בנימין (ביבי) נתניהו ואסתר חיות מדברים דמוקרטיה

בנימין​​ (ביבי)​​ נתניהו ואסתר חיות מדברים דמוקרטיה

שמחה ניר, עו"ד

נשיאת ביהמ"ש העליון מקבלת ממשרד המשפטים את תזכיר חוק ההתגברות, קופצת על רגילה האחוריות, ומצלצלת אל ראש הממשלה לקבוע פגישה​​ *** ניסיתי, כדרכי, לכתוב משהו מצחיק, אבל נכשלתי

שמחה ניר, עו"ד

בנימין​​ (ביבי)​​ נתניהו ואסתר חיות מדברים דמוקרטיה

דוקודרמה

מחזה​​ בשש​​ מערכות

Simha Nyr

Benjamin (Bibi) Netanyahu​​ and​​ Esther Hayut​​ Talk​​ Democracy

Docudrama

A six act play

©

כל הזכויות שמורות למחבר

____________

על הדוקודרמה:

"ז'אנר אמנותי המשתמש בדמויות ידועות מהחיים כבסיס ליצירה האמנותית. הוא מערב, מטבע הדברים, מציאות ודמיון".

(נשיא ביהמ"ש העליון, אהרן ברק, בבג"ץ​​ 6126+6143/94, גיורא סנש ואח' נ' רשות השידור ואח', תקדין עליון 99(2),​​ 806).

הדמויות במחזה הזה הינן דמיוניות לחלוטין, והשימוש בשמות אמיתיים, או באירועים אמיתיים, לרבות אירועים אמיתיים הקשורים לשמות אמיתיים, נועד רק לשם תחושת האותנטיות, ולא למטרות אינפורמטיביות.

כל דמיון בין דמות מן הדמויות במחזה לבין אדם כלשהו אינו אלא בדמיונו של הקורא, ו/או בהיכרותו האישית עם אדם זה או אחר.

אין לראות במחזה תיעוד של אירועים כלשהם, אלא רק דרמה בדיונית המחוייבת לערכים אמנותיים.

___________

בנימין (ביבי) נתניהו ואסתר חיות מדברים דמוקרטיה

הנפשות​​ הפועלות​​ (לפי סדר הכניסה לבמה, לראשונה):

מזכירת ראש הממשלה

מזכירת נשיאת בית המשפט העליון

בנימין נתניהו, ראש הממשלה

אסתר חיות,​​ נשיאת בית המשפט העליון

איילת שקד, שרת המשפטים

שלומית ברנע פרגו, היועצת​​ המשפטית​​ למשרד​​ ראש הממשלה

אסי מסינג, היועץ המשפטי למשרד האוצר

שי"ן גימ"ל

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה

חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות

כתבים, צלמים

מערכה ראשונה

תמונה ראשונה

לשכת ראש הממשלה, ירושלים, לשכת נשיאת בית המשפט​​ העליון, ירושלים

נוכחים: מזכירת ראש הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו,​​ מזכירת נשיאת בית המשפט העליון,​​ נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות

הטלפון מצלצל בלשכת ראש הממשלה

מזכירת ראש הממשלה:

לשכת ראש הממשלה, שלום.

מזכירת נשיאת בית המשפט העליון:

שלום וברכה.​​ מדברת​​ מזכירת נשיאת בית המשפט העליון. אפשר לדבר עם כבוד ראש הממשלה?

מזכירת ראש הממשלה:

מי מבקש לדבר איתו?

מזכירת נשיאת בית המשפט העליון:

כבוד הנשיאה, הגב' חיות.

מזכירת ראש הממשלה:

או, בטח. אני בטוחה שביבי ישמח לשוחח איתה.

מזכירת נשיאת בית המשפט העליון:

אז תעלי אותו על הקו.

מזכירת ראש הממשלה:

תעלי את כבוד הנשיאה על הקו, ביבי כעת בשיחה על הקו השני. ישמח לשוחח איתה.​​ (על קו פנימי):​​ ביבי, חיות רוצה לדבר איתך, היא על הקו.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

אני עכשיו באמצע הקפה, תחזיקי אותה על הקו, שתתייבש קמעה.

מזכירת ראש הממשלה:

מה זה "קמעה"?

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

קמעה זה קצת.

מזכירת ראש הממשלה:

ביבי על הקו השני, מסיים עוד מעט.

מזכירת נשיאת בית המשפט העליון:

מה זה "מסיים"?

מזכירת ראש הממשלה:

מסיים זה גומר, אבל לא מה שאת חושבת.

מזכירת נשיאת בית המשפט העליון:

באיזה סגנון גבירתי מדברת!

מזכירת ראש הממשלה:

יאללה-יאללה, אל תעשי את עצמך.

מזכירת נשיאת בית המשפט העליון:

אפשר לנתק, עד שכבוד ראש הממשלה יגמור?

מזכירת ראש הממשלה:

לא, הוא מיד גומר, ביבי​​ גומר מהר,​​ ואני רוצה לקשר אותו עם הנשיאה שלך, לפני שהוא מקבל עוד צלצולים. אנשים השתגעו היום, כולם רוצים לדבר עם ביבי. כל הקווים כבר לוהטים.

מזכירת נשיאת בית המשפט העליון:

מה זה "לוהטים"?

מזכירת ראש הממשלה:

לוהטים זה חמים מאוד, משהו עם הצלזיוס.

מזכירת נשיאת בית המשפט העליון:

מה זה צלזיוס?

מזכירת ראש הממשלה:

אסביר לך אחר כך. תעלי את הנשיאה שלך על הקו.

מזכירת נשיאת בית המשפט העליון:

גברתי, כבוד ראש הממשלה גומר מיד.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות:

כבוד ראש הממשלה?

מזכירת ראש הממשלה:

הוא מסיים מיד את השיחה. תמתיני.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות:

תודה גברתי.

מזכירת ראש הממשלה:

ביבי, היא ממתינה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

שתמתין.

מזכירת ראש הממשלה:

הוא כבר מסיים.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות:

תודה.

תמונה​​ שנייה

מזכירת ראש הממשלה:

קבלי את ביבי.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות:

אדוני ראש הממשלה?

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

את יכולה לקרוא לי ביבי.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות:

אנחנו לא רגילים לזה. אנחנו אמונים על גינוני המשפט.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

גם אנחנו אמונים על הגינון, אבל עובדי הקבלן לא הגיעו היום לעבודה. נמאסו עלי.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות:

אני רוצה להזמין את אדוני לביקור בלשכתי.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

זה בעייתי משהו, זה מצריך אבטחה מוגברת.​​ הרבה יותר פשוט אם תגיעי ללשכתי.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות:

אני מבינה.​​ בהסכמת אדוני אני אבוא יחד עם המשנה שלי, כבוד השופט​​ מר ח' מלצר.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

תביאי את כל השופטים, נו פרובלם.​​ אפשר לדעת במה המדובר?

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות:

בפסקת ההתגברות, סכנה לדמוקרטיה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

כששרתתי בסיירת ידעתי סכנות רבות. לא יודע מה זה דמוקרטיה, לא נתקלתי בסכנה כזאת.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות:

שרת המשפטים, הגברת שקד, שלחה לנו תזכיר הצעת חוק עם פסקת ההתגברות. סכנה לדמוקרטיה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

לא מבין בהצעות חוק. אשאל את איילת.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות:

אני מציעה שגם היא תבוא לפגישה, שתשמע מה שיש לי לומר​​ בנושא. סכנה לדמוקרטיה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

אוקיי, הבנתי.

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות:

האם אפשר לקבוע את הפגישה למחר?

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

תתאמי את זה עם מזכירתי.​​ הקפה והביסקוויטים עלינו.

מערכה​​ שנייה

תמונה ראשונה

לשכת ראש הממשלה, ירושלים, לשכת שרת המשפטים, ירושלים

נוכחים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת המשפטים, איילת שקד

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

איילת?

איילת שקד, שרת המשפטים:

אמתך הנאמנה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

הנשיאה שלך רוצה לשוחח אתנו.

איילת שקד, שרת המשפטים:

היא לא יכולה לפסוק את מה שהיא רוצה? הרי השופטים לעולם לא אומרים​​ את דברם, אלא בפסקי הדין שלהם.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

איזה מין המצאה זו?

איילת שקד, שרת המשפטים:

המצאה של השופטים, זה מה שהם אומרים על עצמם​​ כשהם רוצים לחמוק מהתמודדות עם הביקורת הציבורית.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

לא התרשמתי ממנה כך. כנראה שיש לה משהו שהיא לא יכולה לפסוק.

איילת שקד, שרת המשפטים:

היא אמרה לך מה היא רוצה מאיתנו?

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

כן, משהו על ההתגברות. היא אמרה סכנה לדמוקרטיה.

איילת שקד, שרת המשפטים:

כן, שמעתי אותה מקשקשת על זה, בטקס מינוי השופטים האחרון.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

מה היא בעצם רוצה?

איילת שקד, שרת המשפטים:

היא רוצה לעמוד מעל לחוק.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

טוב, את זה אנחנו יודעים, אבל לפני שאנחנו נפגשים איתה, אנחנו צריכים ליישב את המחלוקת בינינו.

איילת שקד, שרת המשפטים:

איזו מחלוקת?

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

את רוצה התגברות רק בעניין המסתננים, אני רוצה אותה לכל הרוחב. את יודעת שאני אוהב אותן רחבות.

איילת שקד, שרת המשפטים:

כן, שמעתי על זה משהו. בוודאי שאני רוצה התגברות מלאה, אבל כיוון שהפוליטיקה היא אומנות האפשרי, וכיוון שכחלון תקוע לנו כעצם בגרון, אולי הוא יסכים לגירסה המצומצמת. אולי כחלון אוהב אותן רזות.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

טוב, נראה מה היא תגיד לנו בפגישה.

איילת שקד, שרת המשפטים:

ביבי, אין לה מה להגיד. שמעתי את הנאום הארכני שלה בעניין הזה, בטקס האחרון של מינוי שופטים.​​ מה היא כבר יכולה להוסיף?

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

אוקיי, תעשו שיעורי בית.

איילת שקד, שרת המשפטים:

ביבי,​​ רגע … אם היא רוצה להיפגש איתנו, אנחנו נדרוש שהפגישה תהייה פומבית,​​ בנוכחות התקשורת. את מה שיש לה היא אמרה בנוכחות התקשורת, וגם לנו מגיע היתרון הזה. הנושא הזה הוא כיום חלק מהשיח הציבורי-פוליטי שהיא כבר נכנסה אליו, והיא צריכה להבין שעל המגרש הזה אין דיון בחדרי-חדרים.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

ואם היא לא תסכים?

איילת שקד, שרת המשפטים:

אם לא – אז לא, שלא תעשה טובות.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

תאמי את את זה איתה. היא חברה שלך, לא שלי.

איילת שקד, שרת המשפטים:

ביבי, עם חברים כאלה אתה לא זקוק לאוייבים, אבל אדבר איתה. יאללה ביי.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

יאללה ביי.

מערכה​​ שלישית

תמונה ראשונה

לשכת ראש הממשלה, ירושלים, לשכת היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, ירושלים

נוכחים: ראש הממשלה בנימין נתניהו,​​ שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה

בנימין נתניהו, ראש הממשלה​​ (מחייג):

שלומית, את יכולה להיכנס אלי לרגע?

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

כן, מיד.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

שלומית, מה ידוע לך על פיסקת ההתגברות?

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

לא ידוע לי הרבה.​​ למה תשאל?

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

יש לנו מחר פגישה עם נשיאת העליון והמשנה שלה.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

מעניין.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

את יכולה לעשות לנו קצת שיעורי בית בנושא?

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

כן. עורך דין שמחה ניר שלח לנו איזה נייר עבודה בנושא. הייתי מגעילה אליו, אבל עכשיו אני מבינה שהייתי צריכה לנשק את מדרך כף רגלו.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

עד כדי כך?

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

כן, עשה עבודה רצינית.​​ עברתי עליה, אבל רק ברפרוף.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

תעברי עליה עכשיו ביסודיות.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

ודאי, ודאי.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

תודה שלומית.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

יאללה ביי.

מערכה​​ רביעית

תמונה ראשונה

לשכת היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, לשכת היועץ​​ המשפטי למשרד האוצר, ירושלים

נוכחים: שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה,​​ אסי מסינג, היועץ המשפטי למשרד האוצר.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה​​ (מחייגת):

אסי?

אסי מסינג,​​ היועץ המשפטי למשרד האוצר:

כן שלומית.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אסי, מה ידוע לך על פיסקת ההתגברות?

אסי מסינג,​​ היועץ המשפטי למשרד האוצר:

ידוע לי הרבה, אבל חבל על המאמץ שלכם.​​ משה מתנגד.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אסי, אני רוצה להעביר לך נייר עבודה בנושא הזה. למד אותו, ותן למשה את חוות דעתך. אני בטוחה שהוא יאהב אותה. לא רק שהוא יאהב אותה, אלא גם השופטים, יקירי נפשו, יאהבו אותה.

אסי מסינג,​​ היועץ המשפטי למשרד האוצר:

שלחי. אשמח לראות מה באמתחתכם.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

לשלוח בפקס, או באימייל?

אסי מסינג,​​ היועץ המשפטי למשרד האוצר:

באימייל. נגמר לנו הנייר בכל הפקסים.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

כבר שולחת.

אסי מסינג,​​ היועץ המשפטי למשרד האוצר:

תודה. ביי.

מערכה​​ חמישית

תמונה ראשונה

לשכת ראש הממשלה, ירושלים

נוכחים:​​ בנימין נתניהו, ראש הממשלה, שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד​​ ראש הממשלה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

עוד מעט הם מגיעים. מה הכנת לנו?

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

הכנתי הפתעה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

אפשר רמז ללא משפטנים?

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

מעדיפה להשאיר גם אותך בעמימות. מן המפורסמות היא שאתה לא פולט​​ את​​ מה שאתה לא יודע.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

איך תכניסי את זה?

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אני אכניס את זה בדיוק בזמן המתאים. לא אמצמץ לשנייה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

מה אני​​ אמור​​ לעשות בפגישה?

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

לשתוק. להגיש לאורחים קפה וביסקוויטים, לתת לחיות ולאיילת לקשקש את עצמן לדעת, עד שייגמר להן המלאי.​​ שתיהם שיכורות-כוח, שתיהן שומעות רק את עצמן, לשתיהן יש עקבים חדים.​​ כשהן תישארנה עם הלשון בחוץ, אני אכניס לשתיהן את מה שאני יודעת להכניס.

אתה יודע שאותי לא עשו באצבע.

האינטרקום מצלצל

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

כן, שומע.

שי"ן-גימ"ל:

יש כאן גברת אחת שאומרת שהיא שרת המשפטים, ויש לה פגישה איתך.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

אישה יפה?

שי"ן-גימ"ל:

לא כמו ג'וליה רוברטס, אבל די כן.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

תן לה להיכנס, היא יודעת את הדרך ללשכה שלי.

שי"ן-גימ"ל:

יש איתה גבר אחד, עם זקן, היא אומרת שהוא היועץ המשפטי לממשלה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

תן גם לו להיכנס. הוא היה מזכיר הממשלה, והוא בטח יודע איך להגיע אלי.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

ביבי, יש לי בקשה קטנה: אל תזכיר את השם שמחה ניר, כי גם במשרד המשפטים וגם בבתי המשפט לא מוכנים לשמוע את השם שלו. שונאים אותו עד כדי כך שגם את ההצעה הכי טובה שלו הם יפסלו על הסף, בלי לשמוע​​ אותה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

מקובל עלי.

תמונה​​ שנייה

נכנסים​​ איילת שקד, שרת המשפטים​​ ואביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה.

איילת שקד, שרת המשפטים:

בוקר טוב.

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה:

בוקר טוב.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

שלום איילת, שלום אביחי.​​ אצלי כבר לא כל כך בוקר. אני כאן כבר מארבע לפנות בוקר.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

שלום איילת, שלום אביחי.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

מה תשתו?

איילת שקד, שרת המשפטים:

קפה בלי כלום. בלק איז ביוטיפול.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

אביחי, אתה שותה קפה, אני זוכר, אבל אני לא זוכר איך אתה שותה אותו.

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה:

אני שותה אותו בלגימות.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

אה, כן ... אני זוכר.​​ גם כשהיית מזכיר הממשלה​​ היית שותה​​ אותו בלגימות.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אני מבינה שאנחנו מחכים לנשיאת ביהמ"ש העליון.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

וגם המשנה שלה.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

כן, אמרת לי.

האינטרקום מצלצל

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

כן, שומע.

שי"ן-גימ"ל:

יש כאן גברת אחת שאומרת שהיא נשיאת בית המשפט העליון, ויש לה פגישה איתך.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

אישה יפה?

שי"ן-גימ"ל:

לא, בכלל לא.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

אז תן לה להיכנס, והנחה אותה ללשכתי.

שי"ן-גימ"ל:

יש איתה גבר אחד, היא אומרת שהוא המשנה שלה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

תן גם לו להיכנס.

תמונה​​ שלישית

נכנסים​​ אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון​​ וחנן מלצר, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

שלום אסתר, שלום חנן.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

שלום אדוני ראש הממשלה, שלום גברתי שרת המשפטים, שלום אדוני היועץ המשפטי לממשלה, שלום הגברת ברנע פרגו.

חנן מלצר,​​ המשנה לנשיאת בית המשפט העליון:

שלום אדוני ראש הממשלה, שלום גברתי שרת המשפטים, שלום אדוני היועץ המשפטי לממשלה, שלום הגברת ברנע פרגו.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

מה תשתו?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

הבאנו קפה וביסקוויטים מהנהלת בתי המשפט. אסור לנו לקבל טובות הנאה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

איזו טובת הנאה?​​ קפה וביסקוויטים זה טובת הנאה? וחוץ מזה,​​ בסוף זה מאותו הכיס ...

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

הכיס של משה כחלון.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אבל מראית העין...

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אתם ומראית העין?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

את מה שיש לנו לומר אנחנו אומרים רק במסגרת פסקי הדין שלנו.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

אני מציע שנרד עכשיו לאולם התקשורת, כמוסכם.

מערכה​​ שישית

תמונה​​ ראשונה

משרד ראש הממשלה, ירושלים, אולם התקשורת

נוכחים: כתבים, צלמים. נכנסים:​​ בנימין נתניהו, ראש הממשלה,​​ אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון,​​ חנן מלצר, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,​​ איילת שקד, שרת המשפטים,​​ אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד​​ ראש הממשלה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

בוקר טוב לכולכם.

אני שמח לארח אתנו את כבוד​​ נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת​​ אסתר חיות,​​ ואת כבוד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופט חנן מלצר, אשר ביקשו להשתתף בשיח הציבורי בעניין פיסקת ההתגברות.

אני מניח שאתם כבר מכירים את הנושא הזה, שהוא בעל חשיבות​​ רבה, והייתי אומר אפילו חשיבות עליונה, במשטרנו הדמוקרטי.

כבוד שרת המשפטים תנחה את הדיון.

בסוף הישיבה הזאת נשתדל לאפשר לכם לשאול שאלות, כמידת הזמן שתישאר לנו, כי יש לי בהמשך היום פגישות עם שני נשיאי מדינות ושלושה ראשי ממשלות, אבל אני מניח שמחמת מורכבות הנושא אנחנו בכל מקרה לא נסיים את הדיון היום, ובפעם הבאה נדאג מראש לכל הזמן הדרוש לשאלותיכם.

איילת, בבקשה.

איילת שקד, שרת המשפטים:

כבוד הנשיאה, אני מניח שראיתם את תזכיר הצעת החוק בעניין פיסקת ההתגברות.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

כן, בהחלט. על כך​​ בדיוק​​ אני רוצה לדבר, על הסכנה לדמוקרטיה.

איילת שקד, שרת המשפטים:

בבקשה, גברתי.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אני נאלצת לומר כאן גם דברים נעימים פחות. הימים האלה אינם ימי חג למערכת בתי המשפט בישראל. הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה בוטה וחסרת תקדים, אשר מאיימת באופן ממשי על עצמאותה ועל אי-תלותה.

אחד המופעים המדאיגים של המתקפה הזו הוא ההחלטה שאותה קיבלה אתמול ועדת השרים לענייני חקיקה ולפיה הממשלה תומכת בהצעת חוק פרטית אשר מרוקנת למעשה מכל תוכן את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו שהתקבל בכנסת לפני כעשרים וחמש שנים. בהודעות מתרוננות לתקשורת הודיעו יוזמי ההצעה ומוביליה כי (ציטוט) - "הממשלה היום התחילה בבניית חומת ההפרדה בין שלוש הרשויות".

איילת שקד, שרת המשפטים:

גברתי, את קוראת מילה-במילה את נאומך​​ בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא [כ"ב באייר תשע"ח, 07.05.2018]. גברתי אפילו לא טרחה להתאים את התאריכים, משום שוועדת השרים לא קיבלה את ההחלטה "אתמול", אלא לפני שבועיים.

אני לא רואה טעם שתחזרי על כל הנאום הזה כאן, משום שאני הייתי נוכחת בטקס, ושמעתי את כולו, והוא גם פורסם באתר שלכם, וכל העם ראו את הקולות.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אני מבקשת לא להפריע לי.

ואני אומרת אוי למדינה ואוי לחברה שחומות הפרדה מוקמות בין רשויותיה. הגישה לפיה נדרשת "חומת הפרדה" כזו, נוגדת בעיניי כל תפיסה מקובלת באשר למערכת היחסים אשר ראוי כי תשרור בין שלוש הרשויות במדינה מתוקנת. העיקרון של הפרדת הרשויות אין משמעותו בשום אופן הקמת חומות הפרדה בין הרשויות.

בכל מדינה מתוקנת מוגשם עיקרון הפרדת הרשויות באמצעות מערך של איזונים ובלמים המתאפיין בדיאלוג דינמי ומתמיד בין הרשויות. בישראל הכנסת כרשות מחוקקת היא נציגת העם כריבון; הממשלה כרשות מבצעת אמורה לפעול על-פי​​ חוקי הכנסת ובפיקוח הכנסת; ובתי המשפט שהוקמו על-פי חוקי הכנסת והתקנות שהותקנו מכוחם, תפקידם לשמש כפרשן המוסמך של החוק ולקיים ביקורת שיפוטית על הרשויות האחרות. תפקיד זה המסור לרשות השופטת יש לו משנה חשיבות בישראל משום שמערך האיזונים והבלמים בין הרשויות כאן הוא לכתחילה עדין ושברירי. זאת בהינתן המשטר הפרלמנטרי שלנו, אשר בו יש לממשלה כוח עודף כלפי הכנסת. כידוע, הממשלה היא בעלת רוב בכנסת והדבר מקנה לה למעשה שליטה לא מבוטלת בה. שליטה זו מתבטאת לא אחת גם בהעברת כוח החקיקה מהכנסת לממשלה.

איילת שקד, שרת המשפטים:

גברתי אומרת כי "בישראל הכנסת כרשות מחוקקת היא נציגת העם כריבון", ואני מסכימה.

גברתי אומרת גם כי "בתי המשפט שהוקמו על-פי חוקי הכנסת והתקנות שהותקנו מכוחם, תפקידם לשמש כפרשן המוסמך של החוק", וגם על כך אני מסכימה, ושאלתי​​ לך​​ היא על סמך מה אתם מבקשים להתערב בעבודתה של הרשות המחוקקת, "נציגת העם כריבון", כדבריך, במקום להסתפק בתפקידכם כ"פרשן המוסמך של החוק"?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

כי זו סכנה לדמוקרטיה, ומיד אגיע לכך.

הביקורת השיפוטית שמקיימת הרשות השופטת על פעולותיה והחלטותיה של הממשלה כרשות מבצעת, נעשית על-פי אגד של כללים אשר עוגנו ופותחו במשפט המינהלי הישראלי מאז ראשית ימי המדינה ואילו הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת במתכונת הקיימת היום, החלה לפני כעשרים וחמש שנה כאשר הדמוקרטיה הישראלית "עלתה כיתה" וחוקקה באמצעות נבחריה ברשות המחוקקת את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וכן את חוק-יסוד: חופש העיסוק. שני חוקי היסוד הללו כמו חוקי יסוד אחרים שקדמו להם, הינם חלק מחוקה ישראלית הנכתבת פרקים פרקים מזה כשבעים שנה ועד היום טרם הושלמה.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי, את אומרת כי​​ לפני כעשרים וחמש שנה הדמוקרטיה הישראלית "עלתה כיתה", ואותה הדמוקרטיה מגלה שהיא לא עלתה כיתה, אלא "קפצה כיתה", וזו, לטעמה הייתה קפיצה גבוהה מדי, פרי הטעות,​​ לטעמה, וכשקופצים גבוה מדי, אפשר ליפול ולשבור את העצמות. גברתי עצמה אמרה לי את זה, בהקשר אחר, בדיון בפני גברתי, לפני שבועיים.

והייתי מחדדת את השאלה: נניח שלפני כעשרים וחמש שנים הדמוקרטיה הישראלית הייתה מחוקקת את אותם חוקי-היסוד, אבל יחד עם פסקת ההתגברות, שהיום אתם יוצאים נגדה​​ –​​ האם הייתם אומרים "תודה, לא, אם זה התנאי אנחנו מוותרים על חוקי היסוד​​ כולם,​​ ועל עליית-הכיתה", או שהייתם מקבלים את חוקי היסוד בשתי ידיים, ומברכים את הדמוקרטיה הישראלית על עליית-הכיתה?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

ברשותך, גברת ברנע פרגו, אמשיך.

חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הוא אחד מחוקי היסוד החשובים והמשמעותיים ביותר שנחקקו בישראל אם לא החשוב שבהם. הוא מעגן בחוק-יסוד אשר לו מעמד חוקתי, שורה של זכויות אדם ומגן עליהן מפני פגיעה באמצעות חקיקה רגילה של הכנסת שאינה הולמת את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אינה למטרה ראויה ואינה מידתית.

איילת שקד, שרת המשפטים:

גברתי, אנחנו מכירים, וגם מוקירים, את​​ חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואנחנו מסכימים כי​​ הוא אחד מחוקי היסוד החשובים והמשמעותיים ביותר שנחקקו בישראל אם לא החשוב שבהם.

אנחנו יודעים מה הוא מעגן, אבל לפעמים העוגן כבד עד כדי כך שספינת הדמוקרטיה לא מסוגלת לנוע.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

ברשותך, גברתי שרת המשפטים, אמשיך.

בשל אילוצים קואליציוניים חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו כולל את כל מגילת זכויות האדם המוכרת לנו מחוקות אחרות בעולם ובהן למשל החוקה הקנדית. אך יש בו בחוק-יסוד זה הגנה חוקתית על זכויות יסוד חשובות. הוא מגן על הקניין, על הפרטיות, על כבוד האדם, על חופש התנועה, על החיים ועל שלמות הגוף.​​ 

איילת שקד, שרת המשפטים:

גברתי,​​ אילוצים קואליציוניים אינם משהו גס, ובלעדיהם לא הייתם​​ מקבלים לא את חוקי היסוד, ולא הרבה חוקים טובים אחרים.

היום, למזלכם, האילוצים הקואליציוניים עומדים לימינכם, בגלל משה כחלון, אבל אם תוכרזנה בחירות חדשות, נוכל להעביר את ההתגברות, בגירסה הרבה יותר רצינית,​​ גם בלי כחלון. כל הסקרים לטובתנו.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

עם כל הכבוד, תרשה לי גברתי להציג לה שאלה: מאימתי אתם מתחשבים באילוצים שהשפיעו על קבלתו של חוק?

לפני כמה ימים אני עצמי הופעתי בפני הרכב בראשות גברתי, וטענתי כי העובדה שחוק מסויים לא כולל הוראות אלה ואחרות מקורה באילוצים קואליציוניים.

ומה אומרת לי גברתי? "חוק הוא חוק, ומשנתקבל בכנסת אין בודקים מי הצביע, ואילו אילוצים השפיעו עליו".

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

ברשותכם, אמשיך.

באומרנו שחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מקנה הגנה על כל הזכויות הללו מפני דבר חקיקה הפוגע בהן באופן שאינו עומד באמות מידה חוקתיות, נשאלת השאלה מי יקבע האם פגיעה כזו אכן התרחשה. התשובה לכך פשוטה​​ –​​ בית המשפט כפרשן המוסמך של החוק ושל חוקי-היסוד הוא הגורם המוסמך לקבוע זאת.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי, אין מחלוקת על כך, וכמו שאצלכם בבית המשפט לא מביאים ראיות ולא טוענים​​ טענות​​ בדברים שאינם במחלוקת, אני מציעה שננהג כך גם כאן. זה בזבוז זמן​​ –​​ שלכם ושלנו, ובית המשפט יישאר הפרשן המוסמך גם של פסקת ההתגברות, כשנחוקק אותה​​ –​​ את זה לעולם לא ניקח מכם.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

ברשותכם, אמשיך.

אחת הטענות המופנות כלפי בית המשפט היא כי בית המשפט נטל לעצמו בחוזק יד את הסמכות לקבוע כי פגיעה כזו מתרחשת וכן את הסמכות להכריז על חוק כזה כבטל, למרות שאין בחוק הוראה המסמיכה אותו לעשות כן. זוהי טענה מופרכת מן הטעם הפשוט שהמדרג הנורמטיבי שנוצר בעקבות חקיקת חוק-יסוד המעגן את הזכויות החוקתיות ומגן עליהן, משמיע לנו מעצמו את הסמכות הנתונה לבית המשפט בהקשר זה. כך בישראל וכך גם במדינות דמוקרטיות אחרות אשר בהן זכויות האדם מעוגנות בחוקה והדברים ידועים ומוכרים.

איילת שקד, שרת המשפטים:

גברתי מתפרצת לדלת פתוחה, ואני אתן לך נימוק חזק עוד יותר למה שגברתי אומרת.

גברתי אומרת כי הטענה​​ שבית המשפט נטל לעצמו בחוזק יד את הסמכות להכריז על חוק כזה כבטל​​ היא​​ מופרכת מן הטעם ה"פשוט"​​ ש"המדרג הנורמטיבי", וכו', "משמיע לנו מעצמו", וכו', וכו'.

אני אתן לך נימוק יותר טוב מהנימוק העילג הזה: סמכותכם להכריז על חוק כבטל מקורה בהוראת החוק המפורשת, היא פסקת ההגבלה, לפיה "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק–יסוד זה​​ ...", וכו'. איך אני בשבילך, גברתי?

למזלה של גברתי, השר יריב לוין אינו כאן היום. הוא​​ משפטן, והוא​​ שולל הן את הפרשנות שלכם, והן את הפרשנות שלי, המקובלת על משרד המשפטים מימים ימימה,​​ והוא מתנגד לפסקת ההתגברות​​ –​​ אבל מנימוקים הפוכים לשלכם. לדעתו​​ פיסקת ההתגברות תאשרר סופית​​ ומפורשת​​ את סמכותכם לבטל את חוקי הכנסת, אשר, לדעתו, אינה קיימת​​ –​​ לא בחוק ולא בכלל.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אני מודה לגברתי, וברשותכם, אמשיך.

בחוקה האמריקנית, למשל, אין שום סעיף הקובע כי בית המשפט העליון מוסמך לבטל חוקים העומדים בניגוד לחוקה, אך הסמכות הזו מופעלת על-ידי בית המשפט העליון בארצות-הברית מתחילת המאה ה-19 בעקבות פסק-הדין בעניין מרבורי נ' מדיסון, ואיש אינו מהין לטעון כי כאשר בית המשפט העליון שם מבטל חוקים מכוח עקרון זה, הוא פועל על-פי סמכות שנטל לעצמו בחוזק יד בלא הוראה בחוקה. והאמינו לי - במהלך עשרים וחמש השנים שחלפו מאז נחקק בישראל חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, בית המשפט העליון האמריקני עשה שימוש בסמכותו לבטל חוקים בתדירות הגבוהה כמעט פי שלושה מזו של בית המשפט הישראלי.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אוקיי, גברתי, בחוקה האמריקני אין, ואצלנו יש, ובכך אנחנו מתקדמים יותר מהאמריקנים, אבל משהתברר לנו שאנחנו בפער גדול מדי ביחס לאמריקנים, אנחנו מבקשים לצמצם אותו במעט.

והרשי לי​​ גברתי, בכל הכבוד והענווה, לשאול אותך שאלת-תם: אם אתם שואבים את​​ ​​ הסמכות להכריז על חוק כבטל​​ לא מפסקת ההגבלה אלא מן "הטעם הפשוט"​​ ש"המדרג הנורמטיבי", וכו', "משמיע לנו מעצמו", וכו', וכו'​​ –​​ מדוע שלא נבטל את פיסקת ההגבלה, ואתם תמשיכו​​ לבטל חוקים​​ עם הטעמים ה"פשוטים" שלכם, ועם המדרגים ה"נורמטיביים" שלכם, ובא לציון גואל?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

ברשותכם, אמשיך.

על-מנת לסבר את האוזן - בעוד שבישראל בוטלו במהלך השנים הללו שמונה עשר חוקים או סעיפי חוק, בארצות-הברית בוטלו באותו פרק זמן חמישים חוקים​​ פדרליים. השוואה בין ישראל למדינות רבות נוספות בעולם בהקשר זה מלמדת אף היא כי בית המשפט הישראלי הוא למעשה אחד מבתי המשפט המרוסנים והמאופקים ביותר בכל הנוגע לביטול חוקים הנוגדים את החוקה ואותה מסקנה נלמדת גם מבדיקת אחוז העתירות החוקתיות שהתקבלו בהשוואה לאחוז העתירות החוקתיות שנדחו על-ידי בית המשפט העליון בישראל לאורך השנים. מדובר, כאמור, בהתערבות ב-18 חוקים בלבד מתוך 320 חוקים שנתקפו ונתונים אלה מפריכים לחלוטין את הטיעונים שהועלו בדבר התערבות יתר מצד בית המשפט בחקיקת הכנסת.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי, גם כאן אני אלך לקראתך: בית המשפט העליון הפולני מבטל ששים חוקים בשנה, ואתם ביטלתם רק שמונה עשר חוקים בעשרים ושש שנים, רק​​ 0.6923076923076923​​ חוקים בשנה. על זה כדאי לכם לצאת למלחמה?

והייתי מוסיפה:​​ כיוון שחצי מהביטולים שלכם אין להם שום ניחוח פוליטי (כמו, למשל, הפסיקה שלכם לפיה מעצר של חייל ל-96 שעות בלי להביאו לפני שופט הוא "בלתי מידתי") ואיש לא יבקש "להתגבר" עליהם, ואם תתבקש "התגברות" על החצי השני, סביר להניח שהכנסת תשתמש בהתגברות​​ לכל היותר​​ במחצית מהחצי השני​​ –​​ ויוצא מהחישוב הפשוט הזה כי ייעשה שימוש בהתגברות רק​​ 0.1730769230769231​​ פעמים בשנה, דהיינו רק אחת ל-​​ 5.777777777777778​​ שנים,​​ דהיינו​​ בערך אחת לשש שנים, לכל היותר.

האם באמת כדאי לכם לעשות מזה עניין?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

ברשותכם, אמשיך.

טיעונים מופרכים אלה אף אומצו בקמפיינים מגמתיים שונים המתנהלים בעת האחרונה במטרה לקדם את המהלך של חקיקת "פסקת ההתגברות". המשמעות של חקיקת פיסקה כזו היא פשוטה - ביטול ההגנה החוקתית על זכויות האדם המעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והתרת הרסן לחקיקת חוקים הפוגעים בזכויות אלה בלא שבית המשפט יוכל להושיט לנפגעים סעד.

איילת שקד, שרת המשפטים:

גברתי, כל קמפיין הוא "מגמתי", אם הוא "במטרה לקדם" מהלך זה או אחר. גם כשגברתי, בטקס השבעתם של שופטים, חורגת מדברי הברכה המקובלים, ומטיפה כנגד פסקת ההתגברות, אז גם זה "קמפיין מגמתי".

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי, כאשר את מקוננת על יכולתו של בית המשפט "להושיט לנפגעים סעד", ועם יד על הלב,​​ איך אתם מעזים לדבר על "סעד לנפגעים" כאשר אתם מוציאים צו מוחלט רק בעתירה אחת מתוך מאה​​ –​​ אחוז אחד של צווים מוחלטים? הלכך ייקרא "להושיט לנפגעים סעד"?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אבל במקרים רבים העותר בא על סיפוקו גם בלי צו מוחלט, ובמקרים רבים לא פחות העותר מושך את עתירתו.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי, אולי תגלי לנו מדוע עותרים כה רבים מושכים את עתירותיהם,​​ אם לא בגלל כיפופי-הידיים שלכם, כאשר אתם מאיימים על הצד החלש בהוצאות-לדוגמה אם לא ימשוך את עתירתו?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אנחנו אומרים את דברנו רק בפסקי הדין שלנו, והם מדברים בעד עצמם.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי, אני עוד לא ראיתי פסק דין אחד​​ בו נאמר כי "אחרי שכופפנו לעותר את הידיים, ואיימנו עליו בהוצאות-לדוגמה, הוא משך את עתירתו", כאשר הדברים האלה מתרחשים אלף פעמים ביום.

בכמה פסקי דין, כל שנה, אתם אומרים את האמת המרה הזאת?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

לא הבאתי היום נתונים סטטיסטיים.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אולי מהזיכרון?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

זכרונו של אדם עלול לבגוד בו.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אני אעזור לך.

לפני ימים ספורים, ביום 3.5.2018, נתן הרכב בראשותך, בתיק בג"ץ ​​ 8495/17,​​ פלוני​​ נגד​​ מתאם פעולות הממשלה בשטחים,​​ פסק-דין​​ בן 34 מלים, האומר, ואני​​ קוראת​​ אותו במלואו, מתוך הכתוב: "בעקבות הערותינו הודיע העותר כי אינו עומד על העתירה תוך שמירת זכותו לשוב ולפנות אל ועדת המאויימים ולהציג בפניה נתונים, ככל שיהיו בידו, בדבר המאוימות הנטענת על ידו.​​ העתירה נמחקת, אפוא. אין צו להוצאות".

מה זה "בעקבות הערותינו"?

אם אתם אומרים את דברכם "רק בפסקי הדין שלכם", מדוע אתם לא אומרים בפסקי הדין שלכם מה היו "הערותיכם"?​​ 

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

כי זה לא רלוואנטי. העותר הודיע כי אינו עומד על עתירתו, וזה מה שחשוב.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי,​​ איזה אחוז מהעותרים היו מושכים את עתירתם אילו לא הייתם מאיימים בהוצאות, ואם לא הייתם מחדירים לתודעת הציבור כי האמירה "אולי אדוני ימשוך​​ את עתירתו" הינה אינדיקציה ברורה לכך שמי שלא קונה את ה"רמז" חוטף הוצאות כאלה שהוא יקלל את יומו?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אני לא יכולה לדעת מה היה אילו לסבתא היו גלגלים.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

באיזה סגנון​​ גברתי​​ מדברת!

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

בלשון העם. בית המשפט, כידוע, יושב בתוך עמו.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

ומשתין עליו בקשת גבוהה!

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

באיזה סגנון גברתי מדברת!

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

ומשתין עליו בקשת גבוהה!

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

באיזה סגנון גברתי מדברת!

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

בלשון העם. גם משרד ראש הממשלה, כידוע, יושב בתוך עמו.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

חוץ מזה, כמו שקראת בפסק הדין, העותר הודיע כי​​ אינו עומד על העתירה​​ "תוך שמירת זכותו לשוב ולפנות אל ועדת המאויימים ולהציג בפניה נתונים, ככל שיהיו בידו, בדבר המאוימות הנטענת על ידו".

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

נו, בטח ...​​ זו הפגזת-הריכוך הידועה שלכם, אתם מציעים לו סוכריה מזוייפת, אתם מציעים לו "שמירת זכות" שממילא שמורה לו. אתם מציעים לו את הזכות לחזור אל המשיבים, ושוב אליכם, עם אותו ה"אולי אדוני ימשוך את עתירתו", "וחוזר חלילה, ושוב בלי הרף", שלשונו של המשורר יהודה עמיחי ז"ל.

אתם נותנים לו מקל אמיתי וגזר מזוייף. הוא יוצא מכם שמח וטוב לב, ורק אחר כך הוא מתחיל להבין שזיינתם אותו בתחת!

איילת שקד, שרת המשפטים:

שלומית, תירגעי.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

שלומית, תירגעי.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

ביבי, אני לא אירגע, אפילו אם תפטר אותי. ביקשת ממני להכין שיעורי-בית, אז הכנתי. הם מתיימרים להגן על זכויות האזרח, אבל כל תיק בג"ץ הוא שיעור נוסף לבעלי השררה שהם יכולים להשתין על זכויות האזרח, והבג"ץ יעמוד לימינם.

יש לי עוד שאלה אחת אל כבוד המגינה על זכויותינו:​​ גברתי, מדוע, במקום להושיט לעותרים את הסעד המגיע להם, מיד כאשר מתברר שהם צודקים, ולמשיבים את תשובה עניינית זולת "הנושא בבדיקה", מדוע​​ אתם​​ גוררים את העותרים​​ משך שנים​​ כדי לבנות לעצמכם תירוץ ש"העתירה התייתרה"​​ –​​ אפילו שהיא לא התייתרה?​​ מדוע אתם מנהלים תיקי שמרטפות כדי להגיע לכך?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

באיזה סגנון גברתי מדברת!

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

בסגנונו של כבוד המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין, ועכשיו​​ בכל זאת תעני לנו מדוע אתם מושכים את העותרים שנים, ובסוף מחליטים שעתירותיהם "התייתרו", וזורקים אותם מכל המדרגות​​ –​​ בלי שהם קיבלו את הסעד המגיע להם, ולפעמים הם​​ אף​​ הספיקו למות לפני כן?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אנחנו אומרים את דברנו רק בפסקי הדין שלנו, והם מדברים בעד עצמם.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי,​​ ומדוע אתם דוחים עתירות בלי לתת לעותרים את יומם בבית המשפט?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אנחנו אומרים את דברנו רק בפסקי הדין שלנו, והם מדברים בעד עצמם.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי, הרשי לי לשאול שאלה סטטיסטית, שלא עלתה לדיון בשום תיק משפטי: מה היה שיעור הזכיות של העותרים בבג"ץ​​ –​​ לפני חוקי היסוד, ומהו שיעורן היום?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אין לי נתונים סטטיסטיים, וברשותכם אמשיך.

בשיח הציבורי אשר מתקיים בשבועות האחרונים סביב חקיקת "פיסקת ההתגברות" יש השואלים בהתרסה האם לפני חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לא הייתה דמוקרטיה בישראל? האם זכויות האדם לא זכו להכרה והגנה? והתשובה לכך היא כמובן שהייתה דמוקרטיה. הרי הערכים הדמוקרטיים חרותים עלי מגילת העצמאות ומהווים את יסוד המסד להקמתה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית​​ ועצמאית. ערכים אלה אף זכו להגנה משפטית אשר נבנתה במידה רבה, שלא לומר מכרעת, בפסיקתו של בית המשפט העליון מאז הקמת המדינה.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי מתכוונת, מן הסתם, לבג"ץ "קול העם".

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

כן, דוגמה טובה.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי, האם מוכר לך בג"ץ "קול העם" הראשון?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אני לא מכירה בעל-פה את כל הפסיקה. אף אחד לא יכול להכיר אותה בעל-פה.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי,​​ אני אעזור לך. אני מציגה לפנייך שני פסקי דין של הבג"ץ בעניין "קול העם"​​ –​​ הראשון​​ בג"ץ 25/53, והשני​​ –​​ בג"ץ 73/53. שתי העתירות הוגשו בהפרשי זמן של פחות משמונה שבועות, ושתיהן היו זהות​​ לחלוטין. בראשון זרקו את העותרת מהמדרגות בפסק-דין מסוגת "נחה דעתנו", ואילו השני הוא "בג"ץ קול העם" המפורסם.

השאלה שלי מדוע היו צריכים להגיע לבג"ץ השני, במקום לתת את אותו פסק-הדין בהזדמנות הראשונה?

השאלה השנייה​​ –​​ האם היום, עם חוקי היסוד שאתם מדברים עליהם, האם היום המצב שונה? האם היום אתם לא זורקים מכל המדרגות באותה הקלות, או אפילו בקלות רבה יותר?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

לא באתי הנה לדון בסטטיסטיקה, אלא בדמוקרטיה.

אך רק כאשר נחקק חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו "עלינו" כאמור "כיתה" והדמוקרטיה הישראלית קיבלה תעודת בגרות חוקתית הגם שאינה מלאה בשל היעדר מגילת זכויות שלמה וממצה. אכן, מאותו שלב ואילך נסללה הדרך לביקורת שיפוטית כמקובל בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם. ביקורת המאפשרת התערבות בחקיקת הכנסת באותם מקרים נדירים ויוצאי דופן המצדיקים זאת ובהתקיים פגיעה בלתי חוקתית בזכויות המוגנות.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי, זה עתה אמרת כי אתם שואבים את​​ ​​ הסמכות להכריז על חוק כבטל​​ לא מפסקת ההגבלה אלא מן "הטעם הפשוט"​​ ש"המדרג הנורמטיבי", וכו', "משמיע לנו מעצמו", וכו', וכו'​​ –​​ ואני חוזרת על שאלתי: אם כך הוא, מדוע שלא נבטל​​ בכלל​​ את פיסקת ההגבלה, ואתם תמשיכו עם הטעמים ה"פשוטים" שלכם, ועם המדרגים ה"נורמטיביים" שלכם, ובא לציון גואל?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

ברשותכם אמשיך:

אתמול כאמור החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה כי ממשלת ישראל תתמוך בהצעת חוק פרטית הקובעת שכאשר הכנסת מחוקקת חוק הפוגע באופן בלתי חוקתי באיזה מהזכויות המעוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, יוכל חוק כזה לעמוד בתוקפו למרות הפגיעה אם תחליט הכנסת ברוב של שישים ואחד חברים כי כך יהיה.

טועה מי שסבור כי פסקת ההתגברות "מתגברת" על בית המשפט. לאמיתו של דבר מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית ובמתן הכשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות האדם. זאת גם כאשר אותם החוקים אינם תואמים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אינם מיועדים לתכלית ראויה והפגיעה מכוחם אינה מידתית.​​ 

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי, את חוזרת שוב ושוב על המנטרה "זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית", ואני רוצה לדבר על זכות אדם שנקבעה בחוק-היסוד השני, הוא חוק יסוד: חופש העיסוק, שאזכרת אותו, אבל לא נגעת בו.

עורך הדין שמואל יוסף הגיש בקשה לפסילתו של שופט, מהטעם שבעבר, כשהוא עדיין היה רשם, הוא דן בתיק אחר של אותו עורך הדין, ואז הוא, בהיותו רשם "לא אמר את האמת, אלא ההיפך מכך", והוא הושעה ממקצועו ל-30 חודש, לא משום שטענתו לא הייתה נכונה, אלא משום ...

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

זה בגלל הסגנון. אנחנו לא סותמים פיות.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי לא תפסיק אותי.

עורך הדין הושעה ממקצועו ל-30 חודש, לא משום שטענתו לא הייתה נכונה, אלא, כמו שניחשת​​ –​​ כשנוח לך את יודעת הכל​​ –​​ בגלל ה"סגנון".

ואם "לא אמר את האמת" זה "סגנון פסול", מה תגידי על ביטוי כמו​​ "שקרים שבהם ניסה להלעיט הן את חוקריו והן את בית המשפט" –​​ בו השתמש כבוד שופט בית המשפט העליון יעקב מלץ, בהסכמת חבריו שלמה לוין ושושנה נתניהו,​​ בע"פ 352/89, מויאל יעקב נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1), 719,​​ בעמוד 722,​​ סעיף 3, פיסקה שביעית, לפסק דינו?

ביבי, זו דודתך שתחיה, עוד מעט יגידו עליה שהיא מדברת בסגנון בוטה ומשתלח, בלתי מאופק, בלתי מרוסן ובלתי מנומס.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אני לא ערכאת ערעור על פסקי דין, בוודאי שלא​​ פסקי דין חלוטים מלפני 30 שנה, כשאני עדיין לא הייתי שופטת.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אבל גברתי מגינה על בית המשפט שלה, כמגן זכויות האדם, וגם מדברת על "סגנון" כהצדקה לשלילת חופש-העיסוק, כאשר אתם, השופטים, משתמשים בסגנון "בוטה ומשתלח" שבעתיים.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

ברשותך ...

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי לא תפסיק אותי.

מקרהו של עורך הדין שמואל יוסף הוא "כסף קטן" לעומת מה שעשיתם לעורך הדין שמחה ניר. הוצאתם אותו לשתי צמיתויות (מצטברות זו לזו) ועוד 27 שנים (מצטברות לנ"ל) על "ביטויים" כמו "המדינה לא מגלה לנו", "ובכך הצטרפת" או "מעיד כאלף עדים".

ריבונו של עולם​​ –​​ מהו הפסול ה"סגנוני" בתיבות-הלשון האלה?

ולהזכירך: לך אישית יש "מניית בכורה" בסיפור הזה.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

לא באתי הנה כדי לדון בפסיקה זו או אחרת.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי באה הנה כדי להציג את בית המשפט העליון כמגן על זכויות האדם, החל מכבוד האדם וחירותו, וכלה בחופש העיסוק, אבל כשמראים לך שזה מצג-שווא, את מתחמקת.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

שלומית, הם יעיפו גם אותך מהמקצוע.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

הם יכולים לנשק לי בתחת, בשביל להיות יועץ משפטי שכיר לא צריך רישיון לעריכת דין, וכדי להיות שופט בית המשפט העליון אין מגבלות סגנון.

גברתי יכולה להמשיך, יש לנו מספיק קפה וביסקוויטים לאלפיים שנה קדימה.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

תודה גברתי.

לכן, הסוגיה המרכזית העומדת על הפרק איננה סוגיית מעמדו של בית המשפט העליון וסמכויותיו, שאף היא סוגיה שאין להמעיט מחשיבותה. הסוגיה המרכזית היא ריקון חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מכל תוכן.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי, אף אחד לא מציע לבטל את חוק היסוד,​​ וגם​​ לא לבטל את פיסקת ההגבלה, שאתם אפילו לא נאחזים בה.​​ אנחנו מבקשים​​ רק לאזן קמעה בין הכוח המוחלט של הרשות השופטת לבין הכוח המוחלט של הרשות המחוקקת, וכמו שהראיתי לך​​ –​​ מי שמרוקנים את זכויות האזרח הם אתם, השופטים, וזה כולל גם אותך, אישית.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

גברתי לא תיתן לי ציונים.

עוד חשוב להדגיש כי השאלה באיזה רוב תחוקק הכנסת את החוק הפוגע - שישים ואחת, שישים וחמש או שבעים - אינה העיקר אף שהיא זכתה לעיסוק נרחב בתקשורת.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

מורך אהרן ברק מדבר על רוב של שבעים, עמיתך אליהו מצא מדבר על שמונים.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

עם כל הכבוד להם, אני מביעה את דעתי שלי, אני כבר ילדה גדולה, וכיום אני מייצגת את מערכת המשפט, לא הם.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

ואם נדבר על התגברות בהצבעת פה-אחד של כל 120 חברי הכנסת?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

מדובר בפיסקת התגברות אשר עצם חקיקתה תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם, תיצור כאוס חוקתי ותהפוך את ההגנה החוקתית שהוקנתה לזכויות האדם בישראל במסגרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לכלי ריק.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי,​​ האם הצבעת פה-אחד של כל 120 חברי הכנסת פחותה מהצבעת שני שופטים כנגד דעתו החולקת של שופט אחד?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

מדובר בפיסקת התגברות אשר עצם חקיקתה תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם, תיצור כאוס חוקתי ותהפוך את ההגנה החוקתית שהוקנתה לזכויות האדם בישראל במסגרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לכלי ריק.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אביחי, אתה שותק כל הזמן, בוא תגיד משהו כדי להצדיק את המשכורת שלך.

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה:

זה עניין של איזון.

בלי פיסקת ההתגברות יש לבית המשפט כוח מוחלט, והתגברות ברוב של 61 חברי כנסת נותנת למחוקק כוח מוחלט, וצודקת כבוד הנשיאה באמרה כי​​ בהינתן המשטר הפרלמנטרי שלנו, אשר בו יש לממשלה כוח עודף כלפי הכנסת,​​ הממשלה​​ היא בעלת רוב בכנסת והדבר מקנה לה למעשה שליטה לא מבוטלת בה. שליטה זו מתבטאת לא אחת גם בהעברת כוח החקיקה מהכנסת לממשלה.

המצב בו לאחת משלוש רשויות השלטון יש כוח מוחלט אינו רצוי, כי, כידוע, הכוח המוחלט משחית באופן מוחלט,​​ וצודקת כבוד הנשיאה באומרה כי​​ "אוי למדינה ואוי לחברה שחומות הפרדה מוקמות בין רשויותיה", וכי "הגישה לפיה נדרשת​​ 'חומת הפרדה'​​ כזו, נוגדת כל תפיסה מקובלת באשר למערכת היחסים אשר ראוי כי תשרור בין שלוש הרשויות במדינה מתוקנת", וכי "העיקרון של הפרדת הרשויות אין משמעותו בשום אופן הקמת חומות הפרדה בין הרשויות".

אבל דווקא משום כך​​ נראה לי,​​ איפוא,​​ כי יש למצוא נקודת-איזון כלשהי אשר לא תשאיר כוח מוחלט​​ –​​ לא בידי הרשות המחוקקת או המבצעת, ולא בידי הרשות השופטת.

נשארה רק השאלה מהי נקודת האיזון ה"נכונה", דהיינו מהו מספר חברי הכנסת הדרוש לצורך ההתגברות,​​ אבל​​ זו​​ שאלה פוליטית שאני לא אכנס אליה.

אומר רק דבר אחד: בהעדר שכנוע והסכמה, ההחלטה הסופית​​ –​​ לטוב או לרע​​ –​​ היא בידי הרשות המחוקקת,​​ ואם השופטים ירגישו קצוצי-כנפיים, הם יכולים להפגין, להבעיר צמיגים, להתפטר קולקטיבית​​ –​​ אנחנו מדינה חופשית.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

תודה, אביחי. כבוד הנשיאה, סליחה שהפסקנו אותך.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

מדובר בפיסקת התגברות אשר עצם חקיקתה תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם, תיצור כאוס חוקתי ותהפוך את ההגנה החוקתית שהוקנתה לזכויות האדם בישראל במסגרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לכלי ריק.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

הרשי לי לחזור על שאלתי: אם​​ פיסקת התגברות​​ הייתה נכללת מראש בחוקי היסוד, האם הייתם מברכים על החקיקה הזאת, או מוותרים עליה, בטענה כי "עצם חקיקתה תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם,​​ ותיצור כאוס חוקתי"?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

מדובר בפיסקת התגברות אשר עצם חקיקתה תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם, תיצור כאוס חוקתי ותהפוך את ההגנה החוקתית שהוקנתה לזכויות האדם בישראל במסגרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לכלי ריק.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי חזרה עכשיו על אותם הדברים בפעם הרביעית. איילת, כך זה היה גם במקור?

איילת שקד, שרת המשפטים:

לא זכור לי. כנראה שלא. רגע, אבדוק​​ ... לא, זה לא היה במקור. כנראה שאין לה מה להגיד, אז היא חוזרת על עצמה.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

כשאנחנו עושים את זה בבית המשפט, היא משפדת אותנו.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

מדובר בפיסקת התגברות אשר עצם חקיקתה תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם, תיצור כאוס חוקתי ותהפוך את ההגנה החוקתית שהוקנתה לזכויות האדם בישראל במסגרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לכלי ריק.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי חזרה עכשיו על אותם הדברים בפעם החמישית.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אני מבקשת מכם לתת לי לסיים. אני גומרת מיד.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

גברתי, מחכים לי במסדרון​​ שני נשיאי מדינות ושלושה ראשי ממשלה, וגברתי לא גומרת כבר שעה ארוכה.

בבית המשפט את זורקת אותנו לכל הרוחות כשאנחנו גומרים לאט.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

מדובר בפיסקת התגברות אשר עצם חקיקתה תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם, תיצור כאוס חוקתי ותהפוך את ההגנה החוקתית שהוקנתה לזכויות האדם בישראל במסגרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לכלי ריק.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי,​​ הרשי לי​​ לחזור שוב על שאלתי, שעדיין לא ענית לי עליה: אם הכנסת, בשנת התשנ"ב-1992, הייתה מחוקקת את אותם חוקי היסוד יחד עם פיסקת ההגבלה ופיסקת ההתגברות יחדיו – האם גם זה היה "כתם על מפעל החוקה", או שהייתם​​ מברכים על "צעד גדול קדימה במפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם"?

ומהו הקשקוש הזה על "כאוס חוקתי" – מאימתי חוק אשר בא לענות על פסיקה המושתתת על הדין הקיים, וליצור דין חדש, מאימתי היא "יוצרת כאוס"?

והפסיקה שלכם לא יוצרת כאוס? כאשר אתם מתעלמים מפסיקות קודמות שלכם, כך שגם אם תכיני אם התבשיל לפי אותו המתכון, תכניסי לתנור את אותם החומרים, לעולם את לא יודעת מה תקבלי​​ –​​ האם זה לא כאוס?

גברתי, ישנה הלכה פסוקה של בית המשפט העליון​​ –​​ הלכה שצריכה להיות מובנת גם בלי אישור של בית המשפט העליון​​ –​​ לפיה אין לתת​​ פסק-דין סופי הדוחה תביעה​​ במסגרת בקשה לצו-ביניים, אבל את, בשבתך עדיין בבית המשפט המחוזי, צפצפת על אותה ההלכה, ודחית תביעה במסגרת בקשה לצו-ביניים.

אז אל תטיפי לנו על כאוס, בבקשה.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

מדובר על כן בהצעה רעה, מסוכנת ומזיקה. זוהי הצעה שאין לה אח ורע בעולם כולו​​ - אף לא בקנדה - וזאת בניגוד לטענות מטעות וחסרות יסוד כאילו מדובר באימוץ של מודל קנדי.

איילת שקד, שרת המשפטים:

גברתי, אנחנו לא טוענים את זה, ונא לא לשים בפינו טענות שאנחנו לא טוענים, כדי שיהיה לך מה להדוף​​ ומה להפריך. כאן זה לא בית המשפט לתעבורה בזרנוגה גימ"ל, וגם לא בית המשפט העליון.​​ כאן טוענים לעניין, ומשיבים לעניין.

אנחנו לא מאמצים שום מודל, אנחנו​​ בונים מודל כחול-לבן​​ משלנו, אור לגויים. הגבלה פלוס התגברות.

שגינו קשות כשלא עשינו את זה במקור, ועכשיו אנחנו מתקנים את השגיאות שלנו. רק אתם, השופטים, לעולם לא טועים. אנחנו כן, אנחנו מצרים על כך, ואנחנו מכים על-חטא.​​ להבדיל מכם, אנחנו לא בני-אלים, אנחנו בני אנוש רגילים, עם חולשות ושגיאות, ולהבדיל מכם אנחנו יותר ישרים והגונים, אנחנו שוגים, אנחנו מודים בשגיאותינו, ומנסים לתקן אותן​​ –​​ לפעמים אפילו בהצלחה.

אם הניסיון שיצטבר יגלה שטעינו עם פיסקת ההתגברות​​ –​​ לא נהסס לבטלה, ואני כבר לא מעזה לשאול מה אתם תעשו אם תגלו כי שגיתם בהתנגדות שלכם לפיסקה הזאת. אני לא מעזה לשאול, כי את לא תעני לי. אתם הרי "אומרים את מה שיש לכם רק בפסקי הדין שלכם".

מבחינתי את יכולה להמשיך, כל עוד ביבי נותן לך, כי לי לא מחכים בחוץ שלושה שרי משפטים. הם היו אצלי כבר מזמן. ג'ף סשנז האמריקאי, עמיתו הרומני שאני​​ כבר​​ לא זוכרת את שמו, ועוד תריסר שרי משפטים​​ –​​ כבר איבדתי את הספירה.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

ההצעה היא רעה ומסוכנת ועלולה לגרום לישראל נזק חסר תקנה גם בזירה הבינלאומית.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

גברתי, עד כאן אני שתקתי, כי אני לא משפטן, אבל, אם לא ידוע לך, אני מכהן גם כשר החוץ של מדינת ישראל, ואת יכולה להשאיר לי את הדאגה​​ למעמדנו בזירה הבינלאומית.

ראי רשימה חלקית של ההישגים שלנו: הכרה אמריקאית בירושלים כבירת ישראל, העברתה של השגרירות האמריקאית לירושלים, כאשר מדינות נוספות עומדות בתור לעשות כן, ביטול הסכם הגרעין עם איראן, שהוא מסוכן לישראל אלף מונים מפיסקת ההתגברות, 38 מיליארד דולר סיוע בטחוני אמריקני לישראל, לעשר שנים ...

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

ביבי, זה היה בתקופת אובמה, לא טראמפ.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

אבל זה היה בתקופתי כראש הממשלה ושר החוץ של ישראל.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

ביבי, אתה לא רצית לקבל את זה, חשבת שאצל הנשיא הבא​​ –​​ שעוד לא ידענו מי הוא יהיה​​ –​​ תקבל יותר.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

נכון, ובכך שגיתי, ולמזלנו משרד הביטחון כופף לי את היד, והשאר היסטוריה.

איילת שקד, שרת המשפטים:

את רואה, גברתי, את עושה מאיתנו, הפוליטיקאים,​​ מפלצות, אבל אנחנו​​ –​​ אפילו ראשי ממשלה ושרי חוץ​​ –​​ אנחנו​​ מכים על חטא שחטאנו לפני אלוהים ואדם, ואתם מתחפרים ומתחפרים, מתיימרים להגן על זכויות האדם, אבל רומסים אותן ברגל גאווה.

אפילו אל בעלי החיים אתם לא מתייחסים כראוי​​ –​​ שאלי את גרוניס, שעשינו שמיניות באוויר כדי לקבל אותו כנשיא, וגם על השגיאה הזאת אנחנו מתחרטים, בושים ונכלמים.

רק אתם, בני האלים, לא בושים ולא נכלמים, כי כאשר אלוהים חילק לבני האדם את הבושה, אתם הייתם עסוקים בסתימת פיותיהם של המבקרים את תרבות השפיטה הקלוקלת שלכם, ולא טרחתם לבוא ולקבל את ההקצבה שלכם, שחולקה אחר כך לפוליטיקאים.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

האם גבירתי מתכוונת לפוליטיקאים כמו אורן חזן?

איילת שקד, שרת המשפטים:

טוב, זאת עוד טעות מבישה שאנחנו סובלים אותה וממנה יום-יום, ומכים על חטא גם בגללה. ביבי, הוא במפלגה שלך, לא שלי. אתם שמתם אותו ברשימה לכנסת.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

נכון, וגם בכך שגינו.

איילת שקד, שרת המשפטים:

את רואה, גברתי, אנחנו מודים בשגיאותינו כל הזמן, עשינו זאת גם כאן, בפנייך, ואיפה אתם?

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

ההבדל הוא שטעויות כמו אורן חזן מתות באופן אוטומטי עם תום כהונתה של הכנסת, ואילו הטעויות שלכם, גברתי הנשיאה, לא מתות לעולם. הן נעשות "חלוטות", כמו שאתם אומרים, גם אחרי שאתם יורדים מעל במת ההיסטוריה.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

כידוע זוכה מערכת בתי המשפט הישראלית ובית המשפט העליון בראשה להערכה בעולם כולו כמערכת מקצועית, עצמאית ובלתי תלויה. פסקי הדין של בית המשפט העליון מתורגמים לאנגלית ומופצים בעולם כולו על-ידי משרד החוץ הישראלי, המתהדר, ובצדק, בכך שישראל יודעת להילחם בטרור תוך שמירה על זכויות אדם ועל שלטון החוק.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

נו, בטח ...​​ אתם​​ מתרגמים לאנגלית ומפיצים לכל העולם​​ את מה שנוח לכם ואת מה שמרומם אתכם.​​ פסקי-דין כמו בנק המזרחי, שאינו אלא הערת-אגב בת למעלה מ-300 עמודים, אשר מלכתחילה נועדה להיות "מתורגמת לאנגלית ומופצת בעולם כולו על-ידי משרד החוץ הישראלי".

אתם גם מתרגמים לאנגלית ומפיצים לכל העולם פסקי-דין כמו בז'רנו, קול העם, וכו', שאתם עצמכם מתעלמים מהם.

אדם מגיש לבג"ץ עתירה המתאימה לבג"ץ בז'רנו ככפפה ליד, ואתם זורקים אותו מכל המדרגות, כאילו היה זה עניין של שימוש במקרקעין, שמקומו בבית משפט השלום, ומצריך הוכחת זכות, כאילו בג"ץ בז'רנו מעולם לא היה, ואיפלו משל לא היה.

אתם מתיימרים להיות אור לגויים,​​ אבל אתם תוקעים להם פרוז'קטור בעיניים, ופסקי הדין שלכם, שאמורים להיות אור ליהודים, הם כמו נרות חנוכה, שאין לנו להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד, וכנגד כל פסק דין שאתם מתרגמים לאנגלית יש לכם​​ 100K​​ פסקי דין שמחמת הבושה​​ אתם​​ לא מתרגמים​​ אפילו לעברית.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

מה זה​​ 100K?

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי תתכבד ותשאל את הנכדים שלה, אשר יושבים בתוך עמם, בניגוד לכם,​​ שמביטים על העם מלמעלה, ומקשקשים על "ישיבה בתוך עמכם".

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

באיזה סגנון גברתי מדברת!

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

בסגנון בוטה ומשתלח, מיינד יו. עכשיו תמשיכי לדבר על זכויות אדם.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

העובדה שמערכת בתי המשפט הישראלית נחשבת למערכת אפקטיבית ועצמאית המגנה על זכויות האדם, אף תרמה תרומה משמעותית לכך שישראל התקבלה לארגון​​ ה-OECD,​​ המגדיר עצמו כארגון בינלאומי של אומות המחויבות לערכים דמוקרטיים של שלטון החוק ושל זכויות אדם. אנו בבית המשפט העליון יודעים זאת משום שוועדות של ה-OECD​​ ​​ באו אל בית המשפט ונפגשו עם שופטים על-מנת ללמוד על בית המשפט שלנו ומאפייניו טרם קבלת ההחלטה לצרף את ישראל לארגון יוקרתי זה.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

בטח, גברתי, בטח​​ … הארגון הזה קם "to create an organisation dedicated to economic development”,​​ ואם​​ חברות בו גם צ’ילה, קוריאה, מקסיקו, טורקיה ואחרות, כנראה שזכויות האדם לא היו בראש סולם העדיפויות של הארגון הזה, למרות שפיטת–המוח שעשיתם ל"וועדות של ה-OECD”.

כבוד ראש הממשלה ושר החוץ, מה אומרים במשרד החוץ על זכויות האדם בטורקיה, למשל?

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

עדיף שלא תשאלי.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

לא שואלת.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

זירה בינלאומית נוספת אשר בה יש חשיבות רבה למערכת שיפוט ישראלית עצמאית ואפקטיבית המגנה על זכויות אדם, היא בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג ודי לציין בהקשר זה כי אמנת רומא אשר מכוחה הוקם בית הדין, מייחסת חשיבות רבה למאפייניה של מערכת המשפט המדינתית, בכל הנוגע לנקיטת הליכים בפני בית הדין.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אוקיי, אז היא מייחסת, וגם אנחנו מייחסים, אבל השאלה היא מה מייחסים.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

מציאות החיים במדינת ישראל היא אכן מורכבת וייחודית ולו מן הטעם שבמשך שבעים שנות עצמאותנו אנו נתונים באופן נמשך לאיום קיומי על כל הנובע והמשתמע מכך מבחינת צורכי הביטחון. בזכות יכולותיה להתמודד עם אתגרי הביטחון הללו, תוך איזון בינם ובין ערכים דמוקרטיים ושמירה על זכויות אדם, זוכה מערכת המשפט הישראלית כאמור להערכה ולשבח ברחבי העולם.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי, כמה פסקי דין לא-מנומקים הצגתם ברחבי העולם? כמה פסקי דין הצגתם שבהם בית המשפט אומר, למשל, כי "הסניגור המלומד לא טרח להגיש את סיכומיו, לא במועד שנקבע, ולא בכלל", כאשר בתיק עצמו נמצאת חוברת סיכומים עבת-כרס, הנושאת חותמת "נתקבל" מתאריך שהוא שבוע לפני המועד שנקבע?

כמה פסקי דין הצגתם ברחבי העולם, בהם השופטים מתעלמים מטענות וראיות שאינן מתיישבות עם התוצאה עליה הם החליטו מראש?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

בפני השופט טוענים אלף טענות, הוא רשאי לבסס את פסק הדין על שלוש, על ארבע, על ​​ חמש מתוכן, ולא להתייחס לכל האלף וזה לגיטימי, וזה לא בלתי חוקי, וזה לא התנהגות שלא כראוי, וזה לא דרך ניהול משפט לא נכונה.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

שמגר אמר שבית המשפט חייב להתייחס לכל טענה, גם אם היא לא מקובלת עליו.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

היום אני הנשיאה, וחוץ מזה, גם שמגר נהג להתעלם מכל מה שהוא לא יכול היה להתמודד איתו.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

מישאל חשין הצעיר הפנה אליכם אצבע מאשימה, אמר לכם "אל תצפצפו על בני אדם", בדיוק בגלל דברים כאלה.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

מישאל חשין כבר מת, וכשהוא כיהן בבית המשפט העליון​​ –​​ גם הוא ציפצף על בני אדם, כהגדרתו-הוא.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

תארי לעצמך, גברתי, שמאשימים אדם ברצח, והוא מביא את ה"מנוח" לבית המשפט, וזה מעיד שהוא חי ונושם, "מגמר לידתו ועד לרגע הזה", אבל הוא מורשע ברצח, בית המשפט מתעלם מהעדות הזאת, וגם ערכאת הערעור מתעלמת ממנה ומאשרת את ההרשעה.

לשיטתך זה בסדר, ותקני אותי אם אני טועה.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

כן, זה בסדר, טעויות קורות.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

האם אתם מתרגמים לאנגלית​​ ומפיצים ברחבי העולם גם פסקי דין כאלה?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אני לא יודעת, זה לא בתחום טיפולי.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אוקיי, הבינונו, תמשיכי.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

בכל אלה מאיים המאבק הפוליטי המתלהם והכוחני המתנהל בימים אלה לפגוע פגיעה אנושה, בלתי מוצדקת וחסרת אחריות. האם נרצה לאפשר זאת?

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אתם רודפים את כל מי שמותח ביקורת על תרבות השפיטה הקלוקלת שלכם, ואת מדברת על "כוחנות"?! תמשיכי, תמשיכי.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

תודה שגברתי מרשה לי להמשיך.

אני סבורה כי מן הראוי להסיר את פסקת ההתגברות המוצעת מסדר היום הציבורי ולכל אלה הקוראים להסדרת מערכת היחסים שבין שלוש הרשויות אומר כי הסדרה כזו אין מקומה בשום אופן בחקיקה פוגענית דוגמת ההצעה לפסקת התגברות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.​​ 

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אם לא בחקיקה הזאת​​ –​​ באיזו חקיקה כן?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

חקיקה כזו אין בה לא הסדרה ולא איזון. היא מרוקנת את חוק היסוד מכל תוכן והשימוש הציני הנעשה בבעיית המסתננים כתירוץ לחקיקתה של פסקה כזו, אף הוא אינו יכול לטשטש את משמעותה ההרסנית.

איילת שקד, שרת המשפטים:

גברתי עושה שימוש ציני בביטוי שימוש ציני.

מה הפסול בחקיקה מתקנת שהצורך בה התגלה אגב הליך משפטי מסויים? ומה "ציני" בכך שבהעדר הסכמה על התגברות​​ כללית אנחנו מתפשרים על התגברות מצומצמת, שתחול לגבי בעייה מסויימת?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

הסדרת מערכת היחסים בין שלוש הרשויות היא סוגיה מורכבת והרת גורל ויש על כן להתייחס אליה בכובד הראש הראוי ולקיים לגביה דיאלוג ענייני ואחראי במטרה לבנות ולא להרוס.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

הנה, אנחנו כאן כבר שעה ארוכה, ובמקום לקיים​​ אתנו "דיאלוג ענייני ואחראי במטרה לבנות ולא להרוס", גברתי מבקשת להרוס, בלי לבנות כל דבר במקום ההריסות.

אולי גברתי מבקשת להקים ועדה​​ "פריטטית", חציה שופטים של בית המשפט העליון, וחציה שופטים​​ בדימוס​​ של בית המשפט​​ העליון, ואחר כך להקים "ועדת יישום"​​ פריטטית דומה, הכל בתקווה שבינתיים הפריץ ימות? לא חבל על הקפה והביסקוויטים?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אני אמרתי את שלי, אין לי מה להוסיף.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אבל לנו יש מה להוסיף, ואני מבקשת להעלות נושא​​ שגברתי לא נגעה בו, והוא בחירת השופטים והדחתם של שופטים שבחירתם התגלתה כמיקח-טעות.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אין אצלנו בחירה של שופטים שהיא מיקח טעות.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

שר המשפטים, בשעתו, חיים צדוק אמר שיש.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

זה היה לפני למעלה מארבעים שנה. היום אין דבר כזה.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

גברתי,​​ אני רוצה​​ לתת לך דוגמה טרייה מהתנור: שופט בית משפט מחוזי מכהן כיו"ר ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין, מכשיל במכוון יותר ויותר מתמחים, כדי לתמוך במאבקה של הלשכה כנגד "הצפת המקצוע", ובתמורה הלשכה דוחפת את קידומו לביהמ"ש העליון, ומכריזה: "אם יוסף אלרון לא ייבחר, אף אחד לא ייבחר"​​ –​​ ואכן, האיום עבד, ואלרון קודם לבית המשפט העליון.

גברתי, האם זו אינה קניית כיסא בבית המשפט העליון תמורת שוחד?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

אני לא רוצה להיכנס להיבט הפלילי של הסיפור הזה,​​ כי הוא בסמכותו של מר מנדלבליט, אשר יושב איתנו כאן. אומר רק זאת שאני הייתי מלכתחילה נגד מינויו של מר אלרון לבית המשפט העליון, מהטעם שהוא לא קורץ מהחומר המתאים לנו. מבחינתי עדיף היה​​ –​​ וכך גם הבעתי את דעתי ברבים​​ –​​ שלא לבחור אף שופט, ולהשאיר את בית המשפט העליון בחוסר של ארבעה שופטים מתוך 15 תקנים, ובלבד שאלרון לא ייבחר, אבל אני לא הייתי אז חברה בוועדה לבחירת שופטים, ודעתי לא נשמעה.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

אבל בטקס השבעתו של אלרון​​ –​​ ואת כבר הנשיאה​​ –​​ את אמרת שהוא "בציר חיפאי משובח". הא כיצד?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

לא אכנס לזה, אנחנו אומרים את דברנו רק בהחלטות ובפסקי הדין שלנו.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

ומה בדבר שחרור המערכת משופטים אשר "נשחקו"? גרוניס אמר שאי אפשר להוציא שופטים כאלה מהמערכת, כי פנסיה של 15,000 שקל לחודש זה "בושה וחרפה". האם גברתי מסכימה עם ההסבר הזה?

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

כן, אני מסכימה.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

אנחנו צריכים לסיים היום, האם יש טעם למפגש נוסף לפני שאנחנו ממשיכים בהליכי החקיקה?

איילת שקד, שרת המשפטים:

שמענו את כבוד הנשיאה במשך שעה ארוכה, והיא דיברה ודיברה, ולא אמרה כלום.

מעבר לכך היא לא ענתה על שאלות רבות, באמרה שאין לפניה כל הנתונים, וכו'.

אני מציעה שניתן לה שבוע ימים כדי לאסוף את החומר הדרוש, ואנחנו ניפגש כאן כעת חיה, בעוד שבוע.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה:

שלומית, את רוצה להוסיף משהו, אבל בקצרה.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

כן, בהחלט.

גבירתי הנשיאה, בטח שמעת את הסיפור הסיני העתיק על אישה זקנה אשר נקרתה בדרכו של גדוד חיילים.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון:

כן, היה​​ לנו​​ את הקטע הזה​​ באחת התוכניות שלנו בלהקת פיקוד​​ המרכז. היא אמרה לעצמה אם אתנגד להם זה לא יעזור לי, כי הם רבים, צעירים וחסונים, ולכן עדיף לי להתמסר וליהנות.

שלומית ברנע פרגו, היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה:

כן, זכרתי את הקטע הזה, בכיכובך, וזה מביא אותנו אל נייר העבודה שאני מניחה כעת לפניך, לקראת הפגישה הבאה שלנו.

נייר העבודה הזה, שעדיין לא פורסם ברבים, מציג את פיסקת ההתגברות באור שונה, שיהיה כדאי גם לכם, השופטים, ובנוסף לכך יש לכם סוכריה אדירה, שתעזור לכם להשיב את אמון הציבור בכם, אשר גלה.

ובמלים אחרות​​ –​​ יש לכם כאן הצעת​​ WIN-WIN​​ שלא כל ממשלה​​ הייתה נותנת​​ לכם.

איך זה מתקשר​​ אל הזקנה הסינית?​​ זה מתקשר, משום שאתם יכולים לקבל את הצעתנו באהבה, ואולי אפילו להציע לה שיפורים, ואתם גם יכולים להתנגד, להיאנס ולסבול.

להצעה הזאת, אם לא ברור לך, כבר מובטח רוב בכנסת. למדנו משהו ממפא"י המשוקצת: קודם לבשל, ורק אחר כך לדבר.

מ ס ך

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות​​ –​​ נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור "הוספת תגובה" (למטה מכאן)