בחירות עכשיו – חיוני ואפשרי!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/59374

סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה מסמיך את הבג“ץ לקבוע את גבולות סמכותו–הוא לדון “בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר” *** מה עוד צריך לקרות כדי להשתמש בסמכות הזאת כדי לפזר את הכנסת?

שמחה ניר, עו“ד

בן 83 אנוכי היום (15.6.2022), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

בנימין נתניהו, אל תציע לנו “נגושיאיישנז”

בנימין נתניהו, אנחנו מחכים לפקודה!

חוק יסוד: מחנות ריכוז, התשפ“ג-2023

דפוקי מערכת המשפט: לאידיוטים האלה זה לא מספיק!

האם הדיון בנבצרות הוא “הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי בחוסר סמכות“?

הוא כתב את ה“מיין קאמפף” שלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו

יוזף גבלס חי בישראל!

הקדמה

משבר נתניהו

ספיחי המשבר

זה לא היה בלתי–נמנע!

מה עושים עם זה עכשיו?

לאתחל את המערכת

מן העפר, בצלם אנשים

הקדמה

במאמר על סמכותו של הבג“ץ לדון בעתירות נגד מינויו של נתניהו כראש הממשלה אמרתי שזה אפילו לא גבולי, ושזה חד–משמעי, שסע’ 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה מסמיך את הבג“ץ לקבוע את גבולות סמכותו–הוא.

סעיף 15(ג), זה לשונו:

(ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.

באותו המאמר, תחת ראש הפרק מבוגר אחראי, הצגתי מספר דוגמאות קיצוניות, המראות כי בסעיף הזה המחוקקת העניק לבג“ץ מעמד של “המבוגר האחראי“, וזו הדוגמה הקיצונית שנתתי:

[…] מצב בו כנסת שנבחרה מחליטה לצאת לפגרת בחירות, עד לבחירות הבאות, ארבע שנים לאחר מכן, החלטה שמשמעותה היא ארבע שנים ללא חקיקה וללא פיקוח פרלמנטרי על הממשלה, ארבע שנים בהן אפילו אי אפשר לקיים הצבעה על יו“ר קבוע לכנסת, או על כינון הממשלה, וארבע שנים בהם חברי הכנסת מקבלים את שכרם, ולא עושים כלום.

לי אין ספק: לו אני שופט בג“ץ וצריך לדון בעתירות האלה לא הייתי מהסס להשתמש בסע’ 15(ג) כדי לפזר את הכנסת (ובדוגמה האחרונה שנתתי – לתת פסק–דין הצהרתי לפי ייראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה). זה לא להעמיד את עצמי מעל הבוחר – זה להחזיר את ההחלטה לידי הבוחר, בנימוק ש“חזקה על הבוחר שהוא לא התכוון לבחור כנסת כזאת, ואין מנוס מלהחזיר את הכדור לידיו, על מנת שיחשוב פעמיים“.

אבל מסתבר שהדוגמאות שנתתי לא הספיקו לכמה קוראים, ובמאמר על סמכותו של הבג“ץ לפזר את הכנסת, אותו כתבתי לפני כשלוש שנים, עשיתי “ניסיון אחרון – ניסיון נואש!” לשכנע את החולקים עלי בנכונות התיזה שלי, והפעם באספקלריה “ימנית” – בדוגמאות בהן דווקא הימין היה רץ לבג“ץ, כשם שהוא רץ לבג“ץ בעניין ההתנתקות (בג“ץ חוף עזה הידוע).

מה שהדגשתי לאורך כל הדרך הוא שהוראת הבג“ץ לפזר את הכנסת (או פס“ד הצהרתי לפיו “רואים את הכנסת כאילו החליטה להתפזר“) אינה כניסה לעניינים פוליטיים – אלא רק החזרת הכדור לידיהם של הבוחרים כדי שהם יחליטו שוב אם המצב שנוצר אכן תואם את רצונם.

כמובן שתרופת פיזור הכנסת ע“י הבג“ץ לא יכולה להיות דבר שבשיגרה, אלא רק במקרים נדירים ומיוחדים.

מה שברור עוד הוא שאת התרגיל הזה אי אפשר לחמם שוב ושוב כמו קפה ישן, ואם הבחירות תשארנה על כנו את המצב שהיה לפניהן, זה סימן שכך רצה הבוחר, וזה סופי.

היום אני עושה צעד נוסף, לאור המצב בו תקועה המערכת הפוליטית שלנו.

משבר נתניהו

בנימין נתניהו הקדים בכמה חודשים את הבחירות לכנסת ה-21.

הטקסט היה פרישתו מהקואליציה של אביגדור ליברמן וסיעתו, ישראל ביתנו, דבר שהשאיר את נתניהו עם קואליציה שברירית של 61 ח“כים.

הסאב–טקסט היה רצונו לדחות את פרסום החלטתו של היוהמ“ש דאז, אביחי מנדלבליט, אם להעמיד את נתניהו לדין על העבירות שעליהן הוא נחקר. ההנחה הייתה שאם יוכרז על הקדמת הבחירות, מנדלבליט לא יעז לפרסם את החלטתו בעניין הזה, שמא הדבר ייחשב לו כבחישה פוליטית במערכת הבחירות שכבר נפתחה.

התוצאה הייתה שמנדלבליט פרסם את החלטתו במועד שהוא קבע מראש, ושבבחירות לכנסת ה-21 (“מועד א’“) נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה, וכך הווה גם בבחירות לכנסת ה-22 (“מועד ב’“).

מסקנת–ביניים: אי אפשר להרכיב ממשלה עם נתניהו, ואי אפשר להרכיב ממשלה גם בלעדיו.

בבחירות לכנסת ה-23 (“מועד ג’“) נתניהו הצליח להרכיב ממשלה בדרכי מרמה: בהבטיחו לבני גנץ את ראשות הממשלה ברוטציה, לאחר שנה וחצי – הבטחה אותה הוא כלל לא התכוון לקיים.

גם ממשלת המרמה הזאת לא החזיקה מעמד, ונתניהו ניצל את חלון–היציאה שהוא שמר מראש לרגע בו יהיה לו כדאי ללכת לבחירות נוספות.

גם בבחירות לכנסת ה-24 (“מועד ד’“) נתניהו לא הצליח להקים ממשלה, הכדור הועבר לידיו של יאיר לפיד, שיחד עם נפתלי בנט הצליח להקים ממשלת חילופים לפי המודל שנתניהו המציא עבור בני גנץ.

ממשלת לפיד–בנט קרסה כאשר נתניהו, לוכד–העריקים הידוע, שיחד את הח“כים עמיחי שיקלי ועידית סילמן, בהבטחת לשיריון ברשימת הליכוד לכנסת ה-25 (“מועד ה’“), ולכיסא בממשלה, אם הוא ירכיב אותה.

מצבו של נתניהו כאשר קיבל את המנדט להרכיב את הממשלה היה בכי רע: איש כבר לא מאמין לו, והיחידים שהיו מוכנים לשבת איתו (מעבר לחרדים, שיישבו עם כל מי שנותן להם יותר כסף) היו בצלאל סמוטריץ’ הגזען, ואיתמר (“נגיע גם אליו“) בן–גביר, שלפני הבחירות נתניהו לא היה מוכן לעמוד איתו על אותה הבמה.

ואם נתניהו הגיע לממשלתו כשהוא עם גבו אל הקיר, כעת יש לו קואליציה–בתוך–הקואליציה, עם יריב לוין–סמוטריץ’–בן–גביר (להלן גם: הטריאומווירט) שמנצלים את העובדה שכל אחד מהם לבדו יכול להפיל לנתניהו את ממשלתו, אם הוא ייסוג מהרפורמה המשפטית – ולו גם כמלוא הנימה.

ואל הטריאומווירט הזה מצטרפים גם החרדים, אשר את הכסף עדיין לא קיבלו, ועל פיסקת ההתגברות גם הם לא יוותרו.

כעת הוא נמצא עם הגב אל הקיר, ועם פניו אל התהום – אל סוף הקריירה הפוליטית שלו, וקץ תקוותיו להימלט מאימת הדין והמאסר – ובמצב הזה הוא כבר לא מסוגל לעמוד בכל הדברים, טובים או רעים, שהוא דגל בהם בעבר – בעבר הקרוב והרחוק.

כך, למשל, הצהרותיו לפיהן אין דמוקרטיה בלי מערכת משפט חזקה עצמאית, ועל כך שבית המשפט העליון הוא “דוגמה לבית משפט מופתי”.

 

.

.

.

כך, למשל, מה שהוא נותן היום לחרדים, בהשוואה למה שהוא אמר עליהם כאשר שימש כשר האוצר.

או, למשל, השלכות הרפורמה על הכלכלה, על יחסי–החוץ של המדינה, ועוד דברים שהם ציפורי נפשו של נתניהו, שלא לדבר על חלומו של נתניהו לכונן יחסים דיפלומטיים עם סעודיה, כאשר גם הסכמי אברהם שהוא מתגאה ומתנאה בהם: אם הדבר היה תלוי בו – הרפורמה המשפטית לא הייתה קיימת, והא ראייה שב-15 השנים שהוא היה ראש הממשלה והיה בכוחו להעביר כל רפורמה שהיה חפץ להעבירה – הוא מעולם לא ביקש להעביר רפורמה כזאת, ואפילו לא דיבר עליה.

בקיצור: בנימין נתניהו של היום הוא צל של עצמו, הוא ראש הממשלה “על הנייר“, כאשר אחרים מנהלים את המדינה, גורלו הפוליטי בידיהם, והמדינה נמצאת על סף התהום.

ספיחי המשבר

עוד אני טורח על כתיבתן של השורות האלה, ומתברר כי אפילו התהום אינו הגבול.

אלה האירועים שהתרחשו במהלך כתיבת הדברים האלה (מהזיכרון, וייסלח לי אם הפרטים לא מדוייקים, או שהחסרתי כמה מהם):

פיגוע באיזור חווארה – שני הרוגים ישראליים;

קריסטלנאכט 2.0 בחווארה – הרוג פלשתינאי, עשרות בתים וכלי רכב מועלים באש, כבשים נשחטים ונגנבים (האם וודאה שחיטה כשרה?);

שר במשרד הביטחון נותן לייק לפורעים;

פוליטיקאים בכירים קוראים להפוך את חווארה ללידיצה 2.0;

הרוג נוסף, אזרח אמריקאי שעשה עלייה והתנדב לצה”ל, בצומת בית הערבה;

מתנחלים חוזרים ליישב את התנחלות אביתר, שפונתה על פי הוראת הממשלה, וצה“ל עסוק בפינויים. שני שרים בכירים, איתמר סמוטריץ’ ובצלאל בן–גביר, מביעים תמיכה פומבית במתנחלים, והמקום משמש מוקדש לעלייה לרגל;

מתנחלים ניסו לדרוס חיילים;

בקבוקי תבערה בשכונת אבו טור בירושלים;

יריות לעבר רכב ישראלי סמוך למגדלים בשומרון.

מדינת ישראל משתתפת בוועידה ישראלית–אמריקאית–פלשתינאית–ירדנית–מצרית להרגעת הרוחות ב“שטחים“, ומתפרסמת הודעת–הסכמה משותפת;

נציגי ישראל חוזרים הבייתה, וראש ממשלתם אומר רגע–רגע;

גם השרים הבכירים הנ“ל אומרים רגע–רגע;

המימשל האמריקאי רותח מזעם;

החרדים רוצים יותר כספים, והפלגים של יהדות התורה רבים עם הממשלה ורבים ביניהם (איך אמר יוסף בורג המנוח על מצוות הפרו–ורבו? הערבים פרים, והיהודים רבים);

שתי סיעות מהקואליציה מחרימות דיון בכנסת, בהשתתפות ראש הממשלה שלהם;

סגן השר אבי מעוז מתפטר.

די, כואבות לי האצבעות מההקלדה הבלתי נגמרת הזאת!!!

ממשלת ישראל מאבדת שליטה, האיזור בוער, ובמה עוסקת הקואליציה? ברפורמה המשפטית שחיכתה 75 שנים ועכשיו בוער לה התחת (לקואליציה, לא לרפורמה, שגם תחת אין לה).

וסלחו לי על ההשוואה, שכבר העליתי אותה תחת הכותרת הוא כתב את ה”מיין קאמפף” שלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו: הרפורמה המשפטית שהיטלר נזקק ל–17 חודשים להשלימה – ממשלת נתניהו–לוין–בן גביר–סמוטריץ’ חותרת להשלימה תוך פחות מחודשיים.

זה לא היה בלתי–נמנע!

את משבר נתניהו ניתן היה לקטוע עוד באיבו.

משראתה מפלגתו שאי אפשר להקים ממשלה איתו ואי אפשר להקים ממשלה בלעדיו, יכלה היא להציע לו את ראשות ועדת החוץ והביטחון, ולבחור להם שני מאנשי גונדתו שיהיה ראש הממשלה תחתיו (תרתי משמע, אם רוצים).

אם זה מה שבליכוד היו עושים, ניתן היה להרכיב ממשלת מרכז יציבה, שאולי תחזיק גם יותר מקדנציה אחת.

ביביסט אחד מתריס כנגדי: אבל הליכוד רצה אותו דווקא כראש הממשלה!

טוב, כאילו שאני לא יודע … אמרתי לו אני יודע מה הליכוד רצה, אתה יודע מה הליכוד קיבל.

תנו חז“ל: איזהו חכם, הרואה את הנולד, והליכודניקים לא ראו אותו.

מה עושים עם זה עכשיו?

את הרעיון לפיו הבג“ץ מוסמך לפזר את הכנסת לא העליתי בוויכוח על השאלה אם לפזר את הכנסת, אם לאו, אלא כדוגמה קיצונית שבאה להראות כי כל הטענות לפיהן הבג“ץ “נוטל לעצמו סמכות לא–לו” אין להן כל שחר, ולא תיארתי לעצמי שלא ירחק היום בו הדבר יוכל להיות אקטואלי.

כעת נראה לי שהגיע רגע–האמת של הרעיון הזה.

כאשר קמה ממשלת בנט–לפיד, והראשון ברוטציה היה נפתלי בנט, טבעו הביביסטים את המילה “ממששת“, לאמור “ממשלת ששת המנדטים“, אשר בראשה עומד מי שסיעתו מונה רק שישה חברי כנסת, דבר שלא מתיישב עם רצון הבוחר, לשיטתם.

כעת הדבר צריך לחזור אל הביביסטים כבומרנג: אמנם ראש הממשלה “על הנייר” נבחר כחוק, אבל מי שמנהל בפועל את הממשלה הוא הטריאומווירט.

ובטרמינולוגיה הביביסטית, בהתאמה – הממשלושת.

מאז הועלה נושא הרפורמה לדיון הציבורי, גברה גם אי–הנחת הציבורית, ובמקביל גם הסקרים מראים כי למרות העיקרון לפיו יש לתת לממשלה לעבוד לפי המנדט שקיבלה מהכנסת, שקיבלה את המנדט מהעם, ואת אי הנחת מפעולות הממשלה מביעים בבחירות המתץקיימות אחת לארבע שנים, נראה שהפעם הנסיבות הן קיצוניות עד כדי כך שיש לחזור אל העם, ולאפשר לו להודות בטעותו – אם יסבור שהוא אכן טעה, או להבהיר שדעתו דווקא נוחה מתפקודה של הממשלה והעומד בראשה.

והשאלה היא מה עוד צריך לקרות כדי שנממש את “האופציה הנוקליארית” – פנייה לבג“ץ כדי שזה יחזיר את המנדט לבוחר.

וכמו שאתם מכירים אותי כאיש–פשרות ידוע, אפשר להתפשר על כך שהממשלה תערוך משאל–עם על רצון העם ללכת לבחירות מוקדמות – ויפה שעה אחת קודם!

לאתחל את המערכת!

ולפעמים החגיגה נגמרת. כיבוי אורות.

החצוצרה אומרת שלום לכינורות.

אשמורת תיכונה נושקת לשלישית.

לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב

לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב

לשמוע חלילים ברוח החופשית

ולהתחיל מבראשית.

מבראשית את עולמך בבוקר תמיד לברוא:

האדמה, העשב וכל המאורות,

ואז מן העפר, בצלם אנשים

לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב

לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב

לשמוע חלילים ברוח החופשית

ולהתחיל מבראשית.

גם אצלך החגיגה נגמרת, ובחצות

הביתה את הדרך קשה לך למצוא.

מתוך החשכה אנחנו מבקשים

לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.

לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב

לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב

לשמוע חלילים ברוח החופשית

ולהתחיל מבראשית.

נעמי שמר ז“ל.

_______

לקריאה נוספת:

בנימין נתניהו, אל תציע לנו “נגושיאיישנז”

בנימין נתניהו, אנחנו מחכים לפקודה!

חוק יסוד: מחנות ריכוז, התשפ“ג-2023

דפוקי מערכת המשפט: לאידיוטים האלה זה לא מספיק!

האם הדיון בנבצרות הוא “הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי בחוסר סמכות“?

הוא כתב את ה“מיין קאמפף” שלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו

יוזף גבלס חי בישראל!

על המותר והאסור במשטר דמוקרטי מול דיקטטורה שבאופק

על רפורמת יריב לוין: הפרדת רשויות, שיעור למתחילים

על הדיבורים בעניין מרי אזרחי

על רפורמת יריב לוין בעניין בחירת השופטים – והיה כי תקרום גידים ועור

העולם כולו נגדנו: ה“פסטיבל” חוזר!

אברהם פריד גיתיאת, ביביסט קלאסי, מודה: רוב הביביסטים טפשים ונבערים

ממשלת נתניהו השישית – תקום או לא תקום? (תשובה חלקית לשאלה הזאת, ולשאלה כמה תחזיק הממשלה – אם תקום)

לנשיא המדינה, יצחק הרצוג: אל תאריך לנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה!

מיומנו של מגלומן כפייתי בעל אגו נפוח

איך להפיל את נתניהו, סופית ומוחלטת

לא להאמין: שמחה ניר, רל”ביסט ידוע, מוכן לממשלה בראשות נתניהו!

בנימין נתניהו, לא על זה נפל אחיך יוני ז”ל!

נתניהו, בנימין: שעתך היפה הגיעה, עלה בכוחך זה!

חמש הערות לקראת הבחירות מועד ה’, הבעל”ט, מחר, 1.11.2022

על שערוריית אחוז החסימה: אביגדור ליברמן, התכונן לאכול את עצמך!

על השימוש המטופש בצ’מברליין להגנה על האסונות שנתניהו המיט עלינו

Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump

###

למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס