על מלחמת הסניוריטי שקד-נאור (ה): פשרה של רכיכות, ומה הלאה?
|
הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, של הכנסת הסתיים ללא כל החלטה *** האם זה תוזמר כדי לאפשר לאיילת שקד לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפסה, או שזו תחנת-ביניים לקראת הקרב הבא?
שמחה ניר, עו”ד
רובינשטיין אליקים הנבל, אלוהים גאל את בתך שרי מייסוריה – עכשיו תורך!
השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית ומתעב אותה
“יש ג’ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם”
אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי
“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!
“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא
המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?
בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
במאמר קודם, עומדים במרים: מרים-כלענה נאור מתחצפת ומאיימת, תיארתי את מאבק-הכוחות בין שרת המשפטים, איילת שקד, לבין נשיאת ביהמ”ש העליון, מרים נאור, על שיטת ה”סניוריטי”, לפיה כאשר מתפנה כסאו של נשיא בית המשפט העליון, את מקומו לא יתפוס השופט המתאים ביותר, אלא הוותיק שבשופטי בית המשפט העליון. הנגזרת מאותה השיטה היא שמי שמתמנה לבית המשפט העליון כשהוא הצעיר שבשופטים – כל הוותיקים ממנו ינשרו מהמירוץ לפניו, בהגיעם לגיל הפרישה הקבוע בחוק.
כיוון ששיטת הסניוריטי היא מתועבת בעיני לא הייתה לי כל בעייה לתמוך באיילת שקד במאבק בינה, המבקשת להעמיד אותה לבחינה מחודשת, לבין מרים-כלענה, המבקשת לשמר אותה – למרות שאני מתעב את שתיהן באותה המידה.
במאמר קודם עוד יותר – עומדים במרים: נאור, אנחנו לא אידיוטים כמו שאת חושבת! – אמרתי: מרים-כלענה, כידוע, חושבת שכל העולם אידיוטים. קודם היא אמרה כי אפשר לבחור שופטים רק מקריאת פסקי הדין שלהם, ועכשיו היא חושבת שגם איילת שקד היא אידיוטית, אז אולי שקד היא אידיוטית, אבל פראיירית גמורה היא לא.
בהמשך, במאמר הפותח את הסדרה הנוכחית, על מלחמת הסניוריטי שקד-נאור: איילת שקד פראיירית, מצמצה ראשונה, הגעתי למסקנה כי טעיתי, וכי איילת שקד היא גם פראיירית, וגם חסרת-תיחכום.
המאמר השני בסדרה מדבר-שואל בעד עצמו: על מלחמת הסניוריטי שקד-נאור (ב): איילת שקד שוב עושה שרירים – האם תהיינה לה ביצים חזקות להילחם עד הסוף? בנוסף לשאלה הזאת הצעתי לשקד צרור עצות כיצד לכפות על נאור את רצונה.
המאמר השלישי בסדרה היה על מלחמת הסניוריטי שקד-נאור (ג): הביצים של איילת שקד לא עומדות בלחץ! המאמר דן ב”פשרה” שבין שקד לנאור, לפיה הדיון העקרוני על שיטת הסניוריטי לבחירת נשיא ביהמ”ש העליון ייערך בוועדת החוקה, חוק ומשפט, של הכנסת, מהלך אשר – לפי מה שפורסם – נעשה ביזמתו של יו”ר הוועדה ניסן סלומינסקי, אבל אני תהיתי אם לא שקד היא זו העומדת מאחוריה, כדי להקל עליה את הירידה מהעץ הגבוה, עליו היא טיפסה.
במאמר הרביעי בסדרה, על מלחמת הסניוריטי שקד-נאור (ד): מרים כלענה, בטיפשותה, נכנסת למילכוד, אותו פרסמתי ערב הדיון בוועדת החחו”מ, יצאתי מתוך ההנחה שאם ועדה של הכנסת מקיימת דיון, בסופו היא גם מקיימת הצבעה ומקבלת החלטה כלשהי. ואכן, במהלך הדיון אמרה חברת הכנסת מיכל רוזן: “דיון בכנסת אינו יום עיון … אנחנו מקיימים את הדיון במסגרת וועדת החוקה”, אבל לא זו בלבד שבהעדר החלטה הדיון הזה לא היה יותר מאשר יום-עיון, אלא שבסוף יום-העיון הבטיח היו”ר, חה”כ ניסן סלומינסקי, שהדיון הזה יימשך אחרי בחירת הנשיא/ה הבא/ה”.
אם הייתה מתקבלת החלטה, היו שתי אפשרויות: או שהוועדה הייתה מחייבת את שיטת הסניוריטי, או שהייתה שוללת אותה, ואם הוועדה הייתה שוללת את אותה, כך צפיתי, הייתה זו “קבורת חמור” לה, גם למרים נאור, גם לאהרן ברק המיתולוגי, וגם למערכת המשפט כולה, שתצא משם “בזנב מקופל בין הרגליים”.
מדוע לא התקבלה כל החלטה?
ההשערה שלי היא שהייתה זו הצגה אשר בויימה מראש, שבמסגרת ה”פשרה” שבין נאור לבין שקד (ביזמת סלומינסקי, כפי שפורסם, או בתיווכו – כפי שלא פורסם) הוסכם מראש שלא תתקבל כל החלטה, שהדיון אשר יתקיים בוועדת החוקה ימשיך לאחר שתיבחר הנשיאה הבאה, ולמעשה הוא ימות מוות טבעי, כי לאיש לא יהיה בו עניין במשך שש השנים הבאות (עד לפרישתה של חיות).
במאמר השלישי בסדרה (על מלחמת הסניוריטי שקד-נאור (ג): הביצים של איילת שקד לא עומדות בלחץ!), אמרתי על היזמה הזאת:
ה”יזמה” הזאת מריחה לי ממשהו אחר לגמרי: איילת שקד לא עמדה בלחץ, היא חיפשה סולם לרדת בו מהעץ הגבוה, עליו טיפסה, ובצר לה היא פנתה אל סלומינסקי, כדי שהוא “ייזום” את הדיון הזה, והיא תסדר שמרים נאור “תסכים” לרעיון הזה.
כעת ישנן שתי אפשרויות-המשך לסאגה הזאת:
האחת – שאכן הוסכם שהדיון בכנסת יהיה במקום הדיון בוולב”ש, שבדיון בכנסת לא תתקבל כל החלטה, ושהוולב”ש לא תחזור אליו, אלא תיגש ישר לבחירתה של אסתר חיות כנשיאה הבאה של ביהמ”ש העליון.
והשנייה – שלא הוסכם שום דבר לגבי ההמשך (ואולי אפילו הוסכם שלא להסכים), וממילא הכל נשאר פתוח, והוולב”ש תקדים ותקיים דיון פומבי בשאלת הסניוריטי, קבל כל העולם ואמצעי התקשורת.
חוששני שהאפשרות הראשונה היא זו שתתקיים, והביצים של שקד אכן לא עמדו בלחץ.
אני מעריך, ברמת-הסתברות של 51%, שזה מה שיקרה.
______________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס