקרים מסוימים עבודת הממשלה עלולה להיפגע באופן משמעותי. מוטל אף ספק באמון הציבור בהכרעות היועץ המשפטי לממשלה במצב מורכב זה, ולכך השלכה חמורה על אמונו של הציבור במערכת המשפט הפלילי בכלל.
בנוסף – הדבר יכניס למתח לא רצוי בין היועץ לבין חברי הממשלה.
מוצע נוכח הבעייתיות אשר פורטה לעיל, לקדם הפרדה מידית הנוגעת לבעיה המרכזית והמהותית ביותר בתפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה, העברת הסמכות לקבלת החלטה בנוגע לפתיחה בחקירה או החלטה בדבר העמדה לדין לפרקליט המדינה בכפוף לאישור המותב, קרי ועדה בת שלושה חברים:
שופט ביהמ“ש עליון בדימוס שימונה ע“י נשיא ביהמ“ש העליון, יועץ משפטי לממשלה לשעבר שימונה ע“י שר המשפטים וסנגור פרטי שימונה ע“י הסנגורית הציבורית הארצית.
העברת סמכות זו לצד אישור המותב על החלטות אלו, תביא לפתרון בעיית ניגוד העניינים המוסדי והמובנה ומאידך תתגבר על גישה תביעתית מובנית של הפרקליטות.
פיתרון זה שפותח ע“י שר המשפטים לשעבר גדעון סער הוא הטוב ביותר לבעיה לאחר שנבדקו מודלים אפשריים שונים.
זה הדבר הראשון שאמרתי לעצמי עם העיון הראשוני בהצעת החוק הזאת.
המצב הנוכחי תמיד היה בעייתי ומה שהחזיק אותו היה האינטרס הלא–מובן לי של אנשי הפרקליטות, שהרי מה זה משנה להם מי יעמוד בראשם.
הטענה השדופה החוזרת על עצמה תדיר היא שהפיצול הזה “מחליש את מעמדו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה“, ומיד נראה את התשובות לטענה הזאת ולטענות אחרות.
לו היינו צריכים להמציא את הגלגל מחדש
את מוסד היועץ המשפטי לממשלה במתכונתו הנוכחית, מתכונת של תאומים סיאמיים שאחד מהם הוא היועץ המשפטי לממשלה והשני הוא ראש התביעה הכללית, ירשנו משלטונות המנדט הבריטי על פלשתינה (א“י).
בארצות הברית המצב הוא גרוע עו“ד יותר, ושם ה-Attorney General (ואנחנו מתרגמים את זה ל“התובע הכללי“) הוא, בראש ובראשונה, שר המשפטים, ובנוסף לכך גם היועץ ולפי הבנתי הוא לא נקרא secretary, כמו שאר השרים, כדי להראות את אי–תלותו ועצמאותו, אבל כיוון שלנשיא האמריקאי מותר לפטר כל אחד מהשרים שלו, בלי נימוקים ובלי שימוע, קשה לדמיין מצב בו ה-AG מחליט לפתוח בחקירה נגד הנשיא, ובמיוחד אצל דונאלד טראמפ אהוב הישראלים, שמחליף שרים כמו גרביים.
מה הייתי מציע לו היינו צריכים להמציא את הגלגל מחדש?
ראשית – הייתי מלכתחילה יוצר שני מוסדות נפרדים: היועץ, מחד, וראש התביעה הכללית, מאידך, כי כל אחד משני התפקידים האלה מצריך פול טיים ג’וב, בלי כל קשר לשאלת ניגוד העניינים ושאר ההסברים מדוע כן ומדוע לא.
שנית – העומדים בראש כל אחד משני המוסדות היו במעמד שווה: אותם דרישות הסף לקבלת התפקיד ואותם התנאים להדחתם, וכמובן גם אותה המשכורת לשניהם, וזה בניגוד להצעה הנוכחית, לפיה התובע הכללי (לא ממש “כללי“, ועל כך להלן) הוא בדרג פקידותי נמוך מזה של היוהמ“ש לממשלה.
ההצעה לא יוצרת את ההפרדה הדרושה, אלא רק לגבי “הסמכות בנוגע להחלטות על פתיחה בחקירה ו/או העמדה לדין ו/או כל החלטה אחרת במהלך הליך הפלילי של ראש ממשלה, שרים וחברי הכנסת“, אשר תועבר לפרקליט המדינה (ותצריך אישור של הוועדה הפועלת לפי סע’ 4).
יהודה עמיחי אמר באחד השירים: “פקידים גבוהים גרים בבתים נמוכים, פקידים נמוכים גרים בבתים גבוהים“, ומצב דומה נראה גם כאן: לגבי ראש ממשלה, שרים וחברי הכנסת הסמכות תהייה לפקיד נמוך, ואילו לגבי עבריינים נמוכים, עבריינים “רגילים“, הסמכות תהייה להוד רוממותו היועץ המשפטי לממשלה, כמו בראשונה.
הגם שהצעת “פיצול” התפקידים (שאינו ממש פיצול התפקידים) היא, כאמור, טובה מלא–כלום, היא מחמיצה הזדמנות מצויינת לבדוק את הנושא הזה כולו, ומדיפה ריח של הצעה “פרסונלית“, שנולדה לאור נסיבות אקטואליות מסויימות.
הוועדה עליה מדבר סע’ 4 להצעה היא חידוש מעניין ומבורך, שדומה במידה רבה למוסד הגראנד ג’ורי (חבר המושבעים ה“גדול“) בשיטות משפט אחרות, אבל זה נושא לדיון נפרד.
חבל רק שלמדינה אין מספיק משאבים לוועדות כאלה לכל המקרים, אבל בכל זאת הייתי חושב על הרחבה המנגנון הזה גם לפשעים חמורים, ובהדרגה, לפי הניסיון המצטבר ולפי המשאבים שהמדינה יכולה להעמיד לשם כך, גם לעניינים אחרים.
כמובן שנשאלת השאלה מדוע הצורך בוועדה מאשרת חל רק לגבי ראש ממשלה, שרים וחברי הכנסת, ולא לגבי שופטים, למשל. ומה עם ראשי ערים, אלופי צה“ל וסגני מנהל משרד הרישוי בזרנוגה גימ”ל?
אבל יש לקיומה של הוועדה יתרון/חיסרון אחד שלא ברור לי אם מי שערכו את ההצעה הזאת אכן חשבו עליו: אם הוועדה מאשרת הליכים נגד “ראש ממשלה מכהן” (כאילו שיש ראש ממשלה לא מכהן), את מי הביביסטים יאשימו ב“תפירת תיק” לנתניהו הבייבי שלהם?
על הבעייתיות של “כל החלטה אחרת“
בסע’ 2 להצעה נאמר:
הסמכות בנוגע להחלטות על פתיחה בחקירה ו/או העמדה לדין ו/או כל החלטה אחרת במהלך הליך הפלילי של ראש ממשלה, שרים וחברי הכנסת תועבר לפרקליט המדינה אך יידרש אישור של המותב המוזכר בסעיף 4 להחלטותיו בנושאים אלו.
האם אתם מסוגלים להבין כמה החלטות “אחרות” יש “במהלך הליך פלילי” כלשהו, שלא לדבר על משפט מורכב כמו משפט הת’לפים של נתניהו?
ואם המותב צריך ללמוד את הנושא לפני שהוא מאשר כל החלטה “אחרת“, האם המשפט ייעצר?
אלה רק חלק מהשאלות המתעוררות מהרעיון הזה.
כך בהצעה:
העברת סמכות זו לצד אישור המותב על החלטות אלו, תביא לפתרון בעיית ניגוד העניינים המוסדי והמובנה ומאידך תתגבר על גישה תביעתית מובנית של הפרקליטות.
אין לי שום הסתייגות מכך שהעברת הסמכות (ה“פיצול“) תביא לפתרון בעיית ניגוד העניינים המוסדי והמובנה, אבל מה פירוש “תתגבר על גישה תביעתית מובנית של הפרקליטות” – נפלא הדבר מבינתי.
מה מצפים מהפרקליטים העוסקים בתביעות פליליות, אם לא גישה תביעתית מובנית?
אכן, ועמדתי על כך לא פעם, לפעמים לא נדירות הלהיטות של התובעים לניצחון ליטיגאנטי עוברת את גבול הטעם הטוב, אבל זה לא אומר שצריך לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבט.
יחד עם זאת, אם “גישה תביעתית מובנית של הפרקליטות” היא משהו פסול (רק תגידו!), מדוע שהיא תיפסל רק לגבי ראשי ממשלה, שרים וחברי הכנסת, וכל האחרים לא ייהנו מכך, ומדוע הפסלות הזאת תחול רק על הפרקליטות, ולא על התביעה המשטרתית, ועל גורמים אחרים המוסמכים לנהל הליכים פליליים מטעם המדינה ורשויות אחרות?
כבר הגיתי בעבר את הרעיון שכדי לנסות איך הפיצול יעבוד לפי שמחוללים את הרפורמה, לפני שקופצים למים הקרים והעמוקים, יועץ משפטי לממשלה שמסיים את הקדנציה שלו, ימשיך לכמה חודשי ניסיון לשמש כראש התביעה הכללית כפי ששימש בעת שהיה היוהמ“ש לממשלה, והיוהמ“ש הנכנס ישמש באותה העת רק כיועץ המשפטי, ולאחר תקופת הניסיון נחליט מה לקחים נפיק מכך.
דעתי זו עומדת בעינה, ואני מניח שיהיו מועמדים לא מעטים שדווקא יאהבו את תפקיד היועץ “נטו“, בלי להתלכלך בסחי בו מה שלא תעשה, תמיד יבוא עליך בטענות – מי מכיוון זה, מי מהכיוון ההפוך.
לגבי ההצעה בה אנו דנים כאן, אם היא תתקבל, יש לקבוע שהיא לא תחול על מקרים שבהם כבר נפתחו הליכים שההצעה חלה עליהם.
יש לא מעט חיובי בהצעה הזאת, אבל היא שטחית להחריד, ונראה שהיא הוגשה רק כדי לצאת ידי חובה, מתוך הנחה שהיא ממילא לא תעבור, אבל לסמן “וי” אף פעם לא מזיק.
_____________________
Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump
###
למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות
______________________
_____________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס