איילת הכושלת (יג): זה לא יעזור לך, כתם אפרים אפי נוה לא יימחה משמלתך!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/55079

עם פרוץ הפרשה הידועה בשם מין תמורת מינוי, שבמרכזה עומד אפי נוה, מנסה איילת הכושלת לנער את חוצנה ממי שהיא עצמה הגדירה כ”הדבר הכי טוב שקרה למערכת המשפט” *** זה לא יעזור לה

שמחה ניר, עו“ד

איילת שקד, סיכום ביניים: כושלת, מושחתת, טיפשה, חסרת בושה – ולוקה בכושר השיפוט

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

איילת שקד – איילת הכושלת – רק לא במשרד המשפטים!

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 79 שנים אנוכי היום (15.6.2018), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

“יש ג‘ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם“

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

“לייק” לדף הפייסבוק עו“ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת“?

בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

לדסטנס את עצמה מאפי נוה

תחת הכותרת המהלומה לשקד: שרת המשפטים החלה במסע התנערות מנוה, וכותרת המשנה הבעיה הגדולה של איילת שקד היא העובדה שהיא מזוהה מאוד עם יו“ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, שנחקר בחשד לשחיתות בהליך מינוי שופטים ● שקד צריכה להסביר לציבור שהיא לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת על מה שלכאורה הוא עשה ● פרשנות, אומר לנו חן מענית, (גלובס16/01/2019), בין השאר:

החקירה על חשד לשחיתות בהליך מינוי שופטים, באה לשרת המשפטים איילת שקד בזמן רע מבחינתה – בדיוק כשהיא עומדת לסיים קדנציה מוצלחת מבחינתה במשרד המשפטים, ובעיצומה של מערכת בחירות. הבעיה הגדולה שלה זה שהיא מזוהה מאוד עם יו“ר לשכת עורכי הדין אפי נוה שנחקר.

בתנ“ך נאמר “הילכו שניים יחדיו בלתי עם נועדו? הישאג אריה ביער וטרף אין לו? הייתן כפיר קולו ממעונתו בלתי אם–לכד?” (עמוס ג‘), והפירוש: אפשר להניח שכששני אנשים הולכים ביחד ובדרך משותפת, הם מתואמים ביניהם, ויש לכך סיבה. הפגיעה במעמדו הציבורי של נוה, ובשמו הטוב, מאלצים את שקד להתנער ממנו ולהבדיל את עצמה ממנו. היא צריכה להסביר לציבור שהיא הלכה עמו יחדיו עד היום, אבל זה לא אומר שצריך לזהות ביניהם. שהיא לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת על מה שלכאורה הוא עשה.

מוקדם יותר היום שקד החלה במסע ההתנערות הזה מחוצנו של נוה כשאמרה: “זה יום סוער עבורי, כשרת משפטים וכאישה“. וניכר על שקד שהיא דוברת אמת.

אוקיי, אין צורך בקישורים והתרשמות כדי לדעת שזה יום סוער עבורה כשרת משפטים, ואם הוא היה סוער עבורה גם כאישה – זה לא צריך לעניין איש, ממש כמו שזה לא היה מעניין אם יעקב נאמן–לעצמו היה אומר: “זה יום סוער עבורי, כשר משפטים וכגבר“.

מה היא “צריכה להסביר לציבור“?

הפגיעה במעמדו הציבורי של נוה, ובשמו הטוב, מאלצים את שקד להתנער ממנו ולהבדיל את עצמה ממנו. היא צריכה להסביר לציבור שהיא הלכה עמו יחדיו עד היום, אבל זה לא אומר שצריך לזהות ביניהם. שהיא לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת על מה שלכאורה הוא עשה.

אז לא, ממש לא.

כאשר שני נחשים מזדווגים, אף אחד לא יכול להגיד “חשבתי שזה חבל“, והרומן שהם ניהלו היה רומן קר, שקול ומחושב: שמור לי, ואשמור לך: תן לי שופטים שמרנים, ואני אתן לך את כל שתבקש.

אז אולי הכושלת לא ידעה שאפרים שוכב עם מועמדות לשפיטה, ועם מי, אבל בתור יו“ר הוולב“ש (הוועדה לבחירת שופטים) היא הייתה צריכה להריח מדוע הוא עומד על כך שדווקא מועמדת פלונית תיבחר לשפיטה.

בתשובה לשאלתה של העיתונאית אורלי וילנאי, האם “יכול להיות שממנים שופט בתמורה לשוחד מיני?”, ענתה הכושלת:

“אני לא יכולה לדבר מעבר למה שפורסם, בגלל שיש צו איסור פרסום, ולכן אני מתנצלת. אני יכולה להגיד שבוועדה למינוי שופטים עשינו עבודה מאוד מקצועית ויסודית, ואם נפל פגם, אני סומכת על רשויות האכיפה שיחקרו את זה ויגיעו לחקר האמת“.

צר לי מאוד, אבל השאלה אם “יכול להיות” דבר כזה–וכזה, אינה תלוייה בחקירה המסויימת המתנהלת כעת.

היא יכולה להגיד “לא, לא יכול להיות“, אבל אם החקירה תגלה שהדבר הזה אכן היה, היא תימצא במצב מביך ומביש: איך התרחש בתחום אחריותה דבר שהיא אמרה שהוא לא ייתכן?

היא יכולה לומר “שום מערכת לא יכולה להיות מוגנת הרמטית מפני דברים כאלה, ואני מקווה שהחקירה תרד לחקר האמת“, ואם החקירה אכן תגלה שהדבר הזה אמנם קרה, גם זה לא יוסיף לה הרבה כבוד, אבל היא תוכל להציג את זה כ”פגם שנפל“, ולקוות שהציבור יקבל זאת.

הן סמוכות ובטוחות

אבל ההמשך (“בוועדה למינוי שופטים עשינו עבודה מאוד מקצועית ויסודית“) הוא בעייתי מאוד. בהודעה משותפת שפורסמה מטעם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשרה שקד, הודיעו השתיים, בין היתר, כי הן –

“סמוכות ובטוחות כי מערכת אכיפת החוק תמצה את חקירת הפרשה ותגיע לחקר האמת. עוד ראינו לציין כי במהלך תקופת כהונתה של שרת המשפטים, חברת הכנסת איילת שקד, כיושבת–ראש הוועדה לבחירת שופטים, מינתה הוועדה 334 שופטים ורשמים בכירים בהליך מיון ובחירה קפדני ומקצועי. […]“.

מי שעוקב אחרי פרסומי הוולב“ש (המתחייבים על פי נהלי הוועדה עצמה), יודע כל על כל מינוי מתחרים 20, 30 מועמדים, ויותר, ואם נניח כי חלק מהמועמדים שלא נבחרו חוזרים שוב ושוב לרשימת המועמדים, אפשר לומר בוודאות מלאה כי על 334 המינויים האלה התחרו לפחות 2000 מועמדים.

הליך מינוי “מקצועי“, “קפדני” ו“יסודי“

כיצד אפשר לקיים הליך מינוי “מקצועי“, “קפדני” ו“יסודי“, כאשר קיימים אלפי מועמדים? תשובה ברורה יש בסע’ 4, 5, 9 ו-11א’ לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), תשמ“ד-1984, אשר זה לשונם:

4. ועדת הבחירה תבחר מבין חבריה ועדת משנה אחת או יותר שחבריה שלושה או יותר, ובה לפחות אחד מאלה: שופט בית המשפט העליון שישמש יושב ראש הועדה, חבר הכנסת ונציג לשכת עורכי הדין; נכלל יותר משופט אחד בועדה יכהן הבכיר ביניהם כיושב ראש הועדה.

5.     (א) ראה המנהל כי נתקיימו במבקש תנאי הכשירות הקבועים בחוק, יזמן את המבקש להופיע לפני ועדת המשנה.

(ב) ועדת המשנה רשאית לשוב ולזמן את המבקש להופיע לפניה כל אימת שתמצא זאת לנכון.

9. על המועמדים יחולו ההוראות הבאות:

(1) …;

(2) המנהל יזמן את המבקש להופיע לפני ועדת המשנה – אם טרם הופיע לפניה … – שבועיים לפחות לפני מועד ישיבת ועדת הבחירה;

(3) …;

(4) בישיבת ועדת הבחירה ישמיע יושב ראש ועדת המשנה את חוות דעתה של ועדת המשנה על המועמד, ואם יושב ראש ועדת המשנה שוב אינו חבר ועדת הבחירה יקרא יושב ראש ועדת הבחירה את חוות דעתה של ועדת המשנה;

(5)  

(א) יושב ראש ועדת הבחירה ימסור לחברי ועדת הבחירה 10 ימים לפחות לפני מועד ישיבת ועדת הבחירה את חוות הדעת על המועמד שלוקטו בידו או מטעמו שעובר לישיבה, ובהן דעתם של נשיא בית המשפט המחוזי ונשיא בית משפט השלום במחוז מגוריו של מועמד, וכן דעתם של שופטים אחרים, של הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז האמור ושל כל גורם אחר שהמנהל ראה לנכון לבקש את חוות דעתו או שהמועמד ציין אותו בבקשתו וכן מידע רלוונטי שנתקבל על פי פסקת משנה (ב) וסעיפים 11 ו-11ב(ב);

(ב) היה המועמד עובד המדינה או עובד השירות הציבורי, יבקש המנהל את חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או המנהל הכללי של משרד המשפטים.

11א. התכונות העיקריות הנבדקות והנשקלות לגבי מועמד, ואשר לגביהן מתבקשת גם תגובת מחווי הדעת לפי סעיף 9(5), הן אלה:

(1) ידע ומיומנות בתחום המשפט כולל בקיאות משפטית, רב–גוניות בתחומי המשפט השונים, תפיסה משפטית, יסודיות בהכנת החומר המשפטי;

(2) כושר הבעה וניסוח בכתב ובעל–פה;

(3) יעילות וכושר ביצוע, לרבות כושר ארגון וניהול, סדר בעבודה, דייקנות, כולל עמידה בלוח זמנים, חריצות, גישה עניינית ותכליתית לעבודה, יעילות והספק בעבודה;

(4) סמכותיות וכושר לנהל דיון, כושר החלטה והכרעה, ישוב הדעת, הבחנה בין עיקר לבין טפל, התחשבות בכל הנתונים, והיכולת להגיע להחלטות נכונות;

(5) מזג שיפוטי המתבטא, בין היתר, בסבלנות, בסובלנות, בפתיחות ואופי יציב; שקט נפשי, יכולת עמידה בלחצים, יכולת ליצירת קשר עם אנשים; גינוני משפט;

(6) אינטגריטי, יושר אינטלקטואלי, הגינות כלפי הזולת, אמות מידה מוסריות, עצמאות בחשיבה ואי–תלות;

(7) חוכמה ותבונה;

(8) תדמית המועמד בעיני הזולת בתחום המקצועי ובחיי היומיום;

(9) מוטיבציה.

הנה כי כן, עד שעניינו של מועמד מגיע אל שולחנה של מליאת הוולב“ש (תשעה חברים), הוא עובר בוועדת משנה של שלושה חברים לפחות, וכן נשמעת דעתם של (1) נשיא בית המשפט המחוזי, (2) נשיא בית משפט השלום במחוז מגוריו, (3) שופטים אחרים, (4) של הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז האמור וכן (5) אחרים, ואם המועמד הוא עובד המדינה או עובד השירות הציבורי, גם היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או המנהל הכללי של משרד המשפטים.

ואם לא די בכך, הוולב“ש, כאמור, מפרסמת לציבור הרחב את שמות המועמדים, על מנת שכל אדם יוכל להביע את דעתו על כל מועמד ומועמד.

אבל זה לא רק מספר האנשים שדעתם נשמעת, אלא גם הפרמטרים הרלוואנטיים, לפי סע’ 11א’, המחולק ל-9 קבוצות, ומונה כ-40 פרמטרים שונים.

הנה כי כן, הליך מינוי “מקצועי“, “קפדני” ו“יסודי“, צריך להתייחס ולתת ניקוד ל-40 פרמטרים, מוכפל במספר המועמדים, ואם נאמר כי מדובר ב-2000 מועמדים, הרי שיש לנו 80 אלף (!) ניקודים, אותם ניתן לשקלל לפי שהוועדה מוצאת לנכון, ולהכניס הכל לגיליון אקסל, או כל תכנה משקללת אחרת.

בדרך הזה אפשר לדרג את כל המועמדים, בצורה הכי מדעית שאפשר. אפשר, אם רוצים, לתת העדפה מתקנת במידת מה, ובלבד שהקריטריונים היו גלויים לציבור. כך, למשל, אם יתחרו מועמד יהודי עם ציון משוקלל 90%, ומועמדת צ’רקסית עם ציון משוקלל 89%, אני בהחלט הייתי נותן לצ’רקסית 2 נקודות נוספות, כאות הוקרה על תרומתה של העדה הצ’רקסית למדינה ולבטחונה (ואם טעיתי – זה בהחלט יכול להיות – הציבור כבר ישפד אותי, וזו זכותו).

להוסיף ניקוד לשופטת מסויימת

כעת, כאשר כל התהליך הזה מתנהל באופן “מקצועי“, “קפדני” ו“יסודי“, אם נציג של הלשכה, של השופטים או של הפוליטיקאים בוועדת המשנה, ובהמשך גם במליאת הוועדה, דורש להוסיף 20% למועמדת פלונית, זה צריך להדליק אור אדום אצל יו“ר הוולב“ש – שרת המשפטים איילת הכושלת, ואצל נשיאת ביהמ“ש העליון, אשר הייתה שותפה לשרת המשפטים בהודעה הנ“ל.

האם הליכי המינוי אצל הכושלת הם אכן “מקצועיים“, “קפדניים” ו“יסודיים“, עד כדי כך?

האם ניתן לומר איזה ציון נתנה הוולב“ש למועמד זה וזה בנושא רב–גוניות בתחומי המשפט השונים, כושר הבעה וניסוח בעל–פה, חריצות, ישוב הדעת, סובלנות, אינטגריטי, אמות מידה מוסריות, חוכמה ותבונה, תדמיתו בעיני הזולת בתחום המקצועי, תדמיתו בחיי היומיום, וכו’ וכו’ (לקחתי דגימת אקראי מתוך סע’ 11א’).

אני בטוח שלא.

יחד עם זאת, אם טעיתי, והוועדה אכן בוחנת ומנקדת את כל התכונות, ואם נבחן את איכותם של השופטים שהוועדה בוחרת אכן בחינה יסודית ומדוקדקת, כנטען – הרי זה כשלון טוטאלי, העובר מדור דור.

טלו, למשל, את היושר האינטלקטואלי (אחת משש התכונות המנויות בסע’ 11א(6)): אני מעריך שבשלושים שנות עריכת דין פעילה נתקלתי לפחות ב-300 – 400 שופטים, מהם 47 שופטים של ביהמ“ש העליון (ספרתי לפי הרשימה בויקיפדיה).

הוסיפו לכך שופטים שלמדתי את “פועלם” מפסיקתם וכו’ – ונגיע למספר עצום ורב.

אם הייתי צריך לתת ציון כללי למערכת המשפט בנושא היושר האינטלקטואלי, היינו מגיעים למשהו השואף–לאפס.

באחריות!

דוגמאות להליך מינוי “מקצועי“, “קפדני” ו“יסודי“

טלו, למשל, את שופטי ביהמ“ש העליון.

טלו, למשל, את השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג’ובראן ויורם דנציגר: שקרנים, לכו הבייתה!

או, למשל, משהו מורכב יותר, יכול לשמש נושא לדוקטורט על היושר האינטלקטואלי של ה”עליונים” ניל הנדל, יורם דנציגר הנ”ל ואורי שהם: בג“ץ 8743/14, שמחה ניר, עו“ד, נ‘ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן.

ועל כך הלא ייאמר: אם בשופטי ביהמ“ש העליון נפלה השלהבת, מה יגיד רשם בכיר (או אפילו זוטר) של בימ“ש השלום בזרנוגה גימ“ל.

וזה מביא אותנו להליכי הבחירה של שופטי ביהמ“ש העליון, אשר צריכים אכן “מקצועיים“, “קפדניים” ו“יסודיים“, הרבה יותר מאשר השופטים בערכאות הנמוכות יותר, לא רק משום שהם צריכים לשמש דוגמה, אלא גם, ובעיקר, משום שהם פוסקים הלכות המחייבות את כל בתי המשפט הנמוכים יותר, ולרוב – לעשרות שנים קדימה, אם לא לדורות.

גם אלרון נבחר בהליך “מקצועי“, “קפדני” ו“יסודי“

את הדוגמה המובהקת ביותר להליכים ה“מקצועיים“, “קפדניים” ו“יסודיים“, של שופטי ביהמ“ש העליון ראינו בראשית שנת 2017, עם בחירתם של ארבעה שופטים לערכאה הזאת, ובהם יוסף אלרון המושחת.

את הסיפור תמצאו בקישורים הבאים, וזו תמציתו:

השופט יוסף אלרון, נשיא ביהמ“ש המחוזי בחיפה ויו”ר ועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין, חשק בקידום לביהמ“ש העליון.

אפרים–אפי נוה, ראש לשכת עורכי הדין, חשק בהקשחתן של בחינות ההסמכה לעריכת הדין, במסגרת מאבקו ב“הצפת המקצוע“.

גם אם לא הייתה הידברות מפורשת בין השניים, אלרון הבין איכן מרוחה הפרוסה שלו, והוריד דראסטית את שיעור המצליחים בבחינות.

בהמשך, כאשר עמדו לבחירה ארבעה שופטים לביהמ“ש העליון, גמל נוה לאלרון בהכרזה: אם אלרון לא ייבחר – אף אחר לא ייבחר!

ואכן, האולטימטום הצליח, אלרון נבחר לביהמ“ש העליון, פרש מהוועדה לבחירת שופטים ופינה את מקומו לשופט אחר שגם הוא מועמד לביהמ“ש העליון: שופט ביהמ“ש המחוזי בתל–אביב, שאול שוחט.

זה המאמר האחרון בנושא:

יוסף אלרון, למען קידומך הרסת את חייהם של אלפי מתמחים – לך כבר הבייתה!

ואלה המאמרים הקודמים, פחות או יותר בסדרם הכרונולוגי:

השופט יוסף אלרון וראש לשכת עורכי הדין, אפרים נוה – מושחתים, מקומם בכלא!

פרשת אלרון–נוה: היה או לא היה שוחד? – נאום תשובה לעיתונאית נעמי לויצקי

“זעקת המתמחים” – אמרתי לכם שאילן בומבך יוליך אתכם אלי–שאול, וקיבלתם את זה!

“זעקת המתמחים” – אילן בומבך דפק אתכם גם בערעור (וגם רוחו של השופט יוסף אלרון לא תרפה מכם)!

לא לשכוח את יוסף אלרון המושחת, שופט ביהמ”ש העליון (עדיין)!

איך זה מתקשר לנושא שבכותרת?

זה מתקשר גם מתקשר, לא רק משום ששרת המשפטים היא גם יו“ר הוועדה לבחירת שופטים (וולב“ש), ויחד עם נשיאת ביהמ“ש העליון, אסתר חיות טרף הן אמרו, כאמור, שהוולב“ש “מינתה הוועדה 334 שופטים ורשמים בכירים בהליך מיון ובחירה קפדני ומקצועי“, אלא גם משום שהיא הייתה שותפה לקנוניה שהעלתה את אלרון לביהמ“ש העליון: נוה נותן לה שני שופטים שמרנים, היא נותנת לו את אלרון, אלרון נותן לנוה הכשלה סיטונית של נבחנים לקבלת הרשיון, נוה נותן לו את הכיסא בביהמ“ש העליון, ושקד נותנת לאלרון קידום לביהמ“ש העליון ב“הליך מיון ובחירה קפדני ומקצועי“.

ואנחנו נדאג שהכתם הזה לא יימחה משמלתה: כתם הקנוניה עם אפרים נוה, אשר הביאה לקידומו לביהמ“ש העליון של השופט הכי מושחת שהגיע אליו, שופט אשר בדרכו אל צמרת הרס את חייהם של אלפי מתמחים.

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע“*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו“ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא