ליוסף שפירא, נציב תלונות הציבור: שרת המשפטים, איילת שקד, לא עונה
|
כשנכנסה שרת המשפטים, איילת שקד, לתפקידה, נתנו לה הרבה יותר ממאה ימים של חסד לפני שעשינו לה “מבחן קבלה לעבודה” – והיא נחלה כישלון מחפיר
ליוסף שפירא, נציב תלונות הציבור: שרת המשפטים, איילת שקד, לא עונה
כשנכנסה שרת המשפטים, איילת שקד, לתפקידה, נתנו לה הרבה יותר ממאה ימים של חסד לפני שעשינו לה “מבחן קבלה לעבודה” – והיא נחלה כישלון מחפיר
שמחה ניר, עו”ד
אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי
“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!
“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא
המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?
בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
כשנכנסה שרת המשפטים, איילת שקד, לתפקידה נתנו לה הרבה יותר ממאה ימים של חסד עד שעשינו לה את “מבחן הקבלה לעבודה”, אותו אנחנו עורכים לבעלי תפקידים חשובים, עם קבלתם לעבודה.
למרבית הצער – היא הכזיבה קשות: לא ענתה במועד שנקבע בחוק, וביודעין נתנה חיפוי לשחיתות-המיליארדים בתחום אחריותה המיניסטריאלית.
זו תלונתי אל הנת”ץ יוסף שפירא:
שמחה ניר, עו”ד
22.3.2016
לכבוד
מר יוסף שפירא
נציב תלונות הציבור
משרד מבקר המדינה
ירושלים
נכבדי,
הנדון: שרת המשפטים, איילת שקד, לא עונה
ביום 4.2.2016 שלחתי לשרת המשפטים את המכתב המצורף.
בו ביום, בשעה 0918, קיבלתי אישור מלשכה כי פנייתי אכן נקראה:
From: Sarat Mishpatim
Sent: Thursday, February 4, 2016 9:18 AM
To: שמחה
Subject: נקרא: ערר לפי סע’ 4 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי”ט-1958
ההודעה
אל: Sarat Mishpatim
נושא: ערר לפי סע’ 4 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי”ט-1958
נשלח: יום חמישי 04 פברואר 2016 03:50:16 (UTC+02:00) ירושלים
נקראה ב- יום חמישי 04 פברואר 2016 09:18:21 (UTC+02:00) ירושלים.
פנייתי אל השרה כללה שלושה חלקים:
האחד – כפי הכותרת: ערר לפי סע’ 4 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי”ט-1958;
השני – בקשה חלופית להורות למחלקת העררים ליתן נימוקים להחלטה נשוא עררי זה, תוך התייחסות ספציפית גם לפנייתי אליהם, מיום 18.1.2016, ולכל הפניות והתזכורות ששלחתי אליהם במהלך החודשים הארוכים בהם עררי העלה אבק באחת המגירות הכי נידחות שבמחלקת העררים. בעשותי כן ציינתי כי השרה רשאית לעשות זאת גם מכוח סמכותה המיניסטריאלית;
והשלישי – פנייה אל השרה גם בתור מי שאחראית מיניסטריאלית על רשות האכיפה והגבייה (להלן: רא”ג), על מנת שתעשה את כל הדרוש על מנת להדביר את השחיתות בה מדובר, ותפעל לתשלום לחייבים של כל הכספים אשר נשדדו מהם, ללא צורך בהליך משפטי, ובלי לחכות ליוזמתם של אלה – לרבות פנייה אל היועץ המשפטי לממשלה, שיורה על פתיחתה של חקירה בנושא.
בינתיים חלף מועד 45 הימים שנקבעו בחוק למתן תשובה מנומקת, ולמרות התזכורות ששלחתי לשרת המשפטים (לפחות שתיים) – אין כל סימן חיים משרת המשפטים.
בהעדר כל תשובה, חזקה היא על השרה שפעלה שלא כדין, כל עוד לא הוכיחה את ההיפך.
אני ער לכך שכאשר יש צורך בשיקול-דעת של עובד-הציבור הנילון ישנה בעייה מה יכול הנת”ץ לעשות אם עובד הציבור לא עמד בנטל ההוכחה האמור, ולכן אנסח בזהירות הראוייה את המבוקש על ידי בתלונתי זו.
אבקש, איפוא, להורות לשרת המשפטים כדלקמן:
א. להחליט בערר תוך שבוע ימים.
ב. לחלופין, למקרה שהיא תדחה את עררי אליה, להורות למחלקת העררים ליתן לי נימוקים להחלטתם בערר נשוא עררי אל השרה, תוך התייחסות ספציפית גם לפנייתי אליהם, מיום 18.1.2016, ולכל הפניות והתזכורות ששלחתי אליהם במהלך התקופה בה עררי אליהם היה תלוי ועומד.
אציין כי בנקודה הזאת אין “תחום אפור” של “שיקול דעת”, וכדי להורות כמבוקש, הנת”ץ לא צריך להעמיד את שיקול-דעתו במקום שיקול דעתה של השרה.
ג. להשיב לי – גם כן תוך שבעה ימים – מה עשתה השרה על מנת להדביר את השחיתות בה מדובר, הכל כאמור ומפורט לעיל.
לסיום, הערה כללית לעניין משך הטיפול בתלונות על אי עמידה בחובת ההנמקה במועד: מנסיוני בתלונות כאלה, הנציבות שולחת לנילונים את התלונה, לפעמים אחרי ימים ושבועות, אלה לא ממהרים לענות חודשים ארוכים, ובמקום שהתלונות האלה תונחנה על שולחנך למתן החלטה בהעדר תשובה, הנציבות שולחת לנילונים תזכורות על גבי תזכורות.
ומה קורה בסוף? או שהנילונים, בסופו של דבר, עונים תשובה לא מספקת, ואז אני מקבל החלטה הסוגרת את התיק בנימוק ש”הפנייה נענתה”, ובלי כל התייחסות לאי-העמידה בחובת ההנמקה במועד, או שאחרי חודשים ארוכים, אולי אף שנים, בלי מענה של הנילונים לנציבות, אני מקבל החלטה שתלונתי נמצאה מוצדקת, אבל בלי שום סעד נוסף, וזאת “בגלל הזמן שחלף” …
והתוצאה: הנילונים מקבלים פרס על הזלזול שלהם בחוק: במקרה הקל – הארכת-מועד שאין לה כל בסיס בחוק, ובמקרה החמור – פטור מכל חובה לענות לפונה.
כדי שהמועד שנקבע בחוק יכובד, אני מזמינך לקבוע פרוצדורה כללית לפיה בתלונות שבבסיסן העדר הנמקה במועד תישלח מיד, אוטומטית, דרישה לנילון להגיב תוך שבעה ימים, ותוך שבעת הימים האלה התיק יונח על שולחנו של הנציב להחלטתו – עם או בלי תגובתו של הנילון.
בכבוד רב,
שמחה ניר, עו”ד
וזו פנייתי אל שרת המשפטים, איילת שקד
_______
למאמר באתר חופש הביטוי על שם אשר יגורתי-גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”
__________