זרוק אותו לאיראנים (דוקודרמה)

 

 

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

 

לדף הפייסבוק של האתר

 

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי“)

 

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש

 

 

שמחה ניר, עו”ד

 

זרוק אותו לאיראנים

 

על ה”דוקודראמה”:

 

“ז’אנר אמנותי המשתמש בדמויות ידועות מהחיים כבסיס ליצירה האמנותית. הוא מערב, מטבע הדברים, מציאות ודמיון”.

 

(נשיא ביהמ”ש העליון, אהרן ברק,בג”ץ 6126+6143/94, גיורא סנש ואח’ נ’ רשות השידור ואח’.

 

הדמויות במחזה הזה הינן דמיוניות לחלוטין, והשימוש בשמות אמיתיים, או באירועים אמיתיים, לרבות אירועים אמיתיים הקשורים לשמות אמיתיים, נועד רק לשם תחושת האותנטיות, ולא למטרות אינפורמטיביות.

 

כל דמיון בין דמות מן הדמויות במחזה לבין אדם כלשהו אינו אלא בדמיונו של הקורא, ו/או בהיכרותו האישית עם אדם זה או אחר.

 

 

שמחה ניר, עו”ד

 

זרוק אותו לאיראנים

 

 

מחזה דוקודרמה בשלוש מערכות

 

Simha Nyr

 

 

Throw him to the Iranians

 

©

 

כל הזכויות שמורות למחבר

 

הנפשות (לפי סדר הכניסה לבמה, לראשונה):

 

עו”ד שי ניצן, משנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער

 

מתמחים

 

קהל

 

שוטרים

 

אשר גרוניס

 

מזכיר ההרכב

 

קלדן

 

פקידת-עזר

 

מאבטחים

 

יורם דנציגר, שופט בית המשפט העליון:

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

סלים ג’ובראן, שופט בית המשפט העליון:

 

מערכה ראשונה

בית המשפט העליון בירושלים, אולם ג‘

 

נוכחים: עו”ד שי ניצן, משנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער, מתמחים, קהל.

 

נכנסים שוטרים, ואיתם אשר גרוניס, באזיקי ידיים ורגליים.

 

נכנסים: מזכיר ההרכב, פקידת-עזר, מאבטחים.

 

פקידת עזר:

בית המשפאאאאאאאאאאאאט!

 

הנוכחים קמים. נכנסים השופטים יורם דנציגר, אליקים רובינשטיין, סלים ג’ובראן. השופטים מתרחבים בכורסאותיהם.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

בוקר טוב, בבקשה לשבת. ערעור פלילי 1234/11, אשר גרוניס נגד מדינת ישראל.

 

מזכיר ההרכב (קם):

 

ערעור פלילי 1234/11, אשר גרוניס נגד מדינת ישראל.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

מי מייצג כאן את המערער?

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

אני, כבודו. אני מגיש ייפוי כוח.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

האם אדוני שיחק גם במחזה כיפת הברזל בע”מ?

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

שמעתי על זה משהו, אבל טרם הספיקותי.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

האם המערער נמצא?

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

כן, כבודו. הוא באזיקים, יושב בין השוטרים, על ספסל העצורים.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

בבקשה מר כוכבי, מה טענותיכם?

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

לפני הכל, אני מבקש להורות שמרשי ישוחרר מהאזיקים ומהמעצר, ויורשה לשבת יחד עם כל הקהל, כאן באולם.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

איזה עיוות דין ייגרם למרשך?

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

זה לא עניין של עיוות דין, או לא עיוות דין. מרשי אינו עבריין נמלט, הוא שופט בית המשפט העליון, והמועמד הטבעי, מכוח הסניוריטי, לכהונת נשיא בית המשפט העליון, עם פרישתה הקרובה של הנשיאה המכהנת.

 

זה לא מכובד, כבודכם – לא לאיש, ולא לבית המשפט העליון.

 

אציין שמרשי אפילו לא הושעה מן השיפוט, ואפילו לא נדרש להוציא את עצמו לחופשה, ואני גם יעצתי לו שלא לצאת לשום חופשה, גם אם יידרש לכך.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

מר ניצן, מה עמדתכם?

 

שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים:

 

עמדתנו היא שיש להחיל כאן את מבחן בוזגלו. אנחנו דורשים לקיים את השוויון בפני החוק, לא תהדר דל, ולא תישא פני גדול.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון (מתלחש עם חבריו, ופונה אל הקלדן):

 

תרשום החלטה:

 

ברוב דיעות (כבוד השופט ס’ ג’ובראן וכבוד השופט י’ דנציגר) החלטנו שהעצור, מר אשר גרוניס, ישוחרר מאזיקי-הרגליים בלבד, ולא מאזיקי-הידיים, אך יישאר בחזקת עצור, באחריות המשטרה.

 

לפי דעת המיעוט (כבוד השופט א’ רובינשטיין) אין לשחרר את העצור גם מאזיקי-הרגליים.

 

תרשום תאריך, ותשאיר לנו מקום לחתימות.

 

בבקשה מר כוכבי, מה טענותיכם לערעור גופו?

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

אני מבקש שכבוד השופט רובינשטיין יפסול את עצמו.

 

מרשי עומד להתמנות לכהונת נשיא בית המשפט העליון, אחרי שעבר בכנסת מה שקרוי “חוק גרוניס”, אבל אם מרשי יוסגר לאיראן, השופטת מרים נאור באה במקומו, וכבודו, אשר בא בסניוריטי אחרי השופטת נאור מקודם לתפקיד המשנה לנשיאה, ואחרי פרישתה הוא נכנס בנעליה, כנשיא בית המשפט העליון.

 

יש כאן ניגוד עניינים מובנה, כבודו.

 

יורם דנציגר, שופט בית המשפט העליון:

 

בוא, מר כוכבי, נהיה פראקטיים: אנחנו יודעים שמרשו לא הושעה, ואני גם בספק אם ניתן להשעותו, כי הרי הוא לא מואשם על עבירה כלשהי לפי החוק הישראלי, והוא גם לא עצור בחשד לעבירה כזאת, אלא רק לצורך הליכי ההסגרה, ובכפוף להם.

 

נראה לי, על כן, שגם אם מרשו יוסגר לאיראן, לא יהיה בכך כדי למנוע את בחירתו כנשיא בית המשפט העליון, וכיוון שהמערכת מתנגדת לכל חריגה או סטייה מעקרון הסניוריטי, הרי שבחירת מרשו לתפקיד הזה מובטחת, גם אם יוסגר.

 

ואם בחירתו של מרשך מובטחת, מובטחים לו גם הכבוד, גם המשכורת עד גיל 70 שנה ושלושה חודשים, וגם הפנסיה – הכל כפי המגיע לנשיא בית המשפט העליון, גם כשהוא יושב בכלא האיראני, כי שופטים, כידוע, לא דופקים שעון נוכחות.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

על זה אני כבר לא מוכן להמר. מה שאני כן מוכן להמר עליו זה שעד ה-28.2.2012, מועד חילופי המשמרות, מרשי כבר לא יהיה בין החיים, כי אצל אחמדינג’אד אין חוכמות.

 

סלים ג’ובראן, שופט בית המשפט העליון:

 

מר כוכבי, אני לא מבין את אדוני. אדוני אומר שהאיראנים כלל לא דרשו את הסגרת מרשו, וכל ההליך הזה נתפר על ידי מה שאדוני מכנה “ביניש, נאמן ושות'”. לכן, מתוך הנחה שאדוני צודק, חזקה על האיראנים שישחררו אותו מיד, שהרי אם אין להם דבר נגדו, מדוע שלא ישחררו אותו, ואם אדוני לא צודק – פשיטא שהוא לא צודק, וההסגרה צודקת.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

כשם שמבקשי נפשו של מרשי במערכת המשפט סומכים על האיראנים, גם אני סומך עליהם שהם כבר ימצאו משהו, ולא יתנו לדג שמן כזה לחמוק מהרשת שלהם.

 

אם בעד גלעד שליט נתנו 1027 אסירים ביטחוניים (פלוס 20 ששוחררו קודם, תמורת הקלטת), אזי, במקרה הטוב, הם ידרשו לשחרר תמורת גרוניס את כל האסירים הביטחוניים שבידי ישראל.

 

שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים:

 

ואז לימין תהיה בעייה: מצד אחד הם נגד שחרור אסירים, אבל מצד שני הם רוצים את גרוניס …

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

שי, מספיק עם ההערות הציניות האלה. קח סוף שבוע בטהרן, ונראה מתי תחזור, ומה תגיד כשתחזור – אם בכלל.

 

יורם דנציגר, שופט בית המשפט העליון:

 

אני חוזר ומציע שנהייה פראקטיים.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

כבודו, הביטוי “להיות פראקטי” מעורר בי חלחלה וצמרמורת.

 

פעם הצעתי לקבוע הוראה לפיה אם נהג נתפס בלי ניירות, לא לרשום לו דוח, אלא רק לתת לו כתב-דרישה להציג את הניירות במשטרה, ולפעול לפי מה שהוא יציג, או לא יציג, אז אמרו לי “מר כוכבי, זה לא פראקטי”, אבל כאשר ועדה בראשות שופט הציעה בדיוק את אותו הדבר, פתאום זה נעשה מה-זה-פראקטי!

 

אז אם אדוני רוצה ללכת בקו הזה, אין לי בעייה: נקים ועדה, ובינתיים מרשי ישוחרר ויותן לו להמשיך ולשרת את העם בציון תמורת המשכורת אשר ממילא משולמת לו.

 

ואם אדוני סבור שאין למרשי כל בעייה לטוס למלתעות האיראנים, ולחזור משם בשלום, אני מציע לכבודו להתנדב לטוס לאיראן בתור “אשר גרוניס”, ולעבור שם את החווייה הזאת, זה יכול להיות מרתק, ואנחנו נשמח לשמוע את התרשמויותיו כאשר ישוב – אם בכלל. אני אפילו מתחייב מראש לקנות את ספרו “לכלא האיראני ובחזרה”, בכריכה קשה.

 

סלים ג’ובראן, שופט בית המשפט העליון:

 

זה נשמע כמו הצעת שוחד.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

לא כבודו. אני חובב ספרים כאלה, וממילא הייתי קונה את הספר הזה, גם בלי ההתחייבות הזאת, אבל כדי להפיס את דעתו אני אסתפק באותו הספר, בכריכה רכה, ואני אשמח עוד יותר עם המחבר יעניק לי את הספר כשי, לאות הוקרה.

 

אבל בינתיים עומדת בעינה בקשתי שכבוד השופט א’ רובינשטיין יפסול את עצמו.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון (לקלדן):

 

תרשום החלטה:

 

הבקשה נדחית.

 

שופט בישראל הוא שופט מקצועי, אשר לא מושפע משום אינטרס אישי.

 

הבקשה לפסילתי הינה מעשה נבלה, פגיעה מרושעת המטילה רפש ושיקוץ על שופט בישראל, ועל מערכת המשפט כולה. היא תוצר של הבל פה ועט חסר שחר, עלילה שפלה, התלהמות ציבורית, קלות פה וקלות עט.

 

המזכירות תעביר את החלטתי זו ללשכת עורכי הדין.

 

תרשום תאריך, ותשאיר לי מקום לחתימה.

 

קלדן:

 

לחתימה אחת בלבד?

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

כן, זו החלטה אישית, לא של ההרכב.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

אני מבקש לדחות את המשך הדיון, כדי לאפשר לנו לערער על החלטת כבודו.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

אנחנו לא נדחה את הדיון, כי לאיראנים אין סבלנות לתרגילים הפרוצדורליים של ישראל, ואם נחכה, תכנית הגרעין שלהם כבר תהייה אופרטיבית. אדוני יטען לגופו של עניין.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

כבודכם, אנחנו מערערים על החלטת כבוד בית המשפט המחוזי לפיה המערער הוא בר הסגרה לאיראן.

 

בתיק הזה ישנה הצטברות הזוייה של דברים אשר כל אחד מהם הוא הזוי בפני עצמו.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

כבודו, אם אדוני סבור שאין הצטברות …

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

אדוני לא יתווכח אתי!

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

כבודו, אם אדוני סבור שלמילה “הצטברות” יש גוון “סגנוני” כלשהו, אדוני יכול לפנות ללשכת עורכי הדין, רחוב שופן 1, ירושלים, או דניאל פריש 10, תל אביב.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

יש לאדוני מיקוד שלהם?

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

לא, אבל אני יכול לבדוק את זה בהפסקה, אחרי הדיון ולפני מתן החלטתכם.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

מר כוכבי, לא תהייה הפסקה כזאת, כי אנחנו כבר החלטנו.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

נו, ואדוני אומר שאין לכבודו דיעה קדומה, ועכשיו אני שומע מפי אדוני, מפי הגבורה, שכבר החלטתם, אז אני מבקש שכל ההרכב הזה יפסול את עצמו.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון (לקלדן):

 

תרשום החלטה:

 

הבקשה נדחית.

 

כאשר אמרתי שכבר החלטנו, לא אמרתי מה החלטנו.

 

תרשום תאריך, ותשאיר מקום לשלוש חתימות.

 

אדוני ימשיך.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

כמו שאמרתי, בתיק הזה ישנה הצטברות הזוייה של דברים אשר כל אחד מהם הוא הזוי בפני עצמו, ואני לא חוזר בי מדברי אלה.

 

כבוד בית המשפט המחוזי פסק, כאמור, שמרשי, המערער, הוא בר-הסגרה לאיראן, והתשתית העובדתית היא רעועה עד לא-קיימת.

 

המערער, יליד שנת 17.1.1945, אכן נולד באיראן, אבל הוא עלה לארץ עם הוריו בגיל שלושה חודשים, עוד לפני פרוץ המדינה, ומאז הוא לא היה באיראן אפילו פעם אחת. המערער גם לא יודע אפילו מילה אחת בשפה האיראנית, ולפי החוק האיראני נשללה ממנו אזרחותו האיראנית.

 

העבירה בה מאשימים השלטונות האיראניים את המערער היא ארגון וניהול של תא מחתרת ציוני, במטרה להפיל את המשטר האיראני, וזאת בין השנים 1948 – 1955 (להלן – התקופה הראשונה), ובחודשים מארס-אפריל 1991 (להלן – התקופה השנייה).

 

לטענת האיראנים הוא ניהל את פעילותו בבית הכנסת המרכזי בטהרן.

 

כל הסימנים מעידים כי המערער נרדף באיראן על רקע פוליטי.

 

ראשית – מרשי לא שהה באיראן אפילו יום אחד מאז עלייתו ארצה עם הוריו, ב-17.4.1945.

 

שנית – בתקופה הראשונה מרשי היה קטין, גם לפי החוק האיראני, ולכן הוא אינו בר-עונשין גם לפי החוק שם.

 

מעבר לכך, מי שיש להאשימו בהפלת המשטר באיראן של אותה התקופה הוא דווקא האייטולה חומייני, אשר הפיל את משטרו של השאה.

 

שלישית – כל העבירות המיוחסות למרשי התיישנו גם לפי החוק האיראני.

 

רביעית – בית הכנסת המרכזי בטהראן, אשר נחשב באיראן לסמל האוייב הציוני-קפיטליסטי, נהרס עד היסוד על ידי ההמון הסוער כבר למחרת עזיבתו של השאה, מוחמד רזא שאה פהלווי, את איראן, ביום 16.1.1979, ועוד באותו החודש הונחה באותו המקום אבן-הפינה למרכז האייטוללות העולמי בטהראן, אשר בנייתו לא החלה עד היום בגלל מחלוקות בין האייטוללות לבין עצמם, ובמגרש הריק והמגודר לא הייתה כל אפשרות לנהל שום תאי מחתרת, בין ציוניים, בין אחרים.

 

חמישית – בתקופה השנייה מרשי היה במאסר בישראל, החל מיום 1.1.1989 ועד ליום 31.12.1995. כיוון שמרשי לא היה מוכן להודות בעבירות המין שבגינן הורשע סירבו שלטונות הכלא ליתן לו חופשות, כשם שהם לא היו מוכנים לנכות לו שליש מתקופת המאסר בת שבע השנים אשר נגזרה עליו.

 

וששית – כיוון שהעבירות המיוחסות למרשי לא התבצעו בשטחה של איראן, אזי לשום בית משפט איראני אין סמכות מקומית לדון בעבירות האלה – גם לפי החוק האיראני, ולא רק על פי החוק הישראלי.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

אולי אדוני יטען לעניין?

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

כבודו, אני טוען רק לעניין, ואני עדיין רק בריצת ההמראה.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

לפני שכבודו מעיר לי על הסגנון שלי, אפנה את כבודו לסגנון החלטתו-הוא מלפני כמה דקות, בבקשתי לפסול את כבודו.

 

בניגוד לכבודו, אני לא דיברתי על “מעשה נבלה, פגיעה מרושעת המטילה רפש ושיקוץ על שופט בישראל, ועל מערכת המשפט כולה, תוצר של הבל פה ועט חסר שחר, עלילה שפלה, התלהמות ציבורית, קלות פה וקלות עט”. אני רק אמרתי שאני מדבר לעניין, ואני עדיין רק בריצת ההמראה.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון (לקלדן):

 

תרשום החלטה:

 

בדברי הסניגור המלומד יש משום עזות.

 

לפנים משורת הדין אנחנו נימנע הפעם מלחייב את הסניגור המלומד בהוצאות אישיות.

 

המזכירות תעביר את החלטתנו זו ללשכת עורכי הדין.

 

תרשום תאריך, ותשאיר לנו מקום לחתימות.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

אני מפנה את כבודכם למוצגים שהוגשו בביהמ”ש קמא, בהסכמת המדינה: מ/1 – תעודת הלידה המקורית של המערער, בשפה האיראנית ועם תרגום נוטריוני לעברית; מ/2 – תעודת העולה של המערער; מ/3 – אישור של ביקורת הגבולות לפיו מרשי לא עזב את הארץ מאז עלייתו ארצה ועד לשנת 1971, עת יצא ללימודי התואר השני באוניברסיטת וירג’יניה, ארה”ב, ו-מ/4 – אישור השב”ס לפיו מרשי היה במאסר החל מיום 1.1.1989 ועד ליום 31.12.1995, ולא יצא אפילו לחופשה של חצי שעה.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

מר כוכבי, הדבר ברור, וראינו את כל המסמכים האלה. אדוני יעבור הלאה.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

אני רק רציתי לוודא שתיק הערכאה קמא נמצא בפניכם, על כל המוצגים שבו, כדי שאחר-כך לא יגידו לנו …

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

תנוח דעתו של אדוני, תיק ביהמ”ש קמא נמצא לפנינו, וראינו את כל המוצגים שאדוני מדבר עליהם. אדוני ימשיך.

 

סלים ג’ובראן, שופט בית המשפט העליון:

 

מר כוכבי, מה אדוני רוצה לומר בכך. מה הנפקות של המסמכים האלה?

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

אני רוצה לומר שבתקופות בהן מיוחסות למרשי העבירות שבגינן מבקשים האיראנים את הסגרתו של מרשי, הוא לא יכול היה להיות באיראן.

 

יורם דנציגר, שופט בית המשפט העליון:

 

אולי הוא ניהל את תא המחתרת בזמן היותו בכלא. מן הסתם היו שם כמה אסירים איראניים.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

כבודכם, לא ידעתי שפעילות בתחום מדינת ישראל נגד המשטר האיראני נחשבת לעבירה לפי החוק החל במקום ה”עבירה”, קרי לפי החוק הישראלי.

 

אני מציין כי לפי בקשת ההסגרה, האיראנים מבקשים את הסגרת מרשי על פעולות שעשה באיראן, לא על מה שעשה בישראל – אם בכלל עשה – ועל מה שעשה בישראל – אם בכלל עשה – ניתן להסגירו רק למדינת ישראל, אשר, כמה מפתיע, כלל לא ביקשה את הסגרתו.

 

אני מציין כי לפי בקשת ההסגרה המערער הוא יליד שנת 1902, וזה אומר שמרשי היום הוא בן מאה ועשר שנים. הביטו עליו בעצמכם – האם כך נראה אדם בן מאה ועשר שנים? האם אדם בן מאה ועשר שנים יכול להתמנות כנשיא בית המשפט העליון?

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

זה בדיוק, מר כוכבי: אם הוא לא יכול להתמנות כנשיא בית המשפט העליון, ממילא אין למערכת מה לחשוש מפניו, וממילא אין לה שום אינטרס לקנוניה עם האיראנים על גב מרשו.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

כבודו, למערכת אין אינטרס בכל הנוגע לאשר גרוניס הערטילאי, בן המאה-ועשר, אם בכלל קיים כזה ואם הוא עדיין חי, אלא באשר נוגע לאשר גרוניס המערער.

 

אכן, ייתכן מאוד שהיה להם באיראן עוד אשר גרוניס אחד – לפי שנת הלידה הוא יכול להיות סבו של מרשי – אז שהאיראנים יחפשו אותו, אם הם בכלל מעוניינים בכך, ואם הוא עדיין חי.

 

שימו לב גם לתמונה המצורפת לבקשת ההסגרה: התמונה הזאת נלקחה מאתר מערכת המשפט, ואת זה יכול לעשות כל נער, ע”י הקלקה ימנית ואחר כך קופי-פייסט.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

מה זה הקלקה ימנית?

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

אדוני ישאל את נכדיו, או את הקלדן כאן, אחרי הדיון. אני לא רוצה לחזור עכשיו על הסצנריו שהיה לנו במחזה הקודם, שכבודו הזכיר בפתח הדיון הזה.

 

מה שעוד נראה כאן, גם לעין בלתי-חמושה …

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!!!

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

סליחה, כבודו. מה שעוד נראה כאן, גם לעין בלתי מזויינת, הוא שבקשת ההסגרה נשלחה בפקס שחור-לבן, ואילו התמונה שצורפה אליה היא בצבעים, דבר אשר יותר ממוכיח שמישהו בישראל עשה את העבודה עבור האיראנים, ולמען הדיוק – עבור מבקשי-נפשו של מרשי במימסד המשפטי בישראל.

 

וזה מראה שאפילו לזייף ולפברק לא יודעים אצלנו.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

מר כוכבי, הדבר ברור. אדוני יעבור הלאה.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

ברשות כבודכם, אני אמשיך, ומהרדיפות באיראן אעבור לבעלי האינטרס הישראליים אשר יש להם עניין בהשתקתו של מרשי.

 

בשנת 2007 הביא שר המשפטים דאז, דניאל פרידמן, לחקיקתו של חוק אופק-הכהונה, אשר לפיו לא יתמנה נשיא בית משפט, המשנה לו או סגנו, אם אין לו אופק-כהונה של שלוש שנים עד לגיל הפרישה הקבוע בחוק.

 

אין זה סוד שהחקיקה הזאת הייתה מתוזמרת עם נשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת ד’ ביניש, שרצתה לפנות את הדרך לנשיאות לחברתה הטובה, מ’ נאור, אשר רק עקרון הסניוריטי עמד בדרכה, ולפי העיקרון הזה מרשי הוא הבא בתור לנשיאות, אחרי ביניש.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

אחרי מי?

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

אחרי כבוד הנשיאה, דורית ביניש, כאילו שאדוני לא יודע למי התכוונתי.

 

רצה הגורל הפוליטי, וקמו קואליציה חדשה וממשלה חדשה, ואלה ביקשו, והצליחו, להעביר את “חוק גרוניס” ולהחזיר את המצב לקדמותו – דהיינו לבטל את חוק אופק-הכהונה, דבר אשר החזיר את מרשי, כבוד השופט גרוניס, אל ראש רשימת המועמדים לכהונת נשיא בית המשפט העליון.

 

אני מציין כי שר המשפטים יעקב נאמן, המתוזמר עם הנשיאה ביניש, התנגד לחוק גרוניס, אבל זה לא עזר לו, כי הוא אינו חבר-הכנסת, ואם הוא היה עושה שרירים, ראש הממשלה היה מראה לו את הדלת החוצה.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

אדוני לא יגרור אותנו אל הוויכוחים הפוליטיים!

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

אני לא גורר את כבודכם לשום ויכוח – לא פוליטי ולא אחר. אני רק מפנה אתכם למצב המשפטי הקיים, על הרקע שלו, המוכר לכל בר-בי-רב.

 

והנה, למחרת קבלתו של חוק גרוניס הוגשה על ידי שר המשפטים לבית המשפט המחוזי הבקשה להסגיר את מרשי לאיראנים.

 

האם העיתוי מקרי? לא, הוא לא מקרי: מתיק משרד המשפטים האיראני אנו למדים כי החקירה כנגד מרשי נפתחה שם חצי שעה לאחר קבלתו בכנסת של חוק גרוניס, הבקשה האיראנית הועברה לידי ישראל באמצעות משרד החוץ המצרי עוד באותו הלילה, וכבר בבוקר המחרת, כפי שציינתי, הוגשה לבית המשפט המחוזי הבקשה להכריז על מרשי כבר-הסגרה.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

יש הפרש זמנים בין איראן לבין ישראל.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

הפרש של שעה וחצי, דבר המאפשר משחק כלשהו, אבל זה זניח.

 

אנחנו יודעים שטיפולו של משרד המשפטים בענייני הסגרה נמשך תמיד ימים, שבועות וחודשים, והנה, פתאום, מרגע פתיחת ה”חקירה” כנגד מרשי ועד לפניית השר לבית המשפט המחוזי עברו פחות מ-24 שעות.

 

הדבר הזה אומר דרשני.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

אם כבודו סבור שהדבר אינו אומר דרשני, אז אני טעיתי, אבל זה לא עניין של “סגנון”, וברשותכם אני אמשיך.

 

בדיון בבית המשפט המחוזי התברר שבין ישראל לאיראן אין הסכמי הסגרה, ובהעדר יחסים דיפלומטיים ביניהן גם לא יכולים להיות ביניהן הסכם כזה, אבל זה, ככל הנראה, לא עשה שום רושם על כבוד בית המשפט המחוזי – כשם שהוא לא עשה רושם על שר המשפטים, ועל הפרקליטות.

 

אני מפנה את כבודכם לסעיף 1א(א)(2) לחוק ההסגרה, תשי”ד-1954, הקובע כי אדם שעבר עבירת הסגרה לפי חוק זה ובעת עשיית העבירה הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, לא יוסגר אלא אם כן המדינה המבקשת את הסגרתו התחייבה מראש להעבירו בחזרה למדינת ישראל לשם נשיאת עונשו בה, אם הוא יורשע בדין ויוטל עליו עונש מאסר, והנה, איראן לא התחייבה לכך, לא מראש ולא בדיעבד.

 

לפי סעיף 2א(ב) לחוק מדינת ישראל תנהג הדדיות ביחסי הסגרה, אלא אם כן החליט שר המשפטים אחרת. שר המשפטים הנוכחי סירב בעקשנות …

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

סליחה, כבודו. שר המשפטים הנוכחי סירב בהתמדה להחליט על העדר הדדיות כזאת 371 פעמים מאז תחילת כהונתו, וזאת גם למדינות ידידותיות וגם למדינות לא-ידידותיות. מה קרה הפעם? הרצון להיפטר מאשר גרוניס, למרות חוק גרוניס אשר ביטא את רצונו של הציבור בישראל – רצון אשר בא לידי ביטוי על ידי הרשות המחוקקת שנבחרה כדין, אשר חוקקה את החוק לאחר שעבר את כל הקריאות בכנסת.

 

כן, כן, אפשר היה להימנע מבחירתו של המערער כנשיא בית המשפט העליון אם היו נסוגים משיטת הסניוריטי, אבל לכך ביניש ושות’ …

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

באיזה סגנון אדוני מדבר!

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

סליחה, כבודו. לכך מערכת המשפט ומשרד המשפטים לא היו מוכנים, כי הסניוריטי היא תורה למשה מסיני.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

מר כוכבי, מה הרלוואנטיות של הטענות האלה?

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

הרלוואנטיות היא שהמערכת המשפטית בישראל עשתה קנוניה עם האיראנים, והדעת נותנת שלא האיראנים יזמו את ההליך הזה, אלא מערכת המשפט בישראל.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון (לקלדן):

 

תרשום החלטה:

 

הסניגור המלומד מייחס למערכת המשפטית בישראל קנוניה עם האיראנים, ויש בכך משום קונוטציה שלילית, בלתי מוסרית ואף פלילית, והטלת דופי ביושרם של שופטי ישראל, ובטוהר שיקוליהם.

 

בדברי הסניגור המלומד יש משום עזות.

 

אנחנו מחייבים את הסניגור המלומד בהוצאות אישיות, בסך 20,000 שקלים חדשים.

 

המזכירות תעביר את החלטתנו זו ללשכת עורכי הדין.

 

תרשום תאריך, ותשאיר לנו מקום לחתימות.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

עם כל הכבוד, זה לא “קונוטציה”, אלא דברים מפורשים.

 

סלים ג’ובראן, שופט בית המשפט העליון:

 

אני מציע לאדוני …

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

אני לא מקבל את ההצעה, וברשותכם אמשיך.

 

בע”א 165/60, אוניון חברה לביטוח בע”מ נגד עזרא יצחק משה, פ”ד י”ז, 646, היה הסכם לפיו מקום השיפוט בכל תביעה שיגיש המבוטח יהיה בעיראק, אבל האיש תבע את החברה דווקא בישראל, וטען כי בעיראק לא מובטח לו שיעשה עימו צדק.

 

בית המשפט העליון בישראל אכן קיבל את עמדתו של התובע, וקבע שהחשש מפני עיוות הדין גובר על ההסכמה החוזית.

 

ואם בדין האזרחי כך הוא – בפלילים לא כל שכן.

 

האם כבודכם רואה אפשרות שבאיראן יעשה צדק עם המערער?

 

האם לא מספיק לכם שבאיראן נתלו לאחרונה עשרה יהודים, אשר כל “פשעם” לא היה אלא עצם היותם יהודים.

 

שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים:

 

כבודכם, אני מבקש להעיר לחברי המלומד כי המשטר האיראני לא נמצא כאן להגן על עצמו.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

ואני, לפי תומי, סברתי כי שר המשפטים, מבקש ההסגרה, שאתה טוען כאן בשמו, מייצג את האיראנים, והנה אני רואה שלא כך הוא, וזה בדיוק מאשש את הטענה שלי שהכל כאן בושל ע”י המערכת בישראל, ולאיראנים אין בה יד ורגל.

 

אז תחליטו אם אתה מייצגים את האיראנים, או את עצמכם.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

מר ניצן, אדוני לא צריך לענות.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

אני סיימתי, אני מבקש לקבל את הערעור, לדחות את בקשת ההסגרה, ולהורות על שחרורו המיידי של מרשי מהמעצר, בו הוא נתון מאז שנפתחו הליכי ההסגרה..

 

מערכה שנייה

 

בית המשפט העליון בירושלים, לשכת השופט אליקים רובינשטיין

 

נוכחים: השופט אליקים רובינשטיין, השופט סלים ג’ובראן, השופט יורם דנציגר, מתמחים, קלדן.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

אני מבקש מהמתמחים ומהקלדן לסלוח לנו.

 

אתם יכולים לשבת במזון בית המשפט, ולאכול על חשבוני. תגידו להם שירשמו את זה עלי.

 

מערכה שלישית

 

בית המשפט העליון בירושלים, אולם ג’

 

נוכחים: עו”ד שי ניצן, משנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער, מתמחים, קהל.

 

נכנסים שוטרים, ואיתם אשר גרוניס, באזיקי ידיים.

 

נכנסים: מזכיר ההרכב, פקידת-עזר, מאבטחים.

 

פקידת עזר:

 

בית המשפאאאאאאאאאאאאט!

 

הנוכחים קמים. נכנסים השופטים יורם דנציגר, אליקים רובינשטיין, סלים ג’ובראן. השופטים מתרחבים בכורסאותיהם.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

אנחנו נקרא עכשיו את פסק-הדין.

 

פסק דין

 

          ערעור על החלטה בית המשפט המחוזי בה הכריז על המערער בתיק דנן, כבוד השופט אשר גרוניס, כבר-הסגרה לאיראן.

 

רקע

 

          הסגרתו של המערער נתבקשה על ידי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית: جمهوری اسلامی ايران, גֻ‘מְהוּרִי–יֶה אֶסְלַאמִי–יֶה אִירַאן), אשר תיקרא להלן, ולשם הקיצור, איראן.

 

          איראן היא רפובליקה אסלאמית שיעית בעלת מיעוט סוני, הנמצאת באסיה. היא גובלת באפגניסטן ובפקיסטן במזרח, בטורקמניסטן בצפון–מזרח, בארמניה ובאזרבייג‘ן בצפון–מערב, בעיראק ובטורקיה במערב. למדינה קו חוף עם הים הכספי בצפון, ועם המפרץ הפרסי יחד עם מפרץ עומאן בדרום. עד 1935 נקראה איראן בשם פרס וזאת ככל הנראה על שם המחוז הדרומי באיראן פארס. השם איראן מקורו עוד באימפריה הסאסאנית. ב-1935 המונח נכנס לשימוש בינלאומי.

 

          ב”כ המערער טוען שכל ההאשמות המיוחסות לו, במרכאות, “מצוצות מן האצבע”, כלשונו, כי במועדים בהם מרשו היה, לפי הנטען, באיראן, הוא לא יכול היה להיות שם.

 

          עוד טוען המערער כי כל העבירות המיוחסות לו ע”י איראן התיישנו גם לפי החוק האיראני, ולגבי חלקן הוא לא בר-עונשין גם לפי החוק האיראני, כיוון שהיה קטין במועד הרלוואנטי.

 

          כיוון שהמערער, לטענתו, לא היה באיראן בעת ביצוע העבירות – לשום בית משפט איראני אין סמכות “מקומית” לדון בעבירות האלה – גם לפי החוק האיראני.

 

          מר שי ניצן, בא כוח המשיב, טען כי ערעור המערער בלתי חוקי ובלתי מוסרי, ועל כן דינו להימחק, זאת, בין השאר, מחמת הסגנון הבוטה והמשתלח, הבלתי מאופק, בלתי מנומס ובלתי מרוסן..

 

דיון והכרעה

 

          לאחר העיון החלטנו שלא להיעתר לערעור.

 

          תחילה יש לומר מלים אחדות בדבר טענתו שובת הלב של בא כוח המשיב למחיקת הערעור בשל תוכנו. אכן, סגנונו של המערער (הן בבית המשפט המחוזי ובהודעת הערעור, ובמיוחד בטיעון לפנינו) אינו בוטה בלבד, הוא מביש ומבזה את כותבו ואת מקבליו, ורק מתוך כבוד הבריות לא אלאה בדוגמאות לאישוש הדברים.

 

לטעמי, ניתן היה להבין את בית המשפט קמא אם היה דוחה את טענות המערער, ומכריז עליו כבר-הסגרה, רק על פי סגנונו ובלי להתייחס לטענותיו לגופן, ואולם, משמחל בית המשפט המחוזי על כבודו, החלטנו – אולי לפנים משורת הדין – להידרש לערעורו שבפנינו.

 

          לטענות המערער כנגד הסגרתו לאיראנים, לא מצאנו בהן ממש.

 

          המערער טוען כי הציג לפני ביהמ”ש המחוזי את תעודת הלידה המקורית שלו משנת 1945, את תעודת העולה שלו, מאותה השנה, אישור של ביקורת הגבולות לפיו הוא לא עזב את הארץ מאז עלייתו ארצה ועד לשנת 1971, וכן אישור השב”ס לפיו הוא היה נתון במאסר החל מיום 1.1.1989 ועד ליום 31.12.1995, ולא יצא אפילו לחופשה של חצי שעה.

 

עם כל הכבוד, המסמכים האלה אינם לפנינו, תוכנם לא ידוע לנו, ואף אין לנו שום ידיעה על עצם קיומם.

 

          בית המשפט המחוזי קבע שאין בטענות המערער “כל ממש”. בנסיבות, סבורני כי אין עילה להתערב בקביעה זו, אף אם ניתן היה לפרט יותר את ההנמקה.

 

          יש לזכור, כי במועדים בהם, לפי הנטען ע”י האיראנים, ביצע המערער את העבירות המיוחסות לו, היה המערער תושב איראן, ואזרח אותה המדינה.

 

          שנית, במהות יש משום עזות בהעלאת הטענה כי המערער לא היה על אדמת איראן במועדים הרלוואנטיים לעבירות המיוחסות לו; נזכור כי המערער הורשע ע”י בתי המשפט המוסמכים באיראן בשורה ארוכה של עבירות אשר נתבצעו על ידו בתחומיה.

 

          כזכור, המערער עצמו אינו מערער על הרשעותיו ע”י הערכאות האיראניות – וכיצד יכול הוא לטעון שהוא לא היה באיראן מאז שנת 1945, שעה שקיימות קביעות שיפוטיות חלוטות לפיהן הוא התגורר באיראן במועדים הרלוואנטיים?

 

          אוסיף, כי גם אילו השיג המערער על הכרעותיהן של הערכאות האיראניות בעניין זה, הייתה זו השגה על ממצאי עובדה שנקבעו “על פי הראיות” (כלשון בית המשפט העליון של איראן, אשר דחה את ערעוריו) ובכגון אלה אין דרכה של ערכאה זו להתערב.

 

          סוף דבר, האישומים נשוא בקשת ההסגרה הוגשו כדין לבית המשפט לביטחון המדינה באיראן, שם היה המערער אזרח ותושב בכל עת נתונה.

 

          מעבר לצורך אוסיף, כי גם אילו היה ממש בטענה לגבי חוסר סמכותם של הערכאות האיראניות, לא היה בכך כדי לשנות מהתוצאה האמורה. חוסר סמכות מקומית נתפס כפגם “טכני”, ומסיבה זו גם כינה בית המשפט המחוזי את הטענה  כ”טענה פורמליסטית”, והמלומד קדמי כתב כי “העדר ‘סמכות מקומית’ אינו מהווה, בסופו של דבר, ‘פגם’ הכרוך מטבעו בעיוות דין, אלא – ‘תקלה’ (י’ קדמי, על סדר הדין בפלילים (חלק שני, כרך ראשון, תשס”ט) 1249).

 

          אכן, בפרט בהליכים פליליים גם לטכני ולפורמלי יש חשיבות ומשקל – אך לא בכדי הטיל המחוקק הגבלה על העלאת טענת חוסר סמכות מקומית (סעיף 151 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ”ב – 1982), וברי כי עוצמת הפגם שבחוסר סמכות מקומית אינה זהה לזו שבחוסר סמכות עניינית. גם לשכל הישר מקום בפרשנות.

 

          ויתר על כן: כידוע, בית משפט זה החיל דוקטרינה של בטלות יחסית גם ביחס לפגמים שנפלו בהליכים פליליים (ראו ע”פ 10189/02 פלוני נ’ מדינת ישראל (לא פורסם); בש”פ 3769/07 חטיב נ’ מדינת ישראל (לא פורסם)). “לא כל פגם משפטי שנפל בהליך הפלילי מוביל לביטול פסק דין, אלא אך פגם כזה שגרם לנאשם עיוות דין” (עניין פלוני פסקה 47 – השופטת ארבל). כך לגבי פגמים שנתפסים כמהותיים (ראו לדוגמה ע”פ 866/95 סוסן נ’ מדינת  ישראל, פ”ד נ(1) 793) קל וחומר לגבי פגמים בעלי אופי שעל פי רוב אינו מהותי, דוגמת חוסר סמכות מקומית (ראו קדמי, שם). כך בהליכים פליליים, ובוודאי בהליכים “ביטחוניים”.

 

          בנסיבות אין צורך להידרש לקביעת בית המשפט המחוזי: “אינני יכול להשתחרר מהרושם, שבעניין זה [הגירת הנאשם מאיראן לישראל – א”ר] ביקש הנאשם לגרום לכך… כי העבירות שיוחסו לו, או שעומדים לייחס לו, תתבררנה בבית המשפט בישראל”.

 

מדובר בהתרשמות שלא הייתה הכרחית לצורך ההסגרה, אך אין ספק שבהגירתו לישראל על מנת לשנות את מקום בירורם של אישומים צפויים (לשון אחר, (forum shopping אין משום תום לב – וככל שאכן מדובר בשינוי מקום המגורים לאחר שכבר “הוחל בהליכי החקירה שלפני המשפט”, הנה לפי סעיף 64(א) סיפא הסמכות מסורה, מעיקרא ועל כן גם בהמשך, לבית המשפט באיראן.

 

האמור, מכל מקום, לא נדרש להכרעה, נוכח דברינו מעלה.

 

סוף דבר

 

          סוף דבר, החלטנו שלא להיעתר לערעור.

 

סלים ג’ובראן, שופט בית המשפט העליון:

 

אני מסכים.

 

יורם דנציגר, שופט בית המשפט העליון:

 

אני מסכים.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

אבקש מכודכם …

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

בית המשפט סיים את מלאכתו.

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

לפי ההלכה של בית משפט נכבד זה, בית המשפט לא סיים את מלאכתו כל עוד הוא לא קם מכסאו באותו היום, וכבודכם טרם קם מכסאו.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

מה אדוני מבקש?

 

עו”ד רועי כוכבי, ב”כ המערער:

 

כבודכם, במהלך הדיון התייחסתי למסמכים מ/1 עד מ/4, וכבוד אב-בית הדין אישר כי “הדבר ברור”, כי “תיק ביהמ”ש קמא נמצא לפניכם”, וכי כבודכם “ראה את כל המסמכים האלה”. כעת, בפסק הדין, אתם אומרים שהמסמכים האלה “אינם לפניכם, תוכנם לא ידוע לכם, ואף אין לכם שום ידיעה על עצם קיומם”.

 

אני מבקש מכבודכם לעיין במסמכים, הם נמצאים בתיק, ולתקן את פסק הדין בהתאם.

 

אליקים רובינשטיין, שופט בית המשפט העליון:

 

אדוני יגיש בקשה מסודרת, נתמכת בתצהיר.

 

פקידת עזר:

 

בית המשפאאאאאאאאאאאאט!

 

מ ס ך

 

______________

 

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

 

לדף הפייסבוק של האתר

 

היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי“)

 

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש