במאמר הקודם, האם לפרסם את תוצאות חקירתו של ראש הממשלה לפני הבחירות, התייחסתי לשאלה אם היועץ המשפטי לממשלה צריך לפרסם לפני הבחירות את מה שיש באמתחתו בעניין החקירות המתנהלות כנגד בנימין נתניהו, ראש הממשלה, או לדחות את הפרסום עד לאחר הבחירות.

בהקשר לכך העליתי את שאלת האיפכא–מסתברא, מה יגידו דברי הליכוד אם היוהמ“ש מחליט שלא להגיש אישום, אבל מעכב את פרסום ההחלטה עד אחרי הבחירות, וכתוצאה מכך הליכוד נוחל מפלה, ומאבד את השלטון.

הפעם אני מבקש להוסיף מעט בעניין היושר האינטלקטואלי של הפוליטיקאים המחליפים את דיעותיהם כמו גרביים, ומתאימים את עמדותיהם למה שנחוץ להם בכל רגע נתון.

הנה כמה הערות לדברים שהיוו את הרקע למאמר הקודם:

שרת התרבות והספורט מירי רגב אמרה היום (רביעי) בשיחה עם “ישראל היום” כי “היועץ המשפטי לממשלה חייב להיות הקול השפוי מול מחנה ‘רק לא ביבי‘. אסור לו להפוך במקרה הזה לסולן של אותה מקהלה“.

הדברים נאמרו על רקע הכינוס שערך היועמ“ש ד“ר אביחי מנדלבליט עם בכירים לשעבר בעולם המשפט לקראת ההכרעה בתיקי נתניהו. על פי דיווחים, היועץ כבר הכריע באשר לצורך לזמן את רה“מ לשימוע, והשאלה שנדונה בהתייעצויות היא לא אם אלא מת“י.

אם, למחרת הכינוס, היוהמ“ש היה מחליט לסגור את כל התיקים, הצעקנית הזאת הייתה משבחת אותו על כך שהוא “גילה אחריות, התייעץ עם גדולי המשפט, ולא פעל על דעת עצמו“.

“במדינה דמוקרטית מחליפים ראש ממשלה ושלטון רק בקלפי“, הוסיפה רגב, “אם אכן יש כוונה מצד היועץ המשפטי לממשלה לעשות מהלך כזה לפני הבחירות, בידיעה שההליך הזה לא יסתיים עוד לפני שאזרחי ישראל הולכים אל הקלפי – זה מקומם“.

אכן, “במדינה דמוקרטית מחליפים ראש ממשלה ושלטון רק בקלפי“, אבל במדינה דמוקרטית לא מנציחים ראש ממשלה ושלטון ע“י הימנעות מהעמדה לדין, כאשר יש ראיות לכך.

א–פרופו מדינה דמוקרטית: במדינה דמוקרטית אפשר לחוקק חוק לפיו ראש הממשלה יכול להמשיך ולכהן, ולחזור ולהיבחר שוב–ושוב, גם אם הוא הורשע בפלילים, ואפילו בעבירה שיש עימה קלון, ואפשר גם לקבוע זאת בחוק יסוד, עם הוראה ש“אין משנים הוראה זו אלא ברוב של 120 חברי הכנסת“, אבל – כמה נורא, כמה עצוב! – מדינת ישראל עדיין אינה עד כדי כך דמוקרטית.

“… בידיעה שההליך הזה לא יסתיים עוד לפני … הקלפי” – ומה אם ההליך הזה יימשך כמה שנים, וגם אם הבחירות מתקיימות במועדן, כל ארבע שנים, לא תמיד ניתן “לגמור” הליך פלילי מורכב בפרק זמן כזה.

השרה הסבירה כי “גם אם יחליט מנדלבליט בסופו של דבר ללכת לתהליך הזה, הוא צריך לוודא שכל הליך השימוע, כולל תוצאותיו, יסתיים לפני הבחירות, על מנת למנוע מצב שבו יישמע רק הצד של הפרקליטות”.

“כולל תוצאותיו” – לכאורה זה רק תוצאות השימוע עצמו, אבל אחרי שכובשים את היעד הזה אומרים רגע–רגע, הכוונה היא לתוצאות הסופיות של המשפט.

ואחרי שכובשים גם את היעד הזה אומרים רגע–רגע, הכוונה היא לפסק–דין חלוט.

וזה אומר שיהיה ערעור, ואחריו עתירה לדיון נוסף, ומה לא, וזה יכול לכסות אלף שנים של בחירות כל ארבע שנים, ולכן גם לא נתחיל בו בכלל.

“על מנת למנוע מצב שבו יישמע רק הצד של הפרקליטות” – נו, באמת … האם ביבי לא משמיע את הצד שלו נון–סטופ?

“הציבור מספיק חכם כדי לדעת מיהו האיש המתאים ביותר להוביל את המדינה הזו גם בשנים הבאות“, סיכמה, “רואים את זה עכשיו בסקרים ויראו זאת בתוצאות האמת גם ב-9 באפריל“.

נו, אם “הציבור מספיק חכם כדי לדעת מיהו האיש המתאים ביותר להוביל את המדינה הזו גם בשנים הבאות” – אז מה הפחד מפרסום החלטתו של היוהמ“ש גם ערב הבחירות?

והלאה:

גם יו“ר הקואליציה ח“כ דודי אמסלם התייחס להתרחשויות ואמר ל“ישראל היום“: “שלוש שנים אנחנו עדים כאן לשטיפת מוח של השמאל – מבוקר עד לילה, על כל מערכותיו. יש כאן צבא שלם שכל מטרתו זה להפיל את נתניהו והימין. מפעילים על מנדלבליט לחץ עצום ובלתי פוסק”.

אוקיי, דודי, זה בדיוק מה שאתם הייתם עושים אם היה לנו ראש ממשלה שמאלי החשוד בפלילים. במדינת ישראל – כמה נורא, כמה עצוב! – הדמוקרטיה עדיין מפגרת, והדבר הזה מותר גם לימין וגם לשמאל.

“נשמע לי על גבול ההזוי והמופרך שהיועץ המשפטי לממשלה נפגש עם בכירים לשעבר במערכת המשפט בעניינו של נתניהו, אבל אם אכן זה קרה – מדובר בדבר הכי חמור שהיה פה. התיקים הזויים מלכתחילה“.

בעניין הזה, דודי, אומר גם לך את מה שאמרתי לחברתך הצעקנית: אם, אחרי הפגישה הזאת, היוהמ“ש היה מחליט לסגור את כל התיקים, אתה היית משבח אותו על כך שהוא “גילה אחריות, התייעץ עם גדולי המשפט, ולא פעל על דעת עצמו“.

ובאשר לכך ש“התיקים הזויים מלכתחילה” – זה נושא נפרד לחלוטין, אשר רק דמגוגים כמוך יכרכו עם הנושא העיקרי, כדי לחמוק מהתמודדות איתו, לגופו: רוצה לדבר על כך שהתיקים נגד נתניהו “הזויים מלכתחילה“? למרות שלטונה של איילת הכושלת במשרד המשפטים, ומלחמתה בחופש–הביטוי, זה עדיין מותר, אבל – כמה נורא, כמה עצוב – לא הועמד לרשותך די מידע מחדרי החקירות, המאפשר לפתוח דיון רציני בנושא הזה.

אגב, להבדיל ממך, דודי אמסלם, אני דווקא שותק בנושא הזה, משום שגם לי אין די מידע מחדרי החקירות.

כמה נורא, כמה עצוב.

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

פורסם ב- מימשל מדינת ישראל _ בעריכת ליאורה כהן, פוליטיקה זה משהו גס_בעריכת בועז מושקוביץ ז"ל, עובדי הציבור, לכל אדם ותוייג בנימין נתניהו, דודי אמסלם, יושר אינטלקטואלי, מירי רגב

שתף מאמר זה:

כתיבת תגובה לבטל